בעולמנו המסחרי המסתמך על זכויות יוצרים במטרה להגן על זכויות יוצרים רבים נופלים בפח ועושים שימוש בזכויות יוצרים באופן שדווקא פוגע במעריצים ומכביד על יכולתם לנצל את הצלחתם עוד ועוד.
לדוגמא, ג'יי קי רולינג, מחברת הארי פוטר.
ספרי הארי פוטר קנו מעריצים רבים, ופעמים רבות אותם מעריצים יוצרים מה שנקרא fan fiction או בקיצור fanfic. כלומר, מוסיפים תוכן עצמאי לעולמו של הארי פוטר, מארגנים אותו, מסבירים אותו ובכלל - הופכים אותו ליותר מרתק. חלק משמעותי מאותו פאנפיק הוא גם הפיכת הרומנים הילדותיים לרומנים למבוגרים. ראו למשל כאן, כאן (הסיפורים עצמם, חלקם לבוגרים מעל גיל 17, לפחות לפי הכסת"ח של האתר), כאן וכאן.
רולינג לא אהבה את זה ופעלה בתוקף כנגד נסיונות שונים דוגמת הנסיון ליצור את "The Harry Potter Lexicon", וראו את מאמרו המעניין של טים וו המסביר למה רולינג חרגה מתחומי דיני זכויות היוצרים (לטענתו אין דיני היוצרים מיועדים למנוע ממישהו ליצור מדריך ליצירה מוגנת, כל עוד "עיקר היצירה" עצמה אינה מועתקת).הבעיה של רולינג התעוררה בעיקר כאשר המדריך הפך מאתר מעריצים לספר שנמכר בחנויות. אלא שזו אינה מטרת דיני זכויות היוצרים.
לעומת התנהלותה זו של רולינג ניתן לראות אחרים שבחרו בשיטה אחרת.סטפני מאייר כתבה סדרת ספרי "ערפדי ערביים" (Twilight Vampire). מאייר בחרה לשתף פעולה עם הקוראים וליצור מדריך מתאים לעולם אותו יצרה. מאייר אפילו עודדה את הקוראים לקחת חלק ביצירת המדריך ועזרה בחלק מהמטלות בעצמה.
מסתבר שהגישה הזו עזרה. לא שרולינג לא מרוויחה יפה, אבל מאייר הצליחה ליצור קהילה שקידמה את ספריה בצורה מדהימה. אני לא בטוח כמה סדרת ערפדים היתה מצליחה להתקדם אלמלא הרוח הגבית המדהימה של הקהילה.
באמצעות שיתוף הפעולה עם הקהילה יצרה מאייר מסע שיווקי נרחב ומאסיבי גדול בהרבה מכל שהיתה יכולה לחלום עליו.
לאתר שלי בנושא אינטרנט ומשפט.
הוספת תגובה על "מעריצים וסופרים - איך חיים יחד?"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה