לא האמנתי שככה, כמעט בחינם אמצא לי חדר משלי. עם דלת לפתוח ולסגור, והמון חברים.

לא חשבתי שזה יהיה כל כך פשוט להשמיע קול ולקבל תגובה.

כל אחד ואחת צריכים בלוג משלה/ו- לומר את שעל ליבם.

המחשבות מתרוצצות גורמות לאצבעות לרקד על המקלדת

אני עושה אנטר והנה זה בחוץ.

הפכתי מאזרחית סופגת, פסיבית, לאדם עם קול ונוכחות.

מאישה עם תחושת בדידות וחוסר ישע ברמה זו או אחרת, 

לאישה שמכינה רשימת תפוצה ושולחת הזמנה לחברים שיבואו לקרוא ולהגיב.

המרחב הוירטואלי הוא מרחב נח יותר לקיומן של הפגנות, אין שמש או גשם, לא צריך לנסוע רחוק... לא צריך לשבות רעב, או לפחד מאלה בראש...או מגז הבואש שיושפרץ, הפגינו מבתיכם הממוזגים, הפגינו עם צלחת ליד המקלדת, הפגינו תוך כדי צפייה בטלוויזיה.

אם מספיק אנשי תקשורת יסכימו להיות עם היד על הדופק ולראות לאן כל הבלוגרים הולכים-

במי הם תומכים, במה הם מאמינים ומה הם מבקשים, נוכל לייצר שינוי.

אני מזמינה אתכם להתאגד מסביב לנושאים המשמעותיים- אלו שייצקו חמלה, התחשבות, קבלה ואהבה לחיינו.

זה לא חייב להתחיל ולהגמר בחוויות אישיות....

אני קוראת לכם לכתוב ולהתייחס למציאות חייכם דרך פריזמה רחבה ככל האפשר.

לחבר את מה שקורה לכם, בבית, בביה"ס, באוניברסיטה, במערכת העיתון, בחברת ההי-טק, בסטודיו, בשירותים  בבנק,  במילואים, בכלא או בגן, לאירועיים פוליטים. לאירועיים שכאילו רחוקים מאיתנו. לחבר את היומיומי לתוכניות שאתן רואות בטלוויזיה, לקשר בין חוויות פרטיות למחדלים פוליטים. אל תוותרו לנו. אל תוותרו לעצמכם.

התקבצו להפגנות וירטואליות מסביב לדברים שאתם מאמינים בהם. היו המלמדים אחד של השני, תווכו עבורי את הידע שחסר לי, תאמינו שיש לנו כח לשנות. דווחו על רגעים של אלימות וגנו אותם, לא רק במשטרה- גם כאן בדה מארקר.

דווחו מתוך הבנה שגם אתם שוגים ועשויים לשגות, גנו בזהירות שלא לפצוע במילים אך מתוך מחוייבות לאמת שלכם.

שלא נצטרך להתעלם, להסתיר, לטאטא. יש לנו לכלוך ובלגן, אז בואו ננקה ביחד.

 

הצעות ייעול:

הוסיפו רשימה בבלוג שלכם, והמליצו על חברים שאתם נהנים מכתיבתם.

הוסיפו רשימה של תכניים מומלצים.

תשתמשו בלינקים- אם קראתם חומר שווה ואהוב- תעבירו הלאה, לא לשמור לעצמכם. בין אם זה מהאינטרנט, ובין אם זה מהקפה.  תחלקו את מה שיש לכם ותראו איך זה מתרחב ולא מצטמצם.

כוכבים זה כיף, אבל כשנגמר, לינקים זה לא פחות טוב.

ולמערכת הקפה: שפרו ממשק! אפשרו לי לשלוח הזמנה לפוסטים ודיונים לכל חברי, בלחיצת כפתור אחת. בזבזתי עכשיו חצי שעה רק על משלוח....

 

אני מאמינה בכוח האהבה ובאחותה החמלה

ומוכנה לצאת לדרך 

ב א מ ו נ ה

צטט: סינדרלי 2008-09-07 16:17:31

אני מאמינה בכוח האהבה ובאחותה החמלה

ומוכנה לצאת לדרך 

ב א מ ו נ ה

 

 בואי!!! יצאנו!!

בכיף

האיכות היא הקובעת

ציטוט"

א  מ  ו  נ  ה

 

אדם חייב לפתח בקרבו אמונה כלשהיא ,

דבקות ונאמנות למסגרת רעיונית תהיה מה שתהיה ;

מסגרת דתית , זרם רוחני , חברתי או מפלגתי ,

מאלוהים ועד קומוניזים - ובלבד שיהיה לו למען מה לחיות ,

ולעיתים גם למען מה למות ,

הכל לפי מידת התפתחותו הרוחנית של האיש .

 

במה שאיננו מאמינים אין זה חשוב , סוד החיים הוא לגלות במה אנו כן מאמינים .

 

אנשים המאמינים באמונות תפלות הם כמו פחדנים בצבא ,

הם נתפסים על ידי פאניקה שהם עצמם יוצרים .

 

אם אתה חייב לומר לי את דעותייך , אמור לי במה אתה מאמין ,

ספקות יש לי די משל עצמי .

 

התחלת נהדר. הבלוג מאפשר לך למצוא ולמצב את עצמך, לדבר על הכל- כי את יכולה

 

עד כאן - אחלה. מה לאמונה ולזה. את משתפת אותנו בחוויה אישית שלך? - זה מעניין. אבל זה יותר מזה. את מנסה למכור משהו, והכי נורא שאת עוטפת את זה במילים חסרות מובן ושחר, ומרוב התלהבות את אפילו פוגעת. אני נוטה להאמין שזו לא כוונתך, והדברים באים ממקום של תמימות וטוב לב. ובכל זאת זה צורם לשמוע אותך אומרת שבמה שאיננו מעמינים אין זה חשוב. אם הבנתי אותך נכון - מכיוון שאמונה היא סובייקטיבית, את לא מדברת אלא על מה שאת מאמינה בו. ומה  עם זולתך. עם מה שהוא או היא מאמיניפ. זה לא חשוב. את נאטמת ומבטלת - זה פוגע.

סוד החיים הוא לגלות במה אנו כן מאמינים

ראשית לא ידעתי שיש סוד כזה. סוד החיים. ומאיפה לך כי זה הסוד. איכשהו נראה שאת נדבקת להצהרות שלפעמים אין מאחוריהן ולא כלום. איני בא לפגוע בך. אם כך את חושבת, OK - אבל כמו שהזכרתי קודם נדמה שאת מנסה למכור לי אמונה. אפשר לשבת על זה לדיון אמיתי וכן אך לא לפתור את העניין בלזרוק משפטי קריאה להמונים. אני לא שם, ואיכשהו אני חושב שגם את לא שם. גם את לא היית רוצה שיפתרו אותך בקלות שכזו - בטח לא את סוד החיים שלך.

אך לשיא הגעת במשפט האחרון:

אם אתה חייב לומר לי את דעותייך , אמור לי במה אתה מאמין , ספקות יש לי די משל עצמי

אני לא חחייב לומר לך כלום. במילה אחת - חבל על הנייר והדיו או המקום בזכרון. זה כל כך לא אני - זה כל כך מעוות וכל כך זר לצורת החשיבה שלי כאדם אינטליגנטי. זה מתאם לספר הנחיות למשפטי פתיחה. מבחינתי - עלבון לאינטליגנציה. וההתחלה היתה כל כך רגישה ומבטיחה. זה ממש פלופ! כאילו שני אנשים שונים כתבו את זה. זה נראה כאילו מועתק מספרון מטופש.

צטט: מרמורב 2008-09-09

 14:58:49

 אני חיבת לומר שאתה ממש צודק. בהתלהבותי הרבה ציטטתי את אלכסנדר מוקדון, מבלי לשים לב שהנקודות שהארת מעכבות את המסר שאני מאמינה בו.

ובכל זאת זה צורם לשמוע אותך אומרת שבמה שאיננו מעמינים אין זה חשוב.  זה באמת צורם כשחושבים על זה. זה מאד מאד חשוב במה מאמינים. הכי חשוב! אם הבנתי אותך נכון - מכיוון שאמונה היא סובייקטיבית, את לא מדברת אלא על מה שאת מאמינה בו. ומה  עם זולתך. עם מה שהוא או היא מאמיניפ. זה לא חשוב. את נאטמת ומבטלת - זה פוגע.צודק לגמרי. מקבלת הכל בהכנעה. אמונתו של הזולת חשובה לא פחות מאמונתי שלי. זה הבסיס לקשר לתקשורת למגע, ואם לא יהיה לי אכפת מאמונותיו של האחר איך אוכל לצפות שלו יהיה אכפת מאמונותייי?

 

סוד החיים הוא לגלות במה אנו כן מאמינים

ראשית לא ידעתי שיש סוד כזה. סוד החיים. ומאיפה לך כי זה הסוד. איכשהו נראה שאת נדבקת להצהרות שלפעמים אין מאחוריהן ולא כלום. איני בא לפגוע בך. אני חושבת שמי שמאמין שיש סוד יחפש סוד, וימצא סוד. בנוגע אלי עצמי, אני כנראה ניצבת על הגדר בין הסוד ובין הגלוי. בחיי שלי יש מעט מאד סודות, אני מעדיפה אמיתות פשוטות וגלויות.

 

אם כך את חושבת, OK - אבל כמו שהזכרתי קודם נדמה שאת מנסה למכור לי אמונה. אני מנסה לשתף באמונה שכדאי להאמין בהכל. אפשר לשבת על זה לדיון אמיתי וכן אך לא לפתור את העניין בלזרוק משפטי קריאה להמונים. אני לא שם, ואיכשהו אני חושב שגם את לא שם. גם את לא היית רוצה שיפתרו אותך בקלות שכזו - בטח לא את סוד החיים שלך.צודק.

אך לשיא הגעת במשפט האחרון:

אם אתה חייב לומר לי את דעותייך , אמור לי במה אתה מאמין , ספקות יש לי די משל עצמי

אני לא חחייב לומר לך כלום. במילה אחת - חבל על הנייר והדיו או המקום בזכרון. זה כל כך לא אני - זה כל כך מעוות וכל כך זר לצורת החשיבה שלי כאדם אינטליגנטי. זה מתאם לספר הנחיות למשפטי פתיחה. מבחינתי - עלבון לאינטליגנציה. וההתחלה היתה כל כך רגישה ומבטיחה. זה ממש פלופ! כאילו שני אנשים שונים כתבו את זה. זה נראה כאילו מועתק מספרון מטופש.

באמת כתבו את זה שני אנשים שונים, כתוב שם שאני מצטטת, וכעת הוכחת לי שנחפזתי מדיי בצירוף הציטוט ואני ניגשת למחוק אותו מהמניפסט. אני מתנצלת אם המילים שבחרתי פגעו בך, ומודה לך על הכנות שלך שמאפשרת לי לדייק את מילותיי. תודה.