כך נראית מערכת הסעת יחידים בתל-אביב ובערים דומות אחרות בעולם.

 

 

יותר ויותר "נופל האסימון" למקבלי ההחלטות המבינים שמצבה של מערכת תחבורה המבוססת על רכב פרטי ילך ויחמיר משנה לשנה. בתוך הערים המצב גרוע עוד יותר בגלל מחסור בחנייה, זיהום אוויר, ותחבורה ציבורית זוחלת התקועה בפקקים כמו שאר המכוניות. תחבורה ציבורית עירונית מהירה, בנתיבים נפרדים, המקושרת לרכבות בין עירוניות יכולה לחלץ אותנו מהפקק האינסופי ומזיהום האוויר הנוצר ממנו.

 

מילת הקסם היום היא רכבת קלה. האם רכבת קלה היא הפתרון העדיף? האם יש חלופה טובה וזולה יותר? 

לרכבת קלה יש תדמית אלגנטית ולאוטובוסים יש תדמית עממית ומיוזעת, אך מה משניהם הוא הפתרון התחבורתי המתאים לארץ? השורה התחתונה אומרת שמערך אוטובוסים מהיר הוא פתרון זול בהרבה, הניתן ליישום מהיר, ויכול לשמש חלופה כמעט מלאה לשימוש ברכב פרטי בעיר.

 

רכבת קלה (LRT - Light Rail Transit) בישראל

 

על רכבת קלה בירושלים ובגוש דן אנחנו שומעים כבר מספר שנים (וראינו הדמיות מרשימות) אך בשטח רואים מסילות רק בירושלים וההתקדמות איטית.

 

מצב הקו האדום בתל אביב (ציטוט מ- Ynet, מאי 2008) - "אחרי שהושקעו מיליוני שקלים בתכנון הרכבת הקלה בתל-אביב, מתכוון שר האוצר רוני בר-און לדחות את הפרויקט ב-10 שנים". תכנון הקו הירוק מראשון לציון לתל אביב מתעכב כשבע שנים בשל מחלוקת מתמשכת בין עיריית תל אביב למשרדי התחבורה והאוצר, על אופיו (תת-קרקעי או על-קרקעי) ועל התוואי (עד הרצליה או עד צפון תל אביב). לפני כמה חודשים החלו במשרד התחבורה לבחון את האפשרות להופכו לקו BRT, עד אשר יוכרעו הסוגיות שבמחלוקת.

מערך הסעה מהיר באוטובוסים (BRT - Bus Rapid Transit)

 

הרעיון של BRT הוא מערכת הסעה המונית מהירה המשתמשת בתשתית כביש במקום במסילות ברזל. מאחר שעלות סלילת קילומטר כביש נמוכה בהרבה מעלות בניית מסילות, ניתן להקים במהירות ובזול מערכת הסעה דמויית רכבת תחתית המבוססת על כבישים ואוטובוסים.

 

קוריטיבה

 

בעיר קוריטיבה בברזיל הוחל בשנת 1968 בביצוע תוכנית כוללת לעיר. במסגרת התוכנית נבנה מערך תחבורה מטרופוליני המבוסס על תחבורה ציבורית זולה, מהירה ונוחה, בעלת נתיבי תנועה נפרדים ועדיפות על פני תנועת רכב פרטי. מרכז העיר נסגר לתנועת רכב והפך למדרחוב (הראשון בעולם).

 

כך נראית תחנת אוטובוס בקוריטיבה.

הצלחת המערך הביאה לכך ש- 85% מהאוכלוסיה משתמש בתחבורה ציבורית ובאופניים ולא ברכב פרטי. הפחתת השימוש ברכב פרטי אפשרה לפתח אזורים ירוקים, גנים ציבוריים ודרכים לאופניים (במקום לסלול ולהרחיב כבישים). ההצלחה הגדולה של מערך התחבורה בקוריטיבה הפכה אותה למודל תחבורתי המיושם בערים רבות בעולם. ב- 1996 העניק האו"ם לקוריטיבה את התואר "העיר החדשנית ביותר בעולם".

בוגוטה

כאשר נבחר אנריקה פניולוסה לתפקיד ראש העיר בבוגוטה בירת קולומביה לפני כעשור הוא קיבל לידיו תוכנית לפתרון בעיות התנועה בעיר ע"י הקמת רשת מוגבהת של כבישים מהירים. העלות הצפויה של התוכנית היתה מאות מיליארדים. פניולוסה חשב שיישום התוכנית יגרום לנזק סביבתי עצום ולא יפתור את בעיות התחבורה בעיר.

 

בעקבות ההצלחה המרשימה של הקמת מערכת הסעה המונית באוטובוסים בקוריטיבה החליט פניולוסה להקים מערך דומה בבוגוטה. היום זו מערכת BRT הגדולה בעולם, ובשעת העומס פועלים בה כ- 1000 אוטובוסים בו זמנית.

מערכת BRT בבוגוטה מבוססת על אוטובוסים מפרקיים אדומים בקווי ההסעה העיקריים ועל אוטובוסים ירוקים המאספים בשכונות ומוליכים אל הקווים העיקריים. באוטובוסים הירוקים הנסיעה בחינם.

 

הנוסעים משלמים על הנסיעה במתקנים אוטומטיים בכניסה לתחנה ולא לנהג האוטובוס, ולכן העליה לאוטובוס מהירה מאד. מפלס התחנה זהה למפלס דלתות האוטובוסים, וזה מאפשר כניסה זורמת ונוחה גם עם עגלות ילדים וגם לנכים בכיסאות גלגלים. בתחנות מרכזיות יש מתקנים משוכללים לאחסון אופניים, עם שמירה ופיקוח וללא תשלום.

לפני הקמת המערכת בבוגוטה נסיעה של 30 ק"מ ארכה כשעתיים. זמן הנסיעה היום התקצר לפחות מחצי. בתמונה הבאה אפשר לראות באופן ברור את היתרון לאוטובוס על פני הרכב פרטי.

בקישור הבא סרטון המציג תמונה מקיפה של מערך התחבורה המצליח בבוגוטה. מומלץ לצפות.

http://www.youtube.com/watch?v=SRGoketbIZE

גם בעולם החדש

 

 

BRT מתאים לא רק למדינות העולם השלישי. בכ- 100 ערים גדולות הוקמו ומוקמות מערכות הסעה כאלו. ביניהן קליבלנד, אוסטין, לס וגאס, לוס אנג'לס, פניקס, אינדהובן הולנד, יורק באנגליה ועוד. למרביתם תהיה הנעה היברידית. לחלקם יהיה מתקן שיאפשר הובלת אופניים.

והנה הדמייה של מערך BRT המתוכנן בסן פרנסיסקו.

אוטובוסים לא חייבים להיראות כמו אוטובוסים; לאוטובוסים חדישים עיצוב נאה לא פחות מאשר לחשמלית. בצרפת קוראים ל- BRT "טראם".

 

וזהו פיליאס, ה- BRT ההיברידי של חיפה שיתחיל לנוע ב- 2012 ויקרא "מטרונית".

 

וזהו המסלול שמכינים ל"מטרונית".

 

ואגב חיפה: לאחרונה הופעל קו אוטובוסים (מס' 200) העובר בין מקומות הבילוי העיקריים לבין השכונות השונות בעיר ומאפשר לבליינים לחזור הביתה עם נהג שלא שתה אלכוהול (מונע את הצורך ב"נהג תורן" שלא שותה, או שכן שותה). הקו פועל במשך כל שעות הלילה והצעירים מדווחים שהאוטובוסים מלאים. הרבה הורים ישנים טוב יותר בלילה מאז שהחל הסידור הזה. חוגים דתיים בעיר מתנגדים להפעלת הקו בשישי בלילה, למרות שבחיפה יש תחבורת אוטובוסים בשבת. אני מקווה שהעירייה תעמוד איתן מול הדתיים מפני שזה פיקוח נפש.

 

 קישורים נוספים

 

 

קישור לתוכניתו המצויינת של ניצן הורוביץ על בעיות התחבורה בערים ועל הפתרונות המוצלחים. בתוכנית מראיין ניצן הורוביץ את ז'יימה לרנר, ראש העיר לשעבר של קוריטיבה שהיה הרוח החיה ביוזמה פורצת הדרך. בראיון מתייחס ז'יימה לרנר גם לבעיות התחבורה של תל-אביב.

 

http://theworld.nana10.co.il/Article/?ArticleID=558388&pid=48&typeid=1

 

קישור לקוריטיבה באקו-ויקי

 

http://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%99%D7%91%D7%94

לא נראה לי   שזה ישים בארץ

שיטת הBRT דורשת נתיב תחבורה ציבורית נפרד.

בוא ניקח לדוגמא את ת"א אמנם יש כמה רחובות עם נת"צ (נתיב תחבורה ציבורית)

 אבל האם ניתן לרשת את העיר בנתצ"ים? לא ניראה לי.

 

להבנתי ה-BRT זו שיטה שמתאימה לערים עם עורקי תחבורה מרובי נתיבים

וצר לי אך חוששני שאין כאלה בארץ.

אלא אם כן יבנו נתצ"ים תת קרקעיים.

הזכרת את פרויקט המטרונית בחיפה שמתבסס על צי אוטובוסי ענק מונעים במנוע חשמלי.

אני לא רואה סיבה למה אוטובוסים חשמליים כגון אלה לא יכול להחליף כבר עכשיו את צי האוטובוסים הקיים והמזהם כלכך.

בתור אחד שמתנייד בת"א ע"י אופניים  אני יכול להעיד שאחת החוויות הפחות מרנינות שיכולות לפקוד רוכב אופניים בעיר זה להימצא מאחורי אוטובוס בדיוק ברגע שהוא נותן גז ויוצא מהתחנה.

ענן שחור של חלקיקים מוצקים ושאר מריעין בישין ניתך כנגד פרצופך המבועת ומשם לריאותיך ולמחזור הדם.

צטט: ערן הסביבתן 2008-08-30 23:49:00

לא נראה לי שזה ישים בארץ

שיטת הBRT דורשת נתיב תחבורה ציבורית נפרד.

בוא ניקח לדוגמא את ת"א אמנם יש כמה רחובות עם נת"צ (נתיבי תחבורה )

אבל האם ניתן לרשת את העיר בנתצ"ים לא ניראה לי.

להבנתי ה-BRT זו שיטה שמתאימה לערים עם עורקי תחבורה מרובי נתיבים

וצר לי אך חוששני שאין כאלה בארץ.

אלא אם כן יבנו נתצ"ים תת קרקעיים.

הזכרת את פרויקט המטרונית בחיפה שמתבסס על צי אוטובוסי ענק מונעים במנוע חשמלי.

אני לא רואה סיבה למה אוטובוסים חשמליים כגון אלה לא יכול להחליף כבר עכשיו את צי האוטובוסים הקיים והמזהם כלכך.

בתור אחד שמתנייד בת"א ע"י אופניים אני יכול להעיד שאחת החוויות הפחות מרנינות שיכולות לפקוד רוכב אופניים בעיר זה להימצא מאחורי אוטובוס בדיוק ברגע שהוא נותן גז ויוצא מהתחנה.

ענן שחור של חלקיקים מוצקים ושאר מריעין בישין ניתך כנגד פרצופך המבועת ומשם לריאותיך ולמחזור הדם.

ועוד איך זה אפשרי.

בשום מקום בעולם לא פיתחו מערכת הסעה המונית על תשתית קיימת, אלא פיתחו תשתית כזו במיוחד.

הרעיון הוא להחליף רכב פרטי ברכב ציבורי, וכאשר התחבורה הציבורית יעילה והפרטית מוגבלת אנשים משתמשים בציבורית, וזה מפנה מקום. על חלק מהשאלות שלך עניתי בכתבה. מסכים איתך שלא נעים לנסוע מאחורי אוטובוס, אך תחבורה ציבורית המחליפה תחבורה פרטית תביא להפחתה משמעותית בזיהום האויר. המטרונית תהייה אוטובוס היברידי המזהם פחות. בחיפה בונים כעת את הנת"צים שישמשו את המטרונית. כאשר יהיו מוכנים היא תופעל.

צטט: ערן הסביבתן 2008-08-30 23:49:00

לא נראה לי   שזה ישים בארץ

שיטת הBRT דורשת נתיב תחבורה ציבורית נפרד.

בוא ניקח לדוגמא את ת"א אמנם יש כמה רחובות עם נת"צ (נתיבי תחבורה )

 אבל האם ניתן לרשת את העיר בנתצ"ים לא ניראה לי.

 

להבנתי ה-BRT זו שיטה שמתאימה לערים עם עורקי תחבורה מרובי נתיבים

וצר לי אך חוששני שאין כאלה בארץ.

אלא אם כן יבנו נתצ"ים תת קרקעיים.

 

תגובה: סלילת קו רכבת קלה מחייבת הקצאה של נתיב קרקע ייחודי ובלעדי לסוג מסוים של אמצעי תחבורה - הרכבת הקלה. דרישה זו של הקצאת מסלול בלעדי היא קשה ומכבידה הן על התכנון והביצוע, הן על היישום והן על השימוש של כלל משתמשי הדרכים, בפרט באזורים המאוכלסים. לצורכי ניתוח, ההשוואה בין רכבת קלה לאוטובוס צריכה להערך על בסיס ההנחה שאמצעי התחבורה המתחרים זוכים לתנאי תשתית וקרקע שווים. כשהנחה זו מתקיימת, אוטובוס יכול לספק כמעט את כל מה שהרכבת הקלה יכולה לספק, בקרוב לעשירית העלות.

**************

הזכרת את פרויקט המטרונית בחיפה שמתבסס על צי אוטובוסי ענק מונעים במנוע חשמלי.

אני לא רואה סיבה למה אוטובוסים חשמליים כגון אלה לא יכול להחליף כבר עכשיו את צי האוטובוסים הקיים והמזהם כלכך.

 

תגובה: אם תעיין בדיונים שהתקיימו בקהילת איכות הסביבה בנושא הרכב החשמלי, תיווכח שפתרון זה אינו פשוט כפי שהוא אולי עשוי להיראות. קיים בעולם פתרון ותיק של אוטובוסים חשמלים הנזונים מקווי מתח עיליים, בדומה לקווי רכבת קלה, אך פתרון זה דורש תשתית קבועה ויקרה.

****************

 

בתור אחד שמתנייד בת"א ע"י אופניים  אני יכול להעיד שאחת החוויות הפחות מרנינות שיכולות לפקוד רוכב אופניים בעיר זה להימצא מאחורי אוטובוס בדיוק ברגע שהוא נותן גז ויוצא מהתחנה.

ענן שחור של חלקיקים מוצקים ושאר מריעין בישין ניתך כנגד פרצופך המבועת ומשם לריאותיך ולמחזור הדם.

 

תגובה: השקעה בתחבורת אופניים בערי ישראל, ובפרט בערים המישוריות, כולל השקעה בתשתיות ציבוריות התומכות בתחבורת אופניים, היא, לעניות דעתי, השקעה כלכלית שתניב תשואה העולה פי כמה על ההשקעה ברכבות הקלות. ראה: "שבילי אופניים: התוחלת הכלכלית". לעניות דעתי, עידן הרכב הפרטי - המספק פתרון תחבורה אישי נוח ויעיל על רשת מורכבת ומסועפת של כבישים, לא יסתיים על ידי פתרונות התחבורה הציבוריים, המסוגלים לספק מענה סביר למספר מצומצם של מסדרונות תחבורה. תחבורה ציבורית השואפת להתחרות ברכב הפרטי חייבת לספק מענה לרשת, והאופניים מסוגלים לתת מענה מסוג זה. פתרון מתקדם יותר הוא התחבורה הציבורית האישית המהירה.

 

 

עודד - תחבורה אישית מהירה היא חזון לעתיד הרחוק שעוד לא נוסה בשום מקום בעולם. BRT לעומת זאת נוסה ובהצלחה בערים רבות וכיום עוד ערים רוצות ליישם אותו. BRT ניתן ליישום תוך 3 שנים - לפני הרכבת הקלה לדוגמה והרבה לפני שנראה בתל אביב תחבורה אישית מהירה. 

 

 מהדוגמה של בוגוטה אפשר לראות איך BRT כן מספק תחבורה לעיר (שילוב של קוים מהירים יחד עם פרישת שטח מקומית) - אמנם זה לא אידאלי, אבל זה כרגע הרבה יותר טוב מאשר "עסקים כרגיל" עם תוכניות עתידיות על תחבורה אישית מהירה או על רכבת תחתי. 

 

אופניים זה דבר נפלא, אבל לנסיעות מעל 7 ק"מ רוב האכולוסיה לא ישתמש בהן (במחיר הדלק הנוכחי). מה גם שמכוניות גורמות לאיי חום עירוניים (בעיקר בגלל כיסוי שטחים על ידי כבישים והורדת צמחייה) ולסיכון הרוכבים.

 

דני  - תודה על הסקירה - מה שחסר קצת הוא המימד הפוליטי - אם לא נניח שכל הגורמים שלומאילים כלאה מה שנקבל הוא שיש גורמים שרוצים לתקוע את הנושא של תחבורה ציבורית  - BRT היא דרך לעקוף את זה. 

 

 מדברים כל הזמן על ,BRT שזה האמצעי הפיזי, אבל האמת היא שבארץ חייבים לדבר גם על תחבורת מעברים שהיא חלק מהרעיון (והיא לא חייבת BRT, היא מתייעלת איתו) וגם להדגיש את המסלולים היחודיים להם - אחרת נקבל BRT נוסח ישראבלוף של אוטובוסים מהירים עם קו מאסף שתקועים בפקקים של המכוניות. 

 

ערן - בכל המקומות הקצעת מת"צים (מסלולים לBRT) באה על חשבון כבישים למכוניות. לא חושב שיש ערים שאומרות "טוב, יש לנו עודפי שטח ועודפי תקציב , אז בואו נעשה BRT". 

 

 

 

 

תודה לך.

זה משהו שאני טוען כבר זמן רב, שכל מה שצריך זה לייצר תחבורת אוטובוסים יעילה, לרשת אותה כמו שצריך, ולסגור את מרכז העיר לתחבורת רכב פרטי, ולפטור את תל-אביב בהרבה בעיות של זיהום, פקקים וחניה.

 

למעשה, אני חושב שניתן להתחיל לייעל את הכל גם מבלי לבצע מהפכות גדולות.

אפשר להתחיל בשישנוי של חברת דן המצ'וקמקת, שאמינות, יעילות ונוחות הקווים שלה נמצאות מתחת לכל ביקורת (כנראה כי אין באמת ביקורת)

נראה לי שניתן עם צי הרכבים שלהם ליצור קווים קצרים ותדירים יותר ולאפשר נסיעה בין נקודות מרוחקות במחיר אחד לכמה קווים, בשיטה שנהוגה במקומות רבים בחו"ל.

 

בנתניה - עיר שהרבה מזלזים בה הבינו שהטוב ביותר להשתמש באוטובסים קטנים של עד 15 נוסעים (מוניות שי) והם בתדירות מאוד גבוהה כל 5 דקות ומגיעים לאזור התעשיה דרך מסלול החוצה את העיר ממרכז לדרום כולל חיבור לרכבת. ה תוצאה שמי שגר בנתניה לא צריך ברכב פרטי כדי להגיע לתעשיה. חבל שבערים אחרות לא מבינים שפתרון זה עדיף על אוטובסים של 50 מקומוצ שנוסעים אחד ל20-30 דקות. פתרון כזה אומץ הרבה בארצות סקדינביה ואני חושב שזה פתרון לא יקר. אגב בגלל שהרכב קטן יותר יותר קל ליצר ורסיות חשמליות שלו

אלעד - במשך לפחות 10 שנה, התוכנית הזאת של תחבורת מעברים (עם BRT או בכל דרך אחרת) היתה בגדר חלום רחוק. היום סוף סוף יש את דב חנין שמציע את התוכנית הזאת (ביישום BRT) עבור תל אביב-יפו. זו אחת הסיבות לכך שאני חושב שהוא מועמד מצויין. מזל שאני לא לבד ושיש עוד בלוגרים שמנסים לקדם אותו.  (כאן , כאן וכאן לדוגמה). לדעתי יש לזה משמעות כלל ארצית ולא רק תל אביב-יפואית. 

 

עדי - תחבורה קטנה וגמישה היא בהחלט חלק מהסיפור, אבל בקווים עמוסי נוסעים - לדגומה כבישים ראשיים - היא פחות כדאית מבחינת זיהום ואנרגיה וכלכלית - יש צורך ב-30 מוניות שירות לדגומה כדי להיות כמו אוטובוס BRT אחד, ויש צורך גם ב-10 נהגים במקום בנהג אחד. אם הקו הוא עמוס (בגלל שהוא נוסע רק על הציר המרכזי ולא נוסע חצי עיר חצי ריק כדי לאסוף בעצמו את הנוסעים שלו)  זה גם כנראה יותר משתלם אנרגטית וכלכלית. על פי הרעיון של תחבורת מעברים החוכמה היא לשלב - בשכונות או בקווים מעוטי נוסעים מיניבוסים או מוניות שירות, בקווים הראשיים-  רכבת קלה או BRT. 

 

 

שלום למתכנני התחבורה

 

אתם ממש מתפרצים לדלת פתוחה, אני מקווה שבקרוב הנושא יועלה על ידי "כיועץ על" (בתחום הסביבה) לאחד ממתמודדים על ראשות העיריה הנושא, אכן אתם מעלים את הבעייתיות, אך מתברר שהינה הרבה יותר פשוטה לביצוע, רק מה יש צורך בחשיבה רוחבית, וכמובן, רוויזיה במספר נושאים, וכמובן, כסף..., אך זאת למשל בהחלט ניתן "להרים", אילו מקבלי ההחלטות הן ברשות המקומית והן במדינה היו נותנים עליה את הדעת, לדוגמא: בחמשת השנים האחרונות הנזק מזיהום אויר שעיקרו מכלי הרכב רק בת"א גרם למותם של 450 נפש, ורק 20% מהילדים חולים בדרכי הנשימה..., ההוצאה הכספית לטיפול כתוצאה מזיהום אויר זה במשך 5 השנים האחרונות עלתה לנו...כ- 1.4 מילארד שקל!!!, תארו לעצמכם מה ניתן לעשות בכסף זה...

אבי - אני לא מתכנן תחבורה - אני סתם הדיוט שמתעניין קצת בתחום.

 

יש כאמור לפחות מתמודד אחד שחרט את הנושא במקום גבוה מאוד על דגלו - דב חנין והתנועה שבה הוא חבר "עיר לכולנו" מנסים לקדם דבר כזה. 

 

חבל שאין לחץ ציבורי מסודר גם על ראשי ערים אחרות או על שר התחבורה. 

 

הנזק הכלכלי רחוק מהליות 1.5 מיליארד ש"ח - . פקקים, אובדן שטחי קרקע, רעש וכו' גורמים לנזקים כלכליים של 30-50 מיליארד ש"ח בשנה (לפי הוועדה למיסוי ירוק) - 6-10% מהתמ"ג. (שזה בערך כמו ההוצאה הלאומית לחינוך). וזה בלי להכניס בחשבון פרבור.

 

 

 

 

היי דרור

 

שמח לתגובה שלך, ובהחלט מסכים עם הנזקים העקיפים של עומסי התחבורה, רק מה, אם יש לך ביבליוגרפיה שאתה יכול להפנות אותי אליה, אשמח לצרף מידע זה למסיבת העתונאים שתהיה בנושא.

 

אשר לדב חנין, אני הייתי מעדיף שיפעל בכנסת בנושא איה"ס, שם שיעבוד במאקרו, אני קצת סקפטי לגבי פעילותו בעיריה, הוא פשוט לא מכיר את "המטריה הקשה" אשר אליה עליו להתכונן, הוא עדין מדי לטעמי...

היי דרור

 

שמח לתגובה שלך, ובהחלט מסכים עם הנזקים העקיפים של עומסי התחבורה, רק מה, אם יש לך ביבליוגרפיה שאתה יכול להפנות אותי אליה, אשמח לצרף מידע זה למסיבת העתונאים שתהיה בנושא.

 

אשר לדב חנין, אני הייתי מעדיף שיפעל בכנסת בנושא איה"ס, שם שיעבוד במאקרו, אני קצת סקפטי לגבי פעילותו בעיריה, הוא פשוט לא מכיר את "המטריה הקשה" אשר אליה עליו להתכונן, הוא עדין מדי לטעמי...

הרעיון של עידוד תחבורה ציבורית באמצעות מוניות ומיניבוסים בהחלט נכון, והוא פועל היטב במקומות רבים בעולם. חלק מהסיבות שגרמו לרעיון יעיל זה להפוך לנדיר הן פוליטיות. ניתן לקרוא על כך במאמר: "על מוניות אלמוניות". 

 

 

צטט: shrew4ever 2008-08-31 15:02:44

בנתניה - עיר שהרבה מזלזים בה הבינו שהטוב ביותר להשתמש באוטובסים קטנים של עד 15 נוסעים (מוניות שי) והם בתדירות מאוד גבוהה כל 5 דקות ומגיעים לאזור התעשיה דרך מסלול החוצה את העיר ממרכז לדרום כולל חיבור לרכבת. ה תוצאה שמי שגר בנתניה לא צריך ברכב פרטי כדי להגיע לתעשיה. חבל שבערים אחרות לא מבינים שפתרון זה עדיף על אוטובסים של 50 מקומוצ שנוסעים אחד ל20-30 דקות. פתרון כזה אומץ הרבה בארצות סקדינביה ואני חושב שזה פתרון לא יקר. אגב בגלל שהרכב קטן יותר יותר קל ליצר ורסיות חשמליות שלו