שלום,

לפני מס' חודשים פגשתי לקוח שרכש עבודות, תוך כדי הפגישה אמר :

"אני חייב להכיר לך מישהי שעלולה להתעניין בעבודות גם כן"

 הגיעה הגברת הביטה בעבודות ואמרה: "למה את לא צובעת את המסגרת?"

אני עניתי: כי אני ציירת לא ממסגרת. (בינינו אני מכירה את האופציה של צביעת המיסגרת אבל לא בא לי).

קיבלתי פרצוף עקום ממנה, גם התחילה להסביר כמה זה חשוב לדעתה.

לאחר הפגישה חשבתי שאולי הייתי צריכה להיות יותר גמישה בתשובתי?

חג שמח,

מירית בן נון

 

המסגור הוא בדרך כלל חלק בלתי נפרד

מהמראה הסופי של התוצר .

אם האמן הוא זה שמוציא את תמונותיו

ממוסגרות כחלק בלתי נפרד מהיצירה.

עליו להחליט אם צביעת המסגרת מתאימה

או גורעת מיופייה של היצירה.

בכל מקרה לאחר הקניה דבר לא מונע

מהלקוח להתאים בעצמו את המסגור
על פי טעמו האישי.

 

לפעמים הלקוח צודק, לעיתים לא.

לדעתי התייחסותך במקרים כאלה

צריכה להיות כמו אל סוג של ביקורת.

לקחת ממנה בסופו של דבר רק את

מה שטוב לטעמך.

 

 

 

התשובה הנכונה צריכה להיות,  רעיון נחמד ! איך לא חשבתי על זה קודם.

אין זה אומר ,שמרגע זה ואילך, הפכת לצובעת מסגרות.

את יכולה להמשיך בשיגרה כאילו לא קרה כלום.

ההבדל בין תגובתך ,לתגובה המוצעת הוא אחד , בתגובתך קנית לך אויב,

בתגובה השניה קנית לך אוהב.

 

את בהחלט צודקת (מחמאה לאגו), היו לי כמה ציורים שבהם ציירתי על המסגרת (את לא פריירית את מכירה את השיטה ) אבל הם לא נמצאים כבר בסטודיו (מעורר סקרנות). היית מעדיפה שגם המסגרת תהיה צבועה? (שאלה סגורה), על איזה ציור למשל? (שאלה פתוחה). ואז תקני אותו ?  ...

 

זה נכתב רק בהנחה שאת מעלה כאן את השאלה במובן של למצוא פתרון למצב.

כי אם את באופן עקרוני נגד שיגידו לך איך ומה לצייר, אז ברור שהכל דיבורים.

צטט: yahan 2008-10-19 19:57:37

התשובה הנכונה צריכה להיות,  רעיון נחמד ! איך לא חשבתי על זה קודם.

אין זה אומר ,שמרגע זה ואילך, הפכת לצובעת מסגרות.

את יכולה להמשיך בשיגרה כאילו לא קרה כלום.

ההבדל בין תגובתך ,לתגובה המוצעת הוא אחד , בתגובתך קנית לך אויב,

בתגובה השניה קנית לך אוהב.

 

 

מסכימה לגמרי עם הנ"ל

לדעתי צדקת בתגובתך.

במפגש לצרכי תצוגה/מכירה בין אמן לצופה/רוכש אין זה מתפקידו של הצופה/רוכש לחנך את היוצר.היצירה גמורה לשביעות רצון היוצר וכל שנותר לצופה להחליט האם הוא מתחבר אליה או לא. 

רוצה : ירכוש.

לא רוצה : שלא ירכוש.

כל אמירה נוספת מיותרת.

שיו...חבורה של יחצנים יש פה

זה קצת מפחיד

על כל שיחה איתם צריך לחשוב הרבה אחריה.....

צטט: גלינקה 2008-10-20 04:09:13

שיו...חבורה של יחצנים יש פה

זה קצת מפחיד

על כל שיחה איתם צריך לחשוב הרבה אחריה.....

 יש בזה משהו...

ברוב המכריע של המקרים התגובה הראשונה שלנו היא באמת מי שאנחנו

יחצנים או לא - כניראה כפי שהגבת מירית - זו את - וכמו שהלקוחה הגיבה זו היא, איך אומרים - "זה מה יש"

מועדים לשמחה

 

אין לי מושג אם הרעיון הספציפי של צביעת המסגרת במקרה של הציור המסויים נראה לך כרעיון טוב.

בעיניי המסגרת מאד משפיעה על מראה היצירה והופכת להיות חלק ממנה.

אהלן מירית

 

אני טוען שבחיים הכל עניין של גישה .

 

ואנחנו כבני אדם מושפעים כמעט כמו אוטומט מהגישה של העומד מולנו .

 

כנראה שהגישה והדרך בא היא שאלה אותך על המסגרת , הן אלו שהובילו אותך לענות כמו שענית .

 

אין לי ספק שאם הגישה שלה הייתה שונה וחיובית יותר , גם הגישה שלך הייתה נישמעת ומתקבל בעיניה כחיובית וייתכן ואפילו הייתה רוכשת ממך ציור בסופה של אותה פגישה .

 

מסקנה ,

מחובתינו להיות אנחנו ולזכור שהגישה היא זאת שתקבע את מעמדינו מול העומד מולינו .

 

תחשבי על זה בפגישה הבאה . . .

 

...לאחר הפגישה חשבתי שאולי הייתי צריכה להיות יותר גמישה בתשובתי?

 

 

כלומר? היית מוכנה לצבוע בעבורה את מסגרת הציור, בהנחה שאז היא היתה קונה ממך את הציור?

אם התשובה היא כן, יתכן ששגית בתשובה, ובצורה שבה ענית, ואולי הפסדת מכירה,

 

אם התשובה היא לא, אין לך על מה להצטער, הצגת את עמדתך בצורה כינה וברורה

נשארת נאמנה לעצמך, ואת משלמת את המחיר עבור זה ...

 

התשובה נמצאת אצלך- מה חשוב לך יותר, הנאמנות לעצמך או המכירה, והיכן עוברים הקווים האדומים שלך,

אני רואה באירוע כזה, אירוע מכונן, שבא לבדוק את עמדותינו ולהבהיר לנו מה הם הגבולות שלנו.

אז ככה..

אם מדובר היה בסכום נמוך מלכתחילה בעבור היצירה הייתי מנפנף אותה מכל המדרגות, מעליב אותה,

מעיר משהו ארסי על סגנון הלבוש שלה וגם ממליץ לה בחום לחזור לעץ הרמת-שרוני שממנו עוד לא ירדה בעצם.

אם הוצע לך סכום נדיב הייתי צובע כמובן את המסגרת מיד ומוסיף עיטורי פרחים בגווני זהב ולילך.

אם הוצע לך סכום עתק הייתי עושה את אותו הדבר ואף משבץ במסגרת כמה יהלומים בתוספת נגיעות של פרווה (סינתטית)

שלך 

זיו  

תמיד מדובר במפגש בין בני אדם - גם כשהמטרה היא מכירה.

 

התנשאות אף פעם אינה מובילה לטוב.

 

אם המפגש אינו מוצלח - אותו לקוח עם "פרצוף עקום" ידבר על זה עם חבריו וכך נולדת תדמית.

 

תרבות ודרך ארץ וגם המחשבה של רכישת לקוח שמביא לקוחות נוספים מומלצים תמיד.