לחיים הצנועים יותר שהכרנו?

לאיכפתיות של האנשים ולעזרה ההדדית?

לערכים של פעם?

לתחושת הביטחון האישית?

למרחבים הירוקים והפתוחים?

על דבר אחד רובנו נסכים, אנו נשטפים בגל עצום ונעים שנקרא נוסטלגיה...

אבל למה?

"Accept certain inalienable truths, prices will rise, politicians will philander, you too will get old, and when you do you’ll fantasize that when you were young prices were reasonable, politicians were  noble and children respected their elders" (Baz Luhrmann, Wear Sunscreen)

וכמובן

"Advice is a form of nostalgia, dispensing it is a way of fishing the past from the disposal, wiping it off, painting over the ugly parts and recycling it for more than it’s worth." (same same...)

אנחנו מתגעגעים לעבר כמו שאנחנו זוכרים אותו, והמרחק צובע אותו בצבעים טובים יותר ממה שהוא היה באמת. אנחנו שוכחים את הרע מאוד בקלות, ומתרפקים על הטוב שהיה. כנראה שאנחנו זוכרים ונזכרים בדברים כהרבה יותר טובים ממה שהם היו באמת.