פוסט ביקורתי 

 

רפואה משלימה - קרנבל האשליות

 

 תקציר:  9 נקודות -

 

 

 

1. אין הבדל מהותי בין רפואה קונבנציונלית לרפואה משלימה.

 

 

2. רפואה טובה היא רפואה שבה מתייחסים לסיבות האמיתיות למחלה, ולא משתמשים ב"שיטות" כדי לדכא את הסימפטומים למצוקתו של החולה.

 

 

3. ילדות קשה היא אחת הסיבות החשובות למצוקה נפשית ולמחלות אצל מבוגרים.

 

 

4. מסיבה זו חשוב לתת לכל אדם חולה הזדמנות לדבר על ילדותו, באווירה אוהדת ולא חינוכית. לשיחה מסוג זה עשוי להיות אפקט מרפא.

 

 

5. ברפואה המערבית מקובל להסתכל על גוף האדם כעל מכונה, ולהתעלם מאלמנטים רגשיים ואישיים. התוצאה בטווח הארוך היא, במקרים רבים, כישלון של הטיפול.

 

 

6. על הצורך בטיפולים מסוג אחר התלבש בשנים האחרונות גל עצום של מטפלים "אלטרנטיביים".

 

 

7. למרבה הצער, גם בטיפולים ה"משלימים" אין בדר"כ התייחסות נאותה לילדותם של החולים ולרגשותיהם. במקום דיאלוג אמפתי בגובה העיניים, מוצעות למטופלים טכניקות לדיכוי פיזי ורגשי, שנראות פעמים רבות כמו התעללות יותר מאשר כמו טיפול אמיתי. כך משלימה הרפואה המשלימה את הבריחה שלנו מעצמנו, מן העבר האישי של כל אחד מאיתנו, ומרגשותינו.

 

 

8. רוב הטיפולים המשלימים מבוססים על אמונות טפלות, בילבול מושגים, חוסר בידע מדעי, ורוחניות זולה.

 

 

9. ישנם טיפולים אלטרנטיביים שאינם מזיקים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 מאת נמרוד פ.

 

 

 

 

 

 

בני אדם הם שילוב של גוף ונפש. הרפואה המערבית, כפי שאנחנו מכירים אותה היום, מטפלת רק בגוף. היא צמחה מתוך גישה מדעית-אמפירית לגוף האדם, צברה במשך ההיסטוריה הקצרה שלה ידע עצום על מבנה הגוף ותפקודו במצבי בריאות ומחלה, ותיעדה את ההשפעה (או חוסר-ההשפעה) של טיפולים שונים על הגוף, בצורה שיטתית ומבוקרת.

מדע הטבע, או Science הוא הבסיס של הרפואה המערבית בת ימינו. בעולם המושגים של מדעי-הטבע, האדם אינו אלא מכונה מתוחכמת במיוחד. ע"י הסתכלות ומחקר של מנגנוני הפעולה של מכונה זו - החל מהמכניקה של ההליכה על שתיים וכלה בקידוד המידע הגנטי בחומצות הגרעין שבתא - המתודולוגיה המדעית מגיעה למסקנות איך לאבחן תקלות במכונה האנושית, איך לטפל בהן ואיך למנוע אותן, בדיוק כפי שמכונאי מיומן המבין היטב את מבנה המכונית, יודע לטפל בה ולמנוע תקלות בפעילותה.

בשנים האחרונות, הרפואה המערבית נעשתה טכנית במיוחד והשאירה בצד את האדם. הנפש נדחקה לתחום הצר של הפסיכיאטריה, ורופאים אחרים ממעטים לדבר עליה. הנפש, בניגוד לגוף, ניתנת לתיאור ולטיפול רק במושגים של מדעי-הרוח - ה-humanities . הכלים ה"קרים" של מדעי-הטבע אינם יכולים לתפוס אותה ולא דברים "חמים" כמו תשוקות, ערכים, חלומות, רצונות וזכרונות. לרופא שלמד להסתכל על בני אדם בעין אובייקטיבית של מדען, אין הרבה מה להגיד, בדרך כלל, על נשמותיהם של החולים שלו.

בהתחשב בידע הקיים היום, ההתעלמות מהגורמים הרגשיים למחלותיהם של בני אדם היא מטופשת. בפוסט "ילדים עצובים - מבוגרים חולים", כתבתי על סדרת מחקרים גדולה - מחקרי ה-ACE - בהם הוכח שבריאותנו כמבוגרים מושפעת בצורה משמעותית מהחוויות שעברנו כילדים. רוב הרופאים מתעלמים ממחקרים כאלה. "הגישה שלנו למחלות כרוניות רבות אצל מבוגרים", כותב ד"ר פליטי, החוקר הראשי, "מזכירה את היחס בין עשן לאש. אדם שתופעת האש אינה מוכרת לו, יתפתה בהתחלה לטפל בעשן, מכיוון שהוא הכי נראה לעין... מה שמצאנו במחקרי ה-ACE מייצג את האש הבוערת מתחת לבעיות שנראות לעיניו של הרופא, ומבהירות לנו שפעמים רבות אנו מטפלים בסימפטומים במקום בבעיה עצמה".

הסירוב של מרבית הרופאים לעסוק בילדותם של החולים גורם, פעמים רבות, לכישלון של הטיפול בטווח ארוך. הרופא מעלה את מינון התרופות, ומשיג בכך הקלה זמנית במצבו של החולה; אולם כמעט תמיד, החולה חוזר לאחר זמן-מה עם החמרה נוספת. במחלות רבות, כמו דלקות פרקים, דלקות מעיים כרוניות או אסתמה, מקבלים החולים טיפולים מסוכנים ולא-ספציפיים, מכיוון שהסיבות האישיות לבעיותיהם אינן נחשפות אף פעם - ולחולים אומרים שהסיבה לסבלם "לא ידועה".

 

על חוסר-האונים הזה של הרפואה המערבית "התלבש" בשנים האחרונות גל עצום של "מטפלים אלטרנטיביים". קופות החולים מנהלות מרפאות המציעות מגוון של שירותי "רפואה משלימה" - הומאופתיה, רפלקסולוגיה, איורוודה, רייקי, פרחי באך, דיקור סיני, ועוד כהנה וכהנה. השיטות הללו אמורות, כביכול, להשלים את החסר ברפואה המערבית, ולהביא מזור לבעיות שאינן גופניות גרידא.

המטפלים ברפואה המשלימה טוענים בדרך כלל, כי הגישה שלהם היא גישה הוליסטית - מתייחסת לגוף וגם לנפש האדם. טענה זו, כפי שאסביר להלן, בדרך כלל פשוט איננה נכונה. טכניקות ה"ריפוי" ברפואה המשלימה מבוססות, פעמים רבות, על "שיטות סבתא" עתיקות, שהומצאו בזמנים בהם הידע על גוף האדם ותפקודו היה מוגבל מאוד. גם הגישה הפסיכולוגית של חלק גדול מהמטפלים ה"משלימים" היא במקרים רבים מיושנת ומזיקה, מכיוון שמטפלים אלה אינם יודעים על ההתפתחויות שחלו בידע שלנו על שיטות פסיכותרפיה מודרניות ועל מוח האדם.

ניקח לדוגמה את ההומאופתיה. בשיטה זו, שמקורה בגרמניה של המאה ה-19, מוצעות למטופל תמיסות המכילות חומרים וצמחים מדוללים מאוד במים - למעשה, מקובל לדלל את התמיסות ההומאופתיות עד לרמה שבה כמות החומר במים היא אפסית. לטענת ההומאופתים, המים "זוכרים" בדרך כלשהי את החומר שהיה בהם. טענה זו מעידה על בורות בכימיה. מחקרים שנעשו על ההומאופתיה הוכיחו, לא במפתיע, כי היא בלתי יעילה לחלוטין.

כשעורכים מחקרים מסודרים עם קבוצות ביקורת, מגלים שרבות מהשיטות האלטרנטיביות אינן יעילות. אולם בחרתי בדוגמה של ההומאופתיה כדי להדגים בצורה הברורה ביותר שיטת "רפואה משלימה" שאין בה שום יחס לנפש האדם. במה שונה הגישה למטופל בהומאופתיה מגישתו של כל רופא מערבי? האם התרופה (ה"רמדי") ההומאופתית מתייחסת בדרך כלשהי לנפש האדם? האם התמיסה מנהלת עם המטופל דיאלוג הקשור לזכרונותיו, מאוויו, רגשותיו, רצונותיו? כשחולה פונה להומיאופת, הוא מקבל חומר אחד אותו עליו לבלוע. כשהוא פונה לפסיכיאטר, הוא מקבל חומר לבליעה מסוג אחר. הטיפול, בשני המקרים, הוא גופני גרידא.

בשיטות טיפול אלטרנטיביות אחרות, כאלה שאינן מבוססות על שימוש בחומרים, נהוג לדבר על "איזון אנרגטי". ה"האנרגיה" היא אחד ממושגי היסוד בתיאוריות "אלטרנטיביות" רבות: יש "אנרגיות חיוביות" ויש "אנרגיות שליליות". רייקי, למשל, היא שיטת טיפול הנעזרת ב"אנרגיית חיים המכוונת ע"י תודעה אלוהית". אבל למה, בעצם, מתכוונים אותם מטפלים אלטרנטיביים כשהם אומרים "אנרגיה"?

אנרגיה היא מושג יסוד בפיזיקה. ניתן למדוד אותה ולכמת אותה. החום שנפלט מהרדיאטור בביתנו הוא צורה אחת של אנרגיה. המאמץ שעלינו להפעיל כדי להעלות ארגז לבוידעם הוא צורה אחרת. הפיזיקאים היו מאז ומתמיד סקרנים מאוד בכל הקשור לאנרגיה, ופיתחו דרכים מתוחכמות לתאר חילופים של צורות אנרגיה ולמדוד אותה. התפתח תחום שלם בפיזיקה העוסק בכך - תרמודינמיקה. הגוף האנושי מכיל אנרגיה, משתמש בה (האנרגיה נמדדת בדרך כלל בקלוריות) ופולט אותה. את האנרגיה של גלי המוח אפשר למדוד באמצעות EEG ואת האנרגיה החשמלית של הלב שלנו מודד ה-א.ק.ג.

אולם את ה"אנרגיה" עליה מדברים ה"אלטרנטיבים" לא ניתן למדוד. וזאת מפני שלמעשה, לא מדובר כאן בשום תופעת טבע אובייקטיבית. זהו בסך הכל שם קוד לחוויה פנימית וסובייקטיבית. לדוגמה: כאשר אדם מרגיש כעס או פחד בנוכחות אדם אחר, הוא עשוי, אם הוא מדבר "אלטרנטיבית", לומר שהוא חש ב"אנרגיות שליליות". אם הוא חש אהבה והבנה, הוא מדבר על "אנרגיות חיוביות". קל יותר, אמנם, וגם אינפורמטיבי יותר, לנקוב בשם המפורש של הרגש בו מדובר, או לתאר במילים אישיות יותר את החוויה הפנימית. אולם זה עניין של טעם: המילה "אנרגיה" נמצאת כרגע באופנה.

הצרה מתחילה, כשלא מבינים את ההבדל בין מציאות אובייקטיבית וסובייקטיבית. אדם יכול לתאר לעצמו בדמיונו איך הרגשות שלו "זורמים" מגופו החוצה, או לתוך גופו, ולצייר ציורים המבטאים את דמיונותיו. מציורים אלה ניתן, במקרים מסויימים, ללמוד על המתחולל בנפשו של אותו אדם. להתייחס לציורים אלה כאל מפות אנטומיות, מאידך, זה כבר מעיד על בילבול מושגים עמוק. וזה בדיוק מה שחלק מהמטפלים האלטרנטיביים עושים, כבר אלפי שנים. אל ה"מפות" המדומיינות של "ערוצי האנרגיה" שלהם (ה"מרידיאנים"), הם מתייחסים כאל יישויות הקיימות באופן אובייקטיבי, כמו איורים באנטומיה. הם לוחצים על נקודות במפות הללו ודוקרים אותן במחטים. בתקופות קדומות, לפעמים זה כל מה שיכול היה זקן השבט לעשות בשביל אדם סובל. אולם בהתחשב בידע האנטומי של ימינו, המשך השימוש במפות אלה מבטא לעג לשכל הישר.

גל ה"ניו אייג'" הביא איתו בחזרה את כל הבלי ה"אולד אייג'" שחשבנו שנפטרנו מהם כבר. מטפלים בדיקור סיני, למשל, מגלים לנו מחדש את האסטרולוגיה, בה הם משתמשים למטרות "אבחון". הם גם מחלקים את בני האדם לחמישה סוגים לפי ה"יסודות": עץ, אש, אדמה, מתכת ומים - "יסודות" שנחשבו למרכיבים את כל החומרים בטבע לפני גילוי הטבלה המחזורית. בורות מסוג זה שלטה בכיפה באירופה הדתית והדוגמטית של ימי הביניים. כיום, במסווה של "הארה", ימי הביניים חוזרים אלינו - ובגדול.

המטופל ברפואה המשלימה אמור לקבל בלי שאלות את עולם המושגים המעורפל, את הטיעונים האבסורדיים, ואת זה שהתיאוריות האלטרנטיביות סותרות את העובדות. העלאת ביקורת - כפי שאני מעלה בפוסט זה - נתקלת בדרך כלל בגישה מתנשאת ותקיפה. לבחון את הטיעונים והמושגים של כוהני ה"ניו אייג'" - זה נחשב, משום מה, לחוצפה שאין שניה לה. כך מעודדת הרפואה המשלימה כניעוּת מחשבתית, ומחנכת את האדם להיות קורבן חסר-אונים לשטיפת מוח ופירסום שקרי.

ה"רוחניקיות" הפוסט-מודרנית מגנה חשיבה ביקורתית ועצמאית. אנשים שלא חושבים ושלא מעזים להעלות ביקורת - זה תמיד היה נוח מאוד לשלטונות, בכל זמן ובכל מקום. הנזירים בטיבט, למשל, השתמשו בשיטות של מדיטציה כדי לשלוט באוכלוסיית המאמינים שלהם במשך שנים רבות. בחסות הבודהיזם הטיבטי המשווק לנו כהתגלמות ההומניות והחמלה, נלקחו ילדים ממשפחותיהם למנזרים שבהם עברו טקסי השפלה מאורגנים ושטיפת מוח מסיבית בחזרה אינסופית על מנטרות ותפילות. ילד שסוטה מחוקי הלאמה עתיד, כך מאיימים עליו, להישלח לאחד מ-16 מדורי הגיהנום, בהם יעונה בשרו על ידי חרקים ענקיים, יישרף, ייכתש וייחתך בסכינים לאלף חתיכות. תרגילי מדיטציה אינסופיים מאמנים ילדים אלה לרוקן את מוחם ואת לבם מכל מחשבה ורגש. כך מבטיחים צייתנות מושלמת לגורו ולקאסטה השלטת, ואדישות מוחלטת לזכויות האדם ומצבו.

רוח ה"ניו אייג'" מתאימה גם לשלטונות ארצנו ולשיטה הכלכלית. אצל ה"רוחניקים" אין מקום לרגשות של התקוממות ומחאה שנחשבים לרגשות "שליליים". למעשה, אלה רגשות שליליים עבור בעלי-הכוח, מכיוון שהם עשויים לגרום לניסיונות לשנות את הסדר החברתי הקיים (למשל: לגרום להקמתם של ארגוני עובדים). תרגילים שונים המשווקים לנו באגרסיביות מיועדים לעזור לנו להשיג מצב של רגיעה מוחלטת - של "נירוונה" - מצב שבו לא חושבים דבר ולא מרגישים דבר. מי שמרגיש "רגשות שליליים" כמו כעס או עצב אמור פשוט "לשחרר" ולהפסיק להרגיש אותם. הטענה היא שה"שחרור" מרגשות אלה הוא "לטובתנו", אך האמת היא שבאוכלוסיה שנמצאת במצב "זומבי" קל יותר לשלוט ולנצל. 

 

האדם שהתנתק בצורה מקסימלית מהמציאות נקרא "מואר". אבל מה שקרוי "הארה" הוא למעשה מצב של מוות רוחני. לעתים קרובות, המתאמן אמור לגרום לעצמו כאב או אי-נוחות פיזית קיצונית ולהמשיך בכך עד שהוא כבר לא מרגיש את הכאב. "מבחני אומץ" מסוג זה מהווים "הוכחה" להשגת השליטה העצמית הרצוייה. כך, במקום להפוך לרגישים יותר וקשובים יותר לגופנו, במקום להבין מה המסרים והאיתותים של הגוף אומרים לנו - אנו לומדים שהכי טוב זה להתנתק מכל אלה ולהתחבר "ליקוּם" ולספירות שמימיות.

 

אז מה יש בהן, בעצם, באותן שיטות קיקיוניות של "הרפואה האלטרנטיבית"? חשיבה ילדותית ומבולבלת בכל הנוגע לרגשות; בורות מוחלטת בכל הנוגע למבנה גוף האדם ותפקודו; השפעות דתיות ואמונות-טפלות; הטפה לחוסר-מחשבה וכניעה לסמכות, ואכזריות גופנית ורגשית במסווה של נירוונה ואהבה. אין שום דבר רוחני במחטים שלה, בלחיצות, בצומות "לניקוי הגוף", במי-ורדים ובחוקנים. אלה אינן שיטות ריפוי אלא שיטות של ענישה: דרכים שונות ומגוונות להתעלל בגוף.

בהתחשב באבסורדיות של שיטות אלה, מדוע אנשים רבים נמשכים אליהן כל כך? רבים מאיתנו אולצו כילדים לדכא את רגשותיהם "השליליים". ילדים שגדלו כך למדו מגיל צעיר להציג לעולם תדמית מזוייפת ו"חיובית". מכיוון שלא היה לילדים אלה עם מי לדבר על רגשותיהם הכואבים, הם למדו להדחיק אותם בטכניקות שונות. בבגרותם, ישתדלו אנשים אלה להמשיך לקיים את ההדחקה הזאת בכל מחיר. תמורת בצע כסף, הם יוכלו להמשיך להתאמן בטכניקות של דיכוי-עצמי, ולהמשיך להאמין שזה "לטובתם". כך ההכחשה של חוויות ילדותם, של היחס המשפיל והמכות שקיבלו מהוריהם, של הזנחת צרכיהם הרגשיים והפגיעה בזכויותיהם הבסיסיות - יכולה להמשיך ולהתגלגל לדור הבא מבלי משים. העיסוק בתיאוריות והחזרה על סיסמאות מאפשרות להימנע מלעסוק בנושאים הכואבים. הגישות ה"רוחניות" - בדיוק כמו תרופות ההרגעה של הפסיכיאטרים - עוזרות לנו להישאר מנותקים מרגשותינו האמיתיים, ומונעות מחוויות ילדות קשות לצוף ולעלות אל הזיכרון.

אולם רגשות שהושתקו והודחקו בגיל צעיר אינם נעלמים; הם נשארים טבועים בגופנו, ואם אנחנו מתעלמים מהם, הגוף שלנו ימחה על כך בכל דרך אפשרית. את המרד של הגוף ניתן לדכא ע"י "טיפולים" המשתיקים - בדרך קונבנציונאלית או "משלימה" - את איתותי המצוקה והסימפטומים, לעתים אפילו לשנים רבות. אולם ההקלה המושגת בדרכים אלה לא יכולה להימשך לנצח. המצוקה המוכחשת תשוב ותבטא את עצמה - במחלות פיזיות, במצוקה נפשית, בנטיה לאלימות ובפגיעה עצמית. יותר מכל - היא תשוב ותתבטא ביחס שלנו לילדינו.

ישנן שיטות טיפול אלטרנטיביות שאינן נגועות בכל אותן חולאים שאני מדבר עליהם כאן. טיפולים בצמחי מרפא או במסאז`, למשל, הם טיפולים גופניים פשוטים, המסתדרים היטב עם השכל הישר. אין בהם שום דבר "רוחני", ובעצם, גם שום דבר אלטרנטיבי. מאידך, גם בהם אין בדרך כלל התייחסות נאותה לסיבות האמיתיות לתחלואיו של האדם: הנפש הפגועה.

 

הרפואה המשלימה כשמה כן היא: היא משלימה את הבריחה שלנו מעצמנו. היא נותנת לכל מי שמעוניין להמשיך לברוח מרגשותיו הכואבים כלים מגוונים לעשות זאת. היא משלימה את השתקת הסימפטומים וסימני המצוקה של גופנו, גם אם בדרכים שונות מאשר הרפואה המערבית. היא משלימה את הבריחה שלנו מהמציאות הקשה ומן האמת על ילדותנו. 

 

כאשר אנחנו מפסיקים לברוח מהאמת ומתייצבים מולה פנים-אל-פנים, אנחנו מגלים שהיא אינה הורגת. באופן כמעט פרדוכסלי, היא דווקא עוזרת להיפטר מסימפטומים מטרידים  ולהחלים ממחלות. היא מאפשרת לאדם להיות פתוח יותר לחוויותיו, זכרונותיו ורגשותיו מכיוון שהוא כבר לא מפחד מהם; והיא מאפשרת לאדם להפוך למבוגר אחראי, עצמאי, חושב, מרגיש. אדם חופשי שאינו נזקק לדתות, תיאוריות, טכניקות, מנטרות וקלישאות - פשוט מפני שהוא עומד על שתי רגליו ויודע להבחין בעצמו בין אמת לשקר, ובין רפואה אמיתית לקרנבל של אשליות.

 

 

אענה לך בקצרה מה דעתי: 

 א. הטעות הגדולה ביותר של הרפואה המערבית היא ביצירת הנתק בין הגוף, הנפש והתודעה האנושית.

ב. אנשים רבים מגיעים למטפלים 'אלטרנטיביים' פשוט משום שהם רוצים שסוף סוף יתייחסו אליהם בכבוד ולא יזלזלו באמונות שלהם, בידע שלהם ובחוכמת החיים שלהם.

ג. הרפואה הסינית אינה ניו אייג' ואינה אולד אייג', אמנם זוהי רפואה שנוצרה לפני אלפי שנים אבל היא מעולם לא הפסיקה להתפתח, לחקור ולגלות דברים, למעשה היא ממשיכה להתפתח עד היום.

לצערי, מה שכתבת על רפואה זו נגוע בשרלטנות ובורות.

הי רחלי.

למה שלא תזמיני את נמרוד לעשייה אמיתית אצלך,בשעורים.

אני יודע דבר אחד(מזה אלפי שנים אין לו הסבר מדעי),,,,: אם

נמרוד באמת יתחבר ויתרגל את העיניין,יש סיכוי אמיתי שהוא

יעבור שינוי לכל הפחות בתחום מרכזי אחד,הוא יהיה מסוגל

ל"חיות" ולקבל חוויות/ניסיון שלא ניתנים להסבר שכלתני

כמשהו אמיתי.

קצת עזרה לידידנו.

רק כיף

אלכסנדר דגן N.D

alexander-d@bezeqint.net

נראה ששניכם לא ממש קראתם את מה שכתבתי, או שלא הבנתם את דברי.

 

 

נמרוד שלום,

 

אני קראתי את דבריך והייתי רוצה להגיב עליהם.

 

כתבת על מחקרי ה ACE. האם אתה יודע מה ההשפעה של החוויות בילדות על הנפש? האם אתה מספיק מבין את נבכי הנפש על מנת להבין איך ניתן לשחרר את אותה החוויה? האם ברור לך שטיפולים מסויימים בתחומי הרפואה המשלימה אינם יודעים לשחרר חוויות מסוג זה? למה כל כך ברור לך שהדרך היחידה לשחרר אדם מחוויות ילדות - היא שיחה? מי קבע ששיחה היא הדרך הנכונה לשחרור? האם אין שינוי כל כמה שנים של התפיסות הפסיכולוגיות? אולי יתגלה בעוד 200 שנה שדווקא המגע העדין של השיאצו יודע לשחרר חוויות ילדות בצורה הטובה ביותר?

 

אתה כותב שהרבה מהשיטות לריפוי אלטרנטיבי מבוססות על "שיטות סבתא" שפותחו בזמנים בהם היה הידע האנושי בחיתוליו. האם משפט זה נכון גם לגבי הידע על הנפש? מה אנו יודעים היום על הנפש?? האם אתה יכול להגיד שאתה יודע על הנפש יותר מאשר ידע עליה הרופא הטיבטי לפני 2000 שנה? האם אתה באמת יודע על הנפש או שאתה יודע קצת יותר לפלסף עליה? האם יש לך כלים מדעיים למדוד את ידיעותיך בתחום הנפש ולהשוות אותם לידיעות של המטפל הסיני היום? מה זה רלוונטי בכלל שהידע בתחום הגוף התקדם פלאים? אתה אמור לדבר על הידע בתחום הנפש! בטעות הזו נפלת אתה: אתה חושב שאם השיטות האלטרנטיביות נוצרו לפני אלפי שנים, בזמן של דעות מיושנות בתחום הגוף, זה אומר שהם לא יודעות לטפל בנפש! והנה גם אתה מערבב מושגים של גוף ונפש שהרי בורות בתחום הגוף אינה מעידה על בורות בתחום הנפש!

 

אתה מביא כדוגמא את ההומאופתיה. האם ההומיאופתיה היא שיטה הוליסטית? האם הם טוענים כך? האם ראית "רופא משלים" שמשתמש בהומיאופתיה כשיטת ריפוי הוליסטית? תרשה לי לא להתייחס לדוגמא הגרועה שהבאת.

 

אגב, כשם שנעשו מחקרים לא מוצלחים על ההומיאופתיה, נעשו מחקרים מוצלחים על ההומיאופתיה. אני מביא לך דוגמא - http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17180695?ordinalpos=4&itool=EntrezSystem2.PEntrez.Pubmed.Pubmed_ResultsPanel.Pubmed_RVDocSum

 

אני מקווה ש pubmed מספק אותך בתור מקור מדעי מוסמך.

 

נקודה שנייה בקשר להומיאופתיה: שנינו מסכימים שאין אינטרקציה ברורה בין טיפול נכון לטיפול מוכח מחקרית, שהרי אם יש טיפול כמו הומיאופתיה שעוזר, זה לא אומר שזה נכון. גם סטרואידים עובדים נפלא על אסטמה...

 

כשהמשכתי לקרוא את דבריך התאכזבתי. חשבתי שאתה פחות דמגוג ויותר רציני. תפתח את pubmed בכתובת http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/ ותחפש למשל acupuncture תוך סימון של תוצאות מחקרים רפואיים בלבד (ללא מאמרים בנושא) כשהמילה acupuncture מופיעה בכותרת המחקר. תקבל מספר תוצאות של מעל 1000! חלקם מחקרים שהראו שהאקופנטורה יודעת לפתור בעייה מסויימת וחלקן מחקרים שמראים שהאקופנטורה לא יכולה לפתור בעיות אחרות.

 הבאתי לך כדוגמא את האקופנטורה אולם אתה יכול לנסות אותי ולבדוק רפלקסולוגיה, ויטמין C, אכינציאה ועוד ועוד ועוד.

תם העידן שבו אין מחקרים כפולי סמיות מסודרים בתחום הרפואה המשלימה. תתפלא אולי לגלות שרבים מהמטפלים מתעניינים במחקרים אלו ונעזרים בהם על מנת להתאים את הטיפול הנכון ביותר (גם מדעית) למטופל.

 

המשכת לתקוף את ההילרים ושאר המטפלים שמתעסקים עם "אנרגיה". בא נעזוב רגע את המינוח "אנרגיה" ונקרא לו כרגע "משהו". מחקרים הוכיחו את קיומו של ה"משהו" הזה ומי שלא מוכן להודות בכך, נשאר מאחור..

כשעושים טיפול של העברת "משהואים" (אנרגיות..) והוא עובד קופצים השכלתניים (מדי..) ואומרים ש"הכל פלצבו", כלומר, האדם נרגע - הוא נהיה יותר בריא. כל זאת ועוד - כאשר מספרים לאדם שהוא הולך להיות יותר בריא - אז הוא אכן נהיה כך. הכל בראש, הכל פסיכולוגי. חוקרים מאריזונה החליטו לשים קץ לטענות אלו. איך מבודדים את האפקט של המוח והפסיכולוגיה על האדם במחקר מדעי? עורכים מחקר על צמחים!
במחקר מדעי שפורסם בשנת 2004, הראו החוקרים שיש השפעה של מוזיקה או של הילינג (העברת אנרגיות) על נביטה של זרעים. בדרך זו רצו החוקרים להראות שההשפעה של המוזיקה וההילינג על האדם אינה פסיכולוגית, אלא השפעה אובייקטיבית. המחקר פורסם גם הוא ב pubmed  והוא נעשה עם קבוצת ביקורת כמקובל.

זה מחקר אחד ואתה מוזמן לפתוח את הראש ולקרוא מחקרים "משונים" נוספים. השורה התחתונה - גם אם זה מאד לא מוצא חן בעינינו - המדע הוכיח שקיימות השפעות ביולוגיות כתוצאה מ"אנרגיה" הזוייה שאינה מדידה בכלים פיזיקליים.

המדע אישר את הבורות...

 

כתבת על המפות של זרימת האנרגיה. אני מרגיש את זרימת האנרגיה. אתה מרגיש? כל דבר שאתה לא מרגיש לא קיים? תתעלה על עצמך ותבין שיש אנשים בעלי יכולות שונות מעט והם יכולים להרגיש את מסלולי האנרגיה בגוף. בעבר, היו הרופאים הסיניים מחפשים את נקודות האנרגיה אותן צריך לשחרר. בהמשך הם עיגנו את המסלולים על מפה על מנת להקל על מי שלא יודע לחוש. כשלמדתי פתולוגיה לא הקשתי על המרצה ללא סוף ובקשתי ממנו הוכחות לכל משפט. קבלתי את העובדה שישנם אנשים חכמים בעולם ולמדתי את עצמי ללמוד מהם. גם כשלמדתי הילינג לא חקרתי את המרצה חקירה צולבת. הוא לימד אותי לחוש את האנרגיה וזה הספיק לי.

 

ראיתי גם את הידע הנרחב שלך בכימיה. אני לא יודע אם אתה זוכר, אבל הייתה תקופה שבה חשבו כולם שהאטום הוא החלק הקטן ביותר בעולם. מאוחר יותר התגלה שניתן לחלק גם אותו. אולי בעתיד יתגלה שישנם חמש יסודות שמרכיבים כל פרוטון? אולי היסודות מרכיבים את האלקטרונים? ולא - אני לא חושב שמה שמרכיב את האלקטרונים זה עצים ומתכות. אל תתפס למילים המקבעות. הסינים למדו אותנו שכל דבר עשוי מתרכובת של איכויות שונות. כשייגמר חקר האלקטרון - אולי יופרכו הטענות של הסינים. האם מישהו יכול היום להגיד שלא כל הטבלה המחזורית מורכבת מ"יסודות על". כל כימאי מתחיל ובוודאי גם כימאי ותיק מבין שככל שהוא יבין יותר בכמיה הוא יבין עד כמה הוא לא מבין כלום. הכמיה מעולם לא התקרבה לקצה קצה של ההשלמה המדעית.

 

כל המטופלים שלי כמעט, היו כנועים מחשבתית לעולמה של הרפואה הקונונציונאלית. ברגע שבה השתחררו מהכבילות הזו - יכלו להפתח לחשיבה אחרת. הרפואה המשלימה כיום, איך שאני מכיר אותה, מעודדת חשיבה אצל האנשים. היא מעודדת את האנשים לחשוב מהיכן באו להם כל אלה. היא מעודדת את המטופלים לשאול ולהחכים. הרופא המשלים הוא היחיד שמוכן להסביר על הטיפול שלו לפרטי פרטים ולהסביר לאנשים את שהוא עושה. תנסה לשאול רופא ממוצע למה הוא בוחר להשתמש כטיפול באטופיק דרמטיטיס בסטרואידים ולא באנטיהיסטמינים. תספר לי איך היה...

 

האמת שנמאס לי להגיב למה שכתבת כי השאר נשמע לי גיבובי שטויות שאין מאחוריהם כלום. האם אכפת לי איך היו מתעללים הנזירים בבודהיזם בילדים? האם זה מראה משהו על השימוש שלי היום ביוגה למשל? אולי על השימוש בטאי צ'י? על מה אתה בכלל מדבר? מה רלוונטי השימוש שעשו שרלטנים בעבר - לגבי המצב היום? האם זה שהיו מדענים שהיו מושחתים מוסרית, מראה משהו על השימוש היום בתובנות שהם השיגו?

 ובקיצור - מה הקשר?

 

לסיכום - אתה יוצא מנקודת הנחה שאתה יודע הכל. הפסיכולוגיה היום היא הטובה ביותר. אין זרימת אנרגיה בגוף, הכל הבלים. הרפואה המשלימה מטפלת רק סימפטומטית. הטיפולים של הרפואה המשלימה הם הזויים. המטפלים המשלימים הם בעצם מתעללים סדרתיים באנושות כאשר המטרה היא שליטה מוחלטת על המטופלים. הרפואה המשלימה אינה מוכחת במחקרים מסודרים. הרפואה המשלימה... והרפואה המשלימה...

 

ומה שיש לי להגיד בקיצור -

 

1. בהצלחה.

 

2. אני לעולם לא נסיתי להכניס ל"מעגל השוטים" עוד אחד. מי שרוצה להשאר בחוץ - מוזמן. שלא יבכה אחר כך שכואב לו...

 

3. לי טוב בחיים.

 

 חיים טובים, נדב.

 

 

בתור מי שנמצא באופוזיציה לרפואה המערבית הקונבנציונלית, אתה מסתמך קצת יותר מדי על מחקרים מדעיים שמופיעים באינדקס PUBMED, לא? סתם, לידיעתך: להסתמך על מקורות מידע שכל כך קרובים לצלחת הפוליטית, זה קצת תמים ולא כל כך "רציני" כמו שאתה חושב. מעריכים ששליש מהמחקרים המדעיים בעיתונות ה"מקצועית" העכשווית הם מזוייפים. בשנת 2008 צריך לקרוא את האותיות הקטנות של כל מאמר לבד, ולהיות קצת יותר ביקורתי מזה. צא וראה מה שווים המחקרים על תרופות פסיכיאטריות, למשל, שמופיעים בכבוד והדר ב"פאבמד" המפורסם. הרי לא היית רוצה להסתמך על אלה, נכון? כבר מזמן קרסה האמינות של כל מה שנקרא פעם "מקור מדעי מוסמך". היום כל אחד צריך להשתמש בשכל שלו, בנסיונו האישי, ובמידע שאת אמינותו הוא יכול לבדוק באופן אישי. אבל רוב אנשי המקצוע הם כל כך שטופי מוח וצרי אופקים, שהם חושבים שאם משהו כתוב ב-NATURE או ב-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE אז הוא בהכרח נכון. לשאר הדברים שלך אני לא אתייחס הפעם מכיוון שגם אתה כותב שטויות. עלה והצלח.

שלום שוב, 

סליחה על האיחור בתגובה, ארגנתי סדנה ואירחתי מורה מחו"ל, אז הייתי קצת עסוקה.

טוב, אם מישהו עדיין כאן, אומר את הדברים הבאים -

א. אם לא הבנתי מה כתבת נמרוד, אז כנראה שלא כתבת כל כך ברור.

ב. לגבי הצעתו של אלכסנדר -  כל אדם מוזמן ללמוד אצלי, אני מלמדת בד"כ באופן פרטני. התלמידים שלי לא חייבים להיות 'מאמינים', אבל הם חייבים לתרגל את מה שאני מלמדת.

ג. לגבי התועלת שבתרפיה באמצעות שיחות, זאת שיטה ידועה גם ברפואה הסינית הקלאסית. אבל יש דברים שנשארים בגוף ולא ייצאו גם אחרי אלף שיחות. דברים אלו יכולים להשתחרר רק באופן אנרגטי. ודרך אגב, אני דוגמא לכך. סבלתי שנים רבות מאבל פתולוגי (משפחה שכולה) ולמרות שעברתי טיפול פסיכולוגי מעולה שהעמיד אותי על הרגליים, הרי שרק אחרי שהגעתי לסיפו שלי, יצאה העננה או האבן שנשאתי בתוך לבי.  ללא מילים, ללא אנאליזות וללא אשמים, זה פשוט יצא ממני. בכלל סיפו אומר ש"הסיפור לא משנה, אם זרימת הצ'י חזקה מספיק היא תיקח איתה כל אבן בדרך".

אני יודעת שלנמרוד זה בוודאי נשמע חסר הגיון, אבל אם זה נותן תקווה לעוד מישהו אחד שהיה במצב שלי וחשב שכל חייו ימשיך לשאת את האבנים שלו, אז דייני. 

ברכות אושר ובריאות לכולם,

כנראה שהטיפול הפסיכולוגי שקיבלת לא היה מעולה כמו שחשבת.

לא ציפיתי לתגובה אחרת ממך. רק תזכור דבר אחד - האדם הוא הרבה יותר מסך תאי גופו, מחשבותיו, רגשותיו ועברו.  ואני מאחלת לך שיום אחד תרגיש זאת גם על עצמך. 

היה שלום,  

צטט: צ'י קונג 2008-11-09 20:04:59

לא ציפיתי לתגובה אחרת ממך. רק תזכור דבר אחד - האדם הוא הרבה יותר מסך תאי גופו, מחשבותיו, רגשותיו ועברו.  ואני מאחלת לך שיום אחד תרגיש זאת גם על עצמך. 

היה שלום,  

 

  אני מבין שאת לא מסכימה עם דיעותי, אולם התגובה שלך מזלזלת ומתנשאת.

אה! פיספסתי את זה!

ובכן, חילוקי הדעות בינינו הביאו לכך שאתה תחשוב שאני לא מבינה את דבריך (בפוסט קודם) וכעת שאני מזלזלת בדעותיך (כעת). אני טוענת שאתה טועה בגישתך אלי ואתה טוען שאני לא בסדר איתך.

בוא נראה עכשיו, האם אתה חושב שהעניין ייפתר אם נשב על הספה הוירטואלית שלפנינו ונדבר על זה? וזה עניין כל כך פעוט, בין שני אנשים, שכנראה, לא ייפגשו לעולם. האם להערכתך, באמת, העניין ייפתר באופן מילולי? כמו שאומרים נסיים את העניין With no hard feelings? ללא משקעים כלל?

  

מה הקשר?

לא, אני לא חושב שיש לנו עוד על מה לדבר, או שיש בזה תועלת.

תודה ושלום.

אין כל יסוד עובדתי לטענותיך .

זרקת כאן המון סיסמאות שהקשר שלהן עם המציאות רופף .

לטעמי בגישתך אתה טועה ומטעה .