תודה יעקב על פוסט חשוב זה.

גם אני סבור שיש לשאוף למרחב פשרה על הסקאלה שבין דרך הטבע (או מארג החיים, כפי שאני קורא לו) לבין הקידמה. הבעיה היא שלפני שאתה יכול לסמן את מרחב הפשרה שלך, עליך להכיר נכוחה בסקאלה כולה, מקצה ועד קצה.

ישנה בעיה מובנית במשוואה זו, שהרי וקטור הקידמה מתפתח במגמה המנוגדת לוקטור מארג החיים, והכוחות החברתיים-כלכליים המדריכים אותנו בקידמה לא "רואים"את וקטור מארג החיים ברדאר כלל וכלל, מעצם טבעם.

חיצי הארגונים הירוקים מכוונים לבעלי ההון משום ההבנה שהם המכשול לדיון אמיתי על הסקאלה כולה. להם האינטרס להציג סקאלה קטומה, בה מארג החיים איננו קיים כלל וכלל. שהרי בעלי ההון מודרכים רק ע"י תשומות חומריות, משאבים כספיים וכדומה, וכל גורם אחר (משאבי טבע, למשל) הם נטל עבורם בהגדרה ולכן דינם נחרץ.

עכשיו, הואיל ובעלי ההון הללו שולטים בחיינו אנו, נוצר מצב שאין אף גורם בעל השפעה ממשית היכול לפרוש את מלוא הסקאלה לפניו ולשקול את אותו מרחב פשרה ללא משוא פנים.

אגב, ייתכן שישנו מתאם באפריקה בין עוני לבין זוהמה, אך באפריקה יותר קרובים למארג החיים מאשר לקידמה על הסקאלה הזו, ולכן בהיבטים של קיימות ופשרה להם היתרון. מציאות זו כמובן משתנה מיום ליום כאשר תאגידי המערב עושים באפריקה כבחצר האחורית שלהם ומעבירים לשם את הנטל הסביבתי שהחברות ה "נאורות" לא מוכנות לשאת על מצפונן.

כלומר, איך שלא תסובב את זה, השיטה הקפיטליסטית שהתפתחה על פני כמה אלפי שנים ואותה אימצנו אנו,"בעלי הארץ", היא בעוכרי כל נסיון להתחשב בעתידנו ועתיד ילדינו באופן מובנה. זו הסיבה שמאבק ציבורי תדמיתי בתפיסות הקפיטליסטיות והשוק החופשי הם צעד הכרחי (אך לא מספיק). כל נסיון ל "איזון" כביכול בטרם עת איננו יכול להשיג את המטרה, שהרי ה "פשרה" תהיה בצד אחד של הסקאלה, פשרה למראית עין בלבד.

מור

מור,

תודה עבור התייחסותך. אגב הבאתי את דברי יעקב מהבלוג הירוק בשם אומרם, שמי בועז.

גישתי לקפיטליזם שונה משלך ואני יוצא מהגדרה אחרת של המונח "קפיטליזם", לשיטתי קפטליזם לסה-פייר הוא התרופה ולא המחלה (כפי שאתה מתאר זאת).

אולם נדמה לי שזה לא הפורום המתאים ביותר להיכנס לנושא. אני זמין באפן פרטי לכך.

בברכה,

בועז

עורך, הבלוג הירוק

www.Green-Logic.info

הייתי מציע לאדון בועז להתמקד באתר שלו ובדעות שלו לגבי "עולם קפיטליסטי ירוק"  a la  ראיין.

עשית את שלך הצגת עצמך ואת האתר שאתה עורך, זו זכותך ככל חבר אחר.

מה שנוגע לנו בפורום הסביבתי, אני חושב שחבל על הזמן להתעסק עם התופעה האזוטרית הזו !

האם אנו רוצים באמת להתחיל ולהתעסק עם אידיאולוגיות  הזויות במקום עם העובדות בשטח ?

בזבוז זמן ואנרגיה... 

יקה, בועז, מור...

א- מודה שלא נשארתי לקרוא עד סוף הכתוב.

ארצות בהן חזות העוני היא לכלוך הן ארצות בהן נגעה המערביות או/ו הגלובליזציה בקצה האצבעות (כדאי מאד לטייל באפריקה!).

ראי הקפיטליזם המערבי הרי הוא איתור וניצול (לא במובן הרע של המילה) הזדמנויות עסקיות.

מקובל שארצות מפותחות "משתמשות" בארצות מתפתחות או שאינן כאלו בכלל, ומנצלות את כח האדם ועלויות התפעול הנמוכות.

במיקרו אפשר לראות זאת גם אצלנו בדרום, בחברה הבדווית.

בעד? נגד? זו המציאות כרגע.

הבעיה עמוקה מכיוון שלא ניתן להתעלם מהזוית הכלכלית-חברתית כאשר מדברים על היבטים סביבתיים, ועמוקה עוד יותר כאשר מביטים על התנהלותם הקלוקלת של הגופים הירוקים בארץ.

נוסיף לזה את "הטרנד הירוק", בו כל אחד מתהדר בנוצות של דררה בלי באמת להבין את המשמעויות (ועוד לא הזכרנו את מר NIMBY היקר).

נוסיף לזה תקשורת מניפולטיבית ולבסוף נגיע פשוט לחוסר פרקטיקה. 

לדעתי דווקא חשוב לגעת מפעם לפעם בדיון על כלכלה-חברה בהיבט הסביבתי.

צטט: אנכי 2008-10-02 21:35:12

הירוק החדש - מתוך הבלוג הירוק www.Green-Logic.info

הניסיון של גופים ירוקים להלחם נגד כל קידמה, נגד כל פרויקט פיתוח ללא יוצא מן הכלל, נגד כל חיפוש נפט, נגד כל כביש, נגד כל תחנת כוח – כל זה פוגע במוניטין של הארגונים הירוקים כגופים שקולים ואחראיים, פוגע באפקטיביות של ההטפה לירוק, וממאיס את ה"ירוק" על האנשים.

הרעיון של ד"ר עדי וולפסון, של פיתוח מודעות לטבע, ללא פגיעה בפיתוח הכלכלי הוא רעיון נכון מכל הבחינות.
יעקב

בעז ויעקוב היכולת שלכם לסובב כל עובדה, נתון ומאמר כך שתתאם את האמת שאתם מעוניינים להציג מדהימה.

אם יורשה לי לייצג את ד"ר וולפסון לא הייתה כוונתו לאפשר כל פיתוח הזוי של פקידים מלפני עשרות שנים תוך "פיתוח מודעות לטבע", אלא לפיתוח מתחשב בטבע.

גם אתם בדיוק כמו האירגונים הירוקים מתמקדים במלחמה. בעוד המלחמה של הירוקים היא נגד הפיתוח המלחמה שלכם היא  נגד המלחמה נגד ההתחממות הגלובלית. האמת אני לא ממש מבין מה המניע למלחמה זו שלכם. אולי תסביר קצת יותר שנבין?

אותי ממש לא מעניין אם ההתחממות, אם קיימת, היא מעשה ידי אדם או מעשי ידי אל עליון. אותי מעניין לקדם שימוש מושכל במשאבים. אין לי ספק שגידול האוכלוסיה בעולם ביחד עם האצת הצריכה יצור בטווח זה או אחר מחסור במשאבים ביחד עם מצוקת האיחסון של מוצרים בסוף חייהם. כל פעולה שניתן לבצע כיום על מנת לרסן את צריכת המשאבים תטיב עם המחר של כולנו ותאפשר את המשך התפתחות המין האנושי.

שלום בועז

זהו שם של מאמר שמפרסם ב ynet ד"ר עדי וולפסון, ד"ר לכימיה, משורר ופעיל ירוק, לרגל השנה החדשה. הוא כותב בין השאר:
"אך השנה האחרונה, ובוודאי שהשנה הבאה, מסמנות פרק חדש בסיפור הסביבתי - פרק של הישרדות. פרק זה יאופיין בעלייה במחירי המזון בעולם, במחסור במי שתייה ובמשבר אנרגיה עולמי, לצד טלטלה כלכלית ואי יציבות בשווקי העולם. אם נדמה לנו שתרבות השפע היא אנטי-סביבתית, הרי שמצב של הישרדות מסוכן פי כמה, מפני שבהישרדות אנחנו חיים מרגע לרגע, בלי יכולת לחשוב על דבר אחר פרט מקיום צרכנו הבסיסיים כאן ועכשיו."
ד"ר עדי וולפסון קלט מה שמרבית הירוקים הרומנטיים לא קולטים. הקשר בין העוני והסביבה, הוא קשר אמיץ אבל הפוך – כמה שיותר עוני, ככה הסביבה יותר מלוכלכת ומזוהמת, כי מי שמאבק ההישרדות (החומרית) בראש דאגותיו אין לו כוח ואמצעים להקדיש לניקוי הסביבה.

זו ממש האינטרפטציה שלך, כך אתה מבין את מה שהוא כתב, מאידך קיימת אינטרפרטציה שונה מהותית והשונה לך..., היא באה להתריע מפני "שבההישרדות אנחנו חיים מרגע לרגע", ואז מתעלמים מהסביבה..., זה רק מזכיר לי את אותו בעל מפעל שטען כי אם לא יקים את המפעל, אז לא תהיה פרנסה לכ- 150 אנשים, רק מה הוא שכח איזה נזק בריאותי יגרום לסביבה, ובסביבה מתגוררים אלפי אנשים, כך שהאוכלוסיה הזו תיפגע, אזי מהו השיקול, אלפי אנשים מול 150 איש. מעבר לכך אני לא יודע אם ראית את הסרט "איירין ברוקוביץ'", אחד מיני רבים העוסקים בזיהום סביבתי של מפעלים אשר גרמו נזקים בריאותיים לאלפי אנשים אשר חלו בסרטן, או הארוע בעיירה "בופאל" בהודו, בה נפגעו מעל רבע מליון אנשים כתוצאה מדליפה של חומ"ס...

כאשר התחלתי לעסוק בנושא הסביבתי (לפני כ- 30 שנה), קראו לי "דון קישוט"..., ממש לא נפגעתי, מאחר והקדמתי את זמני, וכך "העפתי מהכסא" את יו"ר השלטון המקומי וראש עיריה גדולה בישראל, רק עקב העלאת מודעות נושא הסביבה בעיר..., ועדת הפנים של הכנסת, טיפסה על "הר הזבל" בעיר, ערכה סיור במקבצי מפעלים בעיר, קיבלה הסבר מפורט על הסכנות הטמונות בחומ"ס שהיו בעיר ועוד אספקטים סביבתיים שונים, רק מה אנשים כמוך, לצערי ראייתם צרה וממוקדת, אני לא מאשים אותך...

אני מציע לך בתקרא שוב את המאמר לעיל, ותתנתק מהעויינות שלך לירוקים, הם לא נגד הפיתוח, כפי שבעל המפעל לעיל טען, אלא, כיום יש אמצעים שניתן לנקוט למניעת זיהומי סביבה, אמנם לא כל מפעל רצוי שיוקם בסמוך לאוכלוסיה, עקב הסיכון בתקלה, אך בהחלט ניתן להקים מפעלים שיעמדו בתנאי סביבה, זה רק כרוך בעלויות...

בלי לריב עם אף אחד

אני חושב שכבודו מתכוון triple bottom line

קרי שצריך מאזן מושלם בין חברה-סביבה וכלכלה

וזה .כל הקיימות על רגל אחת

לפיכך תארה הזויה או לא- זה בדיוק מה שהירוקים ה"רעים" מנסים לעשות

למצא איזונים...ולא כל חיפוש נפט , מלון או מגדל מיצרים את האיזון

ולצערנו אחריות איננה  נחלת אף צד  אבל מי שדוגל בקיימות לפחות מנסה....