כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרטי קהילה

    איכות הסביבה

    קהילת איכות הסביבה  

    סביבה וחיות

    חברים בקהילה (5532)

    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    רובינזוןקרוזו
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    לולה של היום
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    amnonti
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    mr.unicorn
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    איציק אביב
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ע~ ר~
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    דורון טל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שיטת השקשוקה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פורום

    סביבה, עסקים ותעשייה

    בפורום זה נקשר בין פעילות עסקים, התעשייה ואיכות סביבה. \r\nאין סוד שלפעילות התעשייתית של גורמים פרטיים וציבוריים השלכות כבדות אל איכות הסביבה.\r\nהפורום נועד ליצור שיח שבו נבחן את הקשר ונציע דרכים לשיפור הסביבה במגזר התעשייתי והעסקי.\r\n\r\n

    כתבה ראשונה בסדרה

    13/9/08 04:17
    4
    דרג את התוכן:
    2008-10-02 09:25:48
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    שמצאתי ב ynet
     

    האסון התעשייתי הגדול בהיסטוריה: בופאל, 1984

     

    תקלה שאירעה ב-84' במפעל "יוניון קרבייד" בבופאל שבהודו, גרמה לפליטת טונות של גזים רעילים לאוויר ולמותם המיידי של אלפים. בימים הבאים מתו וחלו עשרות אלפים נוספים, במה שהוגדר כאסון התעשייתי הגדול בעולם. כתבה ראשונה בסדרה

    את הלילה של ה-3 בדצמבר 1984, לא ישכחו תושבי העיר ההודית בופאל לעולם. בלילה זה אירע מה שהוגדר לימים "האסון התעשייתי הגדול ביותר בעולם" - עם דליפתם של עשרות טונות של גז רעיל מאחד המפעלים באזור, היישר אל רחובות העיר.

     

    התוצאה המיידית היתה קטלנית: כאלפיים בני אדם מתו במקום. מאות אלפים אחרים אשר נותרו בחיים והספיקו לקום ממיטתם - מצאו את עצמם באישון לילה רצים ברחובות העיר, בנסיון למצוא אוויר נקי לנשימה. בלחץ הבהלה ההמונית ועומס האנשים ברחובות, קרסה גם מערכת התחבורה הציבורית בעיר ורבים נרמסו למוות בנסיון להימלט. בסיכום האירוע, שתוצאותיו מהדהדות בבריאותם של תושבי האזור עד היום, חושב כי האסון גבה את חייהם של עשרות אלפים והביא לפציעתם של מאות אלפים נוספים. 

     

    מקורו של האסון הכבד במפעל "יוניון קרבייד" (Union Carbide Corporation) בעיר, עם חדירתם של מים למיכל שבו הוחזקו למעלה מ-40 טונות של החומר MIC (מתיל איזוציאניד). מגע המים עם החומר יצרו תגובה כימית והביאו להיווצרותו של ענן אשר השתחרר אל האוויר יחד עם מימן ציאנידי וגזים רעילים נוספים. הגזים הכבדים והרעילים התפשטו במהירות במרחב.


    אחת הקורבנות באסון (צילומים: באדיבות "גרינפיס") 

     

    הצוותים הרפואיים קיבלו מידע שגוי

    קורבנותיו הראשונים של אסון בופאל, מתו כאמור בשנתם. רבים כתוצאה מחנק ובצקת ריאות. אולם חלקם מצאו את מותם דווקא בבית החולים בעיר - שם התקשו הרופאים לטפל בכמות הפונים בשל היעדר מידע מדויק על מצבם. למרות מימדי האסון, לא עודכנו הצוותים הרפואיים אודות הרכב הגזים הרעילים אליהם נחשפו הקורבנות ומשניסו לדלות מן המפעל פרטים - זכו למידע חלקי ושגוי. חקירת האירוע בדיעבד העלתה כי צוות בית החולים האזורי הונחו לטפל בנפגעים כאילו היו מקרים של אלרגיה קלה, באמצעות טיפות עיניים וסירופ נגד שיעול.

     

    מחיר המידע השגוי עלה בסופו של דבר בבריאותם של למעלה מ-600,000 בני אדם, אשר נפצעו וחלו ב-72 השעות הראשונות לאירוע. ביממה שלאחר מכן מתו כ-15 אלף אנשים נוספים, מרביתם בשל פציעות הקשורות בהרעלה. לאחר האסון, אובחנו רבים מהקורבנות כמי שסבלו מהרעלת ציאניד חמורה.

     

     

    האחראית הישירה לאסון היתה חברת "יוניון קרבייד", חברה אמריקנית לייצור כימיקלים שעסקה מיום הקמתה בשנות השישים בפעילות כימיקלית מגוונת - בין השאר בייצור חומרי הדברה כימיים ובכריית אזבסט. חרף הכחשותיה והתחמקותיה הנמרצות, בדיקת האירוע הוכיחה כי החברה לא נערכה מבחינה בטיחותית לטפל בחומרים המסוכנים שייצרה והחזיקה.


    עדות מצמררת לאסון ולעשרות אלפי קורבנותיו

     

    מנהלי המפעל ברחו והסתתרו

    אבל בדיקות לחוד וטענות לחוד. מנהלי המפעל, כאמור, המשיכו לבחור במדיניות של הכחשה והתחמקות מאחריות משפטית, גם תקופה ארוכה לאחר האסון. רבים מהם ברחו והסתתרו לרבות מנכ"ל החברה, וורן אנדרסון - אשר עד היום טרם הוסגר לארצות הברית למרות צו המעצר הפדרלי שהוצא נגדו.

     

    לאורך כל הדרך, אחת מטענותיהם המרכזיות של ראשי החברה היתה כי האסון אירע כתוצאה מחבלה מכוונת וכי המים הוחדרו למיכל במכוון. את סוגיית הבטיחות נימקו בחברה בכל שאף מערכת בטיחות אינה ערוכה להתמודדות בחבלה בסדר גודל שכזה.

     

    כך, בהיעדר מערכות בטיחותיות ובהיעדר חקיקה ופיקוח מצד הרשויות ההודיות - איש לא וידא כי המפעל בבופאל, על חומריו הרעילים, עומד בתקן הבטיחות המחייב. אי-העמידה בתקן עמדה כמובן, בניגוד לפעילות מפעלי החברה בארצות הברית. יחד עם זאת, "יוניון קרבייד" מעולם לא תבעה את האדם שלטענתה אחראי לחבלה הקשה ובמשפטים אחרים בהם מעורבת החברה נמצאו ראיות המצביעות על אחריותה להיעדר ציוד הבטיחות במפעל.


    תושב בופאל הנושא את גופת אשתו, על רקע המפעל  

     

     

    השלכות האסון: זיהום, מומים מולדים ומחלות

     בשנת 2001 נרכשה "יוניון קרבייד" על ידי "דאו כימיקלים", יצרנית הכימיקלים הגדולה בעולם. אולם המהלך לא שינה את המצב עבור תושבי העיר ההודית הפגועה. פוליטיקה ושיקולים כלכליים המשיכו להכתיב את מהלך העניינים וכך הניצולים, לצד הדאגה לסביבה, הופקרו ונשכחו. 

     

    לצד הביקורת הקשה שהוטחה על התנהלות החברה במהלך האסון, גם שנים לאחריו איש לא דאג לפקח כראוי על מלאכת טיהור האזור. מקום מושבו של המפעל המשיך לשמש כמעין מחסן עבור חביות כספית וחומרים רעילים אחרים - אשר הושארו בחביות פתוחות וללא פיקוח. 

     

    כמו כן, בדיקות שבוצעו באזור מצאו כי מי השתיה של תושבי בופאל מזוהמים פי 500 מהמותר על-פי התקן הבריטי. בדיקות נוספות שבוצעו בשנת 2004 בקרקע ובמקורות המים הוכיחו כי אזור בופאל נותר ספוג בחומרים רעילים וכי נזקיו המצטברים של האסון ממשיכים להשפיע על תושבי העיר.

     

    בין השאר הוכיחו דו"חות רפואיים כי תינוקות רבים שנולדו באזור סבלו ממומים מולדים וכי קורבנות רבים סובלים מעיוורון, מומים פנימיים, בעיות נשימה ותסמינים נוספים המאפיינים הרעלת מתכות וציאניד. 


    קורבנות שהתעוורו, יממה לאחר האסון

     

    הפיצויים? 2,000 דולר למשפחה

    בשנת 1989, כחמש שנים לאחר האסון, הגיעה "יוניון קרבייד" להסדר פיצויים עם תושבי האזור, מחוץ לכתלי בית המשפט. אולם הסכומים להם זכו הקורבנות היו מגוחכים: כל משפחה זכתה לכ-2,000 דולר. בסך הכל שילמה החברה בסופו של דבר, 470 מיליון דולר לנפגעים - סכום המהווה כשישית מהסכום אותו דרשה התביעה. 

     

    "דאו כימיקלים", לעומת זאת, ספגה מהלומה תדמיתית קשה בהמשך הדרך. ביום השנה העשרים לאסון, ב-3 בדצמבר 2004, התראיין אדם לרשת הבי.בי.סי הבריטית בטענה כי הוא נציגה של החברה. במהלך הראיון הצהיר המרואיין כי החברה לוקחת אחריות על האסון הנורא ועל כן החליטה לפצות כראוי את הנפגעים ולפנות את אזור בופאל מכל הפסולת שנותרה בו.

     

    בדיעבד התברר כי הצהרה דרמטית זו לא היתה אלא מתיחה, שבוצעה על-ידי פעיל זכויות אדם בשם אנדי ביכלבאום, שהשתייך לארגון "דה יס מן". מטרתו של ביכלבאום היתה להראות לעולם את אחריותה של "דאו כימיקלים" לאסון שפקד את תושבי בופאל - ולהחזיר את אירועי אותו היום לתודעה הציבורית.

    פרסומת        

     

    לצד ההד התקשורתי והציבורי שעוררה המתיחה, היו לה גם מחירים כלכליים לא-מבוטלים. דוברי החברה אמנם מיהרו להכחיש את שנאמר בשידור, אך המשקיעים כבר החלו למכור את מניותיהם ותוך דקות ספגה החברה ירידות חדות בבורסה. הירידה התלולה עלתה לדאו כימיקלים כשני מיליארד דולר - כמעט פי חמש מהפיצויים ששולמו לנפגעי האסון.

     

     

    עד היום, כמעט 25 שנים מאז אירע האסון, נותרו פרטים רבים בפרשה עמומים.  חברת דאו מסרבת עדיין לפרסם את הנתונים המדוייקים בדבר תערובת הגזים שהשתחררו לאוויר והחקיקה ההודית עדיין לוקה בחסר בכל הנוגע לתקני הבטיחות ולאכיפתם. רק הנזקים האקולוגיים, המהדהדים בעוצמה גם כיום עבור תושבי המקום, נותרו כעדות חד-משמעית למה שאירע באותו לילה

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "כתבה ראשונה בסדרה"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    13/9/08 09:33
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-09-13 09:33:02
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    מצמרר,

    גם בתוצאות הקשות,

    ועוד יותר בעובדה שלא נראה שהופקו שם לקחים כלשהם, שימנעו ממקרה כזה להישנות.

    15/9/08 09:26
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-09-15 09:26:05
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    נורא איך מדינות המערב מנצלות את המצב במדינות המתפתחות. הם פח הזבל שלהן. עצוב גם לראות שממשלת הוד לא עושה דבר או לא עושה מספיק כדי לדאוג לאוכלוסיה שלה. קשה לקרוא שאחרי האסון עדין לא מנקים את האזור כך שלא ינזקו עוד ילדים ולא דואגים לתושבים הפגועים
    20/9/08 16:33
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-09-20 16:33:02
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    והנה.. כתבה שנייה..

     

     

     

     

    זיהום הנפט החמור בעולם: המיכלית אקסון ולדז

     

    ההגאי היה עייף והתורן מנומנם, רב החובל היה אולי גם קצת שתוי ופרש לתאו. היה חשוך וקר, והקרחונים כיסו את המים. טעות רדפה טעות והמיכלית הענקית "אקסון ולדז" התנגשה בשונית. מיליוני ליטרים של נפט זרמו למימי המפרץ וחנקו את הטבע שוקק החיים. הניקוי היה מורכב, ארוך ויקר, ואחריו בא מאבק משפטי מפרך לא פחות. הטבע הפסיד; אקסון פחות. כתבה שניה בסדרה

    ענת אבישר פורסם:  20.09.08, 10:37

     

     

    איש לא קיפח את חייו כתוצאה מהתנגשות מיכלית הנפט "אקסון ולדז" בשונית בליי באלסקה, בלילה של 24 במרס 1989. גם כמות הנפט שזרמה לים לא הייתה הגדולה ביותר בהיסטוריה. אך האסון נחרט בתודעה העולמית כאחד האסונות האקולוגיים הקשים בהיסטוריה, שהשפעותיו ניכרות עד היום. מומחים מעריכים שההשפעות האקולוגיות יתנו את אותותיהן לעוד שנים רבות, ואת ההשפעות הבריאותיות ארוכות הטווח כתוצאה מצריכת מזון שמקורו באזור קשה לבדוק באופן מדעי.

     

     

    המיכלית, 300 מטר אורכה ו-50 מטר רוחבה, עזבה את מסוף הנפט של העיר ולדז באלסקה ב-23 במרס בשעה 9:12 בערב, בדרכה דרומה למדינת וושינגטון. נתיב היציאה ממפרץ הנסיך וויליאם, שבו שוכן המסוף, היה מכוסה קרחונים ולכן הורה רב החובל ג'וזף הייזלווד, באישור משמר החופים, להוביל את המיכלית החוצה דרך הנתיב השמור לתנועה הנגדית, לתוך המפרץ. הוא השאיר הנחיות להחזיר את המיכלית לנתיב היציאה כשתגיע לנקודה מסויימת, ועזב את גשר הפיקוד בסביבות השעה 11 בלילה. ב-12:04 התנגשה המיכלית בשונית בליי שבקצה מפרץ וויליאם.


    "אקסון ולדז" נגררת מאלסקה אחרי התאונה (צילום ארכיון: AP)

     

    הסיבות להתנגשות נחקרו בצורה מקיפה על ידי רשות התחבורה האמריקנית. נמצא כי אנשי הצוות של הספינה שהופקדו על הגשר ועל ההגה היו עייפים ולא הצליחו לנווט את כלי השיט כנדרש. נטען גם שככל הנראה היה רב החובל שתוי ולכן לא פעל כדי לוודא שהנחיות הניווט שהשאיר מולאו כלשונן - אם כי בהמשך הוא זוכה במשפט מאשמה זו.

     

    נגד חברת "אקסון" נטען שכשלה בפיקוח על רב החובל והעבודה בספינה, ולא הקצתה צוות גדול שיאפשר ריענון של המשמרות בגשר; נטען גם שמעט מדי ספינות ליווי וניווט הובילו את המיכלית הגדולה אל מחוץ לנמל. גם משמר החופים ספג ביקורת על שלא ניהל את התעבורה במפרץ הקפוא כראוי. כל זה, כמובן, חוכמה שלאחר מעשה.

     

    פגיעה אקולוגית לדורות

    שמונה מתוך עשרה ממיכלי הנפט של "אקסון ולדז" ניזוקו בהתנגשות ו-41 מיליון ליטרים של נפט גולמי, כ-20 אחוז מתכולתה של המיכלית, זרמו למימי המפרץ. הנזק האקולוגי שנגרם לאיזור מפרץ הנסיך ויליאם היה חסר תקדים. בגלל המבנה הסלעי המיוחד של המפרץ, הרוחות העזות והגלים, הנפט נדבק לסלעים ולחופים, וגרם נזקים עצומים לבתי הגידול שבאזור. 56 ימים לאחר התאונה התפשט הנפט למרחק של 700 ק"מ ממקום התאונה (ראו מפה); 1,990 ק"מ של חוף זוהמו.

     

     

    נזקי התאונה תועדו ונחקרו גם הם באופן מקיף. בין 250 אלף ל-500 אלף ציפורים מתו, 5,000 לוטרות, 300 כלבי ים, 250 עיטמים לבני ראש, ו-22 לווייתני אורקה מתו כתוצאה משפיכת הנפט במפרץ. נזק נוסף נגרם גם לדורות העתידיים של דגי הסלמון וההרינג במפרץ – מיליארדי ביצים הושמדו כתוצאה מהנפט הסמיך. משום שהנפט פגע במערכת האקולוגית כולה, הוא השפיע על כל מארג המזון. מושבות שלמות של רכיכות הושמדו, וכן חסרי חוליות ופלנקטון שבמים. בעלי חיים אלה נמצאים בתחתית מארג המזון והעדרם - או זיהום שלהם - פוגע בכל בעלי החיים הניזונים מהם.


    זיהום אקולוגי חמור לעשרות שנים (צילום ארכיון: רויטרס)

     

    בדיקות ומדידות של השנים האחרונות מצאו כי יחלפו כ-30 שנה עד שבתי הגידול במפרץ הנסיך ויליאם ישקמו את עצמם לגמרי. בינתיים נגרמו נזקים כלכליים אדירים גם לדייגים ותושבים באזור, שפרנסתם הייתה תלויה בים. הזיהום הוריד באופן ניכר את כמות בעלי החיים והדגה במים, ובין היתר חברת צדפות גדולה שפעלה באיזור פשטה את הרגל.

     

     

    הלחץ גרר טעויות

    תחילה התעלמה "אקסון", חברת הנפט העשירה בעולם, מהתוצאות הקשות של שפיכת הנפט. על רקע ביקורת ציבורית קשה וחריפה, עברה החברה להכחשה מוחלטת של אחריותה בנושא, ורק לאחר חרם צרכני של ממש ופניה של ראש העיר ואלדז שסיפר על תחושת הבגידה שחשו תושבי העיר כלפי החברה שהעסיקה רבים מהם – הצטרפה "אקסון" למאמצי הניקוי.

     

    ניסיון להמיס את הנפט בעזרת חומר כימי נגנז משום משטר הגלים במפרץ. נעשה ניסיון מוצלח לשרוף את הנפט בצורה מבוקרת אך הוא הופסק בשל תנאי מזג אוויר לא מתאימים. לא נותרה ברירה אלא לנקות את הנפט באופן ידני מכני, ולשם כך נדרש כוח אדם רב - וכן התארגנות לוגיסטית של לינה, מזון ומים באזורים מבודדים שהגישה אליהם אפשרית רק במסוקים.

     

    בשיאם, למעלה מ-11 אלף איש השתתפו במאמצי הניקוי, שנמשכו למעלה מארבע שנים ועלו למעלה משני מיליארד דולר, שאותם שילמה "אקסון". לאחר כל המאמצים, קבעו מחקרים בלתי תלויים בשנת 2007 כי האיזור עדיין לא השתקם וכי כמויות לא קטנות של נפט עדיין מזהמות את בתי הגידול של מפרץ הנסיך ויליאם.


    טעויות בניקוי בשל הלחץ הציבורי (צילום ארכיון: רויטרס)

     

    בשל חוסר הניסיון במבצעי ניקוי בסדר גודל שכזה, ועל רקע הלחץ הציבורי הגדול לנקות את כל הנפט, נעשו גם טעויות קריטיות שגרמו נזק רב יותר. כך למשל, את הסלעים והחופים ניקו באמצעות סילוני מים חמים שהמיסו את הנפט ושיחררו אותו למים. אך זרמי המים החמים ניתקו מהסלעים גם פלנקטון, פטריות ואורגניזמים נוספים, החיוניים לאיזון מארג המזון ובתי הגידול במפרץ.

     

    התנערות מאחריות

    "אקסון" נתבעה בגין האסון בשנת 1994 וחויבה לשלם פיצויים בסך 287 מיליון דולר לתושבי ודייגים באזור, ועוד 5 מיליארד דולר פיצויי עונשין. החברה ערערה שוב ושוב על חומרת פיצויי העונשין והסכום קוצץ ל-2.5 מיליארד. החברה ערערה שוב, הפעם לבית המשפט העליון של ארה"ב, וביוני השנה פסקו השופטים כי היא תידרש לשלם רק 507 מיליון דולר כפיצויי עונשין, בין היתר משום שנשאה בעלות הניקיון ושיקום המפרץ.

     

    לאחרונה הסכימה החברה להעביר כ-75 אחוז מהסכום לתושבי האזור שנפגעו פגיעה ישירה בעקבות התאונה. עקב התנהלותה בניהול המשבר, הפסידה "אקסון" כסף רב בסמוך לאסון – על רקע ביקורת ציבורית וחרם צרכנים. אך בשנים שחלפו שבה החברה לגרוף רווחים גדולים כתוצאה מהיקף פעילותה, וכלכלנים אומרים שלאסון לא הייתה למעשה כל השפעה כלכלית על הכנסותיה.

     

     

    אסון ולדז גרר שינויים נרחבים בחקיקה האמריקאית בעניין מיכליות נפט. נקבעה תקנה הקובעת כי כל מיכליות הנפט חייבות להיות בעלות דופן כפולה עד שנת 2015, כדי שגם אם יעלו על שרטון, יפחתו הסיכויים להתבקעותן.

     

    פרסומת      

    ועדה בלתי תלויה מצאה כי החברה הייתה אשמה בחוסר פיקוח וניהול לקוי, בכך שלא הקצתה כוח אדם רענן למשימה. לאחר האסון קבע מושל אלסקה כי שתי גוררות וספינות קטנות יותר ילוו כל מיכלית העוברת באיזור המפרץ, על מנת לוודא שאין כל טעות בניווט או בנתיב ההפלגה. כמו כן נאסר על כל כלי שיט שגרם לשפיכת נפט להיכנס למפרץ הנסיך ויליאם. ב-1998 ניסתה "אקסון" להיאבק בחקיקה זו, בטענה כי היא יוצאת רק נגדה, אולם טענותיה נדחו.

     

    "אקסון" עדיין אינה מורשית לשוט בקרבת המפרץ. המיכלית "ולדז" שופצה ונמכרה לחברת הבת של "אקסון" - Sea River. המיכלית פעלה תחת השם S/R Mediterranean עד שנת 2002, אז הופסקה הפעלתה בתחומי ארה"ב והיא נמכרה לחברה במזרח אסיה.


    --
    גיל מרחב
    1/10/08 12:49
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-10-01 12:49:31
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    כל הכבוד לסדרה מצויינת להמחשת משמעות המפגעים הסביבתיים והסכנות שמאיימות עלינו שכתוצאה מפעילות תעשייתית כלכלית שלא מוכנה לקחת אחריות ולהפיק לקחים.

    האיחוד האירופי למשל כגוף מאחד של 27 מדינות אירופאיות, הוא דוגמה טובה ללמידה בכל הנוגע לחקיקת חוקים מחמירים בנושאי השמירה על הסביבה ואיכות החיים  ו א כ י פ ת ן . מעבר לכך, נדרשים באיחוד סקרים סביבתיים לכל פרוייקט עם השלכות סביבתיות עוזרים  ל מ נ י ע ת  פגיעות חמורות בסביבה כבר בשלבי תכנון !

    אפשר לראות המשך ישיר לדוגמאות שהעלת (ויש עוד כמכה וכמה להוסיף - seveso באיטליה ורעילות הדיוקסין למשל) אצלנו

    בהרעלת האוויר ומי התהום על ידי הזיהומים ברמת חובב, שלא לדבר על הפצצה המתקתקת במפרץ חיפה וזיהום האוויר המתמשך וכו".

    אגב קראתי שהפיצויים לנפגעי אסון בופאל עברו לידי ממשלת הודו שלא הבירה את הכספים כנדרש לנפגעים...


    --
    "Stay Hungry. Stay Foolish"

    2/10/08 09:25
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-10-02 09:25:48
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פשוט מצמרר!

    זה מה שאנחנו צריכים,מנגנוני פיקוח ולא לקקנים לחברות הגדולות

    תמשיך כך

    יוסי



    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "כתבה ראשונה בסדרה"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה