בעקבות כתבה שפורסמה אתמול, "80% מהנשים המועסקות במשרה חלקית עושות זאת מרצונן" מאת מוטי בסוק בדה מארקר אודות מחקר שערכו ד"ר עדי ברנדר וליאור גאלו עבור בנק ישראל. מהמחקר עולה כי כישוריהן של הנשים העובדות במשרה חלקית גבוהים מאלה של הנשים העובדות במשרה מלאה, והן אינן מגדילות את היקף המשרה שלהן גם כאשר גדלים הביקושים במשק. המחקר בחן את השינויים בתעסוקת עובדות במשרה חלקית, והדגש על נשים נבע מכך שמרבית המועסקים במשרה חלקית בישראל הן נשים.

התנהגותן של נשים אלה מעידה בבירור כי היקף התעסוקה שלהן תואם את העדפותיהן: כאשר הצמיחה במשק מואצת או כאשר הביקוש לכישורים הספציפיים שלהן גדל הן לא עוברות למשרות מלאות, ובתקופות האטה הן אינן מפסיקות לעבוד.

היום פורסמה כתבה נוספת בנושא זה מאת מירב ארלוזורוב: "תקרת הזכוכית שווה 40% מהתוצר" ובו היא טוענת כי מצד אחד, טוב שלנשים יש זכות בחירה לשלב בין עבודה למשפחה ומצד שני, הנזק הכלכלי כתוצאה מבחירתן עצום. התרומה של נשים עובדות לצמיחת התוצר היא גדולה ביותר ולכן כל השקעה בשיפור השכלתן של נשים, בחינוך לנורמות המעודדת אותן לעבוד במשרה מלאה ובשיפור הנגישות של נשים מהפריפריה למקורות תעסוקה - תחזיר עצמה בשיעורים אדירים.

מחקר אחר, שערך המשנה לנגיד בנק ישראל פרופ' צבי אקשטיין, ביחד עם ד"ר אסנת ליפשיץ, ממקד את תג המחיר של הבחירה הזו - גידול של 40% בתוצר לנפש. להערכת החוקרים, זו היתה התרומה של הצטרפות הנשים לשוק העבודה בארה"ב לגידול בתוצר האמריקאי לנפש בין השנים 1964 ל-2004.

המחקר ממחיש את הפוטנציאל העצום הגלום בכוח העבודה הנשי, בעיקר מפני שהוא רחוק מלהיות מנוצל. יותר מדי נשים אינן עובדות או עובדות באופן חלקי - ובכך גורעות מפוטנציאל הצמיחה של המדינה שבה הן חיות. אפשר כמובן גם להסתכל על הדברים הפוך, ולטעון שתעסוקת החסר של נשים היא אחד מהמקורות החשובים לפריצת דרך כלכלית.

אף שהמחקר של אקשטיין וליפשיץ התמקד בתרומת הנשים למשק האמריקאי, ההשלכות שלו ישימות גם לגבי ישראל, שבה שיעור התעסוקה של נשים הוא נמוך יחסית. הדבר נכון בעיקר בנוגע לנשים ערביות, בגלל השכלתן הנמוכה, נורמות שאינן מעודדות אותן לצאת לעבודה ותשתיות המקשות על נגישותן למקומות עבודה.

האם לדעתך  יש מקום לעודד נשים לעבוד במשרה מלאה לטובת התוצר הלאומי?

מי יהיה עם הילדים, יטפל בהם ויחנך אותם אם כולנו נעבוד במשרה מלאה?

לטעמי, מדינת ישראל צריכה לפעול במכוון ליצירת מקרות פרנסה לנשים ביישובים הבדואים, על ידיי נתינת תמריצים מועדפים למפעלים עתירי עבודה שיעברו לישובים הבדואים. יצירת מקומות עבודה אלה אמנם תצריך את השקעת המדינה באוכלוסיה שלא נוהגים להשקיע בה, אך השקעה זו תחזור בעתיד, בצורה עקיפה, של נשים משכילות יותר, עצמאיות יותר, ילדים בעלי הישגים גבוהים יותר בלימודים וכו'.

אין ספק שקידום הנשים במדינה יצעיד אותנו לעתיד טוב יותר.

היי

מניסיוני

נשים שהעבודה אצלן היא גם קריירה נוטות להגיע למשרה מלאה.

נשים שמצטרפות למעגל העבודה על מנת להגדיל את מקורות ההכנסה שלהן עובדות במשרה חלקית או מלאה בהתאם לגיל הילדים ועלות הפתרונות שהן מוצאות לילדים בגילאי מעון גן ובית ספר יסודי.

רוב הנשים שאינן תלויות בעבודה כמקור לפרנסתן נוטות לעבוד במשרה חלקית.

מידת ההצלחה שלהן במקום העבודה שמשממעה תפוקה גבוהה , נובעת לרוב ממידת המוטיבציה שלהן במקום העבודה ולכך ישנן הרבה סיבות .