לא קראתי את כל התגובות, אבל בתור אחד ששוחה בחומר,
ומתלבט כל יום עד כמה ביכולתי למנוע מילדיי להיות אנורקטים, חרדתיים ומפונקים,
אני יכול לייעץ לך כמה עיצות מאוד מעשיות, או מעשיות בערך כמו העיצות האחרות :
קח הרבה אויר, עצום את העיניים ותגיד אומממממממממממממ,
שלוש פעמים עם קטורת ועמעום אורות.....
כאשר אתה פוגש בילד תחייך כאילו זכית במליון דולר,
אל תתמקד בכמה אתה מתגעגע ואוהב אותו - זה מכביד על הילד.
עזוב את האגו, איפה שאתה יכול תהיה, איפה שלא - לא.
קח בחשבון לםני שאתה תובע, שמרבית המערכת רואה בך חלאה שנטש את הילד שלו
ורק רוצה להיכנס באמא המופלאה .....
וגם אם תקבל אמפתיה - מערכת הצדק עובדת לאט מאד - האם יש לך כוח ?
וגם מידע -
אסור פקידת סעד לסדרי דין לפעול ללא צו שופט,
אתם לא מתקרבים לסף המצדיק מעורבות פקיד סעד לחוק נוער - אלה אם הילד יאושפז ויהיה חשד להזנחה.
יש מדיניות לא להגיש תסקיר לבית המשפט בפחות מ 90 יום מקבלת החלטה בלי קשר למה ביקש השופט -
וללא דיון עתידי ייתכן ולא יוגש כלל...
כך שהליך בבית משפט יכול להארך גם שנה - ומי יודע כמה דברים ישתנו בשנה,
מה גם שלא בטוח שתוצאותיו יהיו לרוחך....
/null/text_64k_1#