שלום,

הישיבה היומית של הסקראם היא אלמנט קריטי להצלחת הפרויקט, אך אם זאת היא גם עלולה להפוך לבזבוז זמן של הנוכחים.
בפוסט החדש בבלוג, אני מנסה לתאר מה היא בדיוק הישיבה, מהם היעדים שלה, ואיך היא מתנהלת.

ממתין בקוצר רוח לתגובות שלכם.

אלעד. 

מנסיוני הדל עם ישיבות יומיות, הן תמיד מהוות בצורה זו או אחרת מקור לבזבוז זמן (וכן, זה תקף גם למקרה ה-15 דקות בעמידה).

בהתחלה נראה ש"הנה עלינו על דרך המלך", כולם באים בזמן ותורמים באופן ענייני. כעבור יומיים זה מתחיל בכך שכולם עסוקים ולא ממש ששים ללכת למקום הישיבה, ומינימום בנאדם אחד עובר בין המשתתפים כדי להזכיר שיש כזו (וכולם עושים את סימן ה"רגע" המפורסם שגורם להם להגיע באיחור אופנתי של רבע שעה) וממשיך במרמור כללי של "יש לי המון עבודה ואני תקוע כאן ומקשיב לדברים שלא קשורים אלי ישירות".

מה גם שהישיבות האלה נוטות להקבע לאזור 19:00 + שעה וחצי של ויכוחים כי כולם נגררים לדיון טכני, מקבלים מיני החלטות וכמובן רצים ליישם אותן – וכך אתה מוצא את עצמך עושה שטויות באחת בלילה ובבוקר למחרת מתחרט עליהן.

למען הסר ספק – אני כלל לא אומרת שזה דבר מיותר ולא תורם בעליל, אלא שרק קשה מאוד לשמור על צביון הישיבה הזריזה והיעילה.

הי אלעד,

האם מעבר לתיאוריה, ראית האם כיצד ישיבות יומיות כאלה עובדות?

לי קשה לראות איך דבר כזה מצליח, במקומות שעבדתי בהם, בעיקר במצב שלא כל הצוות משוגע על סקראם כהלכתו. התחושה שלי שבלי מנהל שיוזם את זה וגורם לפגישות האלה להתקיים זה ידעך די מהר.

בהיבט נוסף - כל הזמן מדברים על זה שצריך להיות יותר שיתוף בצוות / בין הצוותים, אבל רק לעיתים רחוקות

מישהו מוכן לעשות משהו כדי להתעניין במה שעושים אנשי הצוות האחרים. האם אנשים יקדישו 15 דקות בשביל זה? אני בספק.

ניסיתי פעם (בפרויקט מאוד לחוץ) ישיבת סטטוס (בבוקר - נראה לי זמן מתאים יותר) ונראה לי שהיה מוצלח.

גנאדי

(הלינק לפוסט לא עובד)

קודם כל הלינק תוקן (אני מקווה)

אני אנסה לענות לשניכם ביחד.
קודם כל, שניכם צודקים בכך שקיום הישיבה היומית איננו טריוויאלי ומובן מאליו בעיקר בשלבים הראשונים.
במקרה של סקראם תפקידן של הסקראם מסטר לדאוג לקיום הישיבה ולהתנהלות התקינה שלה שבין השאר כוללת שמירה על העובדה שהישיבה נשארת עניינית ומתומצתת.

בצוות שלי אני עובד כך כבר שנה וחצי ולא היה יום שבו לא היתה ישיבה יומית (בעמידה, רבע שעה, בד"כ פחות). אני אשקר אם אומר שכל הישיבות היו מוצלחות ותמיד הכל ורוד, אבל, כולם באים, "משתתפים לפי החוקים" ולא צריך להזכיר לאף אחד באופן אישי להגיע. בנוסף בכל מקום שהדרכתי (אימנתי) ניתן לראות בקלות רבה יחסית למה הישיבה לא עובדת.
אני חושב שאם הצוות רואה שישיבה היומית תורמת לו מצד אחד ולא גוזלת הרבה זמן בצד שני אין שום סיבה שהישיבה לא תצליח, ונכון, לפעמים לוקח קצת זמן להבין את זה. בנוסף בשלושת הצוותים האחרים שאני מאמן בסקראם (כמעט חצי שנה כבר) מתקיימות ישיבות יומיות בהצלחה מרובה.

לסיום נקודה שחשוב לי להדגיש: קיומה של הישיבה היומית צריכה להיות בשביל הצוות, ורק בשבילו (לא בשביל הר"צ) וחברי הצוות מעדכנים זה את זה במתרחש ולא את הר"צ, סביבה כזאת היא חיונית ע"מ להצדיק את קיומה של הישיבה, וברגע שזהו הלך הרוח מסביב לישיבה היא נראית אחרת לגמרי...

מקווה שעניתי לכם, אשמח להרחיב בכל פן שתרצו.

אני מסכים עם אלעד

אנחנו עושים ישיבה יומית באופן קבוע. וגם עם לעיתים אנחנו נסחפים לביזבוז זמן האווירה מאד טובה. אני חושב שהאינדיקציה הכי טובה ליעילות הפגישה היא שהרבה פעמים הרצון לקיים את הישיבה מגיע מכיוון חברי הצוות עצמם ולאו דוקא מכיווני

אגב לפחות מנסיוני ישיבות סנכרון כאלו יעילות גם בסביבות לא אגיליות

ארנון

 מסכים עם ארנון שמסכים עם אלעד.

גם אנחנו עושים ישיבת בוקר קבועה ויעילה למדי, בדיעבד לא תמיד נזקקים לה אבל מנגד לא מעט פעמים היא פותחת נושאים שמטופלים בהמשך היום.

סביבה אג'ילית  נכונה לא רק לפרויקטי תוכנה אלא לכל פרויקט, למשל בפרויקט בנייה פגישה קצרה בתחילת כל יום יכולה לעשות פלאים.

שלום לכם,

איני  מתחום ההייטק   .

אחרי שקראתי את חילופי המסרים ביניכם אפשר לומר שהמצב זהה בכל חברה ,השאלה היא האם המנהל נותן

גב ומניע את העובדים לתקן לייעל ולשפר מצב לקוי נתון , כי בסך הכל כולם שכירים בצורה זו או אחרת אבל למנהל

כל שאר התיאוריות מהספרים ומהאינטרנט שאתם קוראים אינני מכיר וזה נוטה לכיוון תחום התוכנה , לדעתי לא

צריך לסבך כל דבר בחיים  .

 כמו שאומרים הכל מתחיל מההנהלה .