בארץ שלנו ישנה זילות בשימוש במושגים קיצוניים וטעונים. נוהגים לא פעם להשוות מעשים מיליטריסטיים-ודמוי-פאשיסטיים מוקצנים במיוחד למעשי זוועות הנאצים. כמוכן לא פעם נוהגים להשתמש במושגים אלה כמעין עלבון אישי בנוגע לנושאים מסויימים בכתב ובאינטרנט כלפי אנשים מסויימים ולומר לאנשים: אתה כמו נאצי, אתה מתנהג כנאצי וכדומה. בית המשפט נדרש לסוגייה: האם מותר להשוות אדם לנאצים?

קראו את המאמר שלמטה. מה דעתכם?

הנימוק של חופש הביטוי במדינה דמוקרטית ועידוד השיח על הלקחים ההיסטוריים גבר על הנימוק שאין להשוות אדם לנאצי אחרי סבלות השואה של העם היהודי ועל כן יש להפעיל צנזורה בנושא זה.

נושא הצנזורה בנושא רגשי מול חופש הביטוי. 

ההשוואה היא בגדר לשון הרע אבל התופעה של היטלר והנציונאל סוציאליסטים נחשבת משום מה לתופעה יחודית בהיסטוריה כאשר המחשבה היא שלא סביר שתצמח תופעה כזו באנושות בממדים כאלה. האומנם? האומנם תופעות קיצוניות במיוחד כדוגמת הנאצים הן חולניות ויחודיות? והאם בהגדרה תופעות חולניות הן יחודיות ויחידות בהיסטוריה?

אם בוחנים את ההיסטוריה של וימאר גרמניה בשנות העשרים רואים שהנימוק ההיסטורי-מדיני הוא לא מדוייק.

בשנות העשרים וימאר גרמניה הייתה נתונה בהיפר אינפלציה אחרי חוזה ורסאי והחובות שאחרי מלחמת העולם הראשונה, הבנק הגרמני הדפיס מרקים בשטרות של מיליוני מארקים ניתן היה להשכיר את בנין האופרה של ברלין ללילה בעבור מאה דולר, הביבים הבאברים שמהם עלו היטלר ועוזרו היימלר ממסבאות הברים והתמיכה שלה זכו -כולל מהגנרל של מלחמת העולם הראשונה ומעוד אישים מיליטרסטיים וחתרנים -באווירה שבה חיפשו אשמים בדמות היהודים, לצערנו היפוטתית לפחות יכולה לשוב על עצמה. רודנות קיימת היום בעולם במקומות שונים לא בממדים כאלה.

האם פאשיזם קיצוני והשתלטות על השלטון בצורה אלימה וחתרנית יכולים להתרחש תחת דמוקרטיות חלשות, או לחילופין דמוקרטיות שדוגלות בתיקון הראשון של החוקה של ארצות הברית? האם דמוקרטיות שמאפשרות לביטויים קיצוניים להיות מבוטאים תחת האיצטלה של חופש הביטוי, משלות עצמן שאם ידברו על הפאשיזם ויאשימו זה את זה בפאשיזם, הנגע לא ישוב יותר?

הגורמים לשיבה אפשרית היפותטית של הנגע של הפאשיזם הם היסטוריים-מדיניים ומורכבים ולצערנו כמו שהקלישאה אומרת, "ההיסטוריה יכולה לחוזר על עצמה"... מכיוון שכמו שפרויד הסביר שהביטוי ואהבת לרעך כמוך הוא ביטוי "צבוע, קל להכריז, אבל קשה לביצוע", האנשים מטבעם יש להם יצר למלחמה ולא לפצפיזם, אלא למיליטריזם. ולכן אווירת חופש הביטוי בנושאים של השוואת אנשים לנאצים פותחת פתח ליצר האנטי-פצפיסטי של האנשים. למרות שאל מול הנימוקים ההיסטוריים-מדיניים והפסיכולוגיים האלה עומד החוק היבש שדוגל בחופש הביטוי, דמוקרטיות, תיקוני חוקות, לשונות רעות ואולי לשם שינוי נתחיל כבר להשתמש פה בשפה יפה זה כלפי זה?...

קראו את המאמר למטה...

 

העליון: אין איסור גורף להשוות אדם לנאצים   היטלר. 'זוועת האתמול' תיתכן [צילום אילוסטרציה: AP]

---

דנקנר קרא לבן גביר "נאצי" - ויפצה

---

החלטה עקרונית בעליון: ההשוואה לנאצים אינה עבירה "גורפת" על לשון הרע וייתכן כי פרסום השוואה כזו חוסה תחת הגנת תום לב השופטת ארבל: השימוש במונחים מ"אותם ימים חשוכים" ימנע את שובם

בית המשפט העליון דחה (יום ב', 16.6.08) בקשה לקבוע באופן גורף כי פרסום המשווה אדם לנאצי הוא הוצאת דיבה אשר אינה חוסה תחת הגנת תום לב. בהחלטה כתבו השופטות, עדנה ארבל, מרים נאור ואסתר חיות כי טרם פסו וחלפו מן העולם כל ה"נגעים" שתרמו "להיתכנות זוועות האתמול" דוגמת "גזענות, הפיכת דמוקרטיה כלי בידיו של מי שדוגל בחיסולה, שנאת מיעוטים". כדי למנוע את הסכנה שישובו להרים ראש, יש לאפשר דיון ציבורי רחב תוך שימוש "במונחים מאותם ימים חשוכים".

מדובר בהחלטה לדחות את בקשתו של מתמחה מהפרקליטות רפאל פריג' להגיש ערעור על דחיית תביעת דיבה שהגיש נגד המקומון הירושלמי כל הזמן והפובליציסט גדעון ספירו. הרקע לתביעה, דברים שפרסם ספירו בטור "סמרטוט אדום" בכל הזמן, המשווים את פריג' לנאצים.

=========== המשך הכתבה נערך על ידי, יורם ליכטנשטיין, בהסכמתה של ד"ר ויינשטיין. כולם מוזמנים לכנס לכתבה המקורית על מנת לקראה במלואה ============

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

עדכון: לאחרונה מופצים באינטרנט סרטים שמשתמשים בדמותו של היטלר כדי להתלונן על מצוקת החנייה בתל אביב ועל מכאובים אחרים. להלן ראו ביו טיוב:

מצוקת חנייה.  כעס על האח הגדול.

ראשית אם יורשה לי, לא הבנתי כיצד דיון בנאצים, תחיקה בעליון בעניין כינוי אדם כנאצי, או 'סתם' דיון בשאלות סמי-הסטוריות - קשורים לקהילה או לנושא זכויות יוצרים ומשפט באינטרנט.  כאיש-אינטרנט קיויתי למצוא דיון בעניין זה המעניין מאוד והנמצא בחיתוליו, ובמקום מצאתי הגיגים על עליית הנאצים לשלטון.  האמת? גם זה מעניין :-)

 

סוגיית התחיקה בעניין השימוש במונח אכן מעניינת כשלעצמה, האם רצויה כאן צנזורה (הקיימת אגב בגרמניה) בנושא, שאלת לשון-הרע וכו' וכו'. אלא שדיון במבוא הארוך בנושא עליית הנאצים - מצריך הן ידע והן (ובעיקר) השתדלות לכתיבה נטולת-פניות, מדוייקת ולא-אמוציונלית.

כך לפחות מצופה מאקדמאי.

 

היכן הם אותם "ביבים" בהם צמחו הנאצים? הכוונה למסבאות הלגיטימיות, הנעימות ברובן והפזורות ברחבי בבוואריה וגרמניה בכלל, בהן שותה לו בניחותא הבווארי בירה בערב? האם אותה אינפלציה איומה של שנות ה-20, בהן כיכר לחם עלתה 200 מליון מארק (!) - היא הסיבה העיקרית לעליית הנאצים, כפי שעולה לכאורה מן הדברים? מיהו אותו גנרל גרמני אלמוני של מלחמת העולם השניה? הכוונה להינדנבורג או שמא ל-לודנדורף?

ומה זה "פשיזם קיצוני"? הלוא הפשיזם כשלעצמו קיצוני.  בקיצור: לא ברור.

מעניינת יותר היא הקביעה שיצר האדם מיליטנטי מיסודו ולא פציפיסטי. ואני תמיד חשבתי שהאדם הינו ברייה מורכבת יותר, שמלחמה ושלום ינועו תמיד ובמקביל במעגלי מחשבתו ומעשיו. נאיבי שכמותי... אז יש לנו כאן גם ניתוחים פסוודו-פסיכולוגיים מרעננים.

 

כן, היפוטתית תופעת הנאצים אכן יכולה לחזור על עצמה. אלא שהיפוטתית בלבד. ההיסטוריה לעולם אינה חוזרת על עצמה באמת. אלא אם מדובר בתפיסה היסטורית דטרמיניסטית, בבחינת "כל שהיה - הוא שיהיה", או "אין חדש תחת השמש". בני האדם, מצד שני, כמובן אינם משתנים במהותם. ההיסטוריה - ועוד איך.

 

כתיבה אמוציונלית? דטרמיניזם? זה מותר, ודאי. לדעתי גם מאוד יפה לעתים. הנאצים ממילא מעוררים שדים אמוציונליים ובעיקר שאלות ללא תשובות.  אך כשניגשים לכתיבת מבוא ידעני האמור לספק מידע בסיסי לגולשים - לא ניתן לכתוב מן הבטן. כך קשה לדייק וקל להטעות.

צטט: f*a*t*h*e*r 2008-07-03 18:20:36

ראשית אם יורשה לי, לא הבנתי כיצד דיון בנאצים, תחיקה בעליון בעניין כינוי אדם כנאצי, או 'סתם' דיון בשאלות סמי-הסטוריות - קשורים לקהילה או לנושא זכויות יוצרים ומשפט באינטרנט.  כאיש-אינטרנט קיויתי למצוא דיון בעניין זה המעניין מאוד והנמצא בחיתוליו, ובמקום מצאתי הגיגים על עליית הנאצים לשלטון.  האמת? גם זה מעניין :-)

 

סוגיית התחיקה בעניין השימוש במונח אכן מעניינת כשלעצמה, האם רצויה כאן צנזורה (הקיימת אגב בגרמניה) בנושא, שאלת לשון-הרע וכו' וכו'. אלא שדיון במבוא הארוך בנושא עליית הנאצים - מצריך הן ידע והן (ובעיקר) השתדלות לכתיבה נטולת-פניות, מדוייקת ולא-אמוציונלית.

כך לפחות מצופה מאקדמאי.

 

היכן הם אותם "ביבים" בהם צמחו הנאצים? הכוונה למסבאות הלגיטימיות, הנעימות ברובן והפזורות ברחבי בבוואריה וגרמניה בכלל, בהן שותה לו בניחותא הבווארי בירה בערב? האם אותה אינפלציה איומה של שנות ה-20, בהן כיכר לחם עלתה 200 מליון מארק (!) - היא הסיבה העיקרית לעליית הנאצים, כפי שעולה לכאורה מן הדברים? מיהו אותו גנרל גרמני אלמוני של מלחמת העולם השניה? הכוונה להינדנבורג או שמא ל-לודנדורף?

ומה זה "פשיזם קיצוני"? הלוא הפשיזם כשלעצמו קיצוני.  בקיצור: לא ברור.

מעניינת יותר היא הקביעה שיצר האדם מיליטנטי מיסודו ולא פציפיסטי. ואני תמיד חשבתי שהאדם הינו ברייה מורכבת יותר, שמלחמה ושלום ינועו תמיד ובמקביל במעגלי מחשבתו ומעשיו. נאיבי שכמותי... אז יש לנו כאן גם ניתוחים פסוודו-פסיכולוגיים מרעננים.

 

כן, היפוטתית תופעת הנאצים אכן יכולה לחזור על עצמה. אלא שהיפוטתית בלבד. ההיסטוריה לעולם אינה חוזרת על עצמה באמת. אלא אם מדובר בתפיסה היסטורית דטרמיניסטית, בבחינת "כל שהיה - הוא שיהיה", או "אין חדש תחת השמש". בני האדם, מצד שני, כמובן אינם משתנים במהותם. ההיסטוריה - ועוד איך.

 

כתיבה אמוציונלית? דטרמיניזם? זה מותר, ודאי. לדעתי גם מאוד יפה לעתים. הנאצים ממילא מעוררים שדים אמוציונליים ובעיקר שאלות ללא תשובות.  אך כשניגשים לכתיבת מבוא ידעני האמור לספק מידע בסיסי לגולשים - לא ניתן לכתוב מן הבטן. כך קשה לדייק וקל להטעות.

הכוונה היא ללודנדורף כמובן. את צודקת.

שכחתי לצין שאני היסטוריונת.

בדיונים פה אני רואה שכותבים: "הכותב הינו עורך דין"...

זהו הייתי צריכה לכתוב: "הכותבת הינה היסטוריונית"... ולהפנות לאתר האינטרנט שלי. ובאתר האינטרנט שלי פרסמתי מעל ארבעים מאמרים שעוסקים בגרמניה, בפאשיזם, במקרטיזם ולכן הסוגייה מעסיקה אותי. אחרי שאשלח את ההודעה הזו תופיע החתימה האוטומטית שלי עם ציטוט מפי אלברט אינשטיין שנאמר כאשר הוא היה... בארה"ב. אנשים נוטים לחשוב שהציטוט מתייחס לגרמניה הנאצית. זהו שלא! הוא מתייחס לארה"ב בתקופת המקרטיזם. וככה אינשטיין הרגיש תחת המקרטיזם. אינשטיין האשים את ועדות החקירה של הקונגרס בזמן המקרטיזם בשם "אינקביזיציה" והוא הרגיש מאויים מהימין בארה"ב בשנות החמישים והשווה אותו לנאציזם הגרמני. הסוגיה מעניינת אותנו ההיסטוריונים כי אנחנו כותבים על כך מאמרים ולרוב באינטרנט. 

אני למשל כותבת על אלברט אינשטיין, מתרגמת את דבריו, מפרשת, כותבת על גרמניה, כותבת על המקרטיזם, כותבת על מצבים בהיסטוריה של פאשיזם ודמוקרטיות - כותבת בכתבי עת ובאינטרנט. לכן הסוגייה מעניינת אותי כהיסטוריונית. אני רואה את הסוגייה מבחינת מקרים בהיסטוריה, כמו המקרה של אינשטיין שהיה רגיש למתרחש בגרמניה ואחר כך השווה דיכוי של השמאל ורדיפה אחר הקומוניסטים באמריקה לנאציזם או למה שקרה בגרמניה.

מעניין אותי איך מתפתחת הסוגייה היום חמישים שנה אחרי.

היי,

לודנדורף, חמוץ-הפנים הזעוף הזה - לא מעניין אותי כ"כ. גם לא תמיכתו המאוחרת בהיטלר. אולי מעניינת גישתו הטקטית בשלהי מלחמת העולם. דווקא כאן יש לו חשיבות רבה להתפתחות מרכיבים אנטי-הומאניים בלוחמה ועוד.

 

דווקא נהנה לקרוא אותך, באמת.  רק ציינתי שתיאור היסטורי ל"הדיוטות", כלומר לאלו שאינם מכירים אישית את לודנדורף או את מסבאות הבירה של בוואריה ותרומתן לצמיחת הנאצים (והנאציזם אכן צמח בבוואריה) - רצוי שיהיה מדוייק ולא "מן הבטן". מסכימה איתי?

אין ולא תהיה כתיבה היסטורית "אובייקטיבית". נכון. וגם נכון שההיסטוריוגרפיה אינה אלא סוגה ספרותית. מילים. אמוציות, גישות שונות. מגמות. נכון. אך מסכימה איתי שרצוי להשתדל?

התנגדות גורפת לשימוש במילה "נאצים" מעידה על העדר כשר התמודדות

ואישיות נירוטית.

 

עם זאת יש אכן רגישות יתר לנושא. בני אדם, דפוסי פעולה משונים להם.

לעיתים, גם יהודים יכולים לאמץ דפוס פעולה "נאצי".

 

למשל הפלאש האיום ונורא בשחור נגד נתניהו, שפמפם בנט חודשיים

הנו בעצם תעמולה נוסח "גאבלס". ויכולים לקפוץ לשמים כל הצבועים.

 

הפלאש השחור הזה פומפם ע"י "האדלרים" ובתמיכת "ציפי הצחה"

ללא הפסק רק כדי להכפיש ולקלס.

 

יאיר לפיד נתבע כעת לדין כשכינה מישהו מכ"ס המתנגד להצבת מעון חוסים

בסמוך למגרש ביתו - בשם נאצי.

 

שיתחלף איתו ויגור בסמוך, אבל יאיר לפיד, שאביו ניצול שואה, פגע בניצול שואה

אחר, ונתבע על דיבה.

 

מרק.

 

 

 

יש גבול לכל תעלול

לכנות אדם נאצי זוהי שטות גמורה וגם נלוזה ולא משנה מה עשה

יש ביטוים שהם טאבו שלא יוזכר לעולם

אני אדם שקט מאד ולעולם לא נהגתי באלימות אפילו המזערית ביותר

אם היה קם פוחז והיה מכנה ולא משנה למה בשם האיום הזה

הייתי דואג שישכב הרבה זמן בבית חולים ולא משנה לי מה יהיו התוצאות לגבי.

אני סולד מכל איזכור או שימוש לכל צורך בתקופה הנאצית האיומה לגבינו !

גם להומור שיהיה השחור ביותר יש גבול

עם כל הרתיעה משימוש במילים כה בוטות ומכאיבות לרבים מאיתנו, נדמה לי ששימוש בכוח כדי למנוע ממישהו אחר להגיד דברים, כוטאבים וחסרי טעם ככל שיהיו, יש בו טעם לפגם, ולכן אני מקווה ומאמין שדבריך, צביקה, נאמרו מתוך נהמת ליבך ובינתיים לא הלכת והיכית עוברים ושבים ברחוב שמנבלים את פיהם... :-)

כשראיתי את הכותר במסגרת כותרי קהילה העוסקת בקנין רוחני ומשפט האינטרנט, עוד חשדתי שמישהו מעלה על דעתו שהנאצים יקומו לתבוע בגין השמוש הלא מורשה בשמם . התברר שסוגיית לשון הרע- הסתננה לכאן בתחפושת.

ולמה כאן ולא באקטואליה למשל?