לנו החקלאים קצת קשה לגור מחוץ לכפר כידוע השדות ובעלי החיים שאתם כל כך אוהבים לאכול זקוקים למזון ומה לעשות אצלנו גרים במשקים וגם תתפלאו יולדים ילדים נכון הוא שאין לעירוני מה לעשות פה ולנו לצערי אין מספיק פרנסה רק מהמשק כך שיש לשלם את העולמות היתרון הגדול הוא בשליטה שיש לנו על החיים שלנו למשל - פנלים סולריים על גג הבית ליצירת חשמל ואיסוף של מי גשמים לשימוש קיץ וכמו כן גינה שמשרתת את בעלי החיים בסביבה ציפורים מקננות בעצים שאני נטועת וחוחים וחמניות למזון שאני זורעת יש יתרונות גם לילדים שיש אפשרות לעבודה כחלק ממשימות היום שהקהילה היא גם חובה ושיש לתרום לכל חג ארוע או פעילות כי כולם מכירים וסופרים שעות קהילה.

בהרחבה שלנו גרים אנשים אחרים הם רוצים מדרכות כי יש בוץ ומזה הרעש בשעה חמש בבוקר כשהם עבדו כל השבוע (אנחנו נחנו בין שתיים לחמש) הטרקטורים מלכלכים ויש המון זבובים (טוב יש רפת מעבר לכביש...) הם באמת יכלו להיות יותר מאושרים בעיר אבל הם חייבים בית עם גינה (שרוחבה מטר מעבר לשביל הבטון החניה ורחבה המכורה שאי אפשר אף פעם לשבת בה כי חם.....ויש זבובים כבר הסברתי מאיפה לא?)

אם משהו יכול להסביר לי מה יש לכם לחפש אצלנו אני אשמח להבין תאמינו לי שאם לא היה עלי המשק הייתי עוברת לגור שני מטר מהקולנוע ומעבר לכביש ממוזאון אבל להגיע להאכלת בוקר בחמש קשה קצת..

על אף שלא גדלתי בבית קרקע, זה לעולם לא משך אותי.

כיום כאשר המודעות של כולנו וגם שלי לחיים ירוקים יותר אין ספק שהמדינה צריכה להוביל מהלך שבו בונים לגובה. כל שכונות הוילות הם בזבזניות של שטח פתוח, תשתיות יקרות ועוד כבישים שעליהם אלפי מכוניות נוסעות הלוך חזור.

כאחד שגדל בעיר יחסית קטנה ורחוקה מהמרכז וכיום גר בסמוך לתל אביב, אני רואה איזה אפשרויות יש לילדים שלי שלא יכולתי לחלום עליהם.

גם היום אני רואה מה יכולים לעשות ילדים של חברים הגרים בישובי הוילות לעומת הילדים שלי.

כמות החוגים הבלתי נגמרת במרחקים קטנים, פעילויות תרבות, חוגי העשרה באוניברסיטאות.

בני הבכור עוד שנה עולה לתיכון, כל כך הרבה אפשרויות, לי היו רק 2 תיכונים לבחור.

כמובן הורים יכולים להתאמץ ולהתחיל בהסעות אין סופיות......

לדעתי המדינה צריכה להוביל מהלכים של פינוי בינויי על פני לקיחת שטחים חדשים.

צטט: יוני_ארי 2008-06-25 22:44:00

איתמר וחברים יקרים!

אני גאה לגדל את ילדי בכפר.

ואני לא רוצה לראות עירוניים עם כסף מגיעים והופכים את הכפר לשכונת יוקרה עירונית.

אני רוצה לראות את הכפר כישוב חקלאי שמגדל תוצרת ושומר את הריאות הירוקות לכולם ושישוב אשר שומר על סולידריות חברתית אחד כלפי השני.

אתם מוזמנים לקרוא את הפוסט שלי על כך http://cafe.themarker.com/view.php?t=469826

 

1. אם זה כפר שמגדל תוצרת חקלאית זה משהו אחר. הרי צריך לגדל אוכל. לא לזה הכוונה ב"פרבור".

2. ב"סולידריות חברתית" אתה מתכוון מן הסתם, שבישוב שלך, כמו (כמעט) כל הישובים צמודי הקרקע, אין דריסת רגל לנכים, חד-הוריים, זקנים, לא-יהודים, או כל אחד שלא מוצא חן בעיניכם.

בהיותי מהנדס מחשבים, צעיר ובריא, כבר קיבלתי הזמנות לגור ב"ישוב קהילתי". תודה, אבל לא תודה. מוותר על התענוג המפוקפק לגור במקום שיושביו נבחרים לפי קריטריונים גזעניים ומתנשאים. כבר גרתי בשכנות לערבים, חרדים וזקנים, וטוב לי עם זה. זו ההגדרה שלי ל"סולידריות חברתית" אמיתית: לגור גם עם אנשים שאינם כמוני.

צטט: אפי! 2008-06-26 09:20:08

כמו כל דבר, לא כל מה שאתה קורא הוא 100% דיוק! וצריך לבדוק גם מי כתב...

קיטוב חברתי, קיים גם בערים!!! בלי שום קשר לפירבור!!!! הוא היה קיים הרבה לפני הפרברים, וכנראה יהיה כאן תמיד. (והתנסיתי באינטגרציה חברתית בעיר כל ילדותי).

אם בכפר אתה לא צריך להסיע את הילד לכל חבר זב חוטם,  ואילו בעיר כל נסיעה של 5 דקות מצריכה נסיעה בפקקים, לא בטוח שהזיהום גדול הרבה יותר!! אולי בעולם אוטופי כשלא יהיו רכבים בעיר, יהיו שבילי אופניים, וכל הדברים הנחמדים שציינת, העיר תהיה ידידותית ונקיה יותר.

זה ממש לא המצב היום.

אז עד שאירגוני הסביבה יצליחו במלאכתם החשובה והמבורכת.

אל תנסה למכור שטויות באינטרנט שהכותרת שלהם היא "טוב לגדל ילד בכפר? מי אמר?"

הנה - אני אמרתי! ועוד כמה אנשים טובים כאן.

 

 

שלום,

1. נא לא לכתוב עם שלושה סימני קריאה ברצף, זה מעצבן ומפחית אמינות.

2. ה"פרבור" הוא נושא שנחקר לעומק ב-30 השנה האחרונות, במאות מחקרים. בינינו, זה די פשוט: כשיותר אנשים גרים רחוק יש יותר נסיעות ברכב פרטי. כשגרים בישובים מפוזרים, לא משתלם לספק להם תחבורה ציבורית טובה, ולרוב האנשים לא "ממלאים מכוניות", אלא נוסעים ברכב פרטי, בנאדם אחד באוטו. בית ענק עם גינה גדולה צורך הרבה יותר מים ואנרגיה מבית בגודל סביר.

3. העולם הוא לא אוטופי, אבל המטרה היא להתקדם ולשפר כל הזמן. אני מציע לך לצפות בסרט של ניצן הורוביץ. הארגונים הסביבתיים נאבקים במרץ כדי לשפר את המצב גם בארץ, ויש הישגים משמעותיים בשטח: שבילי אופניים בת"א, סלילת הרכבת המהירה לי-ם (שהחלה בזכות לחץ של "מגמה ירוקה", עשרות גינות קהילתיות בערים ברחבי הארץ, ועוד.

4. בעיר יש שכונות יותר טובות ופחות טובות - וטוב שכך. אבל אנשים נפגשים באוטובוס, בקולנוע, בקיוסק.

כשבישוב מסויים אין דריסת רגל לנכים, עניים, חרדים או לא-יהודים (ובוא נודה באמת: זהו אחד ה"יתרונות" הגדולים של ה"ישובים הקהילתיים" למיניהם - בעיני הדיירים) - זה יוצר קיטוב חברתי. זה ברור מאליו.

אני לא טוען שאתה חייב לגור בבניין עם חרדי או ערבי. גם בבניין שלי כרגע אין כאלה. אבל אני בהחלט מרבה לקנות בחנויות של חרדים, ופוגש ומשוחח לרוב עם אנשים מכל הסוגים באוטובוס ובמכולת - וגאה ושמח על כך מאוד. לזה קוראים "סולידריות חברתית". לזה - ולא ללצבוע את הגדר ביחד עם השכן שלך.

צטט: יוני_ארי 2008-06-25 23:23:11

ואנשי העיר ישמרו על איכות החיים שלהם על פי חיים בכפר- רכיבה באופניים, גינות ציבוריות וגינות על הגגות, ישמרו על הסולידריות החברתית ויפסקו עם האגואיזם של לדאוג רק לעצמם!

בעניין "סולידריות חברתית", אנא קרא את תגובתיי שלמעלה.

ובעניין "אגואיזם" - אנא קרא את הטור שלי ב-NRG, ותגיד לי מי בדיוק דואג רק לעצמו ולא מסתכל מטר (או 20 שנה) קדימה, ומי דואג לטבע של כולנו, ולדורות הבאים.

צטט: אופנן 2008-06-26 22:27:02

1. נא לא לכתוב עם שלושה סימני קריאה ברצף, זה מעצבן ומפחית אמינות.

 

צטט: אופנן 2008-06-26 22:27:02

 

שלום,

 

1. נא לא לכתוב עם שלושה סימני קריאה ברצף, זה מעצבן ומפחית אמינות.

 

2. ה"פרבור" ..... בית ענק עם גינה גדולה צורך הרבה יותר מים ואנרגיה מבית בגודל סביר.

אופנן החד ערכיות ונקודת המבט החד שצדדית שלך מדהימה כל פעם מחדש.

מי לדעתך נוהג נכון יותר, סביבתית: 

עכבר העיר המתגורר בדירת פאר בקומה השמונה עשרה, נוסע לכל מקום שאפשר באופניים, פרט ל...קניות מחוץ לעיר, הילד לחוג וחזרה כמובן, ההופעה הזו בקסריה, וסרט בסינמה סיטי.  בין השאר הוא נוהג לסעוד את ליבו במסעדות הפאר הדואגות להטיס לצלחתו את מיטב פירות הים מהעולם הגדול. על מנת להשתחרר מהעיר מפעם לפעם, נוסע עכבר העיר פעם בחודש לסוף שבוע בצימר בגליל ובנגב (המגבות כמובן לריצפה כל יום) ושלוש פעמים בשנה טס על מנת לנפוש שבוע שבועיים בכפרי הניכר.

מול עכבר הכפר המתגורר בבית צנוע עם גינה צנועה, בה הוא מגדל ירקות לצריכתו היומית ומקמפסט את פסולתו האורגנית. כל כך טוב לעכבר הכפר בגינתו הקטנטנה, שבמיסעדה ביקר לאחרונה כשהדודה מיחו"ל ביקרה לפני שנים. בימי חופשתו הוא פשוט יושב תחת תאנתו ונהנה מהבריזה הקלילה.

פשוט כל הדיון כל כך מזכיר את הסרט על העכברים הנחמדים, אולי אתה צריך למצוא מישהו שיתחלף איתך לשבוע שבועיים. אני (ניסית את העיר פעם לשנה) לא רואה עצמי מועמד.

צטט: אופנן 2008-06-26 22:17:36

צטט: יוני_ארי 2008-06-25 22:44:00

איתמר וחברים יקרים!

אני גאה לגדל את ילדי בכפר.

ואני לא רוצה לראות עירוניים עם כסף מגיעים והופכים את הכפר לשכונת יוקרה עירונית.

אני רוצה לראות את הכפר כישוב חקלאי שמגדל תוצרת ושומר את הריאות הירוקות לכולם ושישוב אשר שומר על סולידריות חברתית אחד כלפי השני.

אתם מוזמנים לקרוא את הפוסט שלי על כך http://cafe.themarker.com/view.php?t=469826

1. אם זה כפר שמגדל תוצרת חקלאית זה משהו אחר. הרי צריך לגדל אוכל. לא לזה הכוונה ב"פרבור".

2. ב"סולידריות חברתית" אתה מתכוון מן הסתם, שבישוב שלך, כמו (כמעט) כל הישובים צמודי הקרקע, אין דריסת רגל לנכים, חד-הוריים, זקנים, לא-יהודים, או כל אחד שלא מוצא חן בעיניכם.

בהיותי מהנדס מחשבים, צעיר ובריא, כבר קיבלתי הזמנות לגור ב"ישוב קהילתי". תודה, אבל לא תודה. מוותר על התענוג המפוקפק לגור במקום שיושביו נבחרים לפי קריטריונים גזעניים ומתנשאים. כבר גרתי בשכנות לערבים, חרדים וזקנים, וטוב לי עם זה. זו ההגדרה שלי ל"סולידריות חברתית" אמיתית: לגור גם עם אנשים שאינם כמוני.

 

כאיש הכפר - גם אני נגד הפירבור! 

הסיבות שלי: לא רוצה להיות שייך לשום עיר ולהפוך לשכונת וילות עירונית!

יש 28 מושבים אשר נמצאים בסכנת סיפוח לעיר גדולה. (אולי תצטרף לעלות את המודעות לזה?)

אני רוצה לראות בתוך הכפר, טרקטורים, לשמוע רעש ולהריח ריחות של אדמה ובעלי חיים! לא רוצה לראות מכוניות פאר ותושבים חדשים שמה שמעניין אותם הוא ערך הנדל"ן או שלא יהיה רעש בסביבה.

לגבי הסולידריות החברתית - סליחה! יש כאן מצדך דמגוגיה זולה - גם אצלנו יש נכים, לא מעט זקנים וחד הוריות. אנחנו בתוך הישוב דואגים להם מאוד. (יותר מהעיר בה אתה גר) ועם כל הכבוד, ואני לא יודע איפה אתה גר, גם אתה לא גר בסמוך לחרדים וערבים! מעט מאוד מקומות בארץ יש את השילוב הזה!

בכל אופן אני (אם ניתנה לי האפשרות) הייתי מקבל לכפר (למושב - זה השם בימינו) רק אנשים אשר יתחייבו לעבוד בחקלאות (למרות הקושי הגדול גם מבחינה כלכלית וגם משום קיצוצי המים)

הלוואי ואנשי המושב יחזיקו מעמד בפני סרטן הנדל"ן....

מתערבבים להם כאן שני היבטים שצריך להפריד בינהם על מנת להקל את הדיון:

1. שאלת הבחירה הסובייקטיבית היכן יותר טוב לגור או לילד לגדול - בעיר או בכפר - במציאות של ישראל 2008, היא שאלה אישית, סובייקטיבית, בבחינת "על טעם ועל ריח". אין טעם להתקוטט על סוגיה זו.

2. גם אני סבור שבראיה מערכתית כוללת, במאזן הכולל, טוב יותר לרכז בערים גדולות אוכלוסיה גדולה על פני פיזור/פרבור. כמובן שאין בישראל אפילו התחלה של חלום לעיר שאמורה להיות מודל נכון, יעיל, קיים ואטרקטיבי לאופציה זו. בסרט הנ"ל יש עיר (קוריטיבה) בברזיל שמראה מודל אפשרי לזה, ויש לייחל ליום שבישראל (או בכל העולם המערבי, לצורך העניין) תהיינה ערים כאלה. כאשר זה יקרה, נקודה מספר 1 לעי"ל תהיה פחות רלוונטית - הרוב ירצו לגור בעיר.

מור

צטט: יוני_ארי 2008-06-27 22:06:12

 

כאיש הכפר - גם אני נגד הפירבור! 

הסיבות שלי: לא רוצה להיות שייך לשום עיר ולהפוך לשכונת וילות עירונית!

יש 28 מושבים אשר נמצאים בסכנת סיפוח לעיר גדולה. (אולי תצטרף לעלות את המודעות לזה?)

...

הלוואי ואנשי המושב יחזיקו מעמד בפני סרטן הנדל"ן....

נראה לי שיש כאן בילבול בין שני מושגים שונים:

1. עיור - התרחבות הערים על חשבון ישובים קטנים ושטחים פתוחים.

2. פירוור - התרחבות הפרוורים (כולל קהילות וישובי לווין של ערים גדולות), המושג מתייחס לאנשים שבוחרים לגור מחוץ למרכז העיר.

שני המושגים נגזרים בראש ובראשונה מקצב גידול האוכלוסיה המהיר,

ואין ספק ששניהם משפיעים בצורה כזו או אחרת על הסביבה.

לדעתי השאלה היא מי הוא הרע במיעוטו:

עיור - עד שנת 2030 צפויים עוד שני מיליארד אנשים ברחבי העולם לעבור לגור בערים, הדבר יגרום לגידול של כ 520 אלף קמ"ר (בערך השטח של מדינת טקסס) בשטחי הערים בעולם,

ההשפעה על הסביבה תהיה אדירה - ההערכות הן שכ- 8% ממיני החי והצומח הקיימים היום ייכחדו עד 2030 כתוצאה ישירה מהעיור.

עוד ניתן לקרוא כאן: http://www.prweb.com/releases/Urbanization/Climate_Change/prweb1006364.htm

 פירוור - הרעיון של לחיות "בטבע" קורץ יותר ויותר לאנשים ברחבי העולם, ניתן היום די בקלות לגור במרחק של 50-60 ק"מ ממקום העבודה ולנהוג אליה כל יום.

נכון להיום יותר מחצי מאוכלוסיית ארה"ב גרים בפרוורים, וברוב הערים הגדולות מרכז העיר מיועד לשכבות נכשלות יותר, ההשפעה החברתית סביבתית של מצב זה היא איומה.

באופן כמעט אסבסורדי דווקא השיפור ביעילות מערכות תחבורה ציבורית (בעיקר רכבות) מעודד את התופעה, אם כי התחנות עצמן לעולם לא בטווח הליכה מהבתים.

ההשפעה הסביבתית הבולטת הראשונית היא ששטחים פתוחים רבים מנוצלים ע"י תושבי הפרוורים  (הרבה יותר, פר נפש, מאשר נלקחים ע"י תופעת העיור הבונה מגדלים לא בתי קרקע).

תופעה נוספת היא המרחקים הגדולים בין הבתים לבין כמעט כל דבר אחר,

ומכיוןן שלא נוח ללכת ברגל, נוסעים באוטו...

פרוור קשור קשר מוכח וחד משמעי לעלייה בשימוש ברכב ובזיהומי פליטות פחמן.

עוד בנושא באקוויקי המעולה: http://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%A8

איזה מבין השניים רע יותר...?

אין לי מושג, אבל לעניות דעתי במדינה קטנה ונטולת עודף שטח כמו שלנו, עדיף להתמודד עם בעיית העיור ולא ל"פרוור" את כל השטחים הפתוחים המועטים שעוד נותרו לנו (אחרי שצה"ל וישובים קיימים לקחו חלקם).

חבל לבלבל בין 3 דברים עיר, פרבר וכפר. אלו הם 3 דברים שונים. ליזמים יש אינטרס לייצג את החיים בפרבר כחיים ב"כפר" אבל הקשר הוא דל.

אפשר להגיד שזה הכל עניין של העדפה אישית, ושמי שרוצה לגור בפרבר יגור בפרבר.

באותה המידה אפשר להגיד שמי שמעשן לידכם במסעדה זה עניין שלו.

כמו שעישון הורג ופוגע לא רק במעשן, גם פרבור הורג (תאונות דרכים, זיהום מים ואוויר) ופוגע (בזבוז כסף לחברה, הרס שטחים פתוחים).

אפי, את מוכנה לשלם לי 10,000 ש"ח בשנה?  למה את חושבת שאני צריך לשלם לך סכום דומה? מה עשיתי רע?

אני זוכר פגישה עם אחד הפרוספורים לגאוגרפיה מירושלים. הוא תמך בחוצה ישראל, אבל הסביר שהוא מתנגד נחרץ לפרבור. ככשאלו אותו איך זה אפשרי, הוא אמר שלדעתו החברה להגנת הטבע צריכה לא להתנגד לכביש, אבל כן לעצור תוכניות של פרבור (שיגרמו בעקבות הכביש). אפשר כמובן להמשיך בזה - המשטרה תקצץ את מספר השוטרים וגם תגדיל את המלחמה בפשיעה, המורים יקצצו בשכרם ובמספר המורים ויספקו יותר חינוך וכו'.

אפי, לא צריך שכולם יגורו בפרברים - מספיק שהשכבות של המעמד הבינוני הגבוה יגורו שם כדי א. להרוס חלק גדול מהטבע ב. להמשיך ולמנוע כל סיכוי לשנות את העיר למקום ידידותי יותר לבני האדם.

בניגוד למי שעובד במחשבים - לך יש ברירה.

וכן, מגורים בפרבר (בדרך כלל, אלא אם מנסים לחיות כמו טלייה שניידר) מזיקים הרבה יותר מאשר לקנות 10 מחשבים ולהשאיר אותם כל היום דלוקים עם מסך לבן של גוגל.