| לאוהבי הפירושים המקראיים אני מביא כאן את החומרים שפורסמו בויקיטקסט על המילה עצב לשורש "עצב" יש בלשון המקרא כמה משמעויות שונות לגמרי: עצב = א. צער מהול בכעס, ב. מתן צורה לחומר, ג. מאמץ ויגיעה א. צער, כעס, כאב עצב בלשון ימינו הוא צער, וגם בלשון המקרא השורש "עצב" מציין צער - היפך שמחה: -
- ביאור:נחמיה ח י : " "ויאמר להם 'לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדנינו ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעזכם'" . "והלוים מחשים לכל העם לאמר 'הסו כי היום קדש ואל תעצבו '" "
- (משלי טו יג): "לב שמח ייטב פנים, ובעצבת לב רוח נכאה"( פירוט )
- (תהלים קמז ג): "הרפא לשבורי לב, ומחבש לעצבותם"
- (ישעיהו נד ו): "כי כאשה עזובה ועצובת רוח קראך ה', ואשת נעורים כי תמאס אמר אלהיך"
ברוב הפסוקים, השורש "עצב" מציין צער שנובע ממעשה רע של אדם אחר, צער מהול בכעס, כמו בלשון ימינו במילה "עצבנות": -
- (בראשית ו ו): "וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ, ויתעצב אל לבו"- הצטער וגם כעס;
- (בראשית לד ז): "ובני יעקב באו מן השדה כשמעם, ויתעצבו האנשים, ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה"- הצטערו וגם כעסו;
- (בראשית מה ה): "ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה כי למחיה שלחני אלהים לפניכם"- אל תצטערו ואל תכעסו זה על זה;
- (שמואל א כ ג): "ידע ידע אביך כי מצאתי חן בעיניך ויאמר 'אל ידע זאת יהונתן פן יעצב ...'"- יצטער ויכעס;
- ולדעתי גם (משלי י10): "קרץ עין יתן עצבת , ואויל שפתים ילבט" - פירוט .
פסוקים נוספים: -
- ביאור:שמואל א כ לד : "... "ולא אכל ביום החדש השני לחם, כי נעצב אל דוד כי הכלמו אביו" " - הצטער וכעס;
- (שמואל ב יט ג): "ותהי התשעה ביום ההוא לאבל לכל העם כי שמע העם ביום ההוא לאמר נעצב המלך על בנו"- הצטער וכעס;
- (ישעיהו יד ג): "והיה ביום הניח ה' לך מעצבך ומרגזך ומן העבדה הקשה אשר עבד בך..."
- (ישעיהו נ יא): "הן כלכם קדחי אש, מאזרי זיקות; לכו באור אשכם, ובזיקות בערתם; מידי היתה זאת לכם, למעצבה תשכבון"
- (ישעיהו סג י): "והמה מרו ועצבו את רוח קדשו, ויהפך להם לאויב הוא נלחם בם"
- (דניאל ו כא): "וכמקרבה לגבא לדניאל, בקל עציב זעק, ענה מלכא ואמר לדניאל: 'דניאל עבד אלהא חיא, אלהך די אנתה פלח לה בתדירא, היכל לשיזבותך מן אריותא?'"- בקול שיש בו צער ומתח;
- (תהלים עח מ): "כמה ימרוהו במדבר, יעציבוהו בישימון"
ב. נתינת צורה, פיסול המילה "עיצוב" בלשון ימינו משמעה "נתינת צורה לחומר", וגם בלשון המקרא , בפסוק: -
- (איוב י ח): "ידיך עצבוני ויעשוני, יחד סביב ותבלעני"= ידיך עיצבו את הצורה שלי ועשו את גופי.
- ולדעתי גם (קהלת י9): "מסיע אבנים יעצב בהם, בוקע עצים יסכן בם" - פירוט .
לכן המילה "עצב" בלשון המקרא משמעה גם פסל או כלי כלשהו - -
- (ירמיהו כב כח): "העצב נבזה נפוץ האיש הזה כניהו, אם כלי אין חפץ בו? מדוע הוטלו הוא וזרעו והשלכו על הארץ אשר לא ידעו"
בדרך כלל (לא תמיד), הכוונה לפסל של עבודת אלילים, כי באלילות הדגש הוא על הצורה החיצונית - על "העיצוב" (ראו גם (דברים ד טז): "פן תשחתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל , תבנית זכר או נקבה..."- עבודת אלילים מוגדרת ע"י מילים רבות הקשורות לצורה חיצונית): -
- (שמואל א לא ט): "ויכרתו את ראשו ויפשיטו את כליו וישלחו בארץ פלשתים סביב לבשר בית עצביהם ואת העם", וכן ביאור:דברי הימים א י ט
- (שמואל ב ה כא): "ויעזבו שם את עצביהם, וישאם דוד ואנשיו"
- (ישעיהו י יא): "הלא כאשר עשיתי לשמרון ולאליליה, כן אעשה לירושלם ולעצביה"
- (ישעיהו מו א): "כרע בל, קרס נבו; היו עצביהם לחיה ולבהמה, נשאתיכם עמוסות משא לעיפה"
- ולדעתי גם (משלי י22): "ברכת ה' היא תעשיר, ולא יוסף עצב עמה" - פירוט .
פסוקים נוספים: -
- (ישעיהו מח ה): "ואגיד לך מאז, בטרם תבוא השמעתיך; פן תאמר עצבי עשם ופסלי ונסכי צום"
- ביאור:ירמיהו נ ב : "... "נלכדה בבל, הביש בל, חת מרדך, הבישו עצביה, חתו גלוליה" "
- (הושע ד יז): "חבור עצבים אפרים, הנח לו"
- (הושע ח ד): "הם המליכו ולא ממני, השירו ולא ידעתי; כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת"
- (הושע יג ב): "ועתה יוספו לחטא ויעשו להם מסכה מכספם כתבונם עצבים מעשה חרשים כלה להם הם אמרים זבחי אדם עגלים ישקון"
- (הושע יד ט): "אפרים מה לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רענן ממני פריך נמצא"
- (מיכה א ז): "וכל פסיליה יכתו, וכל אתנניה ישרפו באש, וכל עצביה אשים שממה, כי מאתנן זונה קבצה ועד אתנן זונה ישובו"
- (זכריה יג ב): "והיה ביום ההוא, נאם ה' צבאות, אכרית את שמות העצבים מן הארץ, ולא יזכרו עוד; וגם את הנביאים ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ"
- (דברי הימים ב כד יח): "ויעזבו את בית ה' אלהי אבותיהם, ויעבדו את האשרים ואת העצבים; ויהי קצף על יהודה וירושלם באשמתם זאת"
- ביאור:תהלים קו לו : " "ויעבדו את עצביהם ויהיו להם למוקש" ... "וישפכו דם נקי דם בניהם ובנותיהם אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים" "
- (תהלים קטו ד): "עצביהם כסף וזהב, מעשה ידי אדם"
- (תהלים קלה טו): "עצבי הגוים כסף וזהב מעשה ידי אדם"
ג. עבודה מאומצת לפי חלק מהמפרשים (ראו רש"י ודעת-מקרא משלי יד23, וגם בתגובת אביתר כהן ), לשורש "עצב" ישנה משמעות נוספת - עבודה מאומצת. פירוש זה הוא המתאים ביותר לפסוק (משלי טו א): "מענה רך ישיב חמה, ודבר עצב יעלה אף"- "דבר עצב" מנוגד "מענה רך", מכאן - עצב = קשה, מתאמץ ( פירוט ). בפסוקים נוספים, יש יותר מאפשרות אחת לפרש את השורש "עצב" - כאב וצער, חידוש ויצירה, או מאמץ וכוח: -
- (בראשית ג טז): "אל האשה אמר 'הרבה ארבה עצבונך והרנך, בעצב תלדי בנים...'"= א בצער; ב+ג במאמץ שיש בו יצירה;
- (בראשית ג יז): "ולאדם אמר '...ארורה האדמה בעבורך, בעצבון תאכלנה כל ימי חייך'"- א עבודת האדמה כרוכה בצער לפחות חלק מהזמן, כמו שנאמר (תהלים קכו5): "הזרעים בדמעה - ברנה יקצרו"; ב עבודת האדמה כרוכה במאמץ, כמו שנאמר "בזיעת אפיך תאכל לחם".
- (בראשית ה כט): "ויקרא את שמו נח לאמר 'זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו, מן האדמה אשר אררה ה"- נוח ייצר יין, שמשמח ומשכיח את צער העבודה הקשה.
- ביאור:דברי הימים א ד ט : " "ויהי יעבץ נכבד מאחיו, ואמו קראה שמו יעבץ לאמר 'כי ילדתי בעצב '" . "ויקרא יעבץ לאלהי ישראל לאמר 'אם ברך תברכני והרבית את גבולי, והיתה ידך עמי ועשית מרעה לבלתי עצבי '; ויבא אלהים את אשר שאל" " - א צער שנובע מלידה או מצרות; ב מאמץ שנובע מלידה או ממחסור.
- (מלכים א א ו): "ולא עצבו אביו מימיו לאמר 'מדוע ככה עשית?'"- א לא הראה לו שהוא עצוב ואינו מרוצה ממעשיו; לא כעס והתעצבן עליו; לא העציב אותו בדברי תוכחה; ב לא ניסה לעצב ולשנות את התנהגותו בדברי תוכחה.
- משלי ה10: "פן ישבעו זרים כחך , ועצביך בבית נכרי" - ב העיצובים שלך, כוחות היצירה שלך; ג "עצב" מקביל ל"כוח" = מאמץ ( פירוט ).
- משלי יד23: "בכל עצב יהיה מותר, ודבר שפתים אך למחסור" - כל הפירושים אפשריים .
--
אחראי על פורום יצירות וחפצי אמנות
באתר "קולקט" אמנות אספנות.
| 
הוספת תגובה על "האם מקור המילה עיצוב הוא בעצב שהוא גורם"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה