צטט: domdom 2008-08-15 06:55:44
היי דורון...
עברתי את הסרט הזה עם הילדה שלי , ויודע בדיוק מה עובר עליך בלב....
הרגשה של חוסר עונים , מול הילד ומול האמא שלו...
להקטין את המזונות לא יחזיר לך את הקשר עם הילד
מה שכן אני עשיתי
כל יום אבל כל יום התקשרתי לנייד של הילדה או שלחתי סמס
כל יום הייתי משאיר לה הודעה בנייד " מה שלומך..? התגעגעתי ...דברי איתי ...תני לי להסביר לך
תני לי 5 דקות לשבת איתך...אבא אוהב אותך......"
זה לקח לי 8 חודשים עד שהיא הסכמה
ישבתי איתה דברתי איתה הסברתי לה ומאותו יום חודש הקשר והיום היא לא מוכנה לוותר על הקשר
דע לך שילד צריך את אבא שלו למרות שהוא לא מראה את זה....
בהצלחה איש
דומיניק
תודה.
גם אני עשיתי את אותו הדבר. בקיץ הקודם עברתי אותו תהליך. הוא ניתק את הקשר
ל-3 חודשים, ואני רדפתי אחריו. הוא חזר. אבל בקייץ הנוכחי הוא שוב ניתק את
הקשר. כך שזה לא פתרון יציב, מבחינתי.
לדעתי מה שקורה זה שאימו חושבת שזה "הישג" שהוא לא חוגג מעולם את היום
הולדת איתי, כלומר, היא מעודדת את ניתוק הקשר לפני היום הולדת. עוד שבוע
יש לו בר מיצווה. כך שה"הישג" שלה זה שיחגוג את הבר מיצווה בלי אבא שלו. אני
מתכוון לבוא לעליה לתורה, למרות שלא הוזמנתי (במידה מסויימת הוזמנתי "לא
לבוא" כי היא הודיע לי שזה שבת שלה, שזה שקר, ולכן היא ואביה מתכוננים
לארגן לו עליה לתורה עבורם). אני די מודאג מה יקרה, אם ירצה לעלות איתי לתורה,
או היום החשוב הזה בחייו ובחיי יהיה יום של בושה לכולם. אכן "הישג" עצום לגרושתי.
מה אני מקווה? אני לא אדם דתי, אבל עליה לתורה זה אקט דתי, ולגרום לכך שהאב
החוקי יהיה מוקצה ממנו, טוב, אני לא דתי אבל אני אדם מאמין, ואני מאמין שמי שמנצל
את בית הכנסת למסע השנאה שלו...
/null/text_64k_1#