קופות הגמל הן חור שחור עבור כל המשקיעים, אבל זה אחד האפיקים החשובים ביותר, במיוחד כיוון שמדובר בהשקעה לטווח ארוך. רועי ברגמן מציג כמה כללים פשוטים לבחירת קופת הגמל שלכם

בשביל רובינו, עולם קופות הגמל הוא חידה. קופות גמל, קופות גמל לפיצויים, קופות השתלמות, ולכל אחת המאפיינים הייחודיים לה, תנאי פירעון שונים, כללי מיסוי אחרים. יישום מסקנות ועדת בכר מחייב את הציבור לגלות ערנות לקופות הגמל שלו. ממארס 2005 לעמיתים קל לעבור מקופה לקופה. זה לוקח רק 7 ימי עסקים ולא 30-45 יום כמו קודם. הקופות יצאו מהבנקים לגופי השקעה זריזים יותר, עם מדיניות ניהול סיכונים אחרת והרבה יותר שקיפות.

כל אחד יכול לגלוש לאתר גמל נט (http://gemelnet.mof.gov.il) שמפעיל משרד האוצר, להשוות את הביצועים של הקופה שלו לקופות אחרות, לבחון את ההרכבים שלהן, את רמת סיכון, ולקבל החלטה מושכלת. אגף שוק ההון באוצר דורש שכל קופה תנהל אתר אינטרנט פעיל, שיפרט את עיקר הנכסים שלה, וגם זו הזדמנות להעמיק את ההיכרות עם קופת הגמל שלכם. כדי להקל עליכם את הבחינה וההשוואה, ריכזנו את האלמנטים העיקריים שמאפשרים לכם לבחור את הקופה שמתאימה לכם ביותר.

1. שיעור ההשקעה במניות

יש היום שני סוגי קופות: מסלוליות, שמשקיעות מעל 50% באפיק ספציפי, וכלליות, שמשקיעות במניות, בין אם מדובר ברכיב נמוך של 10% בלבד ובין אם ברכיב גבוה יחסית של 50%. המשמעות כפולה: גם בתשואה שמניבה הקופה, אבל חשוב יותר, ברמת הסיכון שלה. את הנתונים האלה אפשר וחשוב לבדוק. הם חלק ממדיניות ההשקעה של הקופה ומופיעים באתר האינטרנט שלה.

2. שיעור החברות הקטנות המוחזקות על ידי הקופה

גם את הנתון הזה ניתן למצוא באתר האינטרנט של קופת הגמל שלכם. למעשה, המשקיע יכול לבחון את רמת הנזילות של כספי הקופה דרך שיעור החברות דלות הסחירות: מעט חברות - נזילות גבוהה יותר, ולהיפך. בעלי קופות גמל לטווח ארוך, שמעריכים שהסיכוי לפידיון כספם בשנים הקרובות נמוך, יכולים להרשות לעצמם שיעור גבוה יותר של מניות דלות סחירות, בעוד משקיעים שעשויים לפדות את כספם בטווח הקצר, יצטרכו לדאוג לנכסים נזילים יותר.

3. רמת ההתפלגות הענפית

המשקיע צריך לבחון עד כמה מפוזרות השקעות הקופה שלו בין סקטורים שונים. כמו בכל תיק מנוהל, פיזור רב מקטין את רמת הסיכון הכוללת.

4. מדיניות החשיפה למניה בודדת

כלומר, האם הקופה נוטה להשקיע אחוזים גבוהים במניה בודדת או שהיא מעדיפה פיזור על פני סל מניות. חשיפה למניה בודדת מגבירה את הסיכון בקופה. את הנתון הזה קשה יותר לבחון, כי לא כל הקופות מפרסמות אותו, אבל ניתן לדרוש אותו מהמשווק הפיננסי שמוכר לכם קופת גמל.

4. מדיניות הפיזור הגיאוגרפית

כמו בהתפלגות ענפית כך גם בפיזור הגיאוגרפי: ריכוז ההשקעות במקום אחד, למשל ישראל, מגביר את הסיכון. לכן חשוב לבחון האם מנהל הקופה דואג לפיזור גיאוגרפי של ההשקעות והאם מדיניות ההשקעה נותנת משקל רב יותר למדינות איתנות פיננסית, לשווקים מתעוררים או לשווקים אקזוטיים.

5. בסיס ההצמדה של האפיקים הסולידיים

בסיווג הקופות אפשר לבחון את מידת החשיפה שלהן למדד המחירים, לשקל, למטבעות שונים וכו'. יתכן שהחשיפה לאחד הרכיבים לא תתאים לכם במצב שוק מסוים (אינפלציה, התחזקות השקל, היחלשות הדולר וכו').

6. טווח הזמן של התחייבויות הקופה

השקעה באג"ח עם מח"מ ארוך יותר כרוכה, בדרך כלל, בסיכון רב יותר.

7. נכסים ללא בטוחה מספקת

זה אחד הסעיפים הקריטיים והבעייתיים ביותר. הכוונה להשקעה באג"ח בעלות דירוג נמוך מ-BBB, שנחשבות למסוכנות ומכונות אג"ח זבל.

8. השקעת הקופה במוצרים מובנים

זו אחת הבדיקות שלא ניתן לבצע בגמל נט, אך מומלץ להיכנס לאתר הקופה שלכם ולבחון את הרכב התיק, כפי שהוא מעודכן בדו"חות השנתיים. בהשקעה במוצרים מובנים טמון סיכון לא מבוטל, והיא מסווגת תחת סעיף הנכסים עם בטוחה מספקת, אלא שהדירוג לא מוענק להשקעה אלא לגוף המנפיק. כלומר יתכן שהקופה שלכם משקיעה במוצר מובנה ברמת סיכון גבוהה, אבל הדירוג הגבוה ישקף את יציבות הבנק המנפיק.

9. ביצועי מנהל הקופה לאורך זמן

בקופות הגמל נפוץ השימוש ב'טכניקות השנה הראשונה' (ראו מסגרת), ולכן חשוב לא להסתנוור מהתשואה הגבוהה בטווח הקצר, אלא לבחון את ביצועי הקופה מספר שנים לאחור, ובמיוחד בתקופות בהן השווקים ירדו. אפשר וכדאי לבדוק גם מי מנהל ההשקעות בקופה ומה רקורד התשואות שלו בקופות שניהל בעבר. חשוב לבדוק גם את איכות הגוף המנהל לאורך זמן - בדיקה שמסתמכת בעיקר על התשואות שהשיג.

10. דמי הניהול

בגלל התחרותיות הגבוהה בענף תיתכן שונות גבוהה בדמי הניהול בקופות השונות. ועד עובדים חזק במיוחד ישיג הנחה משמעותית בדמי הניהול, למשל, ועמיתים עצמאיים ישלמו דמי ניהול גבוהים במיוחד. לכן, דמי הניהול בפועל עשויים להיות שונים מאלה שמפרסמות הקופות, וכדאי לבחון מה הם דמי הניהול המדויקים שאתם מתבקשים לשלם. "