לאחרונה יצא לי לנסוע לצאלים (מילואים...).

בדרך מצומת בית קמה לצומת הנשיא עוברים בין שני יישובים הבנויים אחד מול השני,

העיירה הבדואית רהט וקיבוץ שובל.

בעוד בשובל הסביבה ירוקה ופורחת, ברהט אין כמעט צמחיה.

למרות שהמחשבה הראשונה שעלתה בראשי היתה כמה מוזנחת רהט,

ככל שעבר הזמן התחלתי לחשוב מי חי נכון יותר?

היישובים הירוקים והפורחים (שמן הסתם צורכים מים רבים להשקיה) או הבדואים, שמשתלבים בסביבה ואינם משנים אותה.

דעתכם?

אני מתלבט מאוד בשאלה הזו בעצמי בשנה האחרונה, ואני אצא מעט מהדוגמא הספציפית, פשוט כי לא נראה לי שברהט נושא איכות הסביבה הוא זה שמגדיר את אופי החיים - הראש (ההגיון הישר) אומר לי שבמדבר תחייה במדבר. תשתלב בנוף המדברי ותהנה ממנו. אם נזרים מים, נרים עצי צל גדולים, שיחים ובריכות דגים, נתן יתרון לבעלי החיים שיודעים לנצל ירוק ומים שישתלטו על המקום ומקורות המחייה של החיות שלהן יתרון במדבר בו הכל מצומצם.

ה"חשק" שלי לעומת זאת הוא באמת "להפריח את שממה", להזרים מים מוטפלים באיזה נחל יבש-עד וליצור נוה מדבר באורך של קילומטרים שיתמוך בהרבה יותר יצורים מהיום. זו התערבות בוטה בטבע, אבל אני אהיה כנה -שמורת הבניאס מתאימה יותר להקרא "גן עדן" מאשר נחל צין - שלשניהם מקום של כבוד בלב שלי.

כל עוד אני מפנטז בלבד ולא איזה יזם - אני יכול לדמיין מה שבא לי. ואני מקווה שהכיוון הכללי יהיה בכיוון ההגיון ולא החשק.. אבל..

מעניין אותי למה באמת בן גוריון התכוון ב"להפריח את השממה" - עשרות יישובים שימלאו את הנגב במארג אנושי איכותי - אם כי בסגנון נבטי מדברי, או שמה שבאמת הוא ראה בעיני דמיונו הוא נחלים שופעים של מים מותפלים מוזרמים באנרגיה סולרית להשקיית יערות קטנים וערבות עשב נרחבות שיחליפו את שטחי האש הרבים כל כך שלנו וביניהם רועים עדרי פילים, גנו וג'ירפות מיובאות משמורות באפריקה ..

מישהו אולי הכיר את הזקן ויכול להעיד על כך ?

צטט: בן-צבי 2008-08-10 22:51:10

להפריח את השממה

לאחרונה יצא לי לנסוע לצאלים (מילואים...).

בדרך מצומת בית קמה לצומת הנשיא עוברים בין שני יישובים הבנויים אחד מול השני,

העיירה הבדואית רהט וקיבוץ שובל.

בעוד בשובל הסביבה ירוקה ופורחת, ברהט אין כמעט צמחיה.

למרות שהמחשבה הראשונה שעלתה בראשי היתה כמה מוזנחת רהט,

ככל שעבר הזמן התחלתי לחשוב מי חי נכון יותר?

היישובים הירוקים והפורחים (שמן הסתם צורכים מים רבים להשקיה) או הבדואים, שמשתלבים בסביבה ואינם משנים אותה.

 

דעתכם?

 

המחשבה הראשונה נכונה יותר. רהט לא ירוקה כי רהט מוזנחת. אם תביט מעט יותר רחוק על בנותיה (התיישבויות המשפחות שסביב לה) של רהט תראה שבמרביתם יש עצים, ודי הרבה. המעניין הוא שדווקא בבנותיה של רהט יושבים בדואים אמיתיים, מרבית תושבי רהט פלאחים במוצאם. מכאן שממש אין אידאולוגיה של צהוב אצל תושבי רהט.

יתרה מכך ממש לא ברור ממתי, בהסטוריה הנגב הצפוני מנוגב ממים וצהוב, יש מספיק עדויות ושיירים של עצים בוגרים, טבעיים, הפזורים באיזור ומראים שפעם זה היה אחרת. אני לא אומר חלילה שצריך לצבוע בירוק הכל, מצד שני לדרוש מאנשים לחיות בלי עצים סביב??

תיכף יבוא כאן רן פאוקר ויסביר לנו שגינון לוא דווקא צורך הרבה מים, ואפשר בהחלט לעשות ירוק עם מעט מאד מים. בחלק נכבד מישובי האיזור הגינון כולו מושקה במי השפכים של התושבים עצמם.

חיים וסביבה

ירוק

אלו החיים

פעם והיום

מה אתה משווה

בדואים הם נוודים

בעולם החדש הם מתישבים

ולומדים לטעת

עכשיו אני  מלווה פרוייקט של  שדרת תמרים במרכז כסיפה

קשה

אך פרנסי העיר ניגשים

ומתחילים  לאהוב את השדרה

ומדברים על נטיעות נוספות
אני שם ועדין לא ניגש אלי ילד לדבר על העץ

זה יגיע

אברהם אבינו נטע עץ אשל

וחורשה ראשונה בעולם

הבין אז

מה שלא מבינים היום

אלו שמעלים את מחיר המים

שאומרים לסגור את המים לגינון

ובמשך  60 שנות מדינה עושים את הנגב ירוק

וזו היא רק ההתחלה

אני בעד הירוק

והעץ

והגן הפורח 

כי אין הבדל בין  הנגב למרכז הארץ

כאן מדבר

וכדי לחיות

צריך לטעת בכל יום

עודד יפה

תודה למגיבים.

טל - גם אני אוהב את המדבר כמו שהוא, זה היופי שלו, מצד שני לא הייתי רוצה לגור במקום צחיח...

צטט: שלפ מעבדה חקלאית 2008-08-11 05:54:16

מה אתה משווה

בדואים הם נוודים

בעולם החדש הם מתישבים

ולומדים לטעת

 

אני לא משווה, ולא קובע, אני תוהה...

היפאני (או הסינים?) אומרים

שאם יש לך שתי מעות, קנה לך לחם ופרח,

לחם כדי לאכול, ופרח כדי שתהיה לך סיבה לחיות...

אנחנו במילא מתערבים בטבע בעצם נוכחותנו,

וקשה לי להאמין שכוונת המתקן הוא שנהיה כאילו לא היינו,

יחד עם זאת, יש להתחשב במשאבים הקיימים

או במקרה של המדבר - החסרים, כמו מים.

וחשוב להתאים את הצמחיה ליכולת הקליטה המקומית.

ליד ניצנה, (בדרך לחמוקי ניצנה) ניתן לראות בוסתן (עצי פרי)

שתושבי המקום מגדלים בשיטות של פעם. מקסים.

ושוה למידה. ממה שראיתי, אין שם השקיה נוספת.

אפשר לנטוע עצים, ולהנות מפרים, גם בלי לשפוך כמויות של מים.

להפריח את השממה

,הייתה הכוונה שיגיעו אנשים ויבנו ויחיו באזורים האלה.

הירוק זה לא מה שגורם לאנשים לנהור למדבר .... אחרת כולם מתל אביב  היו מתנחלים בנגב.

יש לפתח את המדבר בכך שיגיעו אנשים ,שתהיה להם פרנסה ,הם כבר יעשו לעצמם ירוק.

תכנס לרהט ותראה שהעיר מתפתחת.

נסעתי פעם בכנס ביקור.

ניצנה נהנית מתנאי אקלים שונים מאשר איזורים אחרים בנגב.

יש שאלה של מנגנון היזון חוזר - מחסור במים -> מעבר לרעיה -> רעיית יתר-> העדר צמחיה -> פחות מים חודרים לקרקע ויש פחות הסעה של גשם.

מצד שני - המדבר הוא מדבר- יורד בו פחות גשם כי יש מקומות שצריך להיות בהם מדבר. פעם כל הנגב היה ירוק הרבה יותר, זה השתנה- חלק בגלל רעיית יתר מן הסתם חלק בגלל מדבור וחלק בגלל שינויי אקלים - לא בטוח שאפשר להחזיר את הגלגל אחורה (אגב, גם הסהרה היתה פעם מקום פורה). 

דיוויד קורטן וגם הרמן דיילי ציינו שמי שעושה את מירב הנזק הסביבתי הם העשירים ביותר והענייים ביותר.

כדי להביא כל כך הרבה מים לנגב או להתפיל מים - יש צורך בתשתיות יקרות אנרגטית ובאנרגיה וכו' - לא ממש מקיים.

מצד שני הבדויים ברהט ובישובים האחרים סובלים מפיצוץ אוכלוסין - הנגב לא יכול לקיים כל כך הרבה אנשים באופן מקיים. 

אחד הויכוחים הפופולרים בנוגע לישראליות היא

"האם יש דבר כזה תרבות ישראלית?"

האם יש מטבח ישראלי

האם יש אומנות ישראלית

האם יש מוסיקה ישראלית

וכן הלאה....

אני לא מתכוון להכריע בויכוח הזה וכאן זה בטח לא המקום.

אבל אני חושב שהדרך לתרבות ישראלית מובהקת ומייצגת היא קודם כל לחיות בדיאלוג עם הסביבה.

צ'רנחובסקי אמר שהאדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו אז למה אנחנו כל-כך מתעקשים להיות תבנית נוף אמריקאית או אירופית?

• למה התפיסות העיצוביות שלנו לגבי גננות יפה לא יכולות לכלול צמחייה מקומית?
• האם אין למצוא תחליף יצירתי למרבדי הדשא שכלכך זרים לאקלים הישראלי וגם במולדתן ברטניה דורשות טיפול אינטנסיבי?
• לצמחים הטרופיים יתרונות רבים כגון צימוח מהיר, הסתגלות לתנאי תאורה דלה ועלים גדולים בעלי גוון ירוק, בוהק וחיוני אך האם לא ניתן לפתח גינון של צמחייה מקומית צנועה יותר ודלה בתצרוכת המים?
• האם לא ניתן לחדש מסורות עתיקות של עיגום מי גשמים הן ברמה הארצית הן המוניציפלית והן ברמת הבית הפרטי?
• למה לא לקדם בברכה את נביטתם של הצמחים המקומיים בחצרות בתינו, במקום לראות בנוכחות שלהם סמל להזנחת הגינה? 
• ולמה קק"ל מקדמת תפיסות יעור שכלכך מושפעות מנוף היער האירופי ולא מהחורש הארצישראלי? חורשות האורנים של קק"ל שכלכך פופולריות לפיקניקים ומנגלים הם נטע זר בארצנו. והשלכת המחטנית של האורן מכילה כימיקלים מעקבי נביטה שפוגעות בצורה קשה ביכולתם של צמחים אחרים לחיות לצד האורנים מה שיוצר מונוקולטורה - מדבר ירוק שמורכב ממין של צמח אחד בלבד - לא כך אמור להיות חיק הטבע.

טוב קצת סטיתי מהנושא סלחו לי...

חבריי

ראוי לנו שנלמד קצת מהחקלאות הקדומה שנהנתה

מכמויות מים פחותות וכמובן מאמצעים דלים לשינוע

החקלאות הנבטית מבוססת המדרונות יחס של 1:20

כל מ"ר מרובע שטח חקלאי קיבל הזנה מX20 מ"ר

מדרונות כך הצליחו לרכז כמויות מים סבירות לייצור חקלאי.

המכון לחקלאות הנגב (תיכנסו לאתר ותלמדו) מבצע מחקרים

חקלאיים על שימוש במים מליחים עד מלוחים (למעלה מ1500 מ"ג מלחים)

והתוצאות מדהימות ,כך שאם נחזור לבעית הישוב הירוק לישוב המדברי

השאלה אינה מים אלא חינוך והרצון ליצירת משהו אחר המשלב את יופיו של המדבר

עם ניצול מים על גבול המליחות ו/או שיטות אחרות כמו (רוג'ום אבנים לשתילת ענבים

וכמובן מחקרו רב השנים והנסיון של פרו'פ אבן ארי בעבדת

יוסי