זה הפאלוס או ההשראה? מה דוחף אתכן ליצירה, מה תחליף הפאלוס שלכן ?

קצת גילוי לב....מה יש.....................

אדמיאל קוסמן כותב על עצמו שהוא מבחין בשני מקורות אנרגיה שחוברים זה לזה-"אנרגיה פאלית"-גברית,

ולעומתה "השראה" טהורה, שאותה הוא מזהה כקשורה להוויה הנשית.

הפאלית כמעט לא נכנסת לכתיבת השירה......."כי השירה היא תוצר כל כך מעודן.."היא חייבת לנבוע מתוך

אותו חופש מוחלטומוך אותה עדינות גבוהה ביותר של הקשבה לאותו "משהו" שאי אפשר להגדירו בעולם השפה הרגיל.

"והפאלית שייכת לתנועה קדימהשל האגו; דהיינו לצורך המקנן בי מאז ומתמיד לומר לעולם בקול רם: אני קיים. הצורך לבלוט."  "אני נזכר מתוך הזדהות גמורה באמירה של אוגוסט רנואר, שהוא צייר את ציוריו באבר המין שלו.

"אשר להשראה- הרי שבאמת אי אפשר לומר עליה כלום, היא בכלל לא אוהבת "מילים יפות" והיא מתכנסת

בביישנות בתוך עצמה כשמנסים לכתוב עליה".  זה אדמיאל קוסמן הנהדר.

(קצת אבל רק קצת הוצאתי את דבריו מהקשרם, לצורך הדיון) 

מעורר אותי ליצירה:

התרגשות,

רצון להיות נוכחת,

עניין,

משוקעות,

אני לא יודעת כמה התחושות האלה הן פאליות.

) 

מאוד מעניין הפתיח שלך , הייתי שמחה לקרוא את המקורות אנא כתבי את שמות הספרים או המאמרים שהסתמכת אליהם.

אני מנסיוני האישי גליתי שהיצירה והרצון להביע קיים באדם ללא הבדל מין או גיל .

אני זוכרת את הרגע שהחלטתי שזה מה שאני אמורה לעשות בחיי.

זה היה בגיל 12 , לפני כן לא ציירתי בכלל.

ושהתחלתי לצייר באותה תקופה הבנתי שהסביבה מתחילה להעריך אותי ,

הצלחתי ליצור תשומת לב  סביבי שלא זכיתי לה לפני .  מצאתי את היחודיות שבי.

"אני קיים. "   יכול להכיל את הסיבה שלי לעסוק  ביצירה. 

 למרות שלפעמים יש לי יסורי מצפון על כך - הוספתי יצירה שלי שניראת לי משום מה מתאימה.

צטט: גלינקה 2008-10-16 10:44:16

ואני שואלת את הנשים האמניות פה

זה הפאלוס או ההשראה? מה דוחף אתכן ליצירה, מה תחליף הפאלוס שלכן ?

קצת גילוי לב....מה יש.....................

את מבקשת גילוי לב אבל לא ענית בעצמך על השאלה ואת גם מביאה ציטוט של גבר?

אני הפאלי מתנגד.

ואני לא שואל את הגברים וגם לא את הנשים, ולא עושה העדפות מתקנות.

הקוס-מן הזה הוא בכלל גבר? יש איזה דיסוננס בשם שלו.

מנסיוני הצנוע גם לויגינאלי יש תנועת אגו/ן משוחררת.

האמנות נישלטה באופן היסטורי על ידי גברים, ביחד עם התפתחות הצילום והליברליזם בחברה (אני לא אכנס לניתוח מעמיק של התנועה) נשים החלו לתפוס את מקומם הראוי בחברה באמנות ובכלל.

נשים ליריות (השראה טהורה) - גברים פאלים (תנועה של האגו) לא מחזיק מבחינתי מים. 

צטט: גלינקה 2008-10-16 11:02:30

ואני שואלת את הנשים האמניות פה

זה הפאלוס או ההשראה? מה דוחף אתכן ליצירה, מה תחליף הפאלוס שלכן ?

קצת גילוי לב....מה יש.....................

 

אדמיאל קוסמן כותב על עצמו שהוא מבחין בשני מקורות אנרגיה שחוברים זה לזה-"אנרגיה פאלית"-גברית,

ולעומתה "השראה" טהורה, שאותה הוא מזהה כקשורה להוויה הנשית.

הפאלית כמעט לא נכנסת לכתיבת השירה......."כי השירה היא תוצר כל כך מעודן.."היא חייבת לנבוע מתוך

אותו חופש מוחלטומוך אותה עדינות גבוהה ביותר של הקשבה לאותו "משהו" שאי אפשר להגדירו בעולם השפה הרגיל.

"והפאלית שייכת לתנועה קדימהשל האגו; דהיינו לצורך המקנן בי מאז ומתמיד לומר לעולם בקול רם: אני קיים. הצורך לבלוט."  "אני נזכר מתוך הזדהות גמורה באמירה של אוגוסט רנואר, שהוא צייר את ציוריו באבר המין שלו.

"אשר להשראה- הרי שבאמת אי אפשר לומר עליה כלום, היא בכלל לא אוהבת "מילים יפות" והיא מתכנסת

בביישנות בתוך עצמה כשמנסים לכתוב עליה".  זה אדמיאל קוסמן הנהדר.

(קצת אבל רק קצת הוצאתי את דבריו מהקשרם, לצורך הדיון) 

הגברים מונעים מרצון לשליטה, מתחרויות ומהנאה מסיכונים הנשים בד"כ מהרצון לביצוע טוב ואיכותי.

( אבחנה שמגובה ע"י נסויים מדעיים).זה בא לידי ביטוי גם בסגנון ניהולי, גם בנטיה לבחירה בעיסוק ואפילו בתחרויות ספורט.

עד כמה זה בא לידי ביטוי באמנות , לא יודעת, ההיסטוריה מלמדת שעד לפני שנים לא רבות האמנות נשלטה ע"י גברים. גם היום , הבעיה היא שגם היום, השיפוט האמנותי, כמו השפה, הוא בעל אופי גברי, ולכן אמנות נשית גם אם קיימת  לא באה לדעתי לידי ביטוי, נפסלת על הסף. רוב האמניות המצליחות של ה 20-30 שנה האחרונות ( במקרה עברתי אתמול על ספר שעוסק בזה) עסקו בעיקר בהתרסה כנגד המצב של האישה, אני לא בטוחה שהן ביטוי ל'אמנות נשית'.  הן ביטוי למה שהחברה מוכנה לקבל כאמנות נשית.

גם הנסיון לאפיין אמנות נשית ע"י מלאכת כפיים דקורטיבית ואובססיבית, לדעתי לא נכון הוא מקסימום מאפין נטיות שהתפתחו כתוצאה מהיסטוריה של דיכוי.

מי שחושב שיש היום שוויון ואין הבדל, טועה,  עובדה שאין קונץ או הירסט נשים. עדיין המחירים הגבוהים משולמים לעבודות של גברים. 

צטט: גלינקה 2008-10-16 12:18:41

ואני שואלת את הנשים האמניות פה

 

אדמיאל קוסמן כותב על עצמו שהוא מבחין בשני מקורות אנרגיה שחוברים זה לזה-"אנרגיה פאלית"-גברית,

ולעומתה "השראה" טהורה, שאותה הוא מזהה כקשורה להוויה הנשית.

(קצת אבל רק קצת הוצאתי את דבריו מהקשרם, לצורך הדיון)

ואני שואל - מה זה הקישקוש הזה?

ארז מותק... תרגע, ואתה גם לא מרוכז.

הכתבה היא  "כותב על כתיבה" מתוך מוסף ספרים של עיתון הארץ

(חיבוק לאיריס-באמת! רק זה וגלריה שווים שם, כל השאר סתם כתבות של שמאלנים)    :))

ואני התייחסתי לטור של אדמיאל קוסמן "לכתוב כמו גבר".

ואודי, שאוהב לדחוף את האגו/ן שלו,    איך קראת לו?   קוס-מן? אודי אודי אודי

אני מנענעת בצער את ראשי. ואגב אל תשכח את ג'נטילסקי המוכשרת והיו עוד, אם הגענו להסטוריה.

היו נשים מוכשרות וכמה פאלוסים מטרידים.

דבי אני כמובן עוד אכתוב את שלי...עוד קצת לשמוע.... ואגיב

אבל כמעט כולם כתבו מסביב לא ממש מתוך עצמם כולל דורית שכתבה נפלא, אבל כללי, א-מילי כתבה שתשומת הלב עשתה לה את זה,     ואיריס, מה זה משוקעות? אולי זה פאלי...

פעם מצאתי גור כלבים ולקחתי הביתה. הגור עשה כל הזמן בסלון. לא רצה בחוץ. לקחתי אותו לוטרינר. אמר לי הוטרינר, אני מומחה להתנהגות בעלי חיים, תבואי את והגור לשיחות.

הלכתי עם הגור לשיחות. הוטרינר הסביר לי, שהכלבים חיים בלהקות. ובכל להקה הכלב הקטן שואף להיות  הכלב  הגדול. מלך הלהקה, לשלוט על הכלבים הקטנים, על הטריטוריה, וגם לטפס על כמה שיותר נקבות.

אמרתי לוטרינר שהבנתי. חזרתי הביתה, הגור המשיך  לעשות בסלון.  הסביר לי הוטרינר. שבלהקה שלי ושל הגור, הוא הכלב הגדול ואני הכלב הקטן. אבל אם אמשיך לבוא לשיחות, ילמד אותי איך להיות כלב גדול. אמרתי לוטרינר שאני מוותרת.  מסרתי את הגור לאימוץ ולקחתי חתול.

מוסר השכל.

מי שרוצה להיות כלב גדול שתלך לוטרינר.  ומי שלא שתיקח חתול.

השתגעת? לגמרי?

לפאלוס אין תחליף.

לא  הבנתי את הקשר ,

אולי זה הקשר?

אבל זה כל כך נחמד ומצחיק שמה זה משנה.

"הוא הכלב הגדול ואני הכלב הקטן. אבל אם אמשיך לבוא לשיחות, ילמד אותי איך להיות כלב גדול. אמרתי לוטרינר שאני מוותרת.  מסרתי את הגור לאימוץ ולקחתי חתול.

מוסר השכל.

מי שרוצה להיות כלב גדול שתלך לוטרינר.  ומי שלא שתיקח חתול. " רואכר

זה ענק.

גם אצלי יש חתולים , והייתי רוצה גם כלבים .

אבל גם עם חתולים הולכים לוטרינר .

אמילי,

מה שרציתי לאמר. הוא שבחברה מערבית פתוחה , שלא כמו בחברה מסורתית, אשה יכולה לבחור.

תמיד היא תמצא "וטרינר " שיראה לה איך עושים את זה.