למתעניינים בתחום זכויות היוצרים,

מצ"ב קישור לזכות זאת במשפט העברי.

http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=73

אי אפשר להעתיק זה לא מסוג Copy Left.

שאני אפול בפח הזה?

זה מוזר איך כל פעם אני מופתע מחדש לגלות שהדת והמסורת היהודית הייתה כה מתקדמת כבר אז.

סקירה מרתקת.

תודה.

צטט: (skipper) 2008-10-12 17:27:10

אי אפשר להעתיק זה לא מסוג Copy Left.

שאני אפול בפח הזה?

 חס וחלילה וחסה.

לכן אמרתי שחבל שאי אפשר (למרות שאני לא בטוח שהשימוש שאנחנו עושים בקהילה הוא מסחרי ולא נכנסים לאף סעיף פטור (כמו שימוש הוגן/ללימוד עצמי וגו'), אני לא ממש רוצה לנסות לפגוע באחרים או לבדוק את זה).

צטט: פשולי 2008-10-12 17:36:03

זה מוזר איך כל פעם אני מופתע מחדש לגלות שהדת והמסורת היהודית הייתה כה מתקדמת כבר אז.

 

סקירה מרתקת.

 

תודה.

אם תיכנס לגמרא, תראה ששיטת המשפט העברי דומה מאד בהגיונה לשיטה האנגלית הנוהגת כאן.

בסך הכל, בעיות דומות מביאות לפתרונות דומים.

צטט: אריאל, חיפה 2008-10-12 21:13:45

 

אם תיכנס לגמרא, תראה ששיטת המשפט העברי דומה מאד בהגיונה לשיטה האנגלית הנוהגת כאן.

בסך הכל, בעיות דומות מביאות לפתרונות דומים.

אני רכשתי לפני כמה חודשים את השו"ת 15+ של בר אילן,

וכל פעם אני נדהם מחדש כמעט בכל נושא משפטי דוקטריני וגם שלא.

תודה, מעניין והערות:

1. לפני מספר שנים נתקלתי בטענות המבוססות כביכול על המשפט העברי שהעתקת יצירות באינטרנט מותרת במשפט העברי, בבחינת "זה נהנה וזה אינו חסר"  - מהן לא השתכנעתי.

2. בספריו של פרופ מנחם אילון ישנה התייחסות ראשית ההגנה על זכויות יוצרים במשפט העברי, בשני היבטים:

א. ההיבט התוך קהילתי היהודי, ניתנו הגנות ליוצרים/מדפיסים ע"י הטלת קללה וחרם על המפרים.

ב. היוצרים פנו לשלטון (למשל לדוקס של ונציה, ביקשו וקיבלו צווי הגנה שאסרו העתקה של יצירות ספציפיות)

3. באופן כללי, נראה שהדין העברי עדיין בסוגיה נמצא עדיין בתקופה שלפני מהפכת הדפוס ועדיין לא מתמודד עם סוגיית מהפיכת המידע הדיגיטלי. גם אין בו סימן לכל ההתפתחות שחלה במשפט האינגלו-סכסי והקונטיננטלי בנושא הגנות.

צטט: פשולי 2008-10-12 17:36:03

זה מוזר איך כל פעם אני מופתע מחדש לגלות שהדת והמסורת היהודית הייתה כה מתקדמת כבר אז.

 

סקירה מרתקת.

 

תודה.

במקרה הספציפי, לע"ד אין לך מה להיות מופתע, שכן ההשקפה של ההגנה על זכויות יוצרים התפתחה במקביל להשקפות שהיו מקובלות באירופה הקונטיננטלית.

הבעיה היא שגם המשפט הקונטיננטלי וגם האנגלו-סכסי התקדם ומתקדם, מ 1436 ההגנה על יצירות הפכה מפריווילגיה שקונים או מקבלים לזכות ובצידה התפתחו גם הגנות וגם ממשיכה להתקדם לאור מהפיכת המידע הדיגיטלי ואילו במשפט העברי כנראה שמסביבות שנת 1,500 לא חלו הרבה שינויים.

אם באנגליה לאחר החוק של אן פרצה "מלחמת ספרים", הוכרו הגנות וכד' והיום אנו (שוב, לע"ד נמצאים בעיצומה של מלחמה בין ברוני התוכן ובין ציבור הצרכנים, הרי שלפי העולה מהמאמר, במשפט העברי מ 1,500 ועד היום לא חלו התפתחויות של ממש.

צטט: אריאל, חיפה 2008-10-12 21:13:45

צטט: פשולי 2008-10-12 17:36:03

זה מוזר איך כל פעם אני מופתע מחדש לגלות שהדת והמסורת היהודית הייתה כה מתקדמת כבר אז.

 

סקירה מרתקת.

 

תודה.

אם תיכנס לגמרא, תראה ששיטת המשפט העברי דומה מאד בהגיונה לשיטה האנגלית הנוהגת כאן.

בסך הכל, בעיות דומות מביאות לפתרונות דומים.

שלום אריאל,

אשמח לקבל הפניה יותר מדוייקת למקור המצביע על כך שבמשפט העברי בצד זכות היוצרים קיימות גם הגנות.

ידידי עו"ד זיסו

אני רוצה להוסיף כי יש הפרש של  ב 1,200 שנים בין התלמודים למשפט האירופאי.

התלמודים נחתמו בערך ב 200 לספירה.

סוף תקופת התנאים, האמוראים הוסיפו תקנו וחתמו סופית

בערך עד 400 לספירה.

אירופה הקונטיננטאלית, לא ידעה אז כלל מהדבר הזה הנקרא

זכויות יוצרים ובכלל קנין רוחני.

ועוד נקודה.

המונח "תום לב" נכנס פעם ראשונה לשימוש משפטי בסוף ה 119 בגרמניה,

המשיך לאנגליה ומשם עשה עליה לישראל.

המשפט העברי, הקדים את השימוש בו גם כן בערך 2000 שנה קודם לכך.

כל מה שאתה מכיר מהמשפט הקונטיננטאלי, כבר היה קיים אצלנו באופן מוכח וכתוב

לפני כולם.

קצת גאוות יחידה לא תזיק לנו

צטט: דורון זיסו עו"ד 2008-10-15 13:33:12

צטט: פשולי 2008-10-12 17:36:03

זה מוזר איך כל פעם אני מופתע מחדש לגלות שהדת והמסורת היהודית הייתה כה מתקדמת כבר אז.

 

סקירה מרתקת.

 

תודה.

 

 

במקרה הספציפי, לע"ד אין לך מה להיות מופתע, שכן ההשקפה של ההגנה על זכויות יוצרים התפתחה במקביל להשקפות שהיו מקובלות באירופה הקונטיננטלית.

הבעיה היא שגם המשפט הקונטיננטלי וגם האנגלו-סכסי התקדם ומתקדם, מ 1436 ההגנה על יצירות הפכה מפריווילגיה שקונים או מקבלים לזכות ובצידה התפתחו גם הגנות וגם ממשיכה להתקדם לאור מהפיכת המידע הדיגיטלי ואילו במשפט העברי כנראה שמסביבות שנת 1,500 לא חלו הרבה שינויים.

אם באנגליה לאחר החוק של אן פרצה "מלחמת ספרים", הוכרו הגנות וכד' והיום אנו (שוב, לע"ד נמצאים בעיצומה של מלחמה בין ברוני התוכן ובין ציבור הצרכנים, הרי שלפי העולה מהמאמר, במשפט העברי מ 1,500 ועד היום לא חלו התפתחויות של ממש.

לעניין זה חשוב להזכיר לכולם.

איך הגנו בישראל על שידורי לווין ואינטרנט עד לפני כמה חודשים

אתה יודע?

לפי חוק זכויות יוצרים משנת 1911, רק במאי האחרון נכנס החוק החדש

וביטל חוק שהיה קיים קרוב ל 100 שנים, והגן על כל סוג של זכות יוצרים

מתוך פרשנות, למשל תוכנה הוגדרה כיצירה ספרותית.

אתה יכול להגן על יצירה מתוך עיקרון החקיקה ולא חייב להיות במדוייק

שם היצירה או סוג היצירה, כך נוהגים גם במשפט דתי וגם במשפט אזרחי.

אתן דוגמא לעניין המתת חסד, האם לנתק חולה ממכונת הנשמה או לא.

התלמודים עסקו בזה עוד לפני שהיה מרכז רפואי איכילוב עם מכונות לב ריאה

באופן דיי ברור.

אם נוטה למות, לא יוסיפו כרית לראשו, על מנת לא להוסיף חייו וסבלו,

אם כרית לראשו, אין מוציאין על מנת לזרז מותו, משום לא תעמוד על דם ריעך.

עיקרון זה קיים עד היום, כולל במשפט הישראלי וברוב מדינות העולם הנאור.

צטט: דורון זיסו עו"ד 2008-10-15 13:35:41

צטט: אריאל, חיפה 2008-10-12 21:13:45

צטט: פשולי 2008-10-12 17:36:03

זה מוזר איך כל פעם אני מופתע מחדש לגלות שהדת והמסורת היהודית הייתה כה מתקדמת כבר אז.

סקירה מרתקת.

תודה.

אם תיכנס לגמרא, תראה ששיטת המשפט העברי דומה מאד בהגיונה לשיטה האנגלית הנוהגת כאן.

בסך הכל, בעיות דומות מביאות לפתרונות דומים.

שלום אריאל,

אשמח לקבל הפניה יותר מדוייקת למקור המצביע על כך שבמשפט העברי בצד זכות היוצרים קיימות גם הגנות.

איני מומחה לזכויות יוצרים, ולא על סוגיה זו נסבו דברי.

דברי התייחסו לשיטת החשיבה בגמרא ככלל. האנלוגיה מסוגיה דומה לבעיה שבפניהם. קיבוע התקדים, גם אם הנימוקים בתקדים היו יחודיים למקרה וכו'.