מבקש הבהרה

בגלל שהתמודדתי אחרת עם "הצרה" (מה שמנע ממנו להיות צרה)

אני למשל מאד מכבד את הבעל של האקסית שלי והוא כרגע  שותף בגידולו של הבן שלי

ויוצא לי לפגוש אותו כל פעם כשאני מקבל את הילד שלי לסוף שבוע או בחופשות

בהתחלה אמנם הייתה מבוכה... אבל אנחנו די מהר התגברנו עליה ואנחנו שואלים זה לשלומו של זה ומדברים לפעמים

בעיקר על הילד.. אולי זה קשור לכך שגם ממנה לא נפרדתי בכסח... לא יודע...

שמתי לב שכמעט כולכן... מדברות על איזה שהוא מעגל שצריך לסגור והאקט שסוגר אותו הוא

להפגש עם "הצרה" ומה שנקרא במילים עדינות... להראות לה....

כמעט כולכן הגבתם בצורה זו (כולל פותחת הדיון בעצמה) והיה חשוב לכם לבצע "סגירת מעגל"

אני לא מבין למה צריך לסגור מעגל מול החדש/ה .. איזה מיקום יש לו/ה בחיים שלכן

הרי אותו מעגל צריך להסגר אחרי שנפרדים לא ? אולי קצת אחרי זה כשהעינים מתייבשות...

אני מניח שאולי בגלל שאני חושב "גברית"...  ולא "נשית".. מתלבט עם עצמי למה אני לא כל כך מבין...

אשמח אם תחליטו להגיב... וגם אם לא... זה בטח יעסק אותי לא מעט זמן... כי זה פתח אצלי משהו...

תודה מראש

אופיר

כל הכבוד לך, לא הרבה אנשים יכולים לעשות משהו כזה!

ובכל זאת, זה הדבר הנכון כנראה - בגלל שזה הדבר הקשה ביותר!

מקווה שתקבלי את כל הליווי הרגשי שאת צריכה מהקהילה ומחברים בכלל!

בהצלחה.

צטט: iris georlette 2008-08-18 10:24:35

צטט: מיו מיו 2008-08-18 09:14:13

היית גדולה!!!

"יצאת צדקת"!

:)את צרותיי  שלי ,טרם מזהה..

אבל את אישה, עברת עוד מסוכה(משוכה) במסלול..

בהצלחה,

תרגישי הכי מעולה:)

אחלה ציטוט יש לך

חווה אלברשטיין, הלא כן?

 

לאה גולדברג "האמנם עוד יבואו ימים"

הביצוע חוה אלברשטיין

מיו

תגובה לאהבה- מחברת המחשבים הקטנה והמטריפה (לא קוראים לך סימור בטעות???)

כל אחד ואחת מגיב אחרת וזה בסדר.

הפגיעה של בגידה, לגלות את העניין, ולפעמים להיות במקום של הבעל / אישה מעדיפים את המאהב/ת על פניך ועל פני המשפחה, היא קשה כואבת ולוקח הרבה זמן  לעבור את זה.

כל אחד מגיב אחרת, אני יכולה לדבר רק בשם עצמי, רק כעבור שנתיים יכולתי לעשות את סגירת המעגל.

לא היה משהו מתוכנן, מאוד ספונטני,אבל מבחינתי זו היתה הנקודה שבאמת שמתי את הכל מאחור ועברתי הלאה...

אני כבר הרבה אחרי מפגש זה, יכולה לומר בלב שלם שלא נותר כלום , רק אדישות ושמחה גדולה שהילדים שלי הולכים אליהם בכיף, שהיא נחמדה אליהם, שאבא שלהם מגלה אכפתיות כלפיהם. וזה טוב לי!

מעבר לכך כלום.

כל אחד מגיב אחרת וזה בסדר.

ואם פעם ראיתי בה דברים גרועים אף מ"צרה" , היום אני לא רואה בה כלום, וגם לא בגרוש שלי.רק שהוא האבא של הילדים שלי והיא חברתו. ואיך זה משפיע על ילדיי אהוביי שלי.

כל אחד עושה את בחירותיו בחיים. ואני שמחה בבחירותי, כולל איך שנהגתי בסגירת המעגל.

מקווה שעניתי לך ולו במעט.

לצערי אתקל בה לא מעט בבית הספר של הילדים.

הייתי מעדיפה שהיא תהיה מישהי רחוקה ולא מוכרת לי,

היה לי הרבה יותר קל להתמודד עם העניין,

אבל זה מה יש, ועם זה ננצח...

תודה ג'ינגה

אני באמת מנסה להבין..

שמי..

מור אופיר

omore=Ofir more

היה לי מנהג בתור מנהל רשת לתת שמות משתמשים  לפי הכלל  הבא

אות ראשונה של שם פרטי בצירוף שם משפחה ככה נולד omore

צטט: עו"ד יעל גיל 2008-08-18 14:59:14

אני שולחת אליך חיבוק ומאחלת לך לא רק שלא תסבלי עוד, אלא שתמצאי אושר ואהבה.

החיבוק כולו שלך

(-:

מצאתי אהבה גדולה ואנחנו חוגגים היום שנה בדיוק

(-:

צטט: meri 2008-08-18 16:13:03

לא ברור לי למה יש צורך לפגוש את האישה האחרת!?!

הילדים שלי גדולים! לי אין צורך לפגוש בה,אני כועסת על בעלי בלבד!!!

לגבי היא לא קיימת בעולמי ובעולמם של ילדי.

אולי אני בת יענה,אבל זאת הדרך היחידה שאני וילדי יכולים להתמודד,

ולברוא חיים חדשים. אין לי צורך להכאיב לעצמי שוב!!!! בעיקר שהיא צעירה ממני

בשני עשורים+ ניראית טוב וחתיכה. אז להתבונן בה ולהזכר שפעם ניראתי כך!

לחשוב שהאיש שאניהייתי נשואה לו מסרב להתבגר....וחושב שזאת הדרך שהוא

יעצור את הזמן וישאר צעיר לנצח!!!

מיריי

יקירה

לכל אחד מתאים משהו אחר

מה שמתאים לאחד לא בהכרח מתאים לשני

חשוב מאוד לזכור את זה

שלך

צטט: s*stone 2008-08-18 16:39:49

איריס, אותו דבר בול.. רק שהיא נראית טוב, בלונדה, רזה גבוהה...

שלחתי פרחים לחתונה, ושלחתי מתנה מהילדים כשהיא עברה ניתוח.

הילדים, לא מפסיקים לדבר על זה..

ומה אני אגיד?  לא פשוט לי בכלל, אבל איך אומרים? שיהיה בכייף!

 

שאפה מה קורה?

איפה נעלמת?

מה את רוצה לאקס שלך יש טעם טוב בנשים

(-:

מי אמר שפשוט? מה הבטיחו לנו גן של וורדים?

גם לילדינו אנחנו לא מבטיחות את זה...

כיף לראות אותך פה

צטט: גינגה 2008-08-18 23:42:41

הי,

 

לי היתה סיטואציה מאוד מאוד דומה. לשנייה חשבתי כאילו אני כתבתי את שאת כתבת...

 

כשנתיים אחרי המפץ, ידעתי שהם מחכים לילדיי ברכב,

ירדתי עם הילדים, היא לא הרימה מבט, נקשתי על החלון, וסימנתי שתגלגל את החלון למטה,

אמרתי שלום , את בטח "ע" אני "ד" .

היא הסמיקה, הוא לא ידע איפה לקבור את עצמו...הילדים היו מאושרים שאני פוגשת אותה.

היא ישר התחילה- "הילדים מקסימים, חתיכים" , אמרתי לה תודה, אני יודעת.

אמרתי תודה על הכל, והצבעתי על ילדיי ועליו...

הסתובבתי והלכתי !

 

והייתי גאה בעצמי.

למה לעשות את זה??  - מעין סגירת מעגל.

זהו, אני אחרי, אמירה לעצמי.

 

ולא לחשוב על זה יותר.....

 

-חחחחח-

הרסת אותי

אין חדש תחת השמש

אני די גאה בעצמי אכן

אבל לא לחשוב על זה יותר?

קצת אופטימי מבחינתי

אם את מסוגלת

אשרייך

צטט: פינולה 2008-08-19 00:23:31

עוד לא הגעתי לגשר,כשאגיע אני מאמינה שאחצה אותו.

איך ארגיש? אדע רק כשזה יקרה.

צטט: rben 2008-08-19 00:41:16

אני ניסיתי לא לפגוש אותה, למרות שהיא לא היתה הסיבה לפרידה. היא התעקשה להופיע לטכס ה"ברית" של נכדי שנולד בשנה הראשונה לנישואיהם, ואני כמעט שלא באתי לטכס בגלל זה. היא התעקשה גם לברך אותי -אבל אני עדיין משתדלת להמנע מפגישות אתה, ובעיקר עם שניהם יחד. קשה לי מאד לראות אותה במקום שהיה שלי. הילדים הבוגרים שלי לא בקשר מאד הדוק אתה- וזה גם לא אכפת לי כל כך- אני יודעת שהיא לא תופסת את מקומי- אפילו לא אצל נכדי.

למרות שהיא לא באמת ה"צרה" שלי, קשה לי עדיין להתמודד עם נוכחותה האמיתית והנסתרת.

שמחה שאת הצלחת להתגבר על כך... 

כל כך מבינה אותך

מקווה שתוכלי כן להתמודד

אני באמת ובתמים מאמינה

שעם כל הצער והכאב

זה משחרר אותנו

אבל זה כמובן בהסתייגות שזה לא מתאים לכל אחת

(-: