אחד הפחדים הגדולים של כל מי שמגדל חיית מחמד, הוא היעלמות או בריחה פתאומית של החיה. בני משפחת דילייני, המתגוררים בעיר התעשייתית בירמינגהאם, בבריטניה, עדיין זוכרים את הרגע בו נעלמה החתולה המשפחתית, דיקסי, בשנת 1999.

השניים, אלן וג'ילי דילייני, חובבי חתולים מושבעים, החליטו להעניק בית אוהב לשתי גורות חתולים לפני כ-15 שנה. "אימצנו שתי אחיות בנות שישה חודשים, דיקסי ופיקסי", מספרת אם המשפחה. "לפני תשע שנים, אבדו עקבותיה של דיקסי וחשבתי שהיא מתה".

ג'ילי לא ויתרה על החתולה האהובה. היא תלתה מודעות רבות ברחבי העיר, ניסתה את מזלה בקרב השכנים ואפילו פנתה לעיתונות המקומית בניסיון למצוא אותה. לאחר שקיבלה דיווח כי חתולה העונה לתיאור נמצאה דרוסה באחד הכבישים, היא השלימה עם אובדן החיה.

תשע שנים חלפו ובינתיים אימצו הזוג שלושה חתולים נוספים. פיקסי, אחותה של דיקסי, מתה לפני כשנה לאחר שנכנעה למחלת הסרטן, אך דבר לא הכין אותם לקראת ההפתעה הגדולה שנחתה עליהם השבוע.

ג'ילי ודיקסי החתולה. האיחוד בסלון הביתי (צילום: RSPCA)

"הם איבדו כל תקווה לראותה בחיים"

אלן פיטוואי, קצין איסוף בעלי חיים מהאגודה המלכותית למניעת התאכזרות לבעלי חיים בבריטניה (RSPCA), הגיע לאזור ארדינגטון, לאחר שהוזעק למקום על ידי תושבים שהבחינו בחתולה מוזנחת. "מצבה החמיר בחודשיים האחרונים ונקראתי לעזור לה", מספר פיטוואי. "כשביצעתי בדיקה שגרתית לאיתור שבב, הופתעתי לגלות כי בעליה של החתולה בת ה-15, מתגוררים במרחק של 800 מטר מהנקודה בה היא נמצאה".

פיטוואי לא האמין למראה עיניו. "שמחתי מאוד שהחתולה היתה בעלת שבב, מאחר שאנחנו אוספים בעלי חיים נטושים רבים ואין לנו כל דרך למצוא את בעליהם", הוא מסביר.

"חצי שעה לאחר שאספתי אותה, כבר הייתי בדרכי אל בעליה, שהיו המומים לחלוטין ולא האמינו שהחתולה האבודה שלהם שבה הביתה. הם איבדו כל תקווה לראות אותה בחיים".

לדבריו, השבת החתולה לבעליה שימחה אותו מאוד ובמשך 29 שנות עבודתו בארגון, מעולם לא ראה בעלי חתולים כה נרגשים לאחר שהאבידה השעירה הושבה אליהם בשלום. "כולי תקווה כי הסיפור יעודד בעלי חיות מחמד להתקין בהן שבב וכך גם הם לא יאבדו תקווה למצוא את הכלב או החתול, במידה והוא יעלם".

בני המשפחה מספרים כי בעקבות שובה של דיקסי הקשישה לביתם, הם מוצפים ברגשות שמחה אדירים. "היא מתאקלמת בחזרה לשיגרה ומתרגלת לאט לאט גם לנוכחותם של החתולים האחרים בבית", מציינת ג'ילי. "למרות התקופה הארוכה בה שהתה החתולה מחוץ לבית, האופי, ההתנהגות וההרגלים הקטנים שלה עדיין נותרו כפי שהם".

נראה כי לאחר שנים של הישרדות ברחובות העיר, תזכה דיקסי לבלות את שנותיה האחרונות בחיק משפחתה האנושית. "היא עדיין שמחה, מתלטפת ובעיקר רוצה לשבת לצידנו על הספה ולעורר מהומות", הם מספרים בחיוך. "למעשה, אנחנו לא חושבים שהיא הפסיקה לגרגר מאז שהיא חזרה וכעת יש לנו צלילי גרגורים מכל עבר. אחרי שאחותה מתה בשנה שעברה, שובה של דיקסי הוא נס אמיתי".