יומן אימוץ: אוכלים ביחד טונה
שלב הגישושים הסתיים. החתול שחר מתחיל להרגיש בבית, משה זכה לחבר הצופה איתו בכדורגל. יומן אימוץ - פרק רביעי. הגרגור הגואל
משה אביעזר | 21/10/2008 18:58
מחנה האימונים של שחר בשירותים היה להצלחה מסחררת. העכברים העידו כי שחר חתול פעלתן בעל חוש ריח ועמיד בפני פעולות הסחה. קערת האוכל העידה כי לגור הקטן תיאבון גדול, קיר הגירוד העיד כי ציפורניו חדות כתער. ומהדובר של ארגז הצרכים נמסר כי קשה לו לדבר עם מסכת אב"כ על פניו. לחתול יש חילוף חומרים משובח. 
כשהמאמן נכנס, קיבל אותו שחר בכמה שינויי כיוון ומהירות, כדי להוכיח כי לא לשווא הטרחה, וכי הגיע הזמן לצאת מחדר ההלבשה. דלת השירותים נפתחה ושחר יצא למסע ריחרוחים. מתקן הגירוד, השתייה והאוכל יצאו גם הם, כדי שיתרגל לחיי האצילות שאני מתכנן לו. ואציל, אם הוא באמת אציל, לא יאכל במקום שהוא משתין.
לאחר שש שעות של אימון ניתורים והכנה מנטלית, החלטנו שנינו כי שחר הוכיח את עצמו והוא מוכן לאירופה. כשהודעתי לו שאני משבץ אותו לידי על המיטה במשחק מול לוקסמבורג, הוא קפץ על החלון, (שכמובן היה סגור וחסך את הטרגדיה של השנה). המשחק החל, אני פיצחתי גרעינים ושחר אכל טונה.
ישראל ניצחה 3:1 במשחק לא מעניין במיוחד. המזל שלנו הוא, שהיה לנו אחד את השני כדי להפיג את השעמום. שחר שמח ששברתי איתו דיסטנס. זה אפילו עלה לו קצת לראש כשתפס לי את הכיור בבוקר שלמחרת, כשרציתי לצחצח שיניים. הורדתי אותו, אמרתי בקול של קצין "לא שחר" ואז ליטפתי.
שחר לא ויתר וקפץ על הכיור עוד שבע פעמים. גם אני לא ויתרתי, הורדתי וליטפתי, ולבסוף שחר ויתר. אחרי שהגענו להבנות בסיסיות לגבי הכיור, החליט שחר לסדר לי את ארון הבגדים מחדש בכל פעם שפתחתי אותו. שוב הרמתי, שוב הייתי קצין ושוב ליטפתי. שחר הספיק לסדר עוד קצת בכל אחד מעשרת הפעמים שניסה, אבל בסוף נכנע. אותו דבר עם הרמקולים של מערכת הסטריאו. הוא כבר יודע מי הבוס כאן.
מיד קניתי קופסאת מסטיקים מרשרשת מפלסטיק. אחרי חצות יצא שחר למתקפה, ואני מצויד בקופסא רשרשתי לו. הוא ברח, הסתכל עלי בפליאה. חיכה קצת ושוב תקף ואני שוב רשרשתי. כך עוד פעמיים, ובסוף הוא נכנע. לאגדה היה סוף הרבה יותר טוב כי הצייד קיבל הרבה מילים טובות על כך שלא צד בלילה ההוא. מאז אני ישן טוב, ושחר צד מבלי להפריע.
כך עברו הימים מלאי נצחונות קטנים בקשר בינינו. יש לנו עוד הרבה הרבה ללמוד אחד על השני. אבל דרך המלך כבר נסללת לה ואנחנו באמת חברים טובים. בלילות, אני מסתכל על שחר משחק לפני שאני נרדם, וחושב על גראנולה והחברים האחרים במרתף של סברינה. מתגרדים ומחכים, לאדם להתחכך בו, ולתת לו פינה של אושר.
שחר החתול, פוזות למצלמה צילום: משה אביעזר
כשהמאמן נכנס, קיבל אותו שחר בכמה שינויי כיוון ומהירות, כדי להוכיח כי לא לשווא הטרחה, וכי הגיע הזמן לצאת מחדר ההלבשה. דלת השירותים נפתחה ושחר יצא למסע ריחרוחים. מתקן הגירוד, השתייה והאוכל יצאו גם הם, כדי שיתרגל לחיי האצילות שאני מתכנן לו. ואציל, אם הוא באמת אציל, לא יאכל במקום שהוא משתין.
לאחר שש שעות של אימון ניתורים והכנה מנטלית, החלטנו שנינו כי שחר הוכיח את עצמו והוא מוכן לאירופה. כשהודעתי לו שאני משבץ אותו לידי על המיטה במשחק מול לוקסמבורג, הוא קפץ על החלון, (שכמובן היה סגור וחסך את הטרגדיה של השנה). המשחק החל, אני פיצחתי גרעינים ושחר אכל טונה.
החתול שחר בבית החדש צילום: משה אביעזר
שחר לא ויתר וקפץ על הכיור עוד שבע פעמים. גם אני לא
רשרוש המטבעות
כל לילה אחרי חצות, כך לפי האגדה של שחר, רגליי וידיי הפכו לעכברים, והוא חייב לצוד אותם לפני שעולה השחר והם חוזרים להיות ידיים ורגליים. הלכתי לאישה אדיבה בחנות החיות וזו טיקסה לי עצה. "החזק קופסא קטנה עם כמה מטבעות בפנים. בכל פעם ששחר עושה משהו שאתה לא מסכים לו, תרשרש בה, ותגיד "לא" באסרטיביות. הוא יחזור על הפעולה עוד פעם פעמיים ואחר כך יפסיק. כאשר הוא עושה משהו שאתה כן מסכים לו, לך אליו, תלטף אותו ותספר לו כמה אתה גאה בו, כדי שיילמד גם מה הם המעשים החיוביים".
שחר בודק את הנעלים של משה צילום: משה אבעיזר
מיד קניתי קופסאת מסטיקים מרשרשת מפלסטיק. אחרי חצות יצא שחר למתקפה, ואני מצויד בקופסא רשרשתי לו. הוא ברח, הסתכל עלי בפליאה. חיכה קצת ושוב תקף ואני שוב רשרשתי. כך עוד פעמיים, ובסוף הוא נכנע. לאגדה היה סוף הרבה יותר טוב כי הצייד קיבל הרבה מילים טובות על כך שלא צד בלילה ההוא. מאז אני ישן טוב, ושחר צד מבלי להפריע.
כך עברו הימים מלאי נצחונות קטנים בקשר בינינו. יש לנו עוד הרבה הרבה ללמוד אחד על השני. אבל דרך המלך כבר נסללת לה ואנחנו באמת חברים טובים. בלילות, אני מסתכל על שחר משחק לפני שאני נרדם, וחושב על גראנולה והחברים האחרים במרתף של סברינה. מתגרדים ומחכים, לאדם להתחכך בו, ולתת לו פינה של אושר.
נא להמתין לטעינת התגובות 
הוספת תגובה על "דו קיום בשלום..."
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה