שלום לכולם ,

דיי חדש כאן , אך רציתי לעלות התלבטויות ודילמות שעולות לי בתקופה האחרונה.

אבא מגדל ילדים , או במונחים משפטיים לקחת משמורת על הילדים , איך זה בכלל אפשרי?

נניח ואתה שכיר ויש ועבודה תובענית , וכן אתה מעוניין בחיים נוחים ובעתיד נוח עבור ילדיך,

אבל עדיין רוצה אותם בחיקך , יש אפשרות ?

איך בדיוק ? הרי שעות העבודה (היי טק בערך) והדרישות מהמשרד , לא יאפשרו לך להיות איתם כבר ב 4 מידי יום .יש מחיר לעבודה , לשעות העבודה לרצון להתקדם , להשקעה שלך בעבודה לא מצליח להבין איך זה לא בא על חשבון ...

אם אין עזרה , משפחה קרובה , הורים פנסיונרים שרוצים לפנק את הנכדים שחוזרים מבית הספר , 

או משהו דומה , קשה לי להאמין שזה בכלל אפשרי . 

אולי כשנהיה עצמאים , או אקסיט נחמד , שיאפשר לנו את האפשרות לבחור בגידול המשפחה, ופחות דרישות מהעבודה , כשנהיה שם אולי נצליח. (כנראה הם יהיו גדולים עד אז)

עניין נוסף (מנצל את הפוסט עד תום) 

שוב ילדים , האם זה רק אני או שהמחשבה על לגור עם ילדים של בת הזוג שלך ולבלות איתם יותר מהילדים שלך קורעת אותך ?

(אישה חכמה אמרה לי שהתפיסה הנ"ל  נדירה) אני מאמין שכל אבא שחושב על מערכת יחסים רצינית כלשהי מתמודד עם ההדילמה המצפונית הזו . 

יום נפלא 

כמה דברים לי אליך...

1. סופסוף אתה מבין את הקושי שלנו כאימהות...

לנו אין עבודה תובענית?

אני עצמאית, יכולתי לעבוד הרבה יותר ממה שאני עושה עד 16:00 אבל 3 פעמים בשבוע כשאני לוקחת את הילדים אני מפסיקה כל פעילות ומתמסרת אליהם (אגב, ואני לא מחשבנת ל X) אפילו בפעמיים בשבוע שלו הוא לא עומד...

2. אם המשמורת שלך, אני מניחה שלא תצטרך לשלם מזונות ותוכל לדבר עם המעסיקים שלך על משרה יצירתית יותר, קרי עבודה מהבית אחרי שהילדים הולכים לישון (ממש כמו שאני עושה רק שאני לא יודעת אם הרבה גברים יעמדו בזה...)

3. לגבי מגורים משותפים עם הילדים של הבתזוג.. הרי גם לך יהיו פעמיים בשבוע את הילדים. אם רוצים אפשר לסנכרן את הימים והסופ"שים כך שכל הילדים ביחד בבית ולכם נשארים פעמיים בשבוע פנויים רק לעצמכם.

כמובן שהכל שאלה של רצון ומוכנות להקרבה...

בוקר טוב

לא הבנתי האם אתה בתהליך של התמודדות או שכבר הילדים איתך,לא העלת קושי (לפחות מאיך שאתה כותב )

אמיתי אלא מחשבות על קשיים שעשויים להיות.

אם אתה נמצא בשלב של התלבטות האם לקבל משמורת על הילדים יש הרבה שיקולים מלבד אלו שציינת

ויש גם יתרונות או "רווחים" ולא רק קשיים.

אם אדע קצת יותר על מה קורה אולי יהיה לי משהו מעניין להגיד שיכול לעזור ואולי לא.
יום טוב

גמבה

הרשה לי לאמר לך במילים פשוטות - מה שכתבת הינו קשקוש מוחלט, הבל הבלים ומעיד שאינך מבין בכלל מהי הורות.\

לא אכביר במילים, צא וראה את "קרמר נגד קרמר" ותבין שאין משימה שאב אינו יכול לעשות ושאם יכולה (חוץ מהנקה מהשד).

דבר ראשון תודה לכל המגיבים .

"אני ורק אני" ... מאוד מעריך את האימאות שלכן , זה התחיל בהשתתפות שלי בלידה אז כבר הבנתי שאנו חלשלושים . מכיר את מאזן הכוחות האמיתי בין המינים.

אז ככה החברה קבעה את המעמדות ואני לא חזק מספיק כמו אלכס (קראתי בדף האישי שלך , מעריץ את המסירות שלך וחוץ מזה בנות מדהימות , ברור ששווה להלחם עליהן). 

גמבה , אין בעיה אקוטית כרגע ורק מנסה אצלי בראש כל מיני סימולציות. אני לא נמצא שם כרגע , היות ואני מבין שזה בילתי אפשרי כרגע מבחינתי , אבל הייתי רוצה להאמין , חשבתי אולי יש דרך אחרת פשוטה יותר . 

ברור לי שהכל עניין של הקרבה , כנ"ל גם ביחסים אבל עובדה שכולנו גרושים כאן כי גם להקרבה שלנו יש סף מסוים שבו בחרנו את עצמנו על חלום ילדנו למשפחה "סטנדרטית".  החלטנו שטוב יהיה לפרק את המשפחה ולגדל את הילדים רגועים עם הורים בריאים ורגועים יותר (סבורני שכל ילד יבחר בסופו של דבר בפנטזיה של אבא ואימא יחד ולא משנה באיזה גיל , כי חונכנו לכך) .

הקרבה מתבצעת בשלבים , 

עזבתי את מקום מגורי , עבודתי , קריירה , סביבה מוכרת בכדי להיות קרוב יותר לילדים  לחוש אותם מקרוב , להיות אבא . יתכן ועדיין איני מוכן לשלב השני של ההקרבה , כפי שציינתי בנושא השני , בלי קשר לבת הזוג ואיכות היחסים , עדין זה עניין שלי עם עצמי ובני.

אגב, אלכס כבר אמרתי שאני יודע לעשות הכל (מלבד לאפות עוגות , אני אלמד את זה מתישהו).

 ישר כוח ידידי, אמרתי כבר מעריך ? 

ירון 

בוא ואחסוך לך את הדילמה.

הסבירות שתצליח לקחת את הילדים למשמורת במדינת ישראל יותר נמוכה

מהסבירות שאברי גלעד יהיה ראש הממשלה הבא של ישראל.

וכן זה אפשרי לגדל ילדים, אבל לכל דבר יש מחיר שצריך לשלם עבורו.

השאלה מה הפריוריטי שלך בחיים ומה חשוב לך יותר.

צטט: ירון-אי 2008-08-22 12:47:10

אבא מגדל ילדים ? הכיצד?

שלום לכולם ,

דיי חדש כאן , אך רציתי לעלות התלבטויות ודילמות שעולות לי בתקופה האחרונה.

 

אבא מגדל ילדים , או במונחים משפטיים לקחת משמורת על הילדים , איך זה בכלל אפשרי?

נניח ואתה שכיר ויש ועבודה תובענית , וכן אתה מעוניין בחיים נוחים ובעתיד נוח עבור ילדיך,

אבל עדיין רוצה אותם בחיקך , יש אפשרות ?

 

איך בדיוק ? הרי שעות העבודה (היי טק בערך) והדרישות מהמשרד , לא יאפשרו לך להיות איתם כבר ב 4 מידי יום .יש מחיר לעבודה , לשעות העבודה לרצון להתקדם , להשקעה שלך בעבודה לא מצליח להבין איך זה לא בא על חשבון ...

 

אם אין עזרה , משפחה קרובה , הורים פנסיונרים שרוצים לפנק את הנכדים שחוזרים מבית הספר , 

או משהו דומה , קשה לי להאמין שזה בכלל אפשרי . 

 

אולי כשנהיה עצמאים , או אקסיט נחמד , שיאפשר לנו את האפשרות לבחור בגידול המשפחה, ופחות דרישות מהעבודה , כשנהיה שם אולי נצליח. (כנראה הם יהיו גדולים עד אז)

 

 

עניין נוסף (מנצל את הפוסט עד תום) 

שוב ילדים , האם זה רק אני או שהמחשבה על לגור עם ילדים של בת הזוג שלך ולבלות איתם יותר מהילדים שלך קורעת אותך ?

(אישה חכמה אמרה לי שהתפיסה הנ"ל  נדירה) אני מאמין שכל אבא שחושב על מערכת יחסים רצינית כלשהי מתמודד עם ההדילמה המצפונית הזו . 

 

יום נפלא 

 

ירון היקר,

שאלות מהותיות שאלת וכל התשובות מצויות בגוף הפוסט.

1. גם לאמהות משמורניות קשה מאוד. הקושי מתבטא בעצירה של הקריירה בשל הצורך לאסוף

ילדים ממוסדות החינוך ושהייה עמם.

2. נשים רבות עצרו או לא התקדמו בסולם הדרגות בדיוק בשל הקושי הנ"ל.

3. לגידול ילדים והאחריות עליהם יש מחיר. ידענו זאת תרם יצרנו אותם. אנחנו חווים זאת קשה יותר

בשעת משבר. לאב כמו לאם הקושי הוא אותו קושי . הן רגשי והן טכני / כלכלי. ממש אין הבדל.

4. בנוגע לקושי של גבר שחי עם אשה וילדיה - מנסיון... קושי גדול, צער רב, עגמת נפש - לכל המעורבים

בעיקר כשמדובר בגילאים צעירים.

תצליח בכל דרך שתבחר.

היי ירון

נראה שעשית הרבה על מנת שתוכל להיות אבא יותר נוכח ,אני לא אחדש לך דבר אבל כשנפרדים מישהו צריך לוותר

הרי הילד לא יכול להיות בשני מקומות בבת אחת,אם היחסים טובים ומאפשרים אפשר להמשיך ולקיים הורות משותפת.

גם במשפחות "נורמליות" לא תמיד שני ההורים ביחד ויש מצבים שבהם אחד מבני הזוג נמצא יותר.

מנסיוני מגורים בקרבה עוזרים ,לדוגמא בתקופה שאביה של ביתי היה פנוי בצהרים היתה מגיעה אליו כל ים אחרי בית הספר עד שאני הייתי חוזרת מהעבודה.

ובחופשות הקיץ וחופשים גדולים אחרים תמיד נמצאת אצלו למשך תקופות ארוכות.זה טוב גם לי ....

זה לא הפך אותו לפחות אבא בעינה וגם לא בעיני ,גם מעורבות בהחלטות שקשורות לילדה,והשתתפות בארועים שקשורים לילדה.

אחרי שהתגרשנו בדרך כלל היינו ההורים היחידים שהגיעו שניים,לרוב הולך רק אחד מבני הזוג לאסיפת הורים או חגיגות בבית הספר.

תמיד ביקשנו במסגרות החינוך שיכתבו את שננו וכל החלטה חשובה או פעילות שקשורנ לביתנו עשינו ביחד.

במקרה שלנו לפני כשנה עזב לעיר מרוחקת יותר זה קצת שינה כי אין את הקשר היומיומי אבל משתדלים שיהיו כמה שיותר ביחד.

היכולת שלנו להסתכל אחרת ושיש צורות שונות להורות ושאין נוסחה אחת נכונה אם יש אהבה ,דאגה ,אחריות ילדים מרגישים ואפילו ארשה לעצמי לכתוב מאושרים .

בהצלחה

אני תומך בדבריו ובדרכו של אלכס.

אין לי ספק שאב יכול לגדל את ילדיו, אם רק ירצה בכך.

משמורת משותפת נראית לי הפתרון הראוי והשפוי ביותר.

כמובן שישנם מקרים יוצאי דופן , שבהם האב אינו רוצה/מסוגל/ מעוניין וכו'.

אך באותה מידה -יש מקרים גם של אמהות שאינן מסוגלות או מתאימות בכלל לגידול ילדים, רק שעל המסוגלות שלהן אף אחד לא מערער.

אתה מוזמן לקרוא את המאמרים שכתבתי , בדף הבית שלי.

ואיפה אתה חושב שאנו האימהות החד הוריות שואבות כוחות וזמן?

מה ההבדל?

גם אנחנו עובדות,לפעמים ביותר ממשרה אחת כדי לשרוד.

גם אנחנו נלחמות על חיי רוגע.

גם אנחנו צריכות לרוץ עם הילדים לרופא,לחוגים,לטיפולי שיניים.........

והרשימה עוד ארוכה.

אז למה נדמה מדבריך כאילו אצלנו זה חלק טבעי שאנחנו נולדות איתו

ואילו אתם הגברים טובעים בים של חוסר ישע?

צטט: doctor- online 2008-08-22 23:02:40

אני תומך בדבריו ובדרכו של אלכס.

אין לי ספק שאב יכול לגדל את ילדיו, אם רק ירצה בכך.

משמורת משותפת נראית לי הפתרון הראוי והשפוי ביותר.

כמובן שישנם מקרים יוצאי דופן , שבהם האב אינו רוצה/מסוגל/ מעוניין וכו'.

אך באותה מידה -יש מקרים גם של אמהות שאינן מסוגלות או מתאימות בכלל לגידול ילדים, רק שעל המסוגלות שלהן אף אחד לא מערער.

 

אתה מוזמן לקרוא את המאמרים שכתבתי , בדף הבית שלי.

 

גם אני תומך באלקס ומעריך מאד את מה שהצליח לעשות.

אני חושב שבמציאות של מדינתנו, יש צורך בכוחות נפשיים

מאד גדולים על מנת להשיג משמורת משותפת. בשיחות עם

עובדות סוציאליות אחרי הגירושים, טון הדברים היה שהעובדות

הסוציאליות במדינת ישראל לא מאמינות, ברובן, במשמורת משותפת,

וזאת על פי "מחקרים" שעשו. כאשר שאלתי מדוע לא משתמשים במחקרים

אחרים, שנערכו בעולם, הן ענו שאנחנו מדינה יותר מתקדמת.

אולי אני אדם סקפטי, אבל אני מסופק אם העובדות הסוציאליות, שלא ממהרות

לעזור לאב אלא אם כן הילד הגיע למצב מאד קריטי, גם אם נמנע מהאב כל

קשר עם הבן, מצאו לנכון לערוך גם מחקרים. יצביעו נא פה על המחקרים

המאירים עיניים, ששמים אותנו כאור לגויים בנושאי משמורת וטובתם

של ילדים מגירושים בכלל...