אישה נכלאה לאחר שהרגה את בעלה הוירטואלי בעקבות גירושין וירטואליים

סוכנות הידיעות מדווחת

מטוקיו, על אישה יפנית בת 43 שגירושיה הפתאומיים במשחק וירטואלי בעולם וירטואלי בלבד גרמו לה להיות כה כעוסה, עד כי היא רצחה את הפרסונה הדיגיטלית של בעלה הוירטואלי באינטרנט ונעצרה בחשד לפריצה למחשבים – כך דווחה משטרת יפן ביום חמישי האחרון.

האישה נכלאה בחשד לגישה בלתי חוקית למחשב – קרי פריצה למחשבים וגניבת זהות של משתמש – ומניפולציה אלקטרונית לנתונים. היא השתמשה בזהותו ובסיסמא של השחקן בעל הדמות של הבעל הוירטואלי, וזאת כדי להיכנס אל תוך משחק מחשב פופולארי שבני נוער נוהגים לשחק בו בשם: Maple Story

כדי לבצע את הרצח הוירטואלי "לאור יום", כך אמר נציג רשמי של המשטרה בצפון סאפורו כאשר הוא מצטט את מחלקת המשטרה. הגורם הרשמי ציטט את האישה שספרה לחוקריה והודתה באשמות באומרה, "אני לפתע הייתי גרושה, ללא שום מילת אזהרה. זה גרם לי להיות כה כעוסה". האישה לא זממה כל סוג של נקמה בעולם האמיתי – מחוץ למשחק "מייפל סטורי", כך אמר הגורם הרשמי. היא לא הואשמה קודם לכן, אבל אם היא תמצא אשמה העונש המרבי שהיא יכולה לקבל הוא מאסר של עד חמש שנים או קנס של עד 50,000 דולר.

שחקנים במשחק "מייפל סטורי" מגדלים ומבצעים מניפולציות בדמויות דיגיטליות שקרויות "אווטרות" שמייצגות את עצמן, בעודן עוסקות בקשרים, פעילויות מיוחדות והן נלחמות כנגד מפלצות ומכשולים אחרים.

האישה השתמשה במידע לגבי שם התחברות שהיא נטלה מעובד בן 33 כאשר הדמויות שלהם היו נשואות באושר, והיא הרגה את הדמות שלו במשחק ("בעלה" בעולם הוירטואלי). האיש התלונן במשטרה כאשר הוא גילה שהאווטר האהוב שלו מהאינטרנט היה מת.

האישה נעצרה ביום רביעי ונלקחה עלפני יפן כאשר היא הוסעה למרחק עצום של כמעט 1000 קילומטר מביתה בדרום מיאזקי למעצר בסאפורו – שם האיש גר, כך אמרו גורמים רשמיים. הגורמים הרשמיים אמרו שלא ידוע כלל האם האישה נשואה בעולם האמיתי.

תודה על הפוסט המעניין,

השאלה המשפטית הממשית היא הגדרת המונח "חדירה למחשב".

 לעניין זה על קצה המזלג, הדין בישראל לכל הקשור לחדירת מחשב הינו

חוק המחשבים שבו בסעיף 4 כתוב:

 "החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב, דינו – מאסר שלוש שנים"

 מעבר לפן הפלילי חדירה נמדדת גם בצד האזרחי, קרי עוולת הנזיקין.

אלא שכאן הבעייה המרכזית, בניגוד למצב של דיני הקניין כגון מקרקעין "הסגת גבול",

הרי שחדירת מחשב מתבצעת על ידי כל אחד מאיתנו ביום יום, למשל, אתר דה מארקר

חדר למחשבי ושתל קובץ קוקיס בלי לבקש את רשותי, וכשאני שולח מייל אני בדרך

חודר לכמה מחשבים עד למחשב הנמען וגורע מימנו משאבים בכפיית נוכחותי אצלו.

לכן המונח חדירת מחשב הינה רחבה מאוד, ויתרה מכך, גם אם אני מוריד תוכנה פשוטה

שבאופן רנדומאלי מחפשת סיסמאות באתר מסויים (יש כאלה הרבה חופשיות), ואני מצליח לחדור

למחשב מסויים, עדיין לא בטוח שיראו את זה כחדירה, או בדימוי המוחשי פריצה ויש על כך פסיקה

ישראלית מצויינת, ראו פס"ד של ד"ר אברהם טננבאום : http://law.co.il/media/computer-law/mizrachi.pdf

אגב הוגש ערעור על פס"ד זה, והוא לא שונה, אך נשארה שאלת פרשנות הגדרת החדירה בצריך עיון.

הגישה כיום להעביר סוגיות שכאלה מהמשפט אל הטכנולוגיה, דהיינו מי שרוצה להגן על עצמו שלא יסתפק

בחוק, אלא שייגן על מחשבו באמצעות הגנות מתאימות וחזקות ומי שלא יעשה כך, ספק אם יקבל הגנה משפטית.

תודה רבה.

אני הייתי רוצה לקחת את הנושא הזה לכיוון אחר מזה של ספיר, והוא שאלה כללית של הדין בעולמות וירטואליים.

זו דוגמא מצויינת, "אישה הואשמה כי רצחה את האווטאר של בעלה".

כל מי ששומע את זה מזדקפות לו האוזניים. רצח. אישה. בעל. אוווווו מעניין.

אבל האם באמת אנחנו צריכים "לתרגם" כל מה שקורה בעולם וירטואלי במונחים מציאותיים?

ונניח שהיה מדובר רק בגניבה.

יוסי גנב לחיים חרב וירטואלית. זו עבירה?

לכאורה כן. הוא לקח דבר מה במטרה לא להשיבו (ועזבו רגע את השאלה "מה" הוא לקח והאם שורת קוד היא "נכס").

אבל מה קורה אם זה קרה במשחק דמוי מבוכים ודרקונים, בו גניבה היא חלק מהמשחק עצמו. יש אפילו מקצוע מסודר שנקרא "גנב" (למעשה יש שם גם "רוצח" על סוגיו).

מה קורה? למעשה בעל המשחק, המתכנת, הפך בהינף קולמוס פעולה שמותרת במשחק אחד לפעולה אסורה הבמשחק אחר, ולא רק אסורה - גניבה היא עבירה פלילית.

האם אנחנו צריכים לראות בכך בכלל עבירה פלילית?

המשטרה צריכה בכלל לעצור אישה כזו? הרי יש משחקים אחרים בהם הרג של דצמות של שחקן אחר היא חלק מהמשחק, אז בגלל שהמתכנת קבע שלא - זו עבירה פלילית?

זה היה רק על קצה המזלג. ניתן להרחיב אבל אשמח לשמוע גם אתכם.

צטט: יורם ליכטנשטיין 2008-10-28 09:24:13

תודה רבה.

אני הייתי רוצה לקחת את הנושא הזה לכיוון אחר מזה של ספיר, והוא שאלה כללית של הדין בעולמות וירטואליים.

זו דוגמא מצויינת, "אישה הואשמה כי רצחה את האווטאר של בעלה".

כל מי ששומע את זה מזדקפות לו האוזניים. רצח. אישה. בעל. אוווווו מעניין.

אבל האם באמת אנחנו צריכים "לתרגם" כל מה שקורה בעולם וירטואלי במונחים מציאותיים?

 

ונניח שהיה מדובר רק בגניבה.

יוסי גנב לחיים חרב וירטואלית. זו עבירה?

לכאורה כן. הוא לקח דבר מה במטרה לא להשיבו (ועזבו רגע את השאלה "מה" הוא לקח והאם שורת קוד היא "נכס").

אבל מה קורה אם זה קרה במשחק דמוי מבוכים ודרקונים, בו גניבה היא חלק מהמשחק עצמו. יש אפילו מקצוע מסודר שנקרא "גנב" (למעשה יש שם גם "רוצח" על סוגיו).

מה קורה? למעשה בעל המשחק, המתכנת, הפך בהינף קולמוס פעולה שמותרת במשחק אחד לפעולה אסורה הבמשחק אחר, ולא רק אסורה - גניבה היא עבירה פלילית.

האם אנחנו צריכים לראות בכך בכלל עבירה פלילית?

המשטרה צריכה בכלל לעצור אישה כזו? הרי יש משחקים אחרים בהם הרג של דצמות של שחקן אחר היא חלק מהמשחק, אז בגלל שהמתכנת קבע שלא - זו עבירה פלילית?

 

זה היה רק על קצה המזלג. ניתן להרחיב אבל אשמח לשמוע גם אתכם.

בהמשך לתגובה של יורם, אכן יש כאן שאלה של חיבור בין הצד הוירטואלי לצד המציאותי,

לדוגמא תחקיר הפדופילים של ערוץ 10, קרי, באיזה נקודה אם בכלל מתקיימת העבירה הפלילית

על יסודותיה העובדתי והנפשי.

שם בערוץ 10 מצד אחד של המחשב יושב אדם תחת שם וירטואלי ומדמיין כי מהצד השני שלו יש

ילדה בת 14 והם מקיימים יחסים וירטואליים ובלשון הרשת מסייברים סקס.

האם זה פלילי? הרי כל הדמויות הן וירטואליות ובמקרה של התחקיר מהצד השני ישבה תחקירנית

שרק הציגה עצמה כבת 14 והיא הייתה מעל גיל 18. דההינו הכל היה דמיוני.

מאידך, אם נתמיד ונומר כי ברשת הכל זה וירטואלי, אזי צריך חוקים אחרים שלהם החוקים הטריטוריאליים

הפיזיים לא תמיד מתאימים.

ומוסיף על השאלה של יורם האם ניתן לאנוס וירטואלית? האם אפשר לבצע מעשה מגונה וירטואלי?

אפשר לומר שמאז שנת 1994 העולם המשפטי היה במבוכה רבה עם פריצת האינטרנט לעולמנו ולא ממש ידע

לתת מענה לעולם הקיברנטי שהוא לכאורה אקסטריטוריאלי מוחשי.

כפי שזה נראה, האינטרנט בפן המשפטי מתחיל להיות מוצמד לדינים הקיימים בעולמנו אבל בהתאמות נדרשות,

גניבת חרב וירטואלית או רצח וירטואלי יכולים להחשב לחדירת מחשב ולגרימת נזק למשל בפן עגמת הנפש, קרי מחיקת קובץ.

גם דיני לשון הרע, קניין רוחני, נזיקין, חוזים ועוד עוברים עם השנים שינויים משמעותיים להתאימם למדיה זו ונראה שעוד יהיו לנו שאלות רבות כיד הדמיון הוירטואלי שהמשפט לעולם ירדוף אחרייהן ולא יצפה אותן מראש.

אפרופו אונס וירטואלי, ראו את המקרה של "אברי המין המעופפים" שקרו לאנשה צ'אנג בראיון שלה.

שלום,

אני נמצא בעולם הוירטואלי סקונד לייף כבר שנה. אנשים רבים מתבלבלים וחושבים שזהו משחק בלבד. גישה זו יכולה לגרום לפגיעה קשה ברגשות התושבים האחרים על כל המשתמע מכך. יש להכיר בכך שזה עולם ומלואו (נדל"ן, כלכלה, נישואים, גירושים, בגידות, מועדונים, גנים, חנויות) שאינו פיסי. אולם היחסים והרגשות בין התושבים בעולם זה אמיתיים מאוד. אני מניח שבעתיד יהיה צורך לחוקק חוקים מיוחדים שיכסו פעילות בעולמות וירטואליים אלה.

מוטי

I meant to give some more references to this case, which can be found here

ראשית תודה רבה על התגובה המקיפה,

לצערי כאן זה לא המקום לדון בסוגיות עומק,

אולי שווה לארגן סימפוזיון למשפט וטכנולוגיה המציג

את הגישה שלא הכל במשפט, אלא יש פתרונות טכנולוגיים

שהם טובים יותר מהמשפטיים.

לעניין מה שקורה כיום בפסיקה האמריקנית, ניתן לומר כי אחרי ה 11 בספטמבר

השתנתה מהותית הפסיקה לכל מה שקשור לחדירות מחשב גם עם תוכנות רנדומאליות חופשיות.

כיום לא הייתי מציע לשום אדם בכל מקום בעולם לנסות ולשחק עם האמריקנים בנסיונות

חדירה למחשבים, ואגב כך לא רק בענייני מחשב חל שינוי מהותי, אלא גם בחוקי ההגירה, פיקוח

מחמיר על תוכנות.

למשל לעניין תוכנות, ידוע הוא כי הטרוריסטים של ה 11 בספטמבר למדו את נתיבי הטיסה, נקודות

הציון, תדרי הקשר, ומיקום מבנים לתקיפה דרך תוכנת הפלייט סימולטור של מיקרוסופט ואף

ביצעו אימונים עם תוכנה זאת.