כמי שחולקת חייים עם כלבה, וחיה בשכונה ירוקה מאד (בכלל זה גם גינת כלבים) הנה מה שמפריע לי בגינת הכלבים:
1. אני אוהבת להסתובב עם אולי. הטיול התלת יומי מיועד עבורי כפי שמיועד עבורה. יציאה לגינת הכלבים איננה "טיול".
2. גינת הכלבים קטנה (ביחס לשטחים הירוקים) ואינה מטופחת - שני שולחנות פיקניק ושטח עפר מגודר איננו גינה בעיני. במקום לתחום גינות עפר קטנות, שעקב גדלן ואוכ' הכלבים הגדולה שהן משרתות, הופכות במהירות לאזור מסריח משתן וצואה (גם אם כולם מקפידים להרים), הייתי רוצה שיהיו גינות ציבוריות אמיתיות, המיועדות לאוכלוסיה שיש ברשותה כלבים ולאוכלוסיה ששמחה להיות במחיצת כלבים, וגינות אחרות בהן אין כניסה לכלבים.
3. כבעל משפחה וכלב, אין אפשרות לצאת עם הילדים והכלב לטיול משותף. גינות ילדים אסורות לכלבים וגינות כלבים אינן נעימות לילדים. התרת הכנסת חיות מחמד לחלק מהגינות הציבוריות, ללא תחימה, כפי שציינתי, יכולה לעזור.
4. הבעיה האמיתית, בגינות הכלבים ומחוצה להן, היא בעלי הכלבים שאינם אוספים את צואת הכלבים. הייתי רוצה לראות פקחים שמתמקדים בזה. שנותנים דוחות למי שלא אוסף את הצואה, גם בגינות המוגדרות ובכל אזור עירוני אחר. זה המטרד האמיתי בעיני.
אני הייתי רוצה לראות יום שבו החוק הדרקוני של "חובת זמם ורצועה" מבוטל לטובת התייחסות הומננית גם להולכים על ארבע. פעם שמעתי על "מבחני התנהגות" לכלבים שעל-פיהם ינתן אישור לכלבים רגועים להסתובב משוחררים עם בעליהם. הלוואי.
יאללה, הולכת להוציא את אולי לים (-:
הוספת תגובה על "יאללה חברה תזיזו ת'תחת"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה