שלום לכולם,
תכניתה של אושרת קוטלר "דרוש הסבר" על אודות מחדלי ההסברה הישראלית http://docu.nana10.co.il/Article/?ArticleID=583930&TypeID=1&sid=186&pid=48הרגיזה אותי כהוגן.
זה לא שחלק מהדברים שהיא אמרה לא היו נכונים, אלא שלא יכולתי שלא לחוש כאילו היא ירתה את החץ, ואז סימנה סביבו את המטרה. המטרה יש לומר הייתה גוויה במצב רקבון מתקדם; דברים נכונים רבים נאמרו על אודות פעולות ההסברה של ישראל, והפתרון שאליו היא חתרה היה שאם יהיה לישראל מסר אחיד שימסר על ידי דובר מוסמך יחיד באופן מהיר, צלול כבדולח ובצורה קליטה ונעימה, מצבנו ישתפר להפליא, תחילה בתקשורת ולאחר מכן בדעת הקהל הבינ"ל.
זאת תפיסה נורא שטחית של המציאות בחו"ל וגם שלנו. לא יתכן להחצין מסר אחיד כאשר סוד גלוי הוא שהמדינה מפולגת. במידה רבה, זאת קללתה של הדמוקרטיה: היא לא יכולה להפיק "פראבדה" ולצפות לכך שכל העולם יגיד אמן.
קוטלר התלוננה באזני דוברת צה"ל מדוע היא העדיפה להוציא לאוויר העולם הודעה על אירועי קנא בלבנון באיחור ישראלי אופייני ולא הגיבה במהירות כנדרש. דו"צ טענה להגנתה שלא היה ידוע מה קרה ולכן העדיפו לברר את האירוע באופן מעמיק יותר, ובלבד שהמסר יהיה אמין. אני חושב שלא ניתן לצפות מדו"צ שתמסור גרסה שלאחר מכן תתברר כעורבא פרח, ובלבד שתהייה מהירה. אם דו"צ הייתה מוסרת גרסה מופרכת, העולם היה מתגולל על ישראל בטענת "הרצחת וגם שיקרת". יש להודות, שלא תמיד ניתן להגיב במהירות: במצב שנוצר, כאשר הפגיעה הייתה מהאוויר במטרת קרקע שלישראל אין גישה אליה, יש ליריב יתרון שלא תמיד ניתן לקעקע.
קוטלר התמקדה בהסבר מגומגם של אריה מקל מול תמונת אינקובטור ש"סבל" מניתוק החשמל לרצועת עזה. זה נכון, אולם אם נניח שמי שהיה מגיב לא היה אריה מקל אלא אשף טלוויזיה כמו נתניהו או אלון פנקס, הם יכלו להביס תמונה שכזאת במילים?
ולבסוף, הסבירה לנו החוקרת המלומדת מדוע ההסברה הישראלית מקרטעת: שגרירי ישראל ברחבי העולם עוסקים בכל דבר דבר שלא צריך, ואינם מוכשרים או מסוגלים לעסוק בהסברה. זה שצריך לערוך רוויזיה במערך השגרירויות של ישראל זה בוודאי נכון. אבל הטענה בכללותה היא כמובן שטויות: מי שנודד ממיטה למיטה מסוגל בה בעת להיות מסביר מעולה. הוא כנראה נזקק לזה לעתים קרובות.
בקצרה, מצבה של ישראל מורכב הרבה יותר מאשר תיארה קוטלר בתכנית של שלושת רבעי שעה. חבל, ארבעים וחמש דקות הם הרבה זמן; היא יכולה הייתה ליצור משהו הרבה יותר טוב. למשל, בשנת 67 הפך "דוד" הקטן והחביב ל"גוליית" ענק מזרה אימה. קוטלר כלל לא עמדה על כך שבמקביל עלה באירופה "השמאל החדש" ולא שאלה מה הייתה ההשפעה ההדדית בין מה שקרה כאן למה שקרה שם. הרבה לפני לבנון, ב-1976 החליטה עצרת האו"ם שהציונות היא גזענות. על דוכן האו"ם ניצב אז חיים הרצוג שהיה נואם בחסד ומסביר מעולה. את מי הוא שכנע? את מי שהיה משוכנע ממילא.
אצל קוטלר סברא ושתילה הייתה נקודת מפנה. היא כלל לא דנה בשאלה מדוע מקרה זה הפך לאייקון, בעוד שרצח המוסלמים על ידי הסרבים בסרברניצה, על אדמת אירופה, תחת חסות של חיילי או"ם מהולנד לא הותיר רבב של ממש בהולנדים.
זה לא מספיק להפריח ססמאות שההסברה לקויה, את זה כל אחד יכול לעשות גם בהפקה זולה הרבה יותר. מה שצריך תחילה לדעת הוא מה הזירה? מי האויב? ואיזה אמצעים יש לנקוט כדי לזכות בנצחון בקרב (כהגדרת קוטלר עצמה) הזה.
ולגבי השאלה מה היא הסברה באנגלית? http://en.wikipedia.org/wiki/Hasbara
אולי בעצם זה חלק ניכר מהבעיה?
חג שמח,
מיקי
הוספת תגובה על "איך אומרים הסברה באנגלית: בעקבות תכניתה של אושרת קוטלר "דרוש הסבר""
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה