סוגיה מעניינת .
אני חושב שההחלטה באיזה נתיב לבחור קשורה גם לרקע ,המציאות הספציפית שבין הצדדים ,אישיותם והמחלוקות שעל הפרק.
אם יש פוטנציאל להסכמה, יש יתרון לגישור העשוי למנוע מצבים לא נעימים , לצדדים ולילדים.
זה נכון שבשימוש רק בגורם אחד, כגון מגשר, עלולה להתפתח אולי אצל אחד מהצדדים תחושה לא נעימה של העדפה לצד השני,
אך מניסוני , גם כשאתה מיוצג על ידי עו"ד , יש מקרים בהם אינך בטוח האם מי שמייצג אותך מציע לך משהו כי הוא רוצה לסיים כבר את התיק או שהוא באמת חושב על טובתך.
כלומר גם כאן עלולה להיווצר כלשונך "סכיזופרניה " , של אינטרסים.
לדעתי לא ניתן להימנע מלהשתמש גם בחושים שלנו ולהיות עם היד על הדופק, בשתי החלופות.
במקרה שלי , לא קיבלתי בשלב מסוים את עצת העו"ד ובדיעבד הסתבר שצדקתי.
האם זה קשור לכך שיש ויש בכל תחום? אולי.
הוספת תגובה על "ועוד בענין הקנין הרוחני ופסיקת בית המשפט העליון"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה