ממשלת ישראל חרטה על דיגלה בשנתיים האחרונות לפעול לשיפור קליטתם של יוצאי אתיופיה בחברה. ההתגייסות מצד משרדי הממשלה ובראשם משרד ראש הממשלה, הייתה מאולצת ונוצרה כתוצאה מהפגנת מחאה גדולה שקיימו יוצאי אתיופיה בנובמבר 2006. לאחר חבלי לידה רבים ב- 10 בפברואר 2008, החליטה הממשלה

עלתוכנית חומש לשיפור קליטתם של בני העדה האתיופית (החלטה מס' 3116).

 

 

התקציב שיועד לתוכנית זו לחמש שנים עמד על  869.7 מיליון שקל, מתוכם יועדו לשנת 2009 – 139 מיליון. יעדי התוכנית  הוגדרו על ידי הממשלה כדלקמן: לאפשר ל – 200 זוגות צעירים, בכל שנה מבין חמש השנים, לקבל משכנתא בריבית נמוכה עבור רכישת דירה; להגדיל ב- 40% את מענקי המשכנתא ליוצאים ממרכזי הקליטה לדיור קבע; לשפר את התנאים בתחומי - החינוך, הרווחה, הקהילה, התעסוקה וסביבת המגורים ב- 15 שכונות בהן מתגוררים כרבע מכלל בני העדה, ועוד.

 

ביום ההחלטה זעקו הכותרת באתר משרד ראש הממשלה: "לראשונה בתולדות המדינה גיבשה הממשלה, בהובלה של משרד ראש הממשלה והמשרד לקליטת העלייה, תוכנית חומש לשנים 2008-2013 לקידום קליטתם של יוצאי אתיופיה".

 

באותה ישיבה הכריז ראש הממשלה בממלכתיות: "המעורבות של משרדי הממשלה ובשיתוף מלא של נציגי העדה, אפשרה לנו לבנות תוכנית המבוססת על הצרכים האמיתיים של בני העדה ולכן אני משוכנע שתוכנית זו תוביל לשיפור מצבם והשתלבותם המלאה בחברה הישראלית". וכן "התוכנית תיתן פתרון מהיסוד לבעיית השתלבותם של אותם עולים בחברה", דברי אולמרט.

 

בפועל, שבעה חודשים לאחר ההחלטה והכרזה הססגונית שהתלוותה אליה, ואחרי שגזרה הממשלה קופון חברתי על המהלך, החליטה אותה ממשלה, הפעם ללא תופים ומחולות, לבטל כליל את תוכנית החומש. בישיבת הממשלה שהתקיימה ב- 24 באוגוסט ודנה בתקציב המדינה, "שכח" משרד האוצר לתקצב את תוכנית החומש בספר התקציבים וחברי הממשלה כולה (ובתוכם השר לקליטת העלייה, אלי אפללו), תמכו בתקציב, כשבספר התקציב אין אות וזכר לתוכנית.

 

בו בעת שמשרד האוצר קבר את תוכנית החומש קבורת חמור, התרעמו נציגי הקהילה, מול משרד ראש הממשלה, על החידלון של הממשלה ועל התנערותה מהחלטתה לשפר את קליטת של יוצאי אתיופיה. השר לקליטת העלייה זימן ללשכתו את נציגי הקהילה וסיפר על כספים שקיבל ויקבל ממשרד האוצר למשרדו, בסך של כ- 70 מליון שקל במצטבר, בתמורה לוויתור על תוכנית החומש. הוא קיבל את הכסף וציין בד בבד שילחם על מימוש תוכנית החומש.

 

אך כאמור, קהילת יוצאי אתיופיה שבעה מהבטחות והחלטות ממשלה עקרות. התפיסה של הממשלה היא שהתחייבות איננה מחויבות. זהו המשפט המוביל אצל כל ממשלות ישראל לדורותיהן בבואם לעסוק בעניינם של יוצאי אתיופיה. לדאבוננו גם בממשלה הנוכחית דבק בה הרבב.

 

בעוד מספר שנים, יצא דו"ח מקיף של מבקר המדינה שיאמר: "גם לאחר עשרות שנים של עלייה וקליטה, ממשלות ישראל לא למדו מטעויות עבר ולא הסיקו מסקנות ונכשלו כשלון חרוץ בקליטת יוצאי אתיופיה". עד אז הפערים החברתיים והכלכליים יעמיקו, הניכור של יוצאי אתיופיה יגדל והעוני יתרחב. וכשהממשלה תרצה לתקן את מה שיכלה לעשות כיום, סכום הכסף שתוכנן לתוכנית החומש יהיה כאין וכאפס למה שתצטרך הממשלה להוציא בשנים לבוא. עוד חזון למועד.

הי גיל

 

מסכימה עם כל מילה..

 

ומה שנותר לנו, כמו בעוד הרבה תחומים הוא לעשות את החלק שלנו ולא לסמוך, כי פשוט  אין על מי.