אני אתחיל,

יש לי ארבעה חתולים כפי שאתם יודעים-

את פיסטוק סרסתי בגיל חצי שנה, לא ראיתי שום שינוי בהתנהגות שלה היא עד היום בגיל 12 מאוד אנרגטית ופעלתנית, היא כן השמינה מעט.

את ג'רי גם בגיל חצי שנה לא הייה שינוי התנהגותי הוא חתול שקט ורגוע עד שמעצבנים אותו. היום הוא בן 10.

את מנשה סרסתי בגיל חמישה חודשים, היום הוא בן שמונה- הוא שמנמן אבל קשה לדעת אם הוא שמן בגלל זה, הוא מקבל טיפול תרופתי נגד אסתמה וזה מגביר תאבון.

את בייבי עקרתי בגיל חמישה חודשים לא הייתה שום השפעה על האופי אבל היא כן שמנמנה.

מה עם החתולים שלכם? 

את טום סירסנו בגיל שנה וחודשיים אחרי שהטריף את כל הבית ביללות ובעיקר בריח.

בהחלט יכולנו לראות את השפעות הסירוס --> נהיה בטטה !! אבל זה לקח זמן עד שהוא הגיע למימדיו הנוכחיים

את טילי סירסנו בערך סגיל שנה וחודשיים גם אבל זו רק השערה כי מצאנו אותו בהיותו בוגר.

לקח לו המון זמן להרגע ולהפסיק לנסות לבעול לנו את הרגליים והידיים והאמת, עברו כבר שנתיים מאז הניתוח והוא עדיין מנסה לפעמים אבל כנראה משיעמום.

פרט לבץ, שסבלה ממום בלב, ולכן, לקח לי 5 שנים לאזור את האומץ הדרוש כדי לעקר אותה (עוקרה בשבוע שעבר), כל חתול/ה שגדל אצלי ומגיע אצלי לגיל 6 חודשים מסורס/מעוקרת... חתולים שמגיעים אלי בוגרים, מעוקרים/מסורסים טרם הגעתם...

לא ראיתי שום שינויים באופי (במקרה שלה ושל צוף, הלוואי ויהיה שינוי, כי שני אלה בלתי נסבלים ממש :)))))))...

את לילי עיקרנו בגיל חצי שנה , לא השמינה ולא כלום, רק נהייתה כלפתולה ומרשה ליטופים יזומים רק באיזור הראש.(כשהיא יוזמת, קשה לנחש מראש)

את שמשון סרסתי בגיל 1-2שנים(לא ברור כי הגיע מהרחוב בכוחות עצמו) - מעט! יותר רגוע ופחות תוקפן לחתולים אחרים.

בגהירה סורס בגיל 6 חדשים ובגיל 4 שנים עדיין מתנהג כגור, גבוה מהרגיל, לא שמן ומנסה " לעלות" על שמשון.

חתולי הרחוב - רק הרויחו - הנקבות יפות יותר והזכרים המסורסים נחמדים יותר. הזכרים שלא סורסו  תמיד עם פצעים וחולים יותר.

יונה

סופי עוקרה בגיל חצי שנה ומלבד השמנה קלה לא היה שום שינוי. לפני העיקור סופי הייתה רזה יותר ושרירית - קראנו לה דוגמנית על כי היא הייתה שחורה, רזה ויפיפיה ואכלה כמו דוגמנית על. היום היא מרופדת היטב ויכולה להיות דוגמנית למידות מלאות. :)

ג'יימי סורס בגיל 8 חודשים בעיקר בגלל שבמשך חודשיים לא היה לי כסף לסירוס אז חיכיתי קצת והתפללתי שלא יסמן לי את הבית (והוא אכן לא סימן). אין שום שינוי באופי שלו ומבחינת המשקל - הוא היה ונשאר חתול גדול ומעט שמנמן.

ארתור סורס בגיל 4.5 חודשים ואין שום שינוי באופי שלו. ארתור הוא ארוך ורזה וחוץ מטיפונת בטן נופלת הוא ממש לא השמין.

* חתולות רחוב אני משתדלת לעקר כבר בגיל 4 חודשים כי אני מפחדת שיתייחמו ויהרו (כבר קרה לי עם אחת בגיל 4 חודשים).

צטט: leeloo07 2008-10-03 03:16:34

את טום סירסנו בגיל שנה וחודשיים אחרי שהטריף את כל הבית ביללות ובעיקר בריח.

בהחלט יכולנו לראות את השפעות הסירוס --> נהיה בטטה !! אבל זה לקח זמן עד שהוא הגיע למימדיו הנוכחיים

 

את טילי סירסנו בערך סגיל שנה וחודשיים גם אבל זו רק השערה כי מצאנו אותו בהיותו בוגר.

לקח לו המון זמן להרגע ולהפסיק לנסות לבעול לנו את הרגליים והידיים והאמת, עברו כבר שנתיים מאז הניתוח והוא עדיין מנסה לפעמים אבל כנראה משיעמום.

 

 

זו תופעה מאוד מוכרת, זכרים שסורסו מעל גיל שמונה חודשים וחוו יחום ראשון, ימשיכו לנסות לבעול רגליים הרבה זמן.

לגבי ההשמנה חלק זה אולי הסירוס חלק זה כנראה חוסר פעילות גופנית ותזונה לא מתאימה.

יש להקפיד על תזונה שמתאימה לגיל החתול של חברה טובה ויש לחק לפחות עשרים דקות ביום במשחקי חכה על מנת למנוע השמנה.

שבת שלום,

צטט: אחת אלוהינו 2008-10-03 10:32:23

פרט לבץ, שסבלה ממום בלב, ולכן, לקח לי 5 שנים לאזור את האומץ הדרוש כדי לעקר אותה (עוקרה בשבוע שעבר), כל חתול/ה שגדל אצלי ומגיע אצלי לגיל 6 חודשים מסורס/מעוקרת... חתולים שמגיעים אלי בוגרים, מעוקרים/מסורסים טרם הגעתם...

 

לא ראיתי שום שינויים באופי (במקרה שלה ושל צוף, הלוואי ויהיה שינוי, כי שני אלה בלתי נסבלים ממש :)))))))...

 

כן את צודקת בד"כ אין שינוי באופי יש כן עליה במשקל בגלל רצון מוקטן יותר לשחק אבל זה בידיים שלנו, אם אנחנו נפעיל אותם אז הם ישחקו כל החיים וישמינו פחות.

צטט: סתם יום של חול 2008-10-03 12:59:05

את לילי עיקרנו בגיל חצי שנה , לא השמינה ולא כלום, רק נהייתה כלפתולה ומרשה ליטופים יזומים רק באיזור הראש.(כשהיא יוזמת, קשה לנחש מראש)

את שמשון סרסתי בגיל 1-2שנים(לא ברור כי הגיע מהרחוב בכוחות עצמו) - מעט! יותר רגוע ופחות תוקפן לחתולים אחרים.

בגהירה סורס בגיל 6 חדשים ובגיל 4 שנים עדיין מתנהג כגור, גבוה מהרגיל, לא שמן ומנסה " לעלות" על שמשון.

חתולי הרחוב - רק הרויחו - הנקבות יפות יותר והזכרים המסורסים נחמדים יותר. הזכרים שלא סורסו  תמיד עם פצעים וחולים יותר.

יונה

אכן זו מצווה לסרס חתולי חצר- הם חיים יותר, הם נפצעים פחות ובמקום מקסימום שנתיים של חיים יש להם חיים יותר ארוכים. הזכרים משוטטים פחות, הם פחות אגרסיביים כפי שאמרת וכך יש להם נטייה קטנה יותר להיכנס לקטטות ולהיפצע. ונקבה מעוקרת לא רק שהיא יותר גדולה ויפה פשוט יש לה חיים יותר טובים ובריאים.

בקיצור הלוואי ויכולנו לעקר את כולם! זה לטובתם ובסופו של דבר גם לטובתנו!

שבת שלום ושנה טובה 

הוטרינר שלי המליץ שסטון תעוקר בגיל 4.5 חודשים. סטון נשארה פעילה ואנרגתית, לא השמינה כמעט.

החתולים שלי חופשיים לצאת ולהיכנס הביתה ולכן יש להם מספיק פעילות.

הם זוכים לאוכל משובח, אך רק פעמיים ביום.

מודי סורס בגיל 5.5 חודשים (שוב לפי אותה המלצה), מודי חתיך הורס, לא סימן מעולם את הבית,

חברותי באופן אפלטוני עם חתולות.

לאחרונה הגיע לשכונה חתול לא מסורס שפותח בהתקפות אלימות כלפי כל חתולי השכונה,

כולל נגד מודי ומודי לא מוותר לו.

הייתי בטוחה שמודי לא אמור להיות חלק מהמאבקים האלו עקב הסירוס, אך בכל יום אני נאלצת להפריד בינהם.

מוזר, לא ?

*** בשכונה הקודמת שלי ידיד טוב עזר לי בסירוס חתולות השכונה אצל וטרינר עירוני . שתי אחיות שעדיין יש לי מעקב עליהן ושעוקרו בגיל כ- 4 חודשים השמינו למימדים עצומים. 

(מצורפת תמונה של מודי החתיך)

חתולים מסורסים הם אמנם פחות תוקפניים אבל הם עדיין מגנים בחרוף נפש על טריטוריה שלהם!

את סטפי שלי סירסתי בגיל מאוחר יחסית בגיל 5 ,מאחר ופחדתי מכל הפרוצדורה ולא רציתי להזיק לו,אז לא ידעתי שזה בריא ביותר.

מלכתחילה הוא לא סימן ולא ילל פשוט הוא הכניס את שולי הסיאמית שלי להריון ומצאתי את עצמי עם 5 גורים ושתי חתולים בוגרים.

היה קשה לטפל בכולם ,אז מצאתי לגורים משפחות טובות אצל ידידיי.

שולי היא נסיכה ,היא עדינה ושברירית ופחדתי מאוד לעקר אותה ,מאחר והפרוצדורה הרבה יותר מסובכת מסירוס.

אבל הצרחות של הייחום כל הלילה שיגעו אותנו ואת כל השכנים והיה סיוט.

לבסוף עיקרתי אותה בגיל 8 ולקח למסכנה שבוע שלם לצאת מהטראומה,היא לא אכלה ,לא שתתה,הסתגרה בעצמה ונאלצתי לתת לה עירוי של נוזלים ולהאכיל אותה במעדנים שיגבירו לה את התאבון.

זה היה סיוט כל כך פחדתי עליה וכאשר היא יצאה מהמשבר היא חזרה להיות חתולה אקטיבית ומאושרת,

היא לא השמינה כלל,היא קטנה בגודלה לחתולה בת 13 .

היי,

אני חדשה בפורום :-)

יש לי שני חתולים- סול וסאני.

סול בן שנה וחצי, הוא סורס בגיל חצי שנה  והסירוס שלו לא השפיע כהוא זה...

סאני לא מעוקרת, והיא ממש ממש רזה... אין לה תיאבון כ"כ גדול גם.

אנחנו עומדים לעקר אותה בקרוב ואני מקווה שיחול שינוי.

והנה תמונה של החמודים האלה :)

הי הדס,

ברוכה הבאה לקהילת בע"ח!

התמונה של סול מדהימה! איפה סאני?

מתי אתם מעקרים אותה?

נקבות לא מעוקרות הן יותר קטנות מנקבות מעוקרות.