"שלום ירוק, ברוך הבא כחול. הגל הירוק נעצר. מעתה אמרו "תרבות הכחול" (וזה לא מה שאתם חושבים)"

וכך זה ממשיך:

"על הירוק כבר שמענו בלי סוף. המושג הזה הפך לבאז שרבים עושים בו שימוש זול ומתחכם. לרעש מתמשך ומיוחצן של רעיונות חסרי משמעות, ללא יכולת יישום בשטח. לא עוד. אנחנו עכשיו בדרך לדבר האמיתי, לתרבות חדשה שאלו שייקחו בה חלק יקחו את הקופה התדמיתית והעסקית "תרבות הכחול"."

אני ממשיך לקרוא בפה פעור את התיזה המדהימה של משה גאון - בעלים ומנכ"ל משותף בבאומן בר ריבנאי, ואז מגיע לפואנטה: "הגישה הכחולה פועלת בשלושה מישורים: החברתי, הסביבתי והכלכלי"!

קוראים לזה "קיימות" ולא תאמינו: הרעיון הזה מותג לראשונה על ידי קווין רוברטס, מנכ"ל סאצ'י אנד סאצ'י העולמית.

(וסליחה שאין בי כוח להמשיך ולהקליד את המשך הכתבה)

זה מה שנפל אצלי על הדלת בחבטה היום לפנות בוקר, מגולגל בתוך נייר העיתון של הארץ. מנויילן בעוד שקית פלסטיק. מגזין דה מרקר!

אני יודע שלא מקובל לדרוש, לבקש או אפילו להתחנן למעט צניעות מפרסומאים, אבל משה!

בחייאת רבאק!

תפיסת הקיימות היא היום ה"מיין סטרים" של התפיסה הירוקה בה אתה נכנס בפול גז. אפילו האקדמיה ללשון עברית- הגוף האנטי טרנדי ביותר במדינה, תרגם את המילה הזו והכניס אותה למילון לפני 8 (שמונה!) שנים.

אני מתפלל להצלחתך ולהצלחת סאצ'י (וגם הסאצ'י השני) בהפצת תפיסת הקיימות. אני משוכנע שתעשה זאת טוב בהרבה מכולנו.

אבל בחייך, משה, שמור על פרופורציות.

זכותך למתג את הנושאים הסביבתיים, הירוקים או את תפיסת הקיימות,  אבל אין לך שום זכות לנכס אותם לעצמך.

קראתי כל מה שכתבת ותכל'ס, אין לך מושג ירוק (או כחול) על מה אתה מדבר.

שיהיה לך יום כחול (וזה לא מה שאתה חושב),

יאיר.

זו אמירה נוקבת - נוקבת בבלון הנפיחות שלו.

הפרסומאים מקדשים את החדשנות no matter what

גאון הוא לא. 

מי פה רצה תרבות הצריכה ? רציתם קיבלתם ככה היא עובדת:

- מזהים מגמה חברתית, או צורך של אנשים

- ממתגים אותה עם הרבה רעש, דוגמניות, אסטטיקה ומתקפה כוללת על החושים

- כעת המגמה החברתית הזאת "שייכת" לקו עיצובי מסויים, למותגים מסויימים

- כעת אפשר להתחיל למכור דברים שהקשר בינהם לבין הדבר המקורי קלוש ביותר.

השיטה היא לקחת משהו שאנשים רוצים, לשמור על הקליפה, לרוקן אותו מהתוכן האמיתי שלו,  ולמכור אותו עם התוכן שאתה שמת בו - בדרך כלל תוכן זבלי יותר- כי זבל זול יותר לייצר.

בגלל זה לדוגמה, Cool שהיה בתחילה מושג מרדני וחתרני, מישהו בעל חשיבה עצמאית, הפך למושג שאומר ההפך - אדם שלובש את הבגדים ה"נכונים" - כלומר אדם שהוא עבד מוחלט לאופנות ולדבר הנכון.

באותו אופן האמריקאים לקחו את המושג של מדיטציה, ובודהיזם והפכו אותו על הראש - במקום "אין אני" המקורי, שמנסה להגיד שהאני הוא כנראה אשליה, מה קיבלתם לאחר טיפול מאסיבי של תרבות הצריכה? התמקדות ב"אני הפנימי".  במקום חיבור לכלל היצורים החיים, ניתוק מהחיים היקום וכל השאר. 

הרי גם מדונה לומדת קבלה, לא?  אם הם מיתגו מחדש את הקבלה, ואת הבודהיזם מה יפריע להם למתג מחדש את הקיימות בדיוק כמו שהם מנסים למתג  מחדש את הירוק?

עוד שנתיים שלוש, הדבר הסביר הוא שנראה עוד אנשים "כחולים" שנוסעים במכוניות "כחולות" אוכלים בשר "כחול" וממחזרים בקבוקים כחולים, שיסבירו לנו כמה הם בעד קיימות.

 והנה חידה - מי יודע מה הצבעים המקוריים של סנטה קלאוס - סבא חג המולד?

(בטח לא אדום ולבן, אלה הצבעים שקוקה קולה העניקה לו בקמפיין הפרסומי שלה- ומאז סנטה הוא בצבעים האלה)

צטט: אנגל 2008-07-07 10:05:42

זה מה שנפל אצלי על הדלת בחבטה היום לפנות בוקר, מגולגל בתוך נייר העיתון של הארץ. מנויילן בעוד שקית פלסטיק. מגזין דה מרקר!

יש אנשים מגולגלים בתוך נייר עיתון
אה ווה ווה ווה
חיים בתוך קופסה
של שימורים
אצלנו במטבח
ובמטבח על השולחן יש איש בתוך קנקן
אה ווה ווה ווה
מציץ מהזכוכית
ויום אחד נורה מתוך תותח
ובתותח יש אנשים שמקבלים סטירה
אה ווה ווה ווה
זקנים ותינוקות
ליד בקבוק
שבור מחוף הים
ליד הים יש אנשים קופצים מבניינים
אה ווה ווה ווה
סיפרו על זה בדיחה
וצוחקים
אצלנו בסלון
ובסלון שלנו אנשים מסוג חדש
אה ווה ווה ווה
חיים בתוך שמיכה
ליד רמזור
מתחת איזה קו

אה יה לא עלינו
הנה זה בא הנה זה בא גם אלינו
אה יה לא עלינו
הנה זה בא הנה זה כאן גם אצלנו

יש מדינה שמתחבאת מתחת איזה קו
אה ווה ווה ווה
ויש סטטיסטיקה
שנכתבה
בתוך נייר עיתון
יש אנשים מגולגלים בתוך נייר עיתון

ביצוע: טיפקס
מילים: קובי אוז
לחן: מרוקאי כפרי

:-))

צטט: אקטיב 2008-07-07 17:25:14

צטט: אנגל 2008-07-07 10:05:42

זה מה שנפל אצלי על הדלת בחבטה היום לפנות בוקר, מגולגל בתוך נייר העיתון של הארץ. מנויילן בעוד שקית פלסטיק. מגזין דה מרקר!

יש אנשים מגולגלים בתוך נייר עיתון
אה ווה ווה ווה
חיים בתוך קופסה
של שימורים
אצלנו במטבח...

אני שמח שמישהו שם לב לציטוטים הקטנים.

אתה איש פרסום?

שיהיה לך יום כחול!

סאצ'י אנד סאצ'י זה רני רהב בכחול?

בכל מקרה אל תתרגש יאיר, הפומפוזיות שיוצאת להם מהצד הלא נכון תתפוגג כמו כל פוק

אני יכול להבין למה אתם ציניים.זכותכם. ויש גם צדק בציניות שלכם.

אני יודע , "משרדי הפרסום הם אנשים רעים שמוכרים תכונות בתוך מוצרים לא סביבתיים בעליל."

אבל רגע ???

מה עם המעצבים , הם לא אלו שמעצבים את המוצרים האלו ? אסור להם להאמין בקיימות

מה עם הדודה ,  היא לא עובדת במפעל שמייצר את המוצרים האלו ? גם לה אסור

מה עם השכנה , היא לא זאת שקונה את המוצר הזה ? וגם לה אסור

מה עם האישה ? היא לא מוכרת את המוצרים האלו ? לה בכלל אסור לומר את המושג בקול רם.שאבס.

וכן הלאה והלאה...אתם יודעים שרשרת האספקה ארוכה ורחבה וכולם אוכלים ממנה.

כל אחד והתפקיד שלו. ברור שיש לך תפקיד עם השפעה וכוח אז האחריות שלך יותר גדולה.

אבל בכל זאת ,אפשר לפתוח קצת את הראש.

אם משרדי הפרסום עכשיו בצד של הקיימות.

את מי זה מקיים ? 

...

לא יודע אם צריך לשלול את אמירותיו של משה גאון, אולי צריך לשים לב למגמה חדשה.

אנשי פרסום של אינטרנט מתחילים לחשוב במושגי קיימות.

מרענן ,לא ?

 כמה הוא מבין בעניין לבינתיים זה לא רלוונטי. הוא עושה צעד ראשון בכיוון.

אז במקום לחבק עצים ירוקים ,אפשר להתחיל לחבק אנשים כחולים. <תוך כדי החיבוק אפשר ללחוש להם את המסרים המתבקשים> בכל זאת , שיווק ופרסום זה המקצוע שלהם.

חוץ מזה תמיד אפשר לנסות להביא אותו לדיון בקהילה.

אתם יודעים - הכי טוב לשמוע ממקור ראשון , במיוחד אם הכתבה מגיעה מעיתון שמנוליין בשקית פלסטיק.

צטט: אל-יה 2008-07-08 12:26:07

אני יכול להבין למה אתם ציניים.זכותכם. ויש גם צדק בציניות שלכם.

אני יודע , "משרדי הפרסום הם אנשים רעים שמוכרים תכונות בתוך מוצרים לא סביבתיים בעליל."

אבל רגע ???

מה עם המעצבים , הם לא אלו שמעצבים את המוצרים האלו ? אסור להם להאמין בקיימות

מה עם הדודה , היא לא עובדת במפעל שמייצר את המוצרים האלו ? גם לה אסור

מה עם השכנה , היא לא זאת שקונה את המוצר הזה ? וגם לה אסור

מה עם האישה ? היא לא מוכרת את המוצרים האלו ? לה בכלל אסור לומר את המושג בקול רם.שאבס.

וכן הלאה והלאה...אתם יודעים שרשרת האספקה ארוכה ורחבה וכולם אוכלים ממנה.

כל אחד והתפקיד שלו. ברור שיש לך תפקיד עם השפעה וכוח אז האחריות שלך יותר גדולה.

אבל בכל זאת ,אפשר לפתוח קצת את הראש.

אם משרדי הפרסום עכשיו בצד של הקיימות.

את מי זה מקיים ?

...

לא יודע אם צריך לשלול את אמירותיו של משה גאון, אולי צריך לשים לב למגמה חדשה.

אנשי פרסום של אינטרנט מתחילים לחשוב במושגי קיימות.

כמה הוא מבין בעניין לבינתיים זה לא רלוונטי. הוא עושה צעד ראשון בכיוון.

אז במקום לחבק עצים ירוקים ,אפשר להתחיל לחבק אנשים כחולים. <תוך כדי החיבוק אפשר ללחוש להם את המסרים המתבקשים> בכל זאת , שיווק ופרסום זה המקצוע שלהם.

חוץ מזה תמיד אפשר לנסות להביא אותו לדיון בקהילה.

אתם יודעים - הכי טוב לשמוע ממקור ראשון , במיוחד אם הכתבה מגיעה מעיתון שמנוליין בשקית פלסטיק.

 

 אני לא חושב שפרסומאים הם אנשים רעים. הם אולי נמצאים בתוך מערכת שבה קשה להיות טוב - זה שונה. 

מה היית עושה בתור מנכל מיצובישי (החברה שהיא מספר 1 בכריתת יערות)? אם תתפטר יבוא אחר במקומך, אם תפסיק לכרות, חברה אחרת תכנס לנישה, אם תלך לאופציה סביבתית יותר, יש מצב שהדירקטריון יפטר אותך, או שמישהו אחר יכרות את היערות שאתה לא כרתת  - הבעיה היא לא פרסונלית (אנשים רעים) אלה מערכתית (איך לבנות מערכות שיכולות לאפשר לאנשים לבחור באופציות שפויות יותר, ואיך אנשים יכולים לקדם מסגרות כאלה).

לכן פרסומאים, מעצבים, דודות , שכנות וכו' יכולים להגיד ולהאמין בהרבה דברים.  השאלה מה עושים אם זה.

פרסומאים ומעצבים יכולים לעשות הרבה.  אדבסטרס הם הוכחה  מצויינת לזה, וכמובן שיש עוד. כאן אפשר לראות דוגמאות רבות לגבי עיצוב

גם לגבי עיצוב גראפי יש דוגמאות רבות.

דוגמה אחת היא בנייה של משחקי מחשב או סרטונים למען מסרים של קיימות ונגד תרבות הצריכה.  או סרטוני הדרכה. ספציפית, מעצבים גרפיים (יחד עם עוד מקצועות כמו בוני משחקים ) יכולים לעשות דברים נפלאים - תסתכלו לדוגמה על בניית משחקי מחשב כדי לראות את כמות הדברים שאנשים בונים - את האנרגיה הזאת אפשר לרתום לא רק כדי למכור עוד מוצרים זוללי משאבים. 

כל זה לא נוגע לתרבות הצריכה - קשה לראות איך היא משתלבת במשהו שמקדם שינוי סביבתי. לא כהמסרים העיקרייים שלה הם "קנו עוד", "טכנולוגיה היא התשובה העיקרית", "אתם דפוקים", "תהיו אגואיסטים". 

תרבות הצריכה היא דבר גדול מידי מכדי שפרסומאים ואנשי יח"ץ יכולים לשנות בעצמם ולבדם - לא יותר מזה שאנשי תעשיית המכוניות יכולים להעלים את המכוניות - זה תלוי באזרחים , במודעות פוליטית, במוסדות כלכליים ובמודעות תרבותית. - מצד שני אנשים (תעשיית המכוניות או הפרסום) יכולים לקדם או להתנגד לתרבות הצריכה או למכוניות - ולקדם חלופות להן או לחזק אותן. 

אפשר להתרגז מהנסיון ל'גנוב' את מושג הקיימות ולהפוך אותו למשהו הפוך ממה שהוא נועד להיות, ואפשר גם להסתכל על זה אחרת: על תחילת הסוף של תרבות הצריכה המטורפת שמאז מלחמת העולם השניה אוכלת את העולם.

זה אולי לא ממש ההתחלה, אלא תחילתה של ההתחלה, אפס קצה של ההתחלה, אבל זה צעד בכיוון הנכון.

הפירסומאים הציפו אותנו בכל כך הרבה תכנים רדודים וסיסמאות ריקות מתוכן עד שאחנו כבר לא ממש שומעים אותם: מזפזפים בטלויזיה בזמן הפרסומות, מדלגים באינטרנט על תכנים פרסומיים, זורקים לפח כל עלון שמונח על סף דלתנו. הגענו למצב שהפרסומאים כבר לא משפיעים על אף אחד חוץ מעל עצמם.

וזו ההתחלה של סופה של תרבות הצריכה.

ושתרבות הצריכה תדעך, כפי שדועכת כל אפנה וכל תופעה בהיסטוריה, אז העולם יהיה ירוק יותר. לא יהיה עוד מי שידחוף לכריתת עצים בשביל עוד ניירת שממילא תגיע לפח הזבל, ולא יהיה מי שידחוף להפקה של עוד נפט בשביל שיהיה דלק לג'יפים מגושמים שאם תוריד מהם את המותג, הם יישארו סתם רכבים גדולים, לא נוחים ולא שימושיים.

ולכן - צריך לברך כל הקיימות הכחולה ועל כל אבסורד שכזה שמגיע לעולם, משום שכל אבסורד והפרזה סופם שיחסלו את תרבות הצריכה.

צטט: ניר גולן1 2008-07-08 13:12:20

אפשר להתרגז מהנסיון ל'גנוב' את מושג הקיימות ולהפוך אותו למשהו הפוך ממה שהוא נועד להיות, ואפשר גם להסתכל על זה אחרת: על תחילת הסוף של תרבות הצריכה המטורפת שמאז מלחמת העולם השניה אוכלת את העולם.

זה אולי לא ממש ההתחלה, אלא תחילתה של ההתחלה, אפס קצה של ההתחלה, אבל זה צעד בכיוון הנכון.

הפירסומאים הציפו אותנו בכל כך הרבה תכנים רדודים וסיסמאות ריקות מתוכן עד שאחנו כבר לא ממש שומעים אותם: מזפזפים בטלויזיה בזמן הפרסומות, מדלגים באינטרנט על תכנים פרסומיים, זורקים לפח כל עלון שמונח על סף דלתנו. הגענו למצב שהפרסומאים כבר לא משפיעים על אף אחד חוץ מעל עצמם.

וזו ההתחלה של סופה של תרבות הצריכה.

ושתרבות הצריכה תדעך, כפי שדועכת כל אפנה וכל תופעה בהיסטוריה, אז העולם יהיה ירוק יותר. לא יהיה עוד מי שידחוף לכריתת עצים בשביל עוד ניירת שממילא תגיע לפח הזבל, ולא יהיה מי שידחוף להפקה של עוד נפט בשביל שיהיה דלק לג'יפים מגושמים שאם תוריד מהם את המותג, הם יישארו סתם רכבים גדולים, לא נוחים ולא שימושיים.

ולכן - צריך לברך כל הקיימות הכחולה ועל כל אבסורד שכזה שמגיע לעולם, משום שכל אבסורד והפרזה סופם שיחסלו את תרבות הצריכה.

ניר,

כנראה שבכל זאת הייתי צריך להקליד את כל מה שכתב מר גאון...

לא סופה של תרבות הצריכה ולא נעליים, אלא תחילתה של תרבות צריכה צבועה בשכבה ננומטרית של ירוק (אופס, סליחה, כחול!).

כך הוא מסיים את הבשורה על פי סאצ'י:

"...כבר עתה רואים גם בארץ ניצנים של התרבות הכחולה, ובקרוב, רק חכו ותראו - יישטף עולם השיווק כולו בכחול. ההרצאות, המאמרים, הפרסומות.."

ואף לא מילה על מוצרים מקיימים, תהליכי ייצור, חומרי גלם, מעבר ממוצר לשירות, המהפכה התעשייתית הבאה, פסולת = מזון, ETC

תפיסת הקיימות אינה בבעלותו של אדם זה אחר, וכל אחד מוזמן לפעול על פי שיטה זו כרצונו.

קרא לי סקפטי, אבל אני מתקשה להאמין לאנשים שיוצאים בהצהרות חדשנות ומובילות פומפוזיות עם "חדשות" בנות 15 שנה.

צטט: אל-יה 2008-07-08 12:26:07

אני יכול להבין למה אתם ציניים.זכותכם. ויש גם צדק בציניות שלכם.

אני יודע , "משרדי הפרסום הם אנשים רעים שמוכרים תכונות בתוך מוצרים לא סביבתיים בעליל."

אבל רגע ???

מה עם המעצבים , הם לא אלו שמעצבים את המוצרים האלו ? אסור להם להאמין בקיימות

מה עם הדודה ,  היא לא עובדת במפעל שמייצר את המוצרים האלו ? גם לה אסור

מה עם השכנה , היא לא זאת שקונה את המוצר הזה ? וגם לה אסור

מה עם האישה ? היא לא מוכרת את המוצרים האלו ? לה בכלל אסור לומר את המושג בקול רם.שאבס.

וכן הלאה והלאה...אתם יודעים שרשרת האספקה ארוכה ורחבה וכולם אוכלים ממנה.

כל אחד והתפקיד שלו. ברור שיש לך תפקיד עם השפעה וכוח אז האחריות שלך יותר גדולה.

אבל בכל זאת ,אפשר לפתוח קצת את הראש.

אם משרדי הפרסום עכשיו בצד של הקיימות.

את מי זה מקיים ? 

...

לא יודע אם צריך לשלול את אמירותיו של משה גאון, אולי צריך לשים לב למגמה חדשה.

אנשי פרסום של אינטרנט מתחילים לחשוב במושגי קיימות.

 כמה הוא מבין בעניין לבינתיים זה לא רלוונטי. הוא עושה צעד ראשון בכיוון.

אז במקום לחבק עצים ירוקים ,אפשר להתחיל לחבק אנשים כחולים. <תוך כדי החיבוק אפשר ללחוש להם את המסרים המתבקשים> בכל זאת , שיווק ופרסום זה המקצוע שלהם.

חוץ מזה תמיד אפשר לנסות להביא אותו לדיון בקהילה.

אתם יודעים - הכי טוב לשמוע ממקור ראשון , במיוחד אם הכתבה מגיעה מעיתון שמנוליין בשקית פלסטיק.

 

אלי,

הבאתי וציטטתי מדבריו של אדם מסוים שהחליט לכתוב מאמר בנושא, ולא כתבתי אמירה כוללת על עולם הפרסום!

אני מתנגד לניכוס ערכים בידי פרסומאים, ובמקרה הזה זה פשוט פתטי - חבל שאתה ממהר למצוא לזה צידוק.

עומד אדם על קצה מקפצת בריכת השחיה, וממציא המצאה חדשה: קיימות!

(הרי לא אני זה שהמצאתי או הגיתי את הרעיון)

כולנו מודעים לאפשרויות האדירות הגלומות בפרסום, וכמובן- האפשרות לקדם את הנושאים שמעניינים אותנו.

השאלה שהעליתי היא: מדוע זה מתחיל עקום, זייפני ושחצני כל כך?

ואולי עוד אחת: מדוע אתה מציע לשתוק?

צטט: אנגל 2008-07-08 13:54:43

צטט: ניר גולן1 2008-07-08 13:12:20

אפשר להתרגז מהנסיון ל'גנוב' את מושג הקיימות ולהפוך אותו למשהו הפוך ממה שהוא נועד להיות, ואפשר גם להסתכל על זה אחרת: על תחילת הסוף של תרבות הצריכה המטורפת שמאז מלחמת העולם השניה אוכלת את העולם.

זה אולי לא ממש ההתחלה, אלא תחילתה של ההתחלה, אפס קצה של ההתחלה, אבל זה צעד בכיוון הנכון.

הפירסומאים הציפו אותנו בכל כך הרבה תכנים רדודים וסיסמאות ריקות מתוכן עד שאחנו כבר לא ממש שומעים אותם: מזפזפים בטלויזיה בזמן הפרסומות, מדלגים באינטרנט על תכנים פרסומיים, זורקים לפח כל עלון שמונח על סף דלתנו. הגענו למצב שהפרסומאים כבר לא משפיעים על אף אחד חוץ מעל עצמם.

וזו ההתחלה של סופה של תרבות הצריכה.

ושתרבות הצריכה תדעך, כפי שדועכת כל אפנה וכל תופעה בהיסטוריה, אז העולם יהיה ירוק יותר. לא יהיה עוד מי שידחוף לכריתת עצים בשביל עוד ניירת שממילא תגיע לפח הזבל, ולא יהיה מי שידחוף להפקה של עוד נפט בשביל שיהיה דלק לג'יפים מגושמים שאם תוריד מהם את המותג, הם יישארו סתם רכבים גדולים, לא נוחים ולא שימושיים.

ולכן - צריך לברך כל הקיימות הכחולה ועל כל אבסורד שכזה שמגיע לעולם, משום שכל אבסורד והפרזה סופם שיחסלו את תרבות הצריכה.

ניר,

כנראה שבכל זאת הייתי צריך להקליד את כל מה שכתב מר גאון...

לא סופה של תרבות הצריכה ולא נעליים, אלא תחילתה של תרבות צריכה צבועה בשכבה ננומטרית של ירוק (אופס, סליחה, כחול!).

כך הוא מסיים את הבשורה על פי סאצ'י:

"...כבר עתה רואים גם בארץ ניצנים של התרבות הכחולה, ובקרוב, רק חכו ותראו - יישטף עולם השיווק כולו בכחול. ההרצאות, המאמרים, הפרסומות.."

ואף לא מילה על מוצרים מקיימים, תהליכי ייצור, חומרי גלם, מעבר ממוצר לשירות, המהפכה התעשייתית הבאה, פסולת = מזון, ETC

 

תפיסת הקיימות אינה בבעלותו של אדם זה אחר, וכל אחד מוזמן לפעול על פי שיטה זו כרצונו.

קרא לי סקפטי, אבל אני מתקשה להאמין לאנשים שיוצאים בהצהרות חדשנות ומובילות פומפוזיות עם "חדשות" בנות 15 שנה.

 

 

 

אם תחשוב היטב על הלוגיקה של סיום אופנות בהיסטוריה תיווכח שאתה רואה כאן את תחילת הסוף.

זה לא קשור לירוק וכחול - זה קשור לכך שעולם הפרסום המאיס עצמו בצורה כזו עד כדי שאין שום ערך למה שהם עושים...

צטט: ניר גולן1 2008-07-08 13:12:20

אפשר להתרגז מהנסיון ל'גנוב' את מושג הקיימות ולהפוך אותו למשהו הפוך ממה שהוא נועד להיות, ואפשר גם להסתכל על זה אחרת: על תחילת הסוף של תרבות הצריכה המטורפת שמאז מלחמת העולם השניה אוכלת את העולם.

זה אולי לא ממש ההתחלה, אלא תחילתה של ההתחלה, אפס קצה של ההתחלה, אבל זה צעד בכיוון הנכון.

הפירסומאים הציפו אותנו בכל כך הרבה תכנים רדודים וסיסמאות ריקות מתוכן עד שאחנו כבר לא ממש שומעים אותם: מזפזפים בטלויזיה בזמן הפרסומות, מדלגים באינטרנט על תכנים פרסומיים, זורקים לפח כל עלון שמונח על סף דלתנו. הגענו למצב שהפרסומאים כבר לא משפיעים על אף אחד חוץ מעל עצמם.

וזו ההתחלה של סופה של תרבות הצריכה.

ושתרבות הצריכה תדעך, כפי שדועכת כל אפנה וכל תופעה בהיסטוריה, אז העולם יהיה ירוק יותר. לא יהיה עוד מי שידחוף לכריתת עצים בשביל עוד ניירת שממילא תגיע לפח הזבל, ולא יהיה מי שידחוף להפקה של עוד נפט בשביל שיהיה דלק לג'יפים מגושמים שאם תוריד מהם את המותג, הם יישארו סתם רכבים גדולים, לא נוחים ולא שימושיים.

ולכן - צריך לברך כל הקיימות הכחולה ועל כל אבסורד שכזה שמגיע לעולם, משום שכל אבסורד והפרזה סופם שיחסלו את תרבות הצריכה.

הבעיה שזו עלולה להיות לא תחילת הסוף של תרבות הצריכה, אלא תחילת הסוף של המדינה הזו. כשאדם במעמדו של גאון מוציא רצף מילים כזה מהפה שלו, יש המוני אנשים שקוראים אותן מבלי להבין את עומקו של המושג קיימות. הם מייחסים לזה את המשמעות שאדם שמתפרנס מתרבות הצריכה רוצה שהם ייחסו - חסרת כל טעם. הניסיון למתג את ה"ירוק" כטרנד, הוא בכדי להמאיס על אנשים את הדבר החולף הזה כמה שיותר מהר בכדי שיוכלו להפסיק להתמודד עם כל ההפרעות הללו בעבודה שלהם ולחזור ולזהם (בכל המובנים) בשקט.

הבעיה שלי עם הדבר הזה היא לא עם הביטויים בהם השתמש גאון, אלא עם האזרחים של המדינה הזו שיקבלו את דברו כמובן מאליו ויחזרו לשלהם. ללא שום ניסיון ליצור שינוי מכיוון שהרעש החיצוני מפריע להם,  אותו רעש שגאון ושותפיו לביזנס דואגים לייצר השכם וערב.

" It is the world tha't been pulled over your eyes to blind you from the truth"

 the matrix, 1999

זו קונסיפרציה ללא קונספירטור (או אם רוצים לדייק, עשרות מיליוני קונספירטורים קטנים כגדולים)