כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרטי קהילה

    זוגיות

    המקום לספר, להתייעץ, לשתף בעניינים שבלב.                                             הקהילה מיועדת לאלו שמחפשים אהבה וגם לכאלה שכבר מצאו.

    יחסים

    חברים בקהילה (9387)

    מדלן גזיאל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    יוסי בר-אל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    RoadSwimmer
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    איציק אביב
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    לומפומפיר
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    rayshc
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    רני123 השני
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    לולה///
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    CHIVIBAR
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    יאיר Z
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    חנה וייס
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פורום

    הכל על אהבה

    כל מה שרציתם לדעת על אהבה ולא העזתם לשאול.

    המאחז האחרון של "לתמיד"

    2/7/08 11:39
    8
    דרג את התוכן:
    2008-09-08 00:22:02
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    זמנים מוזרים להיות יהודי, כתב מייקל שייבון. אני לא יודע בקשר ליהדות, אבל אלה בהחלט זמנים מוזרים מאוד להיות בהם רווק.

     

    פעם אנשים היו עובדים באותו מקום עבודה כל החיים - מי שהצליח לתפוס עבודה בחברה ממשלתית, כאילו תפס את בורא-עולם במקום רגיש; יש לו עבודה מובטחת עד הפנסיה. היום כבר לא בושה להחליף מקום עבודה כל 3-4 שנים (ולפעמים אפילו לעיתים קרובות יותר) - מי שנשאר הרבה זמן באותו מקום נתפס הרבה פעמים כבינוני.


    פעם אנשים היו קונים תקליט שלם (או דיסק, עם ילידי 1980 ומעלה הסליחה) בשביל שיר אחד; פעם זמרים או להקות היו גם צריכים לעבוד קשה בשביל לפרוץ קדימה או להתפרסם. היום יש לנו פרסום אינסטנט בכוכב נולד, וזמרים שבמקום למלא אולמות (או להיסחב מבר לבר במשך שנים) מוכרים את מרכולתם - הבינונית להחריד לעיתים - בשוק הרינגטונים הגדול. אנשים קונים את המוזיקה שלהם בדולר ב-iTunes או מורידים MP3 מהאינטרנט.

     

    פעם אנשים היו קונים דירה כי "כל זוג צעיר צריך בית" - היום אנשים לא מפחדים לגור בשכירות הרבה שנים; חלק מזה נובע משיקולים פיננסיים, וחלק נובע מהעובדה שלא רוצים להתחייב לאותה עירשכונהדירה לכל החיים. פעם אנשים היו קונים רכב, מטפלים בו, מתחזקים אותו; היום לוקחים בליסינג כי "אני משלם אקסטרא כסף, אבל חוסך כאב הראש". אנחנו קונים בגדים במחירים נכמוכים, ובאיכות נמוכה אף יותר, לובשים אותם עונה וזורקים לפח. וכמובן איקאה - אבל זה כבר נדוש מלהזכיר...

     

    פעם היינו רואים את חיים יבין עם 100% רייטינג, והיום יש לנו מליון ערוצים, כל אחד עם 0.01% צפיה; אנחנו לא צופים באף אחד מהם באמת, אבל את כולם אנחנו מקליטים ב-yes max כדי שבבוא הזמן, "כשנרצה", תהיה לנו אופציה לראות את מה שלא ממש התענייננו בו מלכתחילה. מנוי לעיתון אנחנו כבר לא עושים, כי אפשר לקרא הכל ברשת.

     

    פעם חבר היה מישהו שעומד לצידך ברגעים הקשים שלך; חברים היו נרכשים לאורך השנים, וחברויות היו נשארות איתך לאורך השנים. היום חבר זה מישהו שמעולם לא פגשת, מאשר לך בהינף הקלקה על וי ירוק, ומבטל כעבור שבועיים בלחיצה דומה על איקס אדום. עוד פנים בספר הפנים שלך.

     

    כל העולם הולך לכיוון של אד-הוק. אנחנו לא לוקחים בעלות (לא כל שכן אחריות) על שום דבר; אנחנו רוצים חופש בחירה מקסימלי, ומינימום התחייבות. מה שלא מהיר, זמין on-demand וללא מאמץ, או דורש התחייבות (מחוייבות?), הוא פאסה.

     

    חוץ מאספקט אחד... זוגיות ומשפחה... כאן עדיין שולט המודל העסקי הישן, המודל של "תמצא בןבת זוג לכל החיים, תעשה ילדים שמרגע שהם נולדים הם כל עולמך ואתה כל עולמם, תחיה חיי משפחה, תזדקנו ביחד, Happily Ever After". אלה הציפיות שהסביבה משדרת לנו. או שאולי הן נטמעו בנו כל כך חזק במשך אלפי שנות אבולוציה שהן כבר חלק מאיתנו, על כל פנים - יש כאן סתירה בין הציפיות האלה, לאורח החיים הכללי שלנו; אז מה הפלא שאנחנו מתוסכלים ולא יודעים להתמודד עם זה? מה הפלא שמספר הרווקים (והמתגרשים) נמצא בעליה? אולי הפתרון הוא החלה של עקרונות החיים שלנו על הציפיות שלנו מזוגיות - אולי כל מה שאנחנו צריכים לצפות לו הוא מערכות יחסים "עונתיות", שלושה-ארבעה חודשים, משהו שיענה לצרכים של כאן ועכשיו, ואחריהם אם לא טוב - עוברים הלאה. לא "נעבוד על זה",לא Mr. Right, now! אלא פשוט Mr. Right Now.

     

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "המאחז האחרון של "לתמיד""

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    2/7/08 12:04
    1
    דרג את התוכן:
    2008-07-02 12:08:45
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    אנשי אקדמיה מהתחום שלי יקראו לזה- אנומיה. מצב אנומי מתרחש כשיש אי התאמה בין נורמות .

    במקרה שלנו- בסביבתנו יש סתירה בין נורמות של יציבות לארעיות ודינמיות אינהרנטית - פועל יוצא של חיינו הכאוטיים.

    כולם מדברים על מקום משלהם, חברות אמת, אהבה , זוגיות , רחמנא לצלן. בפועל - אנחנו פועלים כאוטומט. בשיטת easy come easy go.

    אנשים חותמים חוזה עבודה ועדיין 'פתוחים לאפשרויות'.. .. (כי אולי עדיין תתגלגל לידי הצעה אטרקטיבית יותר).

    יוצאים עם מישהי, אבל חלילה לא מדירים הקלקותיהם מאתרי היכרויות.. רק כדי להיות על ה- safe side... ולמה חלילה להתחייב רגשית לקשר שזה עתה התחלתי לפתח.

    כמו שציינת- חברות בין אנשים היא אינסטנט. אני לא צריך הסבר משמעותי כדי להתחבר איתך.. אני גם לא חייב לך הסברים אם בא לי ברגע אחד 'להעיף' אותך מחיי.

     

    במחקריו של דורקהיים, שנחשב לאחד מאבות הסוציולוגיה, אנומיה הובילה להתאבדות.

    כך גם מה שקורה בימינו ביפן.

    מתי תורנו?

     

    דיון חשוב וחומר למחשבה. אולי ברוח הקהילה.. הייתי מכנה זוגיות - זוגמני.. זוגי זמני. כי הרי כל החיים האלו הפכו לזמני-קבוע.

     

    2/7/08 13:00
    0
    דרג את התוכן:
    2008-09-08 00:22:02
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    wagamama כרגיל תענוג לקרוא את דבריך.

    החיים לא עומדים במקום ונוטים להתפתח ללא הרף, שינויים בתפיסות, שינויים בגישה, שינוי מדור לדור

    (לא סתם נאמר שהוודאות היחידה בחיים היא החוסר וודאות)

    אני חושב שכמו בכל דבר בחיים שלא טוב לך בהחלט רצוי שתעשה שינוי,

    אבל לעומת הגישה שציינת פה, שהשינוי הינו פתרון של "חילופי מערכות יחסים" לדעתי זאת בריחה ולא שינוי.

     

    כאשר מדובר על זוגיות ומשפחה, אדם אחראי שנכנס לסטטוס הזה מודע שהוא מחוייב מאותו הרגע לא רק לחשוב על הצרכים והרצונות האישיים שלו, אלא גם לקחת אחריות על ילדיו (שלא כמו בשאר המקרים שציינת, השינויים שהאדם עורך ישפיעו לבסוף לטובה או לרעה רק על עצמו)

    שלא יובן לא נכון, אני לא בעד השארות במערכת יחסים שלא טוב לך בה (גם אם מעורבים ילדים בסיפור, כי לבסוף זה יפגע גם בילדים בדרך עקיפה)

     

    אבל ... לדעתי הפתרון האידאלי יבוא לידיי ביטוי אם השינוי יהיה השקעה תמידית במערכת יחסים,

    שיוביל לבסוף לזוגיות פורחות חזקה ויציבה.

    וכמו שכתבת היטב ויפה, כל החיים משתנים לנגד עניינו ! 

    אז במצב כזה, לא צריך לדעתך עוגן יציב שתוכל להשען עליו בביטחה ולעבור איתו כל שינוי לטובה?

     


    --
    2/7/08 13:05
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-07-02 13:05:59
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    כרגיל מפעים אותי בכושר הכתיבה שלך וביכולת האבחנה שלך

    רק חייבת להודות שהפעם (בניגוד לבד"כ) יש לי כמה אי הסכמות קטנות

    - אני לפחות עדיין שומרת מכל משמר על כך שחבר נשאר חבר, כזה חבר אמיתי, שעומדים לצידו ונשענים עליו. לא מתפשרת על פחות. וכל המסביבים - הם לא חברים, ולא קוראת להם ככה.

    - בנושא הנישואין, נראה שכולם כבר הפסיקו להתייחס למוסד הזה כאל "לעד" וכמו עם דירות ומקומות עבודה, זה בסדר להחליף כל כמה שנים (אם לא כל 4-5 אז כל 6-8). having said that, אני באופן אישי - עדיין רוצה ועדיין מאמינה ב-happily ever after למרות שמזמן הפסקתי לחפש את prince charming


    --
    אל תשכחו לנשום...
    אפרת
    2/7/08 13:18
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-07-02 13:18:28
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: אפרת74 2008-07-02 13:05:59

    כרגיל מפעים אותי בכושר הכתיבה שלך וביכולת האבחנה שלך

    רק חייבת להודות שהפעם (בניגוד לבד"כ) יש לי כמה אי הסכמות קטנות

    - אני לפחות עדיין שומרת מכל משמר על כך שחבר נשאר חבר, כזה חבר אמיתי, שעומדים לצידו ונשענים עליו. לא מתפשרת על פחות. וכל המסביבים - הם לא חברים, ולא קוראת להם ככה.

    - בנושא הנישואין, נראה שכולם כבר הפסיקו להתייחס למוסד הזה כאל "לעד" וכמו עם דירות ומקומות עבודה, זה בסדר להחליף כל כמה שנים (אם לא כל 4-5 אז כל 6-8). having said that, אני באופן אישי - עדיין רוצה ועדיין מאמינה ב-happily ever after למרות שמזמן הפסקתי לחפש את prince charming

     

    כולנו מקווים ל-Happily Ever After, ואחוז הגירושין הגבוה לא עומד בסתירה לתקווה הזאת (כידוע - תקווה לחוד ומציאות לחוד... ניסינו. לא עבד). אל תראי את הדיון שלי כיציאה נגד המודל הנוכחי של נישואין - אלא כדיון לגבי האם בעולם בו הכל נזיל, האם יש משמעות והצדקה לחיפוש אחרי אותו Happily Ever After?

     

    גם לי יש אותו טבוע עמוק עמוק בתודעה, מה שגורם לתסכולים לא מבוטלים בכל פעם שאני מנסה ולא מצליח (לא יואב ל, אני לא מדבר על הבעיה ההיא...).


    --
    תנו לי פ', תנו לי ח', תנו לי ח', תנו לי ח', ומה יצא? פחחח..
    2/7/08 15:21
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-07-02 15:21:43
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: נטע 2008-07-02 12:08:45


    אנשי אקדמיה מהתחום שלי יקראו לזה- אנומיה. מצב אנומי מתרחש כשיש אי התאמה בין נורמות .

    במקרה שלנו- בסביבתנו יש סתירה בין נורמות של יציבות לארעיות ודינמיות אינהרנטית - פועל יוצא של חיינו הכאוטיים.

    כולם מדברים על מקום משלהם, חברות אמת, אהבה , זוגיות , רחמנא לצלן. בפועל - אנחנו פועלים כאוטומט. בשיטת easy come easy go.

    אנשים חותמים חוזה עבודה ועדיין 'פתוחים לאפשרויות'.. .. (כי אולי עדיין תתגלגל לידי הצעה אטרקטיבית יותר).

    יוצאים עם מישהי, אבל חלילה לא מדירים הקלקותיהם מאתרי היכרויות.. רק כדי להיות על ה- safe side... ולמה חלילה להתחייב רגשית לקשר שזה עתה התחלתי לפתח.

    כמו שציינת- חברות בין אנשים היא אינסטנט. אני לא צריך הסבר משמעותי כדי להתחבר איתך.. אני גם לא חייב לך הסברים אם בא לי ברגע אחד 'להעיף' אותך מחיי.

     

    במחקריו של דורקהיים, שנחשב לאחד מאבות הסוציולוגיה, אנומיה הובילה להתאבדות.

    כך גם מה שקורה בימינו ביפן.

    מתי תורנו?

     

    דיון חשוב וחומר למחשבה. אולי ברוח הקהילה.. הייתי מכנה זוגיות - זוגמני.. זוגי זמני. כי הרי כל החיים האלו הפכו לזמני-קבוע.

     

    זה מעניין, עניין "שמירת האופציות". אומרים שבגלל זה משה רבנו לקח את בני ישראל ל"טור-דה-סיני", ובגלל זה יוליוס קיסר שרף את הספינות שלו כשהוא נחת ביוון לפני קרב פרסלוס (נו טוב, זה מה שאומרים בסדרה "רומא") כדי לשלול מהאנשים את האפשרות לסגת ולברוח.

     

    כנראה שפעם מחוייבות להחלטה נחשבה הרבה יותר מאשר היום.


    --
    תנו לי פ', תנו לי ח', תנו לי ח', תנו לי ח', ומה יצא? פחחח..
    2/7/08 15:54
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-07-02 15:54:14
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    כתבת מקסים וכהרגלי כיכבתי.

    אבל... אני לא ממש מסכימה.

    לצערי גם מודל הזוגיות השתנה בעיני.

    קשה לי להאמין שאני אמצא מישהו לכל החיים... הלוואי שאני טועה.

    מה שחשוב לי מאד זה ילדים.

     

     

    ו.. כן אני לא היחידה שמרגישה כך, יש עוד הרבה כמוני.

    לכן אנשים היום לא מתחתנים אלא חיים בזוגיות ועושים ילדים.

     

    ואגב ילדים- גם זה השתנה. פעם אמא היתה אמא ואבא היה אבא וילד היה ילד.. היום אמא לפעמים היא אבא ואבא , ילד לפעמים הוא האמא והאבא בעצמו וגם אבא ואבא יכולים להיות אבא ואמא....

     

     

    צוחק


    --
    חייה את ההווה, אבל חשוב על המחר!
    2/7/08 15:59
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-07-02 15:59:36
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: wagamama 2008-07-02 13:18:28

    צטט: אפרת74 2008-07-02 13:05:59

    כרגיל מפעים אותי בכושר הכתיבה שלך וביכולת האבחנה שלך

    רק חייבת להודות שהפעם (בניגוד לבד"כ) יש לי כמה אי הסכמות קטנות

    - אני לפחות עדיין שומרת מכל משמר על כך שחבר נשאר חבר, כזה חבר אמיתי, שעומדים לצידו ונשענים עליו. לא מתפשרת על פחות. וכל המסביבים - הם לא חברים, ולא קוראת להם ככה.

    - בנושא הנישואין, נראה שכולם כבר הפסיקו להתייחס למוסד הזה כאל "לעד" וכמו עם דירות ומקומות עבודה, זה בסדר להחליף כל כמה שנים (אם לא כל 4-5 אז כל 6-8). having said that, אני באופן אישי - עדיין רוצה ועדיין מאמינה ב-happily ever after למרות שמזמן הפסקתי לחפש את prince charming

     

    כולנו מקווים ל-Happily Ever After, ואחוז הגירושין הגבוה לא עומד בסתירה לתקווה הזאת (כידוע - תקווה לחוד ומציאות לחוד... ניסינו. לא עבד). אל תראי את הדיון שלי כיציאה נגד המודל הנוכחי של נישואין - אלא כדיון לגבי האם בעולם בו הכל נזיל, האם יש משמעות והצדקה לחיפוש אחרי אותו Happily Ever After?

     

    גם לי יש אותו טבוע עמוק עמוק בתודעה, מה שגורם לתסכולים לא מבוטלים בכל פעם שאני מנסה ולא מצליח (לא יואב ל, אני לא מדבר על הבעיה ההיא...).

     

    רן, יקירי,

     

    בעיני זה לא עניין של תקווה אלא עניין של מחוייבות.

    אני מאמינה שזה אפשרי ומחוייבת לזה בחלקת האלוהים הקטנה שלי.

    לדעתי (ובטוח שיש אלף דעות שונות) יש משהו בתפיסה של המחוייבות הזו

    שעושה הבדל, שמביאה את בני הזוג להתייחס לזוגיות אחרת ולא לקחת אותה כמובן מאליו

    ואז לא מתייחסים אל הזוגיות כאל משהו נזיל.

    ואל תתבלבל - כשאני אומרת "happily ever after" אני לא מתכוונת למשהו אופורי נטול בעיות טענות ודאגות

    אני פשוט מתכוונת לשני אנשים שמאוד אוהבים אחד את השני ולקחו על עצמם מחוייבות לשמר ולטפח את היחסים. אני לא חושבת שזה פשוט, אבל אני חושבת שזה אפשרי - ואני מחוייבת להביא את זה לזוגיות שלי.

     


    --
    אל תשכחו לנשום...
    אפרת
    2/7/08 16:06
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-07-02 16:06:05
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: רונית b 2008-07-02 15:54:14


    כתבת מקסים וכהרגלי כיכבתי.

    אבל... אני לא ממש מסכימה.

    לצערי גם מודל הזוגיות השתנה בעיני.

    קשה לי להאמין שאני אמצא מישהו לכל החיים... הלוואי שאני טועה.

    מה שחשוב לי מאד זה ילדים.

     

     

    ו.. כן אני לא היחידה שמרגישה כך, יש עוד הרבה כמוני.

    לכן אנשים היום לא מתחתנים אלא חיים בזוגיות ועושים ילדים.

     

    ואגב ילדים- גם זה השתנה. פעם אמא היתה אמא ואבא היה אבא וילד היה ילד.. היום אמא לפעמים היא אבא ואבא , ילד לפעמים הוא האמא והאבא בעצמו וגם אבא ואבא יכולים להיות אבא ואמא....

     

     

    צוחק

     

    הדבר הטוב היחיד בגרעין האיראני, הוא שגדולים הסיכויים של כולנו למצא מישהו ל"כל החיים" :)


    --
    תנו לי פ', תנו לי ח', תנו לי ח', תנו לי ח', ומה יצא? פחחח..
    2/7/08 16:40
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-07-02 16:40:15
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    מאוד מתחברת. נדמה שאנחנו חיים בלונה פארק בו יש מלא מתקנים אחד יותר אטרקטיבי מהשני וכולם מבטיחים לנו את הכיף של החיים.

    אנחנו עולים על מתקן ותוך כדי שאנחנו נמצאים בו צופים במתקן אחר אומרים למפעיל תעצור את הרכבת אני רוצה לרדת והופ עולים למתקן הבא מבלי לשלם, מבלי ללמוד מטעויות ומבלי להסתכל בכלל אחורה ולהפרד.

    אנחנו בדוכן פלאפל של אוכל כפי יכולתך ואיך אמר לי מישהו אני מתמסד כל יום עם מישהי אחרת.

    השאלה שכל אחד צריך לשאול את עצמו היא "האם טוב לי ככה?"

    אני חושבת שמרבית האנשים שבאמת מודעים או חצי מודעים יודו שלא !

    כי מי מאיתנו לא רוצה בית משלו ולא דירה שכל שנה שנתיים הוא אורז ועוזב

    מי מאיתנו לא רוצה חבר אמת שיוכל להתקשר אליו ב 2 בלילה ולדבר איתו בלי מסכות

    ומי מאיתנו לא רוצה לעשות אהבה במקום סקס

    ומי מאיתנו לא רוצה אהבה אחת קבועה ובטוחה, בית לחזור אליו אחרי יום עבודה ולמצוא את החבר/ה הכי טובים שלנו לשים את הראש על הכתף ולדעת שהוא/היא תמיד שם? 

    זה בידיים של כל אחד ואחת מאיתנו לשים לעצמינו את הבלמים על חיי האינסטנט ולחיות כמו שבאמת היינו רוצים לחיות - עם קביעות ובטחון.

    *


    --
    תות
    2/7/08 16:44
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-07-02 16:44:33
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    דבר המערכת : אי אפשר לככב את אותו אדם ב24 שעות.

    אשוב לככב.

     


    --
    תות
    2/7/08 18:13
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-07-02 18:13:25
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: תות-שדה 2008-07-02 16:40:15


    מאוד מתחברת. נדמה שאנחנו חיים בלונה פארק בו יש מלא מתקנים אחד יותר אטרקטיבי מהשני וכולם מבטיחים לנו את הכיף של החיים.

    אנחנו עולים על מתקן ותוך כדי שאנחנו נמצאים בו צופים במתקן אחר אומרים למפעיל תעצור את הרכבת אני רוצה לרדת והופ עולים למתקן הבא מבלי לשלם, מבלי ללמוד מטעויות ומבלי להסתכל בכלל אחורה ולהפרד.

    אנחנו בדוכן פלאפל של אוכל כפי יכולתך ואיך אמר לי מישהו אני מתמסד כל יום עם מישהי אחרת.

    השאלה שכל אחד צריך לשאול את עצמו היא "האם טוב לי ככה?"

    אני חושבת שמרבית האנשים שבאמת מודעים או חצי מודעים יודו שלא !

    כי מי מאיתנו לא רוצה בית משלו ולא דירה שכל שנה שנתיים הוא אורז ועוזב

    מי מאיתנו לא רוצה חבר אמת שיוכל להתקשר אליו ב 2 בלילה ולדבר איתו בלי מסכות

    ומי מאיתנו לא רוצה לעשות אהבה במקום סקס

    ומי מאיתנו לא רוצה אהבה אחת קבועה ובטוחה, בית לחזור אליו אחרי יום עבודה ולמצוא את החבר/ה הכי טובים שלנו לשים את הראש על הכתף ולדעת שהוא/היא תמיד שם? 

    זה בידיים של כל אחד ואחת מאיתנו לשים לעצמינו את הבלמים על חיי האינסטנט ולחיות כמו שבאמת היינו רוצים לחיות - עם קביעות ובטחון.

    *

     

    השאלה עד כמה אפשר, בעידן של זמינות וארעיות, לסמוך על אותה קביעות ועל אותו בטחון? את אף אחד לא מעניין מי ירה בג'יי אר, כשאתה מזפזפ לך במסך מפוצל - בין הגמר של קרב סכינים, לתוכנית השניה של כוכב נולד, ואתה יכול להשפיע על התוצאה באחד מהם לפחות (ויש כאן מטאפורה).


    --
    תנו לי פ', תנו לי ח', תנו לי ח', תנו לי ח', ומה יצא? פחחח..
    2/7/08 18:49
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-07-02 18:49:54
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אני מצטרפת למחמאות של כולם לגבי כתיבתך.

    אתה חייב לקחת את הכתיבה צעד קדימה, פשוט כשרוני בטירוף.

     

    בסופו של דבר - כולנו מחפשים את האהבה.  והרי ברגע שמצאת אותה אתה לא תרצה לתת לה ללכת.  אז למה לנסות כל 4-5 שנים להחליף ? 

    הבעיה לדעתי כיום היא הזילות בהתמודדות עם החיים, עם הזוגיות, עם הקשיים, עם הרצונות.

    הפכנו יותר מודעים לרצונות שלנו שזה מתנגש בעצם עם כל מהות הזוגיות - השיתוף, הקבלה, הנתינה.  אני מול הזוגי.

    השאלה כיום היא איפה אני צרכי ורצונותי מול בן הזוג או מול הזוגיות.  ולצערי אנחנו הופכים יותר ויותר אגואיסטים וזה בהחלט מקרין לזוגיות.

    תשובה אין לי, רק שאלות  - כי גם אני חטאתי בכך. 

    המון בהצלחה.

    סיגל

     


    --
    החיים הם סך החוויות אותם חווית


    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "המאחז האחרון של "לתמיד""

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה