לצערי, מדי פעם יוצא לי להפנות את תשומת ליבם של לקוחותי לעובדה המצערת, שלמרות שהם שילמו כסף טוב עבור הקמת האתר שלהם, רכישת שם המתחם, עיצוב האתר שלהם, העלאת תוכן לאתר, בחירת ועיצוב לוגו ועוד – למעשה הזכויות באתר שלהם (למשל זכויות היוצרים בעיצובו) נמצאות בידי מישהו אחר, או שהם אינם יכולים לעשות שימוש בתכנים כי הם מפרים זכויות של אחרים.
במאמר זה אנסה לתת מספר קווים מנחים שילמדו אתכם ממה כדאי להזהר. מאמר זה אינו ממצה ואינו מהווה תחליף להתייעצות בכל מקרה ספציפי עם עורך דין. זו אינה סתם אזהרה. המציאות והעובדות בשטח עולות תמיד על כל דמיון, ומאמר זה הינו סקירה כללית של הדין בלבד.
באתר אינטרנט ישנן זכויות מסוגים שונים ונכסים מסוגים שונים, שכדאי להתייחס לכולם בעת הקמת האתר. לדוגמא בלבד:
- הזכות בשם המתחם (זכות שכירות. אין בעלות בשם מתחם).
- הזכות בעיצוב האתר (זכות היוצרים בו).
- הזכות בלוגו המסחרי שלכם (גם כאן מדובר בזכות יוצרים, לרבות בדיקה האם הוא לא מפר סימן מסחרי של אחר).
- הזכות בתכנים המועלים לאתר (שוב – זכות יוצרים בו ואי הפרת זכות של אחרים).
בדרך כלל נהוג לחשוב שכשאתם מזמינים עבודה, כל אותן זכויות הן שלכם, כי שילמתם עליהן. בדרך כלל זו גם טעות לחשוב כך.
רבים מזדעזעים לשמוע שהאתר שהם השקיעו כספים וזמן כה רבים לשם העלאתם לרשת, בכלל אינו שלהם.
אבל אם תקדישו קצת מחשבה לנושא, תבינו שדיני הקניין הרוחני נוצרו למטרה אחת – להגן על זכותו של היוצר. לא על זכותו של המזמין. נכון, החקיקה אמורה לאזן גם עם זכות הציבור, אבל בפועל, ההגנה היא על היוצר. מזמין שהזמין יצירה, אם לא יפעל באופן אקטיבי לקבל זכויות בה, ישאר בלי הזכויות בה. פשוט כך.
זה לא שלא יהיו לכם בכלל זכויות באתר. למשל, אם הזמנתם עבודה מגרפיקאי שיעצב לכם את הלוגו ואת הגרפיקה באתר, אין ספק שקיבלתם ממנו רשיון מוגבל כלשהו לעשות שימוש ביצירה. אבל:
- מה הגבלות השימוש? האם אתם יכולים לעשות שימוש באותה גרפיקה או לוגו גם במוצרים מודפסים שלא במסגרת אתר האינטרנט?
- האם הרשיון הוא לתקופה בלתי מוגבלת בזמן ולא משנה מספר השימושים, או שבשלב כלשהו תצטרכו לשלם לגרפיקאי תשלום עיתי על השימוש (בדומה למפיק תכנית טלביזיה שלא מתאם מול היוצרים מראש את היקף התשלומים על שידורים חוזרים)?
- האם הרשיון מאפשר לכם לשנות את היצירה שהגרפיקאי יצר?
- האם הגרפיקאי יוכל להשתמש באותה גרפיקה גם עבור יצירת יצירות אחרות (למשל לעצב למתחרה שלכם אתר, ובזול)?
אם לא דאגתם לעריכת הסכם מסודר, יתכן שהתשובות לשאלות שנשאלו מעלה ולשאלות אחרות לא ממש תמצאנה חן בעיניכם.
רשיון שכזה שלא הוגדר מראש יכול בהחלט להיות מפורש באופן שימנע מכם שימושים ביצירה (שהיא האתר שלכם!!) בצורה אחרת מהצורה לשמה נמסרה לכם, יתכן שימנע מכם לעשות בה שינוי שיתאים להתפתחות העסק שלכם, יתכן שיפוג אחרי זמן מה ותצטרכו להוסיף תשלומים ליוצר, לא תוכלו להעניק לאחרים זכות לעשות שימוש ביצירות ולא תוכלו למנוע מהמעצב להעביר את היצירה גם למתחרים. ואלו רק דוגמאות.
הבעיות הללו אינן ייחודיות לגרפיקה, והן חלות גם בכל יצירה אחרת, תהיה זו תוכנה, צילום, כתבה חדשותית, מאמר דעה וכדומה.
הדין האמריקאי מחייב למשל עריכת הסכם המסדיר את הזמנת העבודה כ-Work for hire. הדין הישראלי מחייב אתכם להגיע להסכמה, ואם אתם רוצים לקבל את זכויות היוצרים ביצירה - על ההסכמה להיות בכתב (רצוי בהסכם שיקיף את מכלול הנושאים).
במקרה שעובד שלכם יצר את היצירה, אתם תהיו מוגנים יותר, שכן הדין החל קובע שיצירה שיצר עובד במסגרת ובמהלך עבודתו שייכת למעסיקו. למרות זאת, מומלץ לקבוע בהסכמי ההעסקה הגדרה מעט יותר רחבה לבעלות ביצירות שיצר העובד (למשל "בקשר עם עבודתו" בלי קשר למהלך העבודה).
גם אם היוצר אינו מוכן להעביר לכם זכויות יוצרים ביצירה, וישנם מצבים בהם זה הגיוני, עדיין חשוב שתבינו זאת ותתמודדו עם הבעיה באמצעות יצירת רשיון מקיף מספיק שיגן על כל השימושים הצפויים מפני הצורך לשלם עוד או שמישהו אחר ימנע מכם שימוש שכזה. למעשה, לעיתים רשיון שכזה יהיה יותר זול מרכישת הזכויות עצמן, אבל זו סוגיה שצריך להתמודד עימה ולא לטאטא אותה מתחת לשטיח.
עריכת הסכם כאמור חשובה גם כדי להבטיח שהיוצרים השונים יתחייבו לספק לכם תוכן נקי מזכויות צד שלישי וכן יקחו על עצמם אחריות להפרת זכות צד שלישי אם במקרה סיפקו לכם תוכן מפר. הכללת סעיפים מתאימים בחוזה והקפדה עליהם, יכולה במקרים מסויימים להעמיד לרשותכם את הגנת ה"מפר התמים", וכבר נתקלתי במצבים רבים בהם מעצבי אתרים העלו לאתר לקוחותיהם תמונות של בעלי זכויות מבלי שבעל האתר בכלל ידע על כך, אבל אחרי קבלת מכתב דרישת התשלום התברר שהמעצב מכחיש אחריות והנטל נפל על בעל האתר לפתור את הבעיה.
גם תוכן צד שלישי הוא מקור לבעיות רבות, אך נושא זה הינו מעבר להיקף מאמר זה. בקצרה רק אזכיר שבדין האמריקאי יש פטור מוחלט ל"ספק שירות מקוון" (וצריך לבדוק האם אתם עומדים בתנאים כדי להחשב ככאלו) ביחס לעילות דוגמת לשון הרע, בעוד שבארץ (וכן בארה,ב ביחס לעילות של הפרת קניין רוחני), חל המנגנון של הודעה והסרה (כלומר, אותו ספק שירות מקוון יהיה פטור אם הסיר את התוכן מיד כשקיבל הודעה על כך). עוד צריך לשים לב שהדין הישראלי שנמצא כרגע בשלבי חקיקה (הצעת חוק מסחר אלקטרוני), קובעת מנגנון שונה מעט, בסגנון של הודעה-הודעה-הסרה/השארה בהתאם לתגובת מפרסם התוכן.
בקיצור, מומלץ לבדוק את נושאי הזכויות באתר שלכם מראש עם עורך דין המתמחה בקניין רוחני ואינטרנט, על מנת למנוע צרות בהמשך.
גם כותב מאמר זה הינו עורך דין.
הוספת תגובה על "האם האתר או העסק שלכם באמת שלכם?"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה