אהבתי את הכתבה (מצ"ב, חלק מהכתבה שמתי PASTE בגוף הפוסט)
הביקורת מלתחה כאן היא על ציפי ליבני - אבל זו לא כוונתי.
אני לא אוהבת את הקונוטציה של הכינוי - סטייליסטית. זה יותר ממתגיסטית. לא?
איך אתם ממתגים עצמיכם בעבודה?
האם חולצה של ראלף לורן בצבע תכלת היא מיתוג טוב? או אולי עדר וחוסר אינדוודואליות?
האם חולצה של נאוטיקה או של טומי הילפיגר עם הסמל בצד היא מגדירה? סטאטוס?
מכנסי בד שחורים וחולצה שחורה ועליה שרשרת? אתן משדרות דרך הבגדים מסר למי שעובד איתכם?
ג'ינס וטישרט?
אני כן חושבת שבגדים הם סוג של מיתוג. כמו המבט, החיוך,לחיצת היד - הכל סוג של בחירה.
כשאתם קונים בגדים- אתם חושבים על זה?
http://fashion.walla.co.il/?w=/2120/1351978
יום רביעי, 24 בספטמבר 2008, 13:15 מאת: שחר אטואן, הארץ
ציפי לבני דואגת לעצב את הופעתה החיצונית בהתאם לתפישתה הפוליטית ואינה נוהגת להתקשט או להתגנדר. ביקורת מלתחה
על אף שבעשור האחרון עברה לבני תהליך של שינוי הדרגתי ומתמשך בחזותה, היא הקפידה תמיד לשמור על סגנון לבוש צנוע. לקראת תחילת המילניום היא עדיין סבלה מהזנחה אסתטית. התספורת הקצרה של התלתלים הזהובים לא החמיאה לתווי פניה העגולים, וחליפות העסקים הרחבות והרפויות שלבשה, בשילוב סריגי גולף מתחת, לא עשו עמה חסד ושיוו לה מראה כבד ומגושם.
מאז מעברה של לבני ב-2001 מספסלי האופוזיציה אל שולחן הממשלה, חלה תפנית משמעותית בהופעתה החיצונית. תספורת חדשה ועדכנית החליקה את התלתלים של תחילת דרכה הפוליטית, האיפור התמתן ונהפך מוקפד יותר, והוסרה שומה ליד העין. היא נעשתה יותר נשית ומעודנת, ומאז מונתה בתחילת 2006 לשרת החוץ וממלאת מקום ראש הממשלה, החלה לאמץ סגנון לבוש רשמי יותר בעזרת חליפות מכנסיים מעוצבות, שנראו כאילו נתפרו לפי מידותיה האישיות. סגנון הלבוש שלה נעשה מובחן יותר, וייתכן שגם באמצעותו היא אותתה על רצונה להיבחר לראשות הממשלה.
לבוש נקי כמו הקוד האתי
המסר המרכזי שלבני מעבירה בעקביות בהופעתה החיצונית הוא תכליתיות. סגנון לבושה הוא רשמי ופונקציונלי, ולכן חף מאלגנטיות או מעיטורים ברוב המקרים. חליפות המכנסיים הסמכותיות שלה נועדו להעביר את המסר כי היא נמצאת היכן שהיא נמצאת כדי לטפל בעניינים רציניים. לפיכך, היא כמעט אף פעם אינה עונדת תכשיטים על צווארה. הטון הלקוני נוכח גם בצבעוניות הכללית של מלתחתה: לבני מרבה ללבוש שחור בשילובים של לבן או שמנת ואוף-וייט. לעתים, כשהיא עורכת חוגי בית, היא משלבת בין צבעי הלאום, כחול ולבן.
מצליחה לשמור על תדמית פוליטית נקייה ולהיות מזוהה עם אמינות. ככזאת, ייתכן כי היא נמנעת מעטיית חליפות יוקרתיות של מעצבי על מתוך רצון לשמר חזות צנועה, שאינה מנקרת עיניים או עלולה לעורר תהיות בנוגע למקורות כלכליים מפוקפקים. בנוסף לכך, אילו היתה לובשת בבגדי יוקרה שנרכשו בחנויות בכיכר המדינה בתל אביב, ייתכן שהיתה נוצרת לה תדמית אליטיסטית, שהיתה עלולה לעורר אנטגוניזם כלפיה בקרב שכבות מסוימות בציבור
עובדה מעניינת היא שבביקוריה המדיניים בחו"ל מרשה לעצמה לבני לטפח סגנון לבוש מהודר ונשי יותר מאשר בארץ. באותם ביקורים בולטת גם תשומת הלב שהיא משקיעה בהופעתה החיצונית, כשהיא משתדלת להתאים את אופי הלבוש שלה לאופי המדינה שבה היא מבקרת.
כך, למשל, כשנאמה בוועידת דוחא בקטאר באפריל האחרון, היא לבשה חולצה אוריינטלית זהובה ומבריקה.
מובן שאי אפשר לנתק את המקרה הפרטי של לבני מהעדר מסורת לבוש מבוססת בקרב פוליטיקאים. באחרונה דווח כי ואלרי פקרס, השרה לענייני השכלה גבוהה בצרפת, נאלצה להתמודד עם ביקורת על אופן לבושה, בעיקר מצד מי שציפו ממנה לגלם את האלגנטיות הצרפתית. לעומת זאת, בישראל - שבה רק לפני שנה הונהג איסור על כניסה למשכן הכנסת במכנסי ג'ינס - לא קיימים קודים של לבוש, שיכולים למנוע מהח"כיות להגיע לכנסת לבושות בחליפות מכנסיים מיושנות או בנעלי ספורט.
הוספת תגובה על " מיתוג ע"י בגדים בעבודה"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה