במפעלים יצרניים , לגודל מנת הייצור יש חשיבות מכרעת.

ייצור מנה גדולה , מוריד את עלות הייצור לפריט בודד.

ייצור מנה גדולה מדי , מעלה סכנה שיישאר מלאי מת, שלא נמכר.

ייצור מנה קטנה מקטין את הסכנה למלאי מת, אך מגדיל את עלות הייצור לפריט.

אחד הפרמטרים החשובים לשיקולי גודל המנה הוא זמן הכנת המנה לייצור.

זמן זה נקרא זמן ה-  SET –UP. הוא כולל את זמן כיוון המכונה, הכנת חומרי הגלם מרכישתם עד שינועם למחסן ומהמחסן לאזור המכונה.

ככל שזמן ההכנה קצר, ניתן לייצר מנות קטנות יותר, ולהשיג רמות מלאי נמוכות יותר.

המפעל של אלדד היה מפעל עונתי , שסיפק מוצרים לחורף בסוף הקיץ, ומוצרי קיץ בסוף החורף.

בסוף כל עונה הוא היה מייצר מה שכינה " דוגמאות " . מנות של 50 פריטים מכ 50 דגמים, ממתין לתגובת המשווקים שלו, ואחר כך מייצר מנות של 300  מ- 15 – 20  הדגמים שהמשווקים אותתו לו שיהיו פופולאריים.

מדפי המפעל והרצפה, היו גדושים במלאים מתים, כתוצאה מדגמים שייצר במנות גדולות כי קיבל איתות חיובי מהמשווקים שלו, אך לבסוף לא ניקנו.

תהליך הייעוץ לאלדד היה תכליתי.

שאלתי אותו האם הלקוחות הפוטנציאליים קונים את הדוגמאות או שהם מקבלים ללא תשלום.

הוא התפלא. בוודאי שבתשלום.

שאלתי אותו האם חוזרים למפעל פריטים שיוצרו כדוגמאות או שהכול נמכר.

הכול נמכר, כדוגמאות או ללקוחות סופיים.

ביררתי איתו כמה זמן אורך זמן ההכנה לייצור.

לאחר תחקיר קצר התברר שניתן לקצרו ללא מאמץ ובתכנון נכון לשעה וחצי.

הסכמנו יחד שמכאן ואילך לא ייצר עוד מנות של 300 פריטים.

כל מנה תכלול 50 פריטים והוא ייצר הרבה יותר דגמים.

רק במקרה של ביקוש גדול במיוחד ובמקרים פרטניים הוא ייצר מנות גדולות ובהתאם להזמנות.

השגנו בזמן קצר הורדה משמעותית בעלויות היצור, ברמת המלאים המתים,

ויתרון שיווקי משמעותי  ניכר, עלייה במגוון המוצרים.