לרוב אנשים נמשכים לחדש: זה רענן, זה טרי, זה צעיר, והעולם שייך לצעירים.

אבל מה קורה כשזה מגיע לשוק ההון? האם כדאי להתנפל על הסחורה הטרייה, או דווקא לחכות שיעשו קילומטראז', שייפלו ויוכלו להיבדק יותר בקלות מול מניות מקבילות?

האמונה הרווחת היא שעדיף לתת למניות החמות שיצאו מטבון ההנפקה להגיע לטמפרטורת החדר. יחד עם זאת, כמובן שכל מקרה לגופו והנפקות חדשות עשויות גם להצביע על אפיקים חדשים שהחברה הולכת אליהם ושעשויים להניב רווחים יפים לחברה, להגדיל את מצבת הלקוחות שלה, להציע שירותים חדשים וכו'.  

אבל מן הסתם כל סיכוי הוא סיכון. כמו בכל מקרה אחר, יש לבדוק שאכן מדובר בחברה שיש לה מה להפסיד מהנפקה אומללה ושמתכוונת לעמוד מאחורי התוכניות שלה.    

מתוך כתבה שפורסמה הבוקר בדה מרקר: "מאמרים תיאורטיים ואמפיריים בחנו את התשואה של הנפקות חדשות בעולם יחסית לתשואת שוק המניות. המסקנה של רובם היא שלהשקעה בהנפקות חדשות תשואת חסר יחסית לתשואת שוק המניות". אז כנראה שכשמדובר במניות כדאי לחפש דווקא את אלו שכבר ראו דבר או שניים בחיים. בשר טרי מתאים יותר לדוגמנות. לכתבה בדה מרקר  

אני מסכים עם החבר'ה מאלטשולר שחם שאכן הסיכון מול הסיכוי תלוי באופי הגיוס בו

החברה משתמשת כאשר היא יוצאת להנפקה.

לעומת זאת ,אני מאמין שחברה שאמנם לא יצאה להנפקות קודמות אך שמה הולך לפניה

כן זוכה לתמיכה ולזמן חסד. 

בכל אופן מעניין מה תהיה עמדת החברות הבורסאיות שמגיעות מתחום ההיי טק ,הביוטכנולוגיה והתשתיות (בסקטור הפרטי) ".