קובי, אני בטוחה שלא תצטרך לוותר על הלינות לאורך זמן. פשוט כדאי להתייעץ עם אנשי מקצוע שהם מומחים בנושא

והם יוכלו לברר מה הבעיה של הילד עם הלינה. בכל הכבוד לכולנו כאן, מה שאנחנו עושים זה רק מנחשים את הסיבות. פסיכולוג שיראה את הילד, יוכל לברר דברים לאשורם ולהבין, אם כדאי כפי שידידי רונן כתב, להגדיל את מספר הלינות, או שאולי להפסיק למשך השנה הקרובה או משהו אחר. לסיכום, הכי חשוב זה להבין מה טוב לילד, מה מפריע לו ולנסות לפתור לו את הבעיה.

צטט: ירוק בהיר 2008-09-28 23:39:31

קובי,

מקור הבעיות שלך הוא בכך שלא מדובר במשמרת משותפת, או משהו דומה.

כך שכנראה התשובה הקודמת שלי לא רלוונטית.

 

מאחר ואלו לינות של פעם בהרבה זמן,

הילד לא רגיל לישון בביתך ולכן אתה פוגע לו ברצף,

אילו הוא היה ישן יום כאן ויום שם - כל הבעיות האלו היו נפתרות.

כלומר, לא מדובר כנראה שני בתים...אלה נטישת המוכר בכדיי לישון במקום זר.

 

מאחר ולא כל התמונה ברורה, קשה לייעץ,

ברור שאתה צריך להפוך את ביתך לביתו של הילד ואז הוא ירצה לבוא אליו.

צר לי שאני קצת מפקפק במשמורת המשותפת, אולי הבעיות האלו לא היו קיימות, אבל ייתכן והיו אחרות,

אני מנסה להוסיף לילה באמצע השבוע, בינתיים ללא הצלחה. הילד רוצה ואף אוהב לבוא אליי והוא גם מבלה זמן רב אצלי, ללא כל קושי או בעייה.

דרך אגב, הבתים במרחק של 2 קילומטרים האחד מהשני, ולכן אולי הפיתוי הגדול לחזור, אולי אם היה מדובר על 20-30 דקות נסיעה זה לא היה עולה על הפרק, סתם מחשבה שמתישהו עברה...

קובי שלום,

לדעתי אתה אבא איכפתי ורגיש וזה הכי חשוב מהכל. אם תקשיב לתחושה הפנימית שלך ולא למה שנראה לך שצריך להיות אולי תמצא את התשובה הנכונה שמתאימה לך ולילד שלך.

לדעתי, אם אתה משאיר אותו לישון אצלך ברגשות מעורבים, כי אתה מבין את הקושי שלו, אולי עדיף שיישן איפה שבא לו ותתמוך בבחירה שלו. אולי אם תראה לו שאתה מגבה אותו, ולא משנה מה הוא בוחר אתה תמיד תהיה שם בשבילו, אז במשך הזמן הוא לא ירצה לוותר על הכייף שאתה והבן הגדול תעשו, ועל לישון אצלך, אבל כדאי שזה יבוא ממנו. הילד שלך חכם. הוא יודע מה טוב לו וצריך לתת לו חופש גם לשנות את דעתו.

"על הדרך" גם הילד הגדול מרויח זמן איכות איתך. בקיצור, לדעתי, אין פתרון טוב ופתרון רע, אלא פשוט מה שמתאים לכם, ואני מניחה שאתה לא גרים רחוק מידי כך שזה לא אפשרי לנסוע הלוך וחזור...

שנה טובה.

נטע

צטט: עו"ד יעל גיל 2008-09-28 23:53:52

קובי, אני בטוחה שלא תצטרך לוותר על הלינות לאורך זמן. פשוט כדאי להתייעץ עם אנשי מקצוע שהם מומחים בנושא

והם יוכלו לברר מה הבעיה של הילד עם הלינה. בכל הכבוד לכולנו כאן, מה שאנחנו עושים זה רק מנחשים את הסיבות. פסיכולוג שיראה את הילד, יוכל לברר דברים לאשורם ולהבין, אם כדאי כפי שידידי רונן כתב, להגדיל את מספר הלינות, או שאולי להפסיק למשך השנה הקרובה או משהו אחר. לסיכום, הכי חשוב זה להבין מה טוב לילד, מה מפריע לו ולנסות לפתור לו את הבעיה.

 תודה.ושנה טובה.

מסכימה עם הרוב כאן.

אמנם יש הסכם ואתה מאוד רוצה שהוא ייושם אבל מצד שני יש את הילדים שלא ישאלו כלל ואו שותפו בהחלטות של הוריהם.

לא תמיד אפשר להבין מה באמת עומד מאחורי חוסר רצונו לישון איתך אבל אין ספק שכאשר תרפה ממנו זה בסוף יבוא ממנו .תעביר לו את זכות הבחירה ,אחרי שתבהיר לו שאתה מאוד מאוד רוצה שהוא ישאר לישון אצלך .

שתהיה שנה טובה ומאושרת

אם חד הורית

תתייעץ עם פסיכולוג ילדים שינחה אותך

על פניו...... תזרום....... מי שרוצה לישון שיבוא ומי שלא  - לא ! לא הייתי עושה מזה עניין

קובי,

 

אני יכולה רק לתרום סיטואציה שאולי תשפוך אור שונה על המקרה ותקל עליך בקבלת העדפתו של בנך הקטן.

בתי בת 4 והיא אוהבת מאוד את בני הדודים שלה משני הצדדים.

מבלה כל רגע פנוי אפשרי אצלם ואם הולכת לישון אצל אביה מבקשת מפורשות ששני האחיינים (בן 6 ובת 3.5) ישנו איתה אצל הסבתא - שם הוא מתגורר כעת.

למרות זאת בזמן האחרון היא פעמיים כבר ביקשה לחזור הביתה לחדר המוכר ולמיטה שלה למרות שהיתה מרוחקת מרחק של שעה נסיעה ממני.

על אף בקשתה שלוותה בבכי התעקשתי שהיא תישאר שם כיוון שידעתי כי מדובר רק בגעגועים למשהו מוכר.

למחרת בבוקר באתי לקחת אותה חזרה.

 

במקרה נוסף היא ישנה אצל אחי עם בת דודתה ולמרות זאת ביקשה כל שעה בערך לדבר איתי בטלפון ולבסוף ממש התעקשה לחזור הביתה.

בשעה 23:00 היא חזרה לחדרה וישר נרדמה.

 

אולי הוא פשוט חושש משינויים וזה כלל לא קשור לכך שאתם התגרשתם - יש לילדים שחוששים משינויים הכי קלים, אולי הוא כזה.

 

תמשיך לקחתו אליך, לבלות איתו עד השינה ואח"כ להביאו שוב בבוקר.

אם המצב ישתנה מבחינתו הוא כבר לבד יודיע לך על כך.

 

שנה טובה ומוצלחת,

תהנה משניהם.

 

 

 

 

 

צטט: קובי999 2008-09-29 17:16:53

שאלה - בעיקר לאבות אבל לא רק.

יש לי שני בנים מקסימים, בני 8 ו 5,

שניהם מאוד אוהבים אותי ומאוד אוהבים לבוא אליי.

 

אבל הבן הקטן לא רוצה ולא מוכן להישאר לישון אצלי - שזה בכלל נושא לדיון אחר.

מאוד מעניין אותי לדעת מה דעתכם על "פיצול" של הלינה - בן אחד יישן אצל אמא שלו ואחד אצלי.

 

לי זה נשמע ממש לא טוב, ואני מקבל תגובות שאומרות ההפך, אח אחד לא צריך לסבול / לוותר בגלל השני.

מה דעתכם?

 

 

 

תודה רבה לכל המגיבים, ועדכון קטן:

קיימתי שיחה עם אמא שלו, שבה העליתי את ההשערה שאולי הוא לא רוצה להשאיר אותה לבד/לא רוצה שתיפגע/תיעלב/תחשוב שהוא מעדיף אותי, היא די פיקפקה בכך, אבל מאז שהיא דיברה איתו על הנושא,

חל שיפור משמעותי, ומפעם לפעם זה עוד משתפר.

שוב, תודה רבה לכולם.

היי קובי

טוב לקרוא את הדיון ואת התגובה שלך בסופו ולראות שבמהלך חודש וקצת יש כבר שיפור לטובה, השיפור בא לטעמי כיוון שנהגת נכון.

אין למצב כזה פתרון מדף לפעמים יש צורך להרפות ולפעמים למתוח זה מאד תלוי מצב נתון לאותו הרגע ואוסף הפתרונות המצויים בסל נכון לרגע המסויים.

שא ברכה!!!

אני במצב דומה עם שלושת ילדי. וגם אני מתלבט.  בתחילה נטיתי לחשוב שסדר ויציבות חשובים ואכן אני מאמין בכך גם כיום. אלא מה?  כל אחד מילדי עולם ומלואו ומחפש את הפינה שלו איתי, הבית קטן וצפוף, שני הגדולים שלי 16 ו 17 כבר עם סדר יום של בוגרים, חברים, מבלים..שצריך להסתגל אליו.  בקיצור התחלתי לחפש נישות בהם אני יכול להיות עם שלושתם בניפרד ובמקביל ליצור מצבים של ביחד.  זה עוד לא מושלם, אבל לא רע.

מרק