ביום 21/7/08 נתן כב' השופט גרינברגר מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים פס"ד אשר מחייב בעל לפצות את אשתו בגין נזקים שנגרמו לה במשך 8 שנים בהן סרב הבעל לתת לה גט.

האישה הגישה תביעת גירושין לבית הדין הרבני בשנת 1998. בסמוך לכך עזבה את הבית המשותף יחד עם הילדים. בשנת 2004 דחה בית הדין את תביעת הגירושין. האישה ערערה לבית הדין הרבני הגדול אשר קיבל את תביעתה בשנת 2006 וחייב את הבעל לתת לה גט.

האישה הגישה כנגד בעלה תביעה נזיקית וביססה אותה על מס' עוולות:

1. "הפרת חובה חקוקה": מכוח סעיף 63 לפקודת הנזיקין וסעיף 287(א) לחוק העונשין (יש לראות בסירובו של הבעל לציית להוראות בית הדין הרבני הגדול לתת גט לאישה כהפרת חובה חקוקה).

1. "רשלנות": מכוח סעיפים 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין (אדם חייב חובת זהירות לבת זוגו). השופט קובע כי הוכח שסירוב הבעל לתת גט הוא מעשה בלתי סביר בנסיבות העניין וכי התנהגותו של הבעל אכן גרמה לאישה נזק נפשי חמור.

בנוסף, השופט מתייחס לשאלה ממתי יחויב הבעל בפיצויים - האם מיום בו ניתן פסה"ד שמחייב אותו לתת גט או ממועד מוקדם יותר?

השופט קובע, כי הרשלנות היא לא פונקציה של החיוב מבית הדין לתת גט אלא פונקציה של סירוב הבעל להיענות לבקשת האישה להתגרש ושל הנזק שנגרם לה החל מהרגע שהוא לא נענה לבקשה. "במה שונה הנזק שנגרם לאישה לפני החיוב של בית הדין בהשוואה לנזק שנגרם לה לאחר מכן? הצער הרב, הבושה, הפגיעה בכבודה וכל יתר ראשי הנזק הכלולים בעוולת הרשלנות הינם פועל יוצא של הסירוב שבינו לבינה ולא הסירוב שבינו לבין בית הדין; כך שמועד חיוב הגט כלל אינו רלוונטי בהתייחסות לעוולת הרשלנות. הצפיות שייגרם נזק עקב סירובו להיענות לבקשתה של האישה הינו פועל יוצא של עצם הסירוב ולא של החלטה או פסק דין של ערכאה כלשהי...

... אם דורשת האישה מבעלה שייתן לה גט, הרי שבכוחו של הבעל להסכים לדרישה זו גם אם אין עילות הלכתיות אשר על פיהן היה בית הדין מחייבו לתת את הגט. ואם הבעל מסיבותיו הוא מסרב לתת את הסכמתו, עצם סירוב זה - אשר בגינו, ורק בגינו לא מתבצעים הגירושין כבקשת האישה - הינו התנהגות אשר עלולה להוות רשלנות, על כל המשתמע מכך, אם צפוי כי בסירובו הנ"ל ייגרם נזק לאישה. ... וכי מי זה אשר מונע ממנו מלהסכים מרצונו החופשי מלתת גט לאשתו, גם אם אין הוראה כזו מטעם בית הדין?! אי לכך, בבוא בית המשפט לבדוק את זכותה של האישה לפיצויים בגין עוולת הרשלנות, אין מקום לבדיקה האם חויב הבעל בגט או לא חויב, אלא, האם אכן סירב לבקשת האישה, האם סירובו היה מוצדק, והאם היה צפוי שסירובו יגרום נזק. על כן, גם במקרים שאין חיוב גט כלל, ניתן יהיה למצוא שהאישה זכאית לפיצוי עבור הנזק שנגרם לה מרשלנות הבעל מעצם סירובו לתת לה את הגט המיוחל".

בסופו של דבר קובע השופט כי עוולת הרשלנות תחל מתום שנה לאחר הגשת תביעת הגירושין, משום שבאותו מועד כבר היה ברור לבעל שדעתה של האישה נחרצת וכי האופציה היחידה היא גט וכן שהאישה סובלת מכך שלא נותן לה גט ולמרות זאת המשיך להתל בה בכל דרך אפשרית.

יש לשים לב - לפי פסה"ד גם נשים שביה"ד לא נתן פס"ד שמחייב את הבעל לתת להן גט - יכולות להגיש תביעה נזיקית לביהמ"ש למשפחה ויתכן כי הן תקבלנה פיצוי בגין הנזקים שנגרמים להן עקב סירוב הבעל לתת להן גט.

פסיקה נבונה ונכונה.

האם תוכלי בבקשה להעביר את מספר התיק בבית משפט ובכדי שנוכל לעיין בו ?

מדובר בתמ"ש 6743/02. הפסיקה של השופט היא אכן נאה ביותר, אך קיימת בעיה של גט מעושה.

ללא רביזיה כללית רצינית ועמוקה בכל דיני המשפחה, אנחנו עדים לפסיקות,

שהן טלאי על טלאי ואשר עלולות להביא לתוצאות שליליות מכיוון אחר.

בתחום המשמורת והסדרי הראיה, אין כמעט חקיקה, בתחום הרכוש, קיימת

בעייתיות רבה בחוק יחסי ממון, עליה כותבים טובי המלומדים כבר שנים,

כאשר, מועד איזון המשאבים, בפועל, מאפשר סחטנות ומאלץ את השופטים,

לפסיקות מגוונות אשר מנסות להתחמק מלשון החוק. בתחום המזונות,

יש התעלמות כמעט מוחלטת ממה שנפסק בפס"ד פורטוגז לפני שנים

ומן ההחלטה בעניין אוחנה ופס"ד צינובוי, בקיצור בוקה ומבולקה

וכנסת ישראל, אשר מי מחבריה עסוקים בהצלת עצמם ממעלליהם,

שותקת, מקימה ועדות ולא עושה מאומה, בנושא, אשר הוקם

בעניינו בית משפט מיוחד - בית המשפט לענייני משפחה, אשר בהעדר חקיקה

ראויה, נאלץ בעצם ליתן החלטות בעיתיות ביותר, בתנאים לא תנאים.

ברוב המכריע של המקרים, אין מדובר ב"סתם מטורף" שבאופן לא רציונלי מסרב לתת גט אלא בסכסוך כספי. לצערנו מחלוקת על חלוקת הרכוש היא טבעית במצבים כאלו וחבל שהחוק קושר בין הגט לחלוקת הרכוש....בהרבה מקרים גם האשה לא רוצה רק את הגט ללא הענות לדרישותיה הכספיות במלואן. חבל מאד שכל השיטה רקובה וקושרת בין הגט לבין חלוקת הרכוש. הרבה יותר מהר ממה שחושבים יתחילו גברים שהאשה מסרבת לתת להם גט ללא הכסף - תביעות מקבילות. תביעות של גברים נגד נשים סרבניות גט.

סביר להניח שהיא תאלץ לוותר על הכסף בשביל לקבל גט.

יש חוקים שחייבים לתקן.

לשמשון,

נניח שאתה צודק - לפחות היא סוף סוף תקבל את הגט המיוחל לא?

צטט: נעמה זהר עו"ד 2008-08-03 12:16:27

לשמשון,

 

נניח שאתה צודק - לפחות היא סוף סוף תקבל את הגט המיוחל לא?

 

 

שחלילה לא תביני לא נכון.

אני בעד שהמסורבת תקבל גם את הכסף וגם את הגט.

בעיני אי מתן גט דומה ל"כליאת שוא" + התעללות.