חברים בקהילה (2277)
פורום
מתחתנים - מהן הסיבות??
| 15/8/08 17:47 |
0
| ||
קודם כל שמחה שאנחנו מדברים ,חשבתי אני מוקצת ... בכל אופן אני לא שוללת נישואין רק חושבת שמיותר זו דעתי בלבד שמן הסתם יש לה שותפים. לגבי העדפה אישית מצאתי שמגורים נפרדים הינם טובים מבחינתי כרגע ,משהו בסגנון שנינו ביחד וכל אחד לחוד. בשונה מהעבר הדור של הורינו לדוגמא האישה היתה תלויה לחלוטין בגבר שלצידה אפשר בטעות לחשוב שזו אהבה או בחירה להשאר 40 שנה ויותר ביחד ובטח שיש זוגות שזה המצב אצלם אהבה אני מתכוונת. אבל אנחנו הדור שאחרי על בשרנו למדנו ,וככל האפשרויות התרחבו ונשים וגברים מקדשים את ההתפתחות האישית וחיפוש משמעות וסיפוק הצרכים האמיתיים שלהם ,ונשים נעשות עצמאיות כלכלית (גברים תמיד היו קצת יותר...)שואלים שאלות וכבר לא מרגישים מחויבות להשאר ביחד רק בשביל הילדים.
ולגבי הילדים: מאושרים אלה ששני הוריהם מגדלים אותם ביחד ובהרמוניה ומאושרים אלה הגדלים אצל אמא או אבא מבלי שנאה ומלחמה בין הצדדים ומאושרים אלה שמקבלים אהבה ללא תנאים לא משנה נסיבות חייהם. מנסיון אישי יש ילדים מאושרים בכל סוגי והרכבי המשפחות ויש ילדים שלא מאושרים גם עם שני הורים שמגדלים. אין לי מתכון ובדאי שמקצועי מסייע לי בהבנה ותפיסת עולם אבל אינו מקנה לי בלעדיות על איך נכון לחיות. וטקסים :מה שקפץ לי לראש כשחשבתי על זה היה השתתפות בני זוג בתהליך הלידה אני יודעת שכתבו על זה הרבה וזה לא מתאים לכל אחד אבל מי היה מאמין לפני 40 שנה שגבר שאינו רופא יהיה שותף ללידת בנו/ביתו האם יש משהו יותר מחייב אוהב מזה? חג אהבה שמח גמבה
-- בכל דבר יש סדק כדי שהאור יוכל לחדור (לאונרד כהן) | |||
| 15/8/08 18:22 |
0
| ||
בהחלט לא מוקצית. אנחנו לא חייבים להסכים גם על כל דבר (אלא אם אנחנו מתחתנים :-)).
עכשיו בואי נשים רגע בצד את העובדה שאנחנו מבוגרים וכנראה לא יהיה לנו יותר ילדים, נדבר על אנשים היפוטתיים, צעירים.
אז בואי נלך צעד נוסף: נניח שאת ואני, לצורך העניין, מחליטים שאנחנו מאד מחבבים אחד את השניה, ומחליטים על קשר כזה, שאת ואני גרים לחוד, ונפגשים מידי פעם.
נניח שבשלב מסויים את רוצה ילד. אני אמור להסכים "לעזור" לך בכך? שהרי את גרה בנפרד. אם ארצה או לא המשמורת וההחלטות החשבובות תהיה אצלך אם תרצי, והחשבון עלי. האם את מצפה שאני אבין את הצורך שלך בילד? או תביני אותי שחברו הטוב והנאמן של הגבר במקרה כזה הוא אמצעי המניעה?
אני שואל כי שמעתי כבר דעה כזאת מכמה נשים, שהסבירו לי ש: 1. אין בכוונתן לגור יחד עם גבר. 2. הגיע זמנן לילדים ומגיע להן להכנס להריון. 3. הן לא יצאו עם גבר שלא יבטיח להן ילד.
נניח שאני מקבל את צורת הזוגיות המועדפת שלך (באופן היפוטתי, במציאות אני לא רואה את עצמי במערכת כזאת). האם תביני אותי אם אני באופן מאד אקטיבי אדאג שלא יהיה לנו לעולם ילדים? והשאלה האחרונה: מה אני אעשה, אם אני פתאום ארצה ילד?
אני מקוה שלמרות הציניות הרגילה שלי, הצלחתי לשאול אותך את השאלות המציקות לי מבלי להעליב, ולקבל תשובות ענייניות, כי אני מאד מסוקרן.
-- במלחמות אגו, אתה נותן לאדם קטן להוריד אותך לרמתו. השאר לו להגיד את המילה האחרונה כדי שהוא יראה מגוחך ולא אתה. | |||
/null/text_64k_1#