מערכת השאיבה שנמצאת במעיינות תל דן תפורק, והשאיבה תותר אך ורק ממעיין הדן הראשי, שהוא המעיין הגדול ביותר במזה"ת. בנוסף תממן רשות הטבע והגנים הקמת מערכת שתאפשר את ניצול המים המשומשים של מדגה הקיבוץ למטרות של השקיה חקלאית, ובכך תימנע הזרמת מי המדגה המזוהמים חזרה לנחלי מקורות הירדן. משמעות השימוש החוזר במי המדגה: חסכון של למעלה ממיליון מ"ק בשנה שנשאבו מהטבע.
במצב כפי שהוא כיום, מקבל קיבוץ דן את מימיו- לשימוש התושבים ולצורכי חקלאות מדגה וחקלאות גידולים- על ידי שאיבתם ממעיינות תל דן, אשר נמצאים ברום של מעל ל-190 מטר מעל פני הים, והקטנים יותר בספיקתם מאשר מי מעיין הדן הראשי, שממוקם נמוך יותר.זאת עקב סיבות היסטוריות של הקמת המשאבות והצינורות לפי שיקולי גרביטציה .
ההסכם שנחתם בין הצדדים יסיים את השאיבה ממעיינות התל הגבוהים ויעביר את השאיבה למעיין הדן הראשי, שאין כל סכנה להפסקת פעילותו. מי מעיינות תל דן ישובו כולם לטבע ויסייעו בשיקום בית הגידול הלח בשמורת טבע תל דן.
במקביל, תממן רשות הטבע והגנים את הקמתה של מערכת שאיבה חדשה, שתאפשר לקיבוץ לעשות שימוש חוזר במי חקלאות המדגה ולהפנותם להשקיית גידולים חקלאיים, במקום להזרים את מי המדגה המשומשים חזרה לנחלים ולגרום לזיהום אדיר של המים.
המערכת גם תאפשר את חיבורם של יישובים נוספים (שאר יישוב ושניר) למערכת השאיבה, ובעתיד צפויה להיחסך כמות של 3 מיליון מ"ק מים בשנה, שיהיו לשימוש הטבע- היישר מהמעיין. לפי תנאי ההסכם, את הקמת המערכת תממנן כאמור רשות הטבע והגנים, ואת אחזקתה יממן קיבוץ דן.
לסיכום:
המצב כיום – לפני ההסכם:
הקיבוץ צורך מים שנשאבים ממעיינות תל דן
המצב לאחר ההסכם:
הפסקת השאיבה ממעיינות תל דן והעברתה למעיין הדן הראשי
המצב כיום – לפני ההסכם:
הקיבוץ צורך כמות מים נוספת (כמיליון מ"ק) לטובת השקיית גידולים חקלאיים
המצב לאחר ההסכם:
הקמת מערכת שתאפשר שימוש חוזר במים הנצרכים ע"י חקלאות המדגה, ושימוש בהם לטובת הגידולים החקלאיים. התוצאה- השבת מיליון מ"ק לבית הגידול הלח
המצב כיום – לפני ההסכם:
שמורת טבע תל-דן, בית גידול במצב יובשני- בעיקר במהלך הקיץ
המצב לאחר ההסכם:
שיקום בית הגידול למצב של בית גידול לח
המצב כיום – לפני ההסכם:
המים המשומשים של חקלאות המדגה מוזרמים לנחלי מקורות הירדן ומזהמים אותם
המצב לאחר ההסכם:
שימוש חוזר במי המדגה לצרכי גידולים חקלאיים ,הפסקת ההזרמה של מי המדגה חזרה לנחלים, ומניעת הזיהום
המצב כיום – לפני ההסכם:
מבחינה אקולוגית: שטח שמורה יובשני
המצב לאחר ההסכם:
החזרת המצב לקדמותו – יצירת בית גידול לח, אחו ותעלות זרימה בשטח של כ-20 דונם
על ההסכם עבדו במשך שנים רבות, וכולנו תקווה שאכן יגרום לשיפור.
מה שמדהים הוא שעדיין יש צורך להגיע להסכם פרטני עבור כל מקור מים בנפרד,
ושלמרות חוק "זכות הטבע למים" שמעוגן מאז 2004 (למה רק מאז?..) עדיין לא "סופרים" את הטבע ולא מחשיבים אותו כצרכן מים לגיטימי.
הוספת תגובה על "זכות הטבע למים: הסכם מים בנחל דן"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה