"אני אוהב משמע אני קיים". כמה קצר ככה ארוך, המשמעות היא אינסופית ואני מרשה לעצמי להשליך את המשפט הקצרצר הזה גם על הפן הניהולי. מי שאהבת הניהול בוערת בקרבו, נראה זאת! אין צורך לומר את זה, המעשים, אלו הם שיקבעו את כמות האהבה הניהולית שיש בקרבנו. ובכן, האם את/ה אוהב/ת לנהל? שאלה מאד בסיסית ולצערי לא הרבה מנהלים שואלים את עצמם אותה בדרך קבע. השיגרה, הלחץ, הבוס על הראש, הבית, המשפחה, הכל ביחד גוזלים מהאני העצמי זמן יקר לשאלות פשוטות. קחו נשימה, תתרכזו עכשיו רק בדבר אחד- אתם עצמכם! שאלו את עצמכם האם אני אוהב/ת לנהל?

אשמח לדעת מה עניתם...........

יום נפלא שיהיה!!

אני מודה. אני לא אוהבת לנהל. אני מנהלת "בלית ברירה". אין מישהו אחר שיעשה את העבודה ובלי ניהול שום דבר לא זז. זו הסיבה שלמיזם של סדנאות "כושר לאושר" ו"משב רוח רענן" אני מחפשת שותף פעיל שיקח על עצמו את הצד הניהולי וישאיר לי זמן לפיתוח ושיפור הסדנאות.

אני טובה בניהול. אני טובה באירגון ובהנעה של אנשים. אני טובה בתיאום ועוד משימות שכל מנהל צריך למלא - כולל קביעת אסטרטגיה, ערכים וחזון.

אני גם מעדיפה שמישהו (רצוי יותר טוב ממני) יקח על עצמו/ה את המטלה.

רק אושר

אריאנה

צוות קידום קהילת יזמות חברתית 

היי אלינור ואריאנה 

עשיתי הפסקה קלה מאד

והחלטתי אני אוהב להנהיג  ואני חושב שזה קצת שונה מניהול רגיל  את הקטע של הניהול  (אדמינסטרציה )  אני  מעדיף להשאיר לאחרים  גם כי אני לא טוב בזה וגם  כי זה גוזל זמן רב  מהיכולת שלי לפתח וליישם אולם זהו חלק בלתי נפרד מהניהול וניהול זה מושג רחב למיגוון רחב של מצבים ושונה ממקום ומרחב תפיסתי  

 של האחר   

לכן אוהב ולא אוהב כמו בחיים  

המממ... אני חושבת שפה חשוב גם הלמה. כפי שכתבו מעלי יש הרבה סוגי ניהול. אז אולי לא רק הלמה, אלא גם המה. מה בניהול אתה אוהב. אני חושבת שאין הבדל בין לאהוב לנהל לבין לאהוב כל תפקיד אחר שאנחנו ממלאים וכל עובד ועובד צריך לשאול את עצמו את השאלה הזאת. בוודאי ובוודאי במשמעות הרחבה יותר של החיים.

לשאלה המקורית: כן, אני אוהבת לנהל.

לשאלות שהוספתי בעצמי:

מה-

אני אוהבת את העובדה שכמנהלת יש לי חופש גדול יותר בקבלת החלטות.

אני אוהבת לגרום לעובדים שלי להתגייס למטרה, פרוייקט, רעיון, החברה והעבודה עצמן. אני אוהבת לקחת עובד, למקצע אותו, "לגדל" אותו להעביר אותו לשלב הבא.

אני אוהבת את היכולת שהתפקיד מאפשר להיות חלק מייצר חזון ומטרות, ולא רק להצטרף לאלה שאחרים קבעו.

אני אוהבת את היכולת להניע דברים.

אני אוהבת את היכולת לשנות דברים שלא נראים לי. יחסית כמובן, אבל היא גדולה יותר מאשר של עובד זוטר, למשל (ברור).

למה-

אני חושבת שהלמה שלי ברור מהמה שלי. אני אוהבת את היכולת שאני לא כפופה באופן בלעדי לרעיונות, דיעות ויכולות של אחרים, אלא יכולה להשפיע ורמת ההשפעה שלי הולכת וגדלה כמובן ככל שאני מתקדמת.

נראה לי שזה מסכם את זה.