זה התחיל בזה שרועי קרע את הטלפון החוטי מהקיר עם התקע והאלחוטי במקביל שווק חיים...מאז אני מדברת רק בנייד.

ממשיך בזה שאני שוטפת כלים והמים מסרבים לרדת מהכיור גם אחרי שאני שמה את כל החומצות שאמורות לפתוח סתימות.

ועדיין לא נגמר כי השלט של המזגן הפסיק לעבוד ואתמול מצאתי את עצמי מתרוצצת בין כל השכנים, לחפש שלט חלופי,  רק בשביל לסגור את המזגן. (בסוף איזה שכן נחמד סגר לי את המזגן דרך ארון החשמל... איך לא חשבתי על זה?)...

 

וזה לא שאין לי חבר שרק מחכה בהיכון שאני אבקש ממנו לעזור לי...

אבל אני פשוט לא אוהבת לבקש... מן תכונה פולנית שכזו

 

מתי אתן התחלתן להרגיש בחסרונו של הבעל ...?

(חוץ ממפלס הכביסה שיורד פלאים... חחח)....

 

האמת? כמה שאני ג'דאית והבית בד"כ מסודר... חסר לי קצת touch של גבר...

 

 

 

 

מזדהה עם כל מילה!!! אחרי שנפרדתי מהאקס עברתי תקופה הזויה, כל מכשירי החשמל בבית קרסו בהדרגה, כל מיני דלתות בארונות המטבח יצאו מציריהן, שלוש מגרות בחדר של הבת שלי יצאו מהמקום ולא ניתן היה להחזיר אותן כי החלק למטה שמאפשר להן לנוע על המסילה נשבר, המכונית שלי התמרדה ונאלצתי להכניס אותה למוסך כל שני וחמישי, העציצים מתו (אני גרועה בזה) וכל הגינה התייבשה...ממש "זהירות הבית מתמוטט"...

ואז פגשתי את החבר המקסים שלי (ובעלי בעוד שבוע ויומיים)....

ו...הסתבר שעולים חדשים מברלין הם מקסימים, אינטיליגנטיים וכ"כ לא ישראלים סטנדרטיים קולניים ומעצבנים, אבל שעם כל הרצון הטוב, לא מסוגלים לתקן שום דבר, אבל ממש כלום! (פרט למחשבים, תוכנות וכל מיני מכשירי חשמל מתוחכמים).

אני לא אשכח איך כשעברתי דירה, הוא הסתובב בכל הבית עם פטיש ביד והבעה נחושה על הפנים וניסה לעשות כל מיני דברים מועילים, אבל בתכל'ס רק הפריע ...כשהוא ניסה לתלות תמונות, המסמרים התעקמו  והוא דפק לעצמו את האצבע...בחיים לא צחקתי ככה...

בקיצור, הבנתי עם מי יש לי עסק, איתרתי שכן נחמד שתמורת 200- 300 ש"ח מגיע אלי הביתה אחת לכמה חודשים, מסדר את כל הדברים הקטנים והמעצבנים שצריך לסדר ונגמר סיפור...

מסתבר שלישראלים יש בכ"ז כמה יתרונות:-)

 

 

 

בהצלחה ענקית בחייך החדשים..

 

אני עוברת את אותה תקופה הזויה עכשיו...

הכל בבית מתקלקל.

אבל החבר הוא הנדימן - יודע לתקן הכל ועושה הכל לבד... (גם מנועים של יאכטות..)

אם הוא היה רואה שאני כותבת את זה ולא מבקשת ממנו הוא היה בא להתנחל פה עד שהכל יתוקן...

מין תקופה שכזאת.

תקופת פוסט פרידה.

לא שהתגרשתי, ולא שהתחתנתי. (עדיין).

אבל בדיוק כמה ימים אחרי ששחררתי אותו לחופשי, נפערה התקרה ומים מהקומה העליונה נשפכו על הטלוויזיה, שרק אחרי קצת משחקים עם השׁקַעים והתקעים, הצלחתי להסתדר. אחר כך היו בעיות עם החִוּוּטים של המחשב- שאני בוּרה בכל הקשור למחשבים. הייתה סתימה באמבטיה.

 

וזה היה הרגע שבו התחלתי לגלף קמיעות ולפזר קְטוֹרֶת בגלל המזל הרע, או שלדעתי אלו היו סימנים לפיזור האנרגיות השליליות שהתפוצצו כמו זיקוקי דינור בבית.

  

גם לפני בואו וגם אחריו, אין מנוס מלאמץ את האנדרוגיניות שבי ולהתחבר לצד הגברי. ופשוט לתקן.

  לעיתים יש לך גבר בבית שלא תורם בכלל ומטביע את חותמו בדבר המופלא הזה שנקרא בית. זה נעים שהוא נוכח אם הוא באמת חיוני ועוזר בדברים שאת חלשה בהם.

 זה מדהים איך ברגע שהם עוזבים את הבית הכל פיתאום מתחיל להתקלקל....... אני מצאתי את "אורן התיקונצ'יק" ופשוט מדי פעם כשיש יותר מדי דברים שהצטברו, אני קוראת לו.......

(גם לא אוהבת לבקש עזרה....)

אני מוצאת לכל דבר תחליף..... קשה לי לנפח גם מצופים, גם גלגל, גם גלשן וגם כדור בפעם אחת (בחיי..... נגמר לי האוויר....) אז קניתי משאבה!

לימדו אותי פטנט של אודטה לפתיחת מכסים שקשה לפתוח...... אחרי ששכבה אצלי במקרר צנצנת של זיתים חודשיים....

ולמדתי גם לבד!!!!! לפתוח את הפילטרים של הברזים, לקנות את המנורות הנכונות....., וגם לבשל (הוא היה מבשל...)

בסוף אין ברירה, מסתדרים!

 

 

 

צטט: אני ורק אני 2008-08-21 08:53:24

הגיע רגע האמת..

זה התחיל בזה שרועי קרע את הטלפון החוטי מהקיר עם התקע והאלחוטי במקביל שווק חיים...מאז אני מדברת רק בנייד.

ממשיך בזה שאני שוטפת כלים והמים מסרבים לרדת מהכיור גם אחרי שאני שמה את כל החומצות שאמורות לפתוח סתימות.

ועדיין לא נגמר כי השלט של המזגן הפסיק לעבוד ואתמול מצאתי את עצמי מתרוצצת בין כל השכנים, לחפש שלט חלופי,  רק בשביל לסגור את המזגן. (בסוף איזה שכן נחמד סגר לי את המזגן דרך ארון החשמל... איך לא חשבתי על זה?)...

 

וזה לא שאין לי חבר שרק מחכה בהיכון שאני אבקש ממנו לעזור לי...

אבל אני פשוט לא אוהבת לבקש... מן תכונה פולנית שכזו

 

מתי אתן התחלתן להרגיש בחסרונו של הבעל ...?

(חוץ ממפלס הכביסה שיורד פלאים... חחח)....

 

האמת? כמה שאני ג'דאית והבית בד"כ מסודר... חסר לי קצת touch של גבר...

 

 

 

 

 

 

אני ורק אני שלום

אז היה לך מזל והאקס שלך ידע (או רצה) לעשות תיקונים בבית. ממרום גילי המופלג ונישואין וזוגיות

בכל מיני צורות, סיבות ווריאציות, לא כל הגברים רוצים ו/או יכולים לתקן את תקע הטלפון או לפתוח סתימה.

בהתחשב במחיר הנפשי והכלכלי בכל פרידה, אני שואלת שאלה גסה, לא כדאי לעיתים להזמין שרברב,

(אינסטלטור)? זוגיות היא דבר נפלא אבל היא צריכה לבוא מהסיבות הנכונות ולא על מנת לחסוך את דמי השרברב.

לאה HALINKA

אני יכול להעיד מהצד השני...אך אני מתרוצץ לפעמים בין הידידות

הגרושות שלי...ומסדר להן דברים בבית...

 

צטט: halinka 2008-08-21 13:24:06

אני ורק אני שלום

אז היה לך מזל והאקס שלך ידע (או רצה) לעשות תיקונים בבית. ממרום גילי המופלג ונישואין וזוגיות

בכל מיני צורות, סיבות ווריאציות, לא כל הגברים רוצים ו/או יכולים לתקן את תקע הטלפון או לפתוח סתימה.

בהתחשב במחיר הנפשי והכלכלי בכל פרידה, אני שואלת שאלה גסה, לא כדאי לעיתים להזמין שרברב,

(אינסטלטור)? זוגיות היא דבר נפלא אבל היא צריכה לבוא מהסיבות הנכונות ולא על מנת לחסוך את דמי השרברב.

לאה HALINKA

 

לאה יקרה...

הייתי מזמינה אם הוא לא היה משאיר אחריו שובל צנוע של חובות...

 

צטט: אני ורק אני 2008-08-21 08:42:15

בהצלחה ענקית בחייך החדשים..

 

אני עוברת את אותה תקופה הזויה עכשיו...

הכל בבית מתקלקל.

אבל החבר הוא הנדימן - יודע לתקן הכל ועושה הכל לבד... (גם מנועים של יאכטות..)

אם הוא היה רואה שאני כותבת את זה ולא מבקשת ממנו הוא היה בא להתנחל פה עד שהכל יתוקן...

מין תקופה שכזאת.

תקופת פוסט פרידה.

באנגלית אומרים : Let me be blunt 

לימור, זה הכל עניין של החלטות, תכנון וסדר עדיפויות בחיים.

מה את רוצה בחיים?

1. גבר שיחייה איתך, תחלקו יחד את החיים, לטוב ולרע, כולל תיקון הדירה,

    גידול ילדים, בישול, שכ"ד משותף או קנית דירה, חיסול החובות ומתן אבהות

    נוספת, זמינה, לילדים.

2. גבר שיש לו יכטה במרינה בתל אביב ואולי גם מטוס, סירה עבור סקי מיים,

    מערכת יחסים מרחוק שנראית לאחרים כמו בסירטי ג'יימס בונד, אולי אפילו

    כדי לנקר עיניים, מגורים נפרדים, פגישות קבועות במשך השבוע.

כמו שנראה (למשל בדף שלך), אצלך הבחירה היא בברור על 2.,

אז את לא יכולה לקבל את כל היתרונות של 1.

צטט: brown-eyes 2008-08-21 17:24:34

באנגלית אומרים : Let me be blunt 

לימור, זה הכל עניין של החלטות, תכנון וסדר עדיפויות בחיים.

מה את רוצה בחיים?

1. גבר שיחייה איתך, תחלקו יחד את החיים, לטוב ולרע, כולל תיקון הדירה,

    גידול ילדים, בישול, שכ"ד משותף או קנית דירה, חיסול החובות ומתן אבהות

    נוספת, זמינה, לילדים.

2. גבר שיש לו יכטה במרינה בתל אביב ואולי גם מטוס, סירה עבור סקי מיים,

    מערכת יחסים מרחוק שנראית לאחרים כמו בסירטי ג'יימס בונד, אולי אפילו

    כדי לנקר עיניים, מגורים נפרדים, פגישות קבועות במשך השבוע.

כמו שנראה (למשל בדף שלך), אצלך הבחירה היא בברור על 2.,

אז את לא יכולה לקבל את כל היתרונות של 1.

 

 

לחלוטין אופציה א'

אם כי לא הייתי מתנגדת גם לכמה אלמנטים מאופציה ב'

זה מדהים,כאילו כתבת את המלל בשבילי...כמה נכון.אבל את יודעת משהו,הרבה אנשים מהמין הגברי התרצצו ומתרוצצים בביתי.גיסים,ידידים...ואף אחדדד מהם לא הציע לעזור או שאל אם יש מה לתקו...למרות שישנם דברים הנגלים לעין.ואני,לא פוצה פה.החיים מוכיחים את שלהם ואני בשקט שלי.ישלי חבר מתעסק במחשבים וכבר רמזתי שיש בעיה וכו...הוא הבטיח אך לא קיים.מאכזב...ואני לא אוהבת לבקש וטובות"אם אין אני לי מי לי"הזמנתי בעל מקצוע לכל התיקונים והראתי לעצמי שאין כמוני!

היי!

מאז הגירושים מלווה אותי תחושה של "אם אין אני לי מי לי", מחשבים התקלקלו לי בלי סוף,(האקס שלי מהנדס מחשבים), פרצו לי לדירה, נכנסו באוטו שלי, והרשימה עוד ארוכה.........

אבל נראה לי שכל ה"מבחנים" שעברתי רק חיזקו אותי ומגלה כל פעם  מחדש יכולות שלא הייתי מודעת להן.... למדתי לתקן דברים, לצבוע, לבדוק שמן-מים.......

אין לי בעיה לבקש עזרה, ולמזלי יש לי המון ידידים שמוכנים לעזור לי,אבל עדיין יש מצבים שהלבד לא קל, בעיקר בתהליך של קבלת החלטות בדברים חשובים כמו עבודה, ילדים....

לחופש ולעצמאות יש מחיר....

בהצלחה לכולנו!!!!!!

 

 

 

צטט: clari 2008-08-21 19:17:45

היי!

מאז הגירושים מלווה אותי תחושה של "אם אין אני לי מי לי", מחשבים התקלקלו לי בלי סוף,(האקס שלי מהנדס מחשבים), פרצו לי לדירה, נכנסו באוטו שלי, והרשימה עוד ארוכה.........

אבל נראה לי שכל ה"מבחנים" שעברתי רק חיזקו אותי ומגלה כל פעם  מחדש יכולות שלא הייתי מודעת להן.... למדתי לתקן דברים, לצבוע, לבדוק שמן-מים.......

אין לי בעיה לבקש עזרה, ולמזלי יש לי המון ידידים שמוכנים לעזור לי,אבל עדיין יש מצבים שהלבד לא קל, בעיקר בתהליך של קבלת החלטות בדברים חשובים כמו עבודה, ילדים....

לחופש ולעצמאות יש מחיר....

בהצלחה לכולנו!!!!!!

 

לא כל הנשים כל כך לא טכניות...

 

למרות שאני גבר, אחת הטראומות שלי אחרי הגירושים היתה שאני צריך

ללכת לטפל במכונית. בניו ג'רזי, גרושתי היתה מטפלת במכונית, בדרך

לעבודה. עולה על שמלה קצרה ועקבים גבוהים ונותנת "הופעה" אצל המוסכניק,

שהיה מטפל במכונית בזול ובנאמנות. לוקח אותה לעבודה מהמוסך, ומחזיר

אותה כאשר המכונית מוכנה. היה לנו ממש חלוקת תפקידים: את

הבדיקה השנתית והחלפת הגלגלים אני הייתי עושה (פעם הלכה להחליף

צמיגים והמוסכניק שאל אותה מה היא עושה, וכשענתה שאני נמצא במדינה

אחרת, המוסכניק הכושי התנדב לדאוג לה לחברה, ומאז הוציעה וטו

על החלפת צמיגים במכונית). את הטיפול התקופתי, שמנים וכולי,

היא עשתה.

את ההרכבה של דברים בבית חילקנו לפי "מי רוצה לעשות מה".

כשהגענו לניו ג'רזי, קולגה שלי  שבדיוק

סיים שם שבתון הזמין אותנו לקחת מתנה ארונית ספרים. הגענו לביתו והוא

שוחח איתי, בינתיים נדהם כשגרושתי הוציאה מברג גדול מהכיס, פירקה את

הארונית והכניסה לאוטו. אחר כך הזמינה אותו אלינו לארוחת צהריים והוא

ראה את הארונית מורכבת אצלנו. הוא מעולם לא הפסיק לספר את הסיפור הזה לכולם.