מגשר או עו"ד?

שאלה טובה ,

לדעתי תחילה יש לפנות לעו"ד שיגיש תביעה ועיקולים,

לאחר ביצוע העיקולים ניתן לפנות לגישור,

הניסיון מלמד כי חלק מהזוגות שהלכו לגישור לפני הליך משפטי פשוט נפלו לפח,

הבעל בינתתים רוקן את הנכסים , לקח הלוואות מקרן השתלמות או מביטוח המנהלים,משך הלוואות ,מכר נססים ,

לאחר שרוקן את שיכל לרוקן טען שהגישור אינו מתאים לו ,

רץ לבית הדין הרבני הגיש תביעת גירושין וכרך בה תביעה רכושית ואם יש לו גם מזל וגם שכל כרך גם מזונות אישה וילדים , זאת למרות שמזונות ילדים אינם בסמכות בית הדין הרבני,

לפי אומדן שלי כשליש מהמקרים בית הדין הרבני פוסק בעניין מזונות.

דוגמא נוספת,אם לבעל יש עיסוק בעל מוניטין כמו רופא עו"ד רו"ח וכו' אז ברור כי עליו לרוץ לרבני לפני כל גישור , כי הרבני אינו עוסק בעניין מוניטין,

גישור מתאים לבני זוג עם דירה קטנה ומשכנתא ללא זכויות סוציליות וכו,

לסיכום ךף גישור יבוא אחרי הגשת תביעות ועיקולים

כל זה על קצה המזלג.

צטט: אלי סמוכה 2008-06-28 10:48:27

מגשר או עו"ד?

שאלה טובה ,

לדעתי תחילה יש לפנות לעו"ד שיגיש תביעה ועיקולים,

לאחר ביצוע העיקולים ניתן לפנות לגישור,

הניסיון מלמד כי חלק מהזוגות שהלכו לגישור לפני הליך משפטי פשוט נפלו לפח,

הבעל בינתתים רוקן את הנכסים , לקח הלוואות מקרן השתלמות או מביטוח המנהלים,משך הלוואות ,מכר נססים ,

לאחר שרוקן את שיכל לרוקן טען שהגישור אינו מתאים לו ,

רץ לבית הדין הרבני הגיש תביעת גירושין וכרך בה תביעה רכושית ואם יש לו גם מזל וגם שכל כרך גם מזונות אישה וילדים , זאת למרות שמזונות ילדים אינם בסמכות בית הדין הרבני,

לפי אומדן שלי כשליש מהמקרים בית הדין הרבני פוסק בעניין מזונות.

דוגמא נוספת,אם לבעל יש עיסוק בעל מוניטין כמו רופא עו"ד רו"ח וכו' אז ברור כי עליו לרוץ לרבני לפני כל גישור , כי הרבני אינו עוסק בעניין מוניטין,

גישור מתאים לבני זוג עם דירה קטנה ומשכנתא ללא זכויות סוציליות וכו,

 

לסיכום ךף גישור יבוא אחרי הגשת תביעות ועיקולים

כל זה על קצה המזלג.

גישור מתאים לבני זוג עם דירה קטנה ומשכנתא ללא זכויות סוציליות וכו,

אם ככה לדם כחול כמוני זה לא מתאים

(-:

זה נראה לי קצת כמו ההבדל בין רפואה קונבנציונלית לאלטרנטיבית

צטט: iris georlette 2008-06-28 12:59:28

 

צטט: אלי סמוכה 2008-06-28 10:48:27

מגשר או עו"ד?

שאלה טובה ,

לדעתי תחילה יש לפנות לעו"ד שיגיש תביעה ועיקולים,

לאחר ביצוע העיקולים ניתן לפנות לגישור,

הניסיון מלמד כי חלק מהזוגות שהלכו לגישור לפני הליך משפטי פשוט נפלו לפח,

הבעל בינתתים רוקן את הנכסים , לקח הלוואות מקרן השתלמות או מביטוח המנהלים,משך הלוואות ,מכר נססים ,

לאחר שרוקן את שיכל לרוקן טען שהגישור אינו מתאים לו ,

רץ לבית הדין הרבני הגיש תביעת גירושין וכרך בה תביעה רכושית ואם יש לו גם מזל וגם שכל כרך גם מזונות אישה וילדים , זאת למרות שמזונות ילדים אינם בסמכות בית הדין הרבני,

לפי אומדן שלי כשליש מהמקרים בית הדין הרבני פוסק בעניין מזונות.

דוגמא נוספת,אם לבעל יש עיסוק בעל מוניטין כמו רופא עו"ד רו"ח וכו' אז ברור כי עליו לרוץ לרבני לפני כל גישור , כי הרבני אינו עוסק בעניין מוניטין,

גישור מתאים לבני זוג עם דירה קטנה ומשכנתא ללא זכויות סוציליות וכו,

 

לסיכום ךף גישור יבוא אחרי הגשת תביעות ועיקולים

כל זה על קצה המזלג.

גישור מתאים לבני זוג עם דירה קטנה ומשכנתא ללא זכויות סוציליות וכו,

 

אם ככה לדם כחול כמוני זה לא מתאים

(-:

זה נראה לי קצת כמו ההבדל בין רפואה קונבנציונלית לאלטרנטיבית

 

לדעתי האידיאלי זה צירוף של כמה מומחים בסדר מסוים ותוך שיתוף פעולה:

 להתחיל עם פסיכולוג שיבדוק את העולם הרגשי ויכין את הקרקע לפרידה , תוך תחושת שותפות של כמה שפחות לפגוע בילדים.

והיה וסוכם על צד כולם על פרידה ,

אז ורק אז -

יש לגשת לעוד שיש לו גם הכשרה של מגשר .

הוא יעסוק בתחום העינייני  כספי, מתוך ידע של החוק וכל זאת יחד עם תקשורת נאותה עם הפסיכולוג שאצלו בני הזוג היו בטיפול ,לשם פרידה בלי נפגעים.

כך אני עובדת.

כמובן זה עולה יותר כסף אבל בדיעבד זה חסכוני ונאור.  

בטוחה שיש עוד שכאלה

. בהצלחה

 שלכם שרי

נושא- גישור. מי בעד ומי נגד? ועיקר- למה אני...? 

            בארה"ב- עו"ד נכנס לבי"ס למשפטים ללמוד עריכת דין, לאחר שיש לו כבר- תואר ראשון אקדמי, ולרוב גם נסיון כמה שנים במקצוע שלמד... אז התיאוריה המשפטית יוצקת אליו תובנות של תהליכים וידע עסקי עם יחסי אנוש לפתרון משברים.

   ברצנו הקטנטונת - כמובן ש"מעתיקים" - אבל מוציאים את ה"גרעין" ו"מהנדסים" את הציפה, ואת הקליפה- זורקים... כך שיש בתורות המשפט, עורכי דין 'אנגלים'- לא מתערבים, לא לוקחים את ה"קייז" ללב, מתעניינים במהות הכספית ותו לא, אך לעיתים גם במהות הרגשית.יש 'צרפתים' שם השופט הראשוני - הוא ,שופט-חוקר, שמעביר "תסקיר" לעורכי הדין של הצדדים וגם - לשופט שדן בתיק... ויש את הגישה האמריקאית - ש זכויות האדם, כולל הורים וילדים... ושדרושה בו תוצאה כלכלית גם. גם בחו"ל - יש "גישור" בתחומי הגטין, הגירושין והפרידות.

   בארץ - יש גישה של "קודם עו"ד ואחרי כן - מגשר". לכן הרבה מאוד לטעמי - עובדים/ות סוציאליים לומדים עריכת דין ויש גם שלומדים גישור קודם ואחר כך עריכת-דין, ויוצאים לעבוד "בשטח הגירושים".

     סיבות עתיקות של "הפרדת רשויות" בהן היה מעמד שונה לבית דין יהודי/שרעי, ומעמד שונה לבימ"ש, לא התקיים מעמד של "גישור" בין משפחות, ו"שלום בית" נתפס רק כ"הליך ברבנות - כתכסיס". עם השינויים בנורמות החברתיות בישראל, ומצב בו יותר בני זוג הצטרכו לנישואין וגט כ"מהלך עיסקי" - ניתן למעמד של העו"ד משקל- יתר. אך מנגד- המהירות והריבוי של עורכי דין והתחרות היותר מבריאה בינם להשגת מעמדד וכסף - גרמו לכך שהחברה המשפטית הפכה את מעמד עורכי הדין לאנשים ש"מטפלים באנשים שחורגים מהחוקים", ולמדריכי - פושעים שונים, ולא מעטים מהם "נדבקו" בעבירות על התום והיושר האישי...גם המעבר של בתי הדין היהודיים/שרעיים להיות כפופים לאותם החוקים כמו בימ"ש  - הביאה לשינוי עצום בצורך לההביא לציבור בישראל - מעמד של "מגשר" . והו כמובן , הופך למיוחס במערכת השיפוטית הקיימת - עקב הריבוי של שופטים "לא אמינים" בלשון המעטה, של עורכי דין שמחפשים "מתחת לפנס- את הפרנסה והפרסום", ושל נורמות חברתיות ו"נישות" של קבוצות לחץ.

מאוד צודק העו"ד אלי סמוחה בתיאוריו החיים על ההנחות המקובלות ב"ענף ההתדיינות בין בני/ות הזוג". -1. כל צד "מניח" שהשני - יהיה רע ותכסיסני-פלילי.  וכל צד מסכים עם העו"ד "שהילדים הם= נכס" ושווה לתמחר את זאת כ"מותג".... אני מאוד מסכים עם מה שהעלה.

איני עורך דין. אך מתאים לי יותר "לספר"ולקרוא מצבים ותמונות-מצב,כבן להורים שהתגרשו, שהיו שונים באופי ולמדו במסורות שונות, וכן כמי שעבר עם ילדיו מסכת אלימה מאוד במשפחה, והליכי -גט שלא יו הוגנים, ונשארתי "פרוד" 27 שנים, מסיבה בנאלית-טיפוסית , שאשתי עדיין רוצה"להיות אלמנתי היורשת"... כך שבמסגרת התקופה שעברתי את מסכת הדיונים ברבנות של ת"א ובימ""ש האזזרחי בת"א, הצטרפתי לעמותה של אבות שהמכנה המשותף שלהם היה - שנפגעו בזכויות בסיסיות לא רק על ידי הנשים שנישאו להם , אלא גם ממערכת החוק בישראל, והתאגדו כדי לשנותה.

     במסגרת כזו- בתוך כשלש שנים גייסתי כ 200 אבות בעלי עניין משותף.שינינו את תפיסת הציבור בישראל, לגבי זכותם של ילדים לגדול, וזכותם של בני אדם להתנגד לעברייני-חוק. לימים פרשתי והצטרפתי לעמותה שקמה בין העמותות החדשות באות התחום, ועברתי לגור בחיפה... שם הייתי פעיל בתחום כעשור. פרשתי מפעילות - עם יציאתי לחו"ל - ושבתי ארצה כעצמאי, ושיניתי אורח חיי.

משנפגעתי בתאונת -דרכים- הפכתי לפתע נכה, מאושפז לתקופה ארוכה, ותלוי באנשים הישראליים. כך אני כיום אדם שרואה צורך אישי בהשתלבות בחברה שברצוני לגרום לה לשינוי ערכים ותוכניות חיים. 14 שנה עברו, ועדיין אני מתמודד עם הבריות שלי, ועם ההבנה שישראלים מכל השכבות בארץ - זקוקים להרבה יותר שמחה, יותר בטחון -אישי, יותר מחויבות למטרות חיוביות, ועם הצורך לשינוי בהרבה תחומים שהקלקול בהם רב על המתוקן.

  כחלק מה"מלחמה שלי בחברת ביטוח שאמורה לפצות נפגעי תאונות דרכים" הספקתי ללמוד שנת לימוד אקדמית ב"משפט אנגלי" והתמחות במשפט השוק האירופי. נסיוני והידע הקודם שלי בתחום שחרור סחורות במכס הישראלי(ייבוא/ייצוא)כיוון אותי לתחום זה. וניסיוני בהליכים משפטיים ב"ענייני משפחה" ו"פיצויי נפגעי תונות דרכים", היה הקרקע הבשלה לתהליך זה.

  הפסקתי את לימודי המשפטים - עקב התובנה והפרקטיקה של חברת הביטוח שלא לאפשר שיקום ומיון שיקום-מקצועי לנפגעי-תאונות דרכים. מעשה שהחברה מחויבת בו על פי חוק , שאינו מיושם כלל - כי אין רצון בשוק- העסקי הקשור לתאונות הדרכים לשיקומם של נפגעים קשה...

כך ש"טכנית" אני בעד גישור, ונגד הזדקקות ל"בימ"ש של ענייני משפחה". אבל  - יש לי השגות באשר לדרך הלימוד בישראל של המגשרים ושל "תפיסתם את המציאות של בני הזוג ההוריים".חוסר ההמשכיות של ההתעדכנות המקצועית, דבר שקיים ורגיל אצל מהנדסים מכל סוג , ואצל רופאים ושאר מקצועות- זה הדבר שאני מתנגד לו.

בארץ, כמו בחו"ל , בעיקר במדינות ה"מםותחות" יש יותר ויותר בני זוג מאותו מין שיוצרים "משפחות" וחיים כנורמה חברתית. אין אף מגשר/ת שלמד איך מגשרים בין אלו , שרוצים להתגרש ... דב שילך ויתרבה - עם השנים הבאות, כשיהפכו יותר ויותר רבים באוכלוסיה הבוגרת במדינה. יותר ויותר נכים ובעלי מומים ומוגבלויות שונות מגדלים ילדים בישראל, והדרך שלהם לגירושין - עדיין לא יכולה לעבור דרך גישור, וזה מאוד חבל, לדעתי...

  כן - אז אני בעד מעמד של מגשרים, ובעד מעדמד של "פונים לגישור" ומקווה שיגדלו עם העתיד הקרוב. אבל יש לי השגות ורצון לשנות את דרכי וערכי הגישור.

 לפי דעתי, מקריאת השרשור כאן - מעט מאוד הובע כאן באופן כללי על הגישור והמגשרים/ות, ויותר מדי על הפאן האישי כאילו הוא "הכל בכללותו"...

  אשמח לשמוע מכן ומכם יותר על היחס הכללי ועל הדרישות שלכם ממגשרים וגישור חיוביים יותר.

גישור,

על המשמעות האפשרית של העדר הכרעה:

http://cafe.themarker.com/view.php?t=538287

אני יודע שזה פאן מסויים הנכון במקרים מסויימים,

אך בהקשר שבו הבאתי את הדברים...

ואשמח לתגובות...

צטט: iris georlette 2008-07-22 12:13:50

גישור - בעד ונגד

מה אתם אומרים על גישור?

 

האם זוהי הדרך האולטימטיבית להתגרש?

אם כן האם זה חייב להיות עו'ד?

האם זה מתאים לכל זוג?

למי לא?

 

היום בהרבה סכסוכים עסקייים מושג פתרון על ידי מגשר

מה שאותי מענין האם זה מתאים לכל אדם ולכל מבנה אישיות.

 

 

נושא מעניין ומרתק!

הליך גישור מקבל הכרה גם בארץ. בתי המשפט מנסים לקדם הליך בו זוגות שפונים לערכאה משפטית

יעבור תחילה ביחידת הסיוע שליד בתי המשפט - שם ינסו להגיע להסכמות באמצעות ע"ס/מגשר. באם

צלחו משימה זו, יעבור על ראשי הפרקים עו"ד יערוך עפ"י ההסכמות הסכם שיוגש לבית המשפט לאישור שיהווה הסכם.

ההליך של גישור מתאים רק לאנשים נורמטיווים (ההפך מקומבינטורים) שליבם חפץ בדרך הישר והיושרה (אנטגריטי). תנאי הכרחי הוא לבוא בלב חפץ, לפתוח הכל על השולחן ולדון. להיות פתוח להקשיב ולקיים מו"מ. הגישור אינו מיועד למי שבא עם אג'נדה של הסתרות/תחבולות וכד' ..

לצערי, הגישור מהווה "חממה" לאנשים שמעוניינים ל"הרדים " את בן הזוג ובכך לצבור "נקודות זכות"

(אם במירוץ הסמכויות, אם במהלכים שעיקרם מחטף (בד"כ כספי) וכד').

בריר שגישור עדיף על פני מלחמה בכל מקרה. ברור שהוא אינו מתאים לכל אחד/לכל מקרה/בכל זמן.

ואין חובה שהמגשר יהיה עו"ד. לדעתי עדיף דווקא משהו מהתחום הסוציאלי (עו"ס) ושההסכמות שהזוג מגיע אליהן יעברו ניסוח משפטי מדוקדק ע"י עו"ד.