"החטא ועונשו" דיון קטן כאן בפורום ממחיש יפה איך לאנשים לא ממש איכפת מלבזבז מים כל עוד יש להם כסף וגם יהיה לילדיהם.

 

- "עוברים מאדום לשחור" - הבטיחו הפרסומות באתר של קפה דה- מרקר ועל שלטי החוצות (והקריקטורה של בידרמן מעיתון הארץ של היום טוענת שאנו רק מחליפים את הצבע של מכונית הפאר שלנו - מאדום לשחור כי "שחור מסמל צניעות וטוב טעם").

- "ישראל במשבר המים החריף ביותר זה 80 השנים האחרונות" סיפרו לנו כותרות העיתונים, ואילו בחדשות ברדיו סיפור שמשרד הביטחון מטיל את האחריות על צה"ל בנושא של זיהום מקורות מים תת קרקעיים ע"י דלק מטוסים בדרום הארץ- (הגנה על מקורות המים שלנו ומניעת זיהומם זה לא משהו שמשרד הביטחון וצבא הגנה לישראל אמורים לעשות ?)

- בתחנות הדלק מחלקים מים חינם תמורת מיכל דלק, בשדרות רוטשילד זה עתה גמרו לכסח את הדשא הירוק עד מאוד והאנשים חולפים על קורקינטים חשמליים כאילו אין יותר רגליים או אופניים כבר לא נוסעות כמו פעם.

- "אין יותר מים !" זה מה שאני מעוניין להגיד ואולי לשנות מעט את הרגליהם המזיקים דרך סדרת הצילומים שלי.

 

ואתר אמריקאי מעניין שמצאתי במסגרת עבודתי- רשת לקנייה עם אחריות יש שם לא מעט מחקרים מעניינים ונתונים בנושא - שאחד מהם עוסק בצריכה של משקאות מבוקבקים. (חבל רק שחלק גדול המהידע הוא בתשלום).

 

 

---

 

 

"כמהה לאותה טיפה של מים קרים שירטיבו את גרוני הצמא, אבל אין.
אנחנו סחרנו בהם, זיהמנו אותם, ייבשנו אותם- לא הבנו מהו ערכם של המים לחיינו כי היו לנו ערכים אחרים – רצינו להיות עשירים אבל עכשיו אנחנו לא יכולים להיות. עכשיו אנו קבורים באדמה – רק ידינו מושטות החוצה, בזעקה אילמת, ללא הטבעת עם היהלום – החלפנו אותה תמורת הכוס האחרונה של מים וחיים ואבל אין יותר עכשיו – ערכם היה כה רב – יהלומים תמורת מים.
אם אתה צמא יש איש בקצה הכביש, יושב עם ערמה גדולה של יהלומים וג'ריקן 5 ליטרים, אבל אני לא בטוח שהוא עדיין מוכר – הוא מתחיל להיות צמא – אבל עכשיו הוא מתחיל להיות צמא למים"

(ולמי שלא הבין אני כמובן מתייחס לפרדוקס הערך)