ידיעה שפורסמה היום "במעריב" : יהודים אמידים מחו"ל שולחים את ציורי האמנות שבאוספיהם למכירה בישראל כתוצאה מהמשבר הפיננסי העולמי. לדברי הכותב שוק האמנות בישראל עדיין יציב....

טוב אנחנו לו לגמרי תמימים ודי ברור שמדובר בכתבה "מטעם". אבל תמיד טוב לחשוב "שאצלנו הכול בסדר" ואולי סוף סוף התהפכו היוצרות ואספני האמנות המקומיים יעדיפו לרכוש אמנות בישראל על פני רכישה בחו"ל. זה טוב לאמנים המקומיים ,טוב לציבור וגם טוב לגלריות.

.

בברכה...

ההכנות למכירה הזו כמו גם חלק מהציורים שהגיעו, התחילו כמה חודשים טובים לפני שמישהו בכלל חלם על המשבר.

זו בסך הכל כותרת של יחסי ציבור למכירה הקרובה של מצארט בירושלים.

שום דבר לא השתנה.

יצירות אמנות שכאלה, שמגיעות לכאן, מגיעות עם הבטחת קנייה מחו"ל כד לתת סקס אפיל למכירות המקומיות.

בדר"כ יצירות אמנות של אמנים בינלאומיים, נקנות כאן במחירי מציאה ומוצעות שוב למכירה במחירים הרבה יותר גבוהים, בבתי המכירות בחו"ל.

אבל....בכל מקרה וכל מה שנעשה, משרת את האינטרסים של שוק האמנות המקומי.

שי ידידי...

.

בוודאי שהכול מתוזמר מראש עם מינימום הפתעות מצד המארגנים.

אבל קצת אופטימיות לא תזיק בסה"כ אם זה מה שנותן למכירה את הניחוח הבינלאומי הנדרש ואולי קצת "פירורים" יפלו לכיוון האמנים המקומיים אזי נותר רק לברך.

.

רונתי...

.

אולי כאן זה גיהנום. אבל לפחות זה הגיהנום שלנו.....

צטט: yacovgabay 2008-10-30 16:30:35

 

.

אולי כאן זה גיהנום. אבל לפחות זה הגיהנום שלנו.....

 

 יעקב,

או כמאמר הפתגם:

|"עדיף השטן הידוע מהמלאך הלא ידוע!"

צטט: yacovgabay 2008-10-30 21:23:04

שי ידידי...

.

בוודאי שהכול מתוזמר מראש עם מינימום הפתעות מצד המארגנים.

אבל קצת אופטימיות לא תזיק בסה"כ אם זה מה שנותן למכירה את הניחוח הבינלאומי הנדרש ואולי קצת "פירורים" יפלו לכיוון האמנים המקומיים אזי נותר רק לברך.

.

רונתי...

.

אולי כאן זה גיהנום. אבל לפחות זה הגיהנום שלנו.....

רונתי אני מבינה את הרגשתך ומזדהה איתה  מאוד מאוד ,

יעקב מי שעבד באמנות בחו"ל הציג בחו"ל,ומכיר אמנים ישראלים שעזבו ,

יודע איך הדברים מתנהלים שם, שומע איזה  כבוד יש לאמנות בעולם.

זה מאוד מתסכל שחוזרים הביתה לדשדש בתוך מקום שהאמנות נשכחה ממנו .

אני בכלל חושבת שאמנים שעוזבים את הארץ עושים בשכל .

ישראל רעה מאוד לאמנים  שלה.

אמילי....

.

את צודקת וגם רונה צודקת. ישראל היא מדינה קטנה אמן שלא סומן ע"י הממסד האמנותי כג'וקר יחסמו בפניו כל דרכי הגישה. (גלריות,מוזיאונים,פרסים ומילגות מטעם המדינה וכיוב). אמן שאינו בוגר בצלאל גילו מעל 35 ואינו מקושר עם "האנשים" הנכונים בתחילת דרכו - חשוב כמת.

אני כאמן שפועל כאן עשרות שנים יודע זאת על עצמי. יצירות האמנות שלי משווקות כיום בעיקר לשווקי חו"ל ואני "מחובק" על ידי הממסד האמנותי שם בצורה שבישראל לעולם לא יסכימו לקבלני. השלמתי עם כך ואולי הדור החדש שצומח כאן ישנה את פני המציאות העגומה הזאת.

אין שום חדש. 

בית המכירות המוזכר כאן מייבא

תמונות מחו"ל עוד מתקופת בעליו

הקודמים.

לא אחטא לאמת אם אומר שבמכירות

של בית מכירות זה תחת מנהלו החדש

רק גדל נפח האמנות המיובאת מחו"ל.

הספח הישראלי מתחיל רק לאחר

המכירות של הציור הבינלאומי. 

מי שנכח במכירות מסוג זה יודע שבשעות 

המאוחרות הולך ומצטמצם מספר

הנוכחים באולם ופוחת מספר הקונים.

צטט: yacovgabay 2008-10-31 12:30:03

אמילי....

.

את צודקת וגם רונה צודקת. ישראל היא מדינה קטנה אמן שלא סומן ע"י הממסד האמנותי כג'וקר יחסמו בפניו כל דרכי הגישה. (גלריות,מוזיאונים,פרסים ומילגות מטעם המדינה וכיוב). אמן שאינו בוגר בצלאל גילו מעל 35 ואינו מקושר עם "האנשים" הנכונים בתחילת דרכו - חשוב כמת.

אני כאמן שפועל כאן עשרות שנים יודע זאת על עצמי. יצירות האמנות שלי משווקות כיום בעיקר לשווקי חו"ל ואני "מחובק" על ידי הממסד האמנותי שם בצורה שבישראל לעולם לא יסכימו לקבלני. השלמתי עם כך ואולי הדור החדש שצומח כאן ישנה את פני המציאות העגומה הזאת.

אני התכוונתי במיוחד לחינוך , שזו הבעיה הכי גדולה .

שצריך לשנות את הדברים מהשורש.

צריך להחדיר אמנות -ותולדות האמנות , ציור ,ופיסול ,כמקצוע ככל המקצעות לכל שכבות הגיל בדיוק כמו מלמדים  מתמטיקה ולשון  .

ישראל גן עדן??

חח

אולי לסוחרי נשק..

צטט: a#mili 2008-10-31 21:20:47

צטט: yacovgabay 2008-10-31 12:30:03

אמילי....

.

את צודקת וגם רונה צודקת. ישראל היא מדינה קטנה אמן שלא סומן ע"י הממסד האמנותי כג'וקר יחסמו בפניו כל דרכי הגישה. (גלריות,מוזיאונים,פרסים ומילגות מטעם המדינה וכיוב). אמן שאינו בוגר בצלאל גילו מעל 35 ואינו מקושר עם "האנשים" הנכונים בתחילת דרכו - חשוב כמת.

אני כאמן שפועל כאן עשרות שנים יודע זאת על עצמי. יצירות האמנות שלי משווקות כיום בעיקר לשווקי חו"ל ואני "מחובק" על ידי הממסד האמנותי שם בצורה שבישראל לעולם לא יסכימו לקבלני. השלמתי עם כך ואולי הדור החדש שצומח כאן ישנה את פני המציאות העגומה הזאת.

 

 

אני התכוונתי במיוחד לחינוך , שזו הבעיה הכי גדולה .

שצריך לשנות את הדברים מהשורש.

צריך להחדיר אמנות -ותולדות האמנות , ציור ,ופיסול ,כמקצוע ככל המקצעות לכל שכבות הגיל בדיוק כמו מלמדים  מתמטיקה ולשון  .

 

 

בעשור האחרון רוב בתי הספר התיכוניים פתחו מגמת

אמנות ומגישים את תלמידי המגמה לבגרות בתולדות,

באמנות פלאסטית ובעיצוב. בעבר הייתה זו נחלתם של

מגמות האמנות בבתי הספר המקצועיים בלבד.

אולי נראה את תוצאות ההשקעה בעתיד הלא רחוק. 

השאלה שמטרידה אותי היא מדוע נשכחה בציבור האמנות

הישראלית?

מלבד ההזנחה רבת השנים של משרד החינוך יש לדעתי

סיבה נוספת והיא המחסור בגלריות איכותיות פזורות על

דרכו של עובר אורח ברחבי הארץ. בעבר היו בארץ קהילות 

אמנות מאוד פעילות בצפת, בעין-הוד, ביפו  ובימין משה.

בתל אביב היו גלריות רבות ברחובות: גורדון, דיזנגוף,

בן יהודה ובבתי המלונות.

הישראלי המטייל וגם התייר יכלו לרכוש אמנות ישראלית

טובה בכל מקום בדרכם.

הציבור שאינו רואה בסביבתו אמנות ביום יום גם לא קונה.

בפריז למשל. תשתית גלריות חזקה ומגוונת לא אפשרה 

לבית המכירות להשתלט על הענף ולהרחיק את הציבור

הרחב מרכישה.

אם לא ייווצר מנוף של בעלי גלריות, התארגנות אמנים

את אמון הציבור לצרוך מחדש.

לא נראה לי תקין שבמדינה כמו ישראל עם אחוז משכילים

כל כך גבוה יש כל כך מעט רוכשי יצירות אמנות.

ראובן , אני שנים רבות  בשטח אני יודעת איזה עוול עושים פה בנושא החינוך לאמנות לילדים ולנוער ,

אני גם עבדתי בחו"ל באר"הב עם ילדים ונוער , וראיתי מה קורה שם,

ונוצרה בעיה חמורה פה, ילדים מכיתות א- עד ו

לא לומדים אמנות וציור בצורה מסודרת , והילדים שלנו הם הדור הבא.

בחטיבות הביניים אין בכלל אמנות .

בתיכון יש אמנות לבגרות. 

  ויש מעט בי"ס שהמורים שמלמדים לבגרות שרמתם סבירה.

אני מקבלת אח"כ חבר'ה צעירים שרוצים להתקבל ללימודים גבוהים באמנות, הם מקבלים ציונים גבוהים בבגרות באמנות,  בזמן שהם לא מבינים חצי דבר על אמנות,

 היה לי תלמיד שסיפר שהוא  לא למד  להשתמש במכחול כי המורה לא לימדה אותם , הוא קיבל 100 לבגרות באמנות. 

 הוא עשה עבודות בעפרונות זה מה שהוא ידע.  הוא קיבל 100 בציון לבגרות כי הדרישות מאוד מאוד נמוכות.

יש לי חברה שהיא מורה לאמנות עובדת במשרד החינוך כאחראית  ובודקת מבחני הבגרות באמנות מטעם משרד החינוך ,

והיה לנו שיחות ארוכות על הרמה הנמוכה של האמנות .

יש מעט בתי ספר עם מורים מופלאים והרמה היא גבוה , אבל הם ספורים.

יש המון מה לעשות בכדי שהמצב ישתנה, והכל מתחיל ממודעות ,

 חינוך לאמנות זה אבן יסוד שאי אפשר לדלג עליה , והניסיון במערכת החינוך לעקוף ולוותר עליה  יוצרת נזקים לחברה שלמה .

ואתה יודע לי זה כואב , אבל רוב הציבור לא מבין מה העניין בכלל. 

כי הרוב חושב שאמנות זה לא חשוב.

צטט: a#mili 2008-11-01 09:55:39

ראובן , אני שנים רבות  בשטח אני יודעת איזה עוול עושים פה בנושא החינוך לאמנות לילדים ולנוער ,

אני גם עבדתי בחו"ל באר"הב עם ילדים ונוער , וראיתי מה קורה שם,

ונוצרה בעיה חמורה פה, ילדים מכיתות א- עד ו

לא לומדים אמנות וציור בצורה מסודרת , והילדים שלנו הם הדור הבא.

 

בחטיבות הביניים אין בכלל אמנות .

 

בתיכון יש אמנות לבגרות. 

  ויש מעט בי"ס שהמורים שמלמדים לבגרות שרמתם סבירה.

 

אני מקבלת אח"כ חבר'ה צעירים שרוצים להתקבל ללימודים גבוהים באמנות, הם מקבלים ציונים גבוהים בבגרות באמנות,  בזמן שהם לא מבינים חצי דבר על אמנות,

 

 היה לי תלמיד שסיפר שהוא  לא למד  להשתמש במכחול כי המורה לא לימדה אותם , הוא קיבל 100 לבגרות באמנות. 

 הוא עשה עבודות בעפרונות זה מה שהוא ידע.  הוא קיבל 100 בציון לבגרות כי הדרישות מאוד מאוד נמוכות.

 

יש לי חברה שהיא מורה לאמנות עובדת במשרד החינוך כאחראית  ובודקת מבחני הבגרות באמנות מטעם משרד החינוך ,

והיה לנו שיחות ארוכות על הרמה הנמוכה של האמנות .

 

יש מעט בתי ספר עם מורים מופלאים והרמה היא גבוה , אבל הם ספורים.

 

יש המון מה לעשות בכדי שהמצב ישתנה, והכל מתחיל ממודעות ,

 חינוך לאמנות זה אבן יסוד שאי אפשר לדלג עליה , והניסיון במערכת החינוך לעקוף ולוותר עליה  יוצרת נזקים לחברה שלמה .

 

ואתה יודע לי זה כואב , אבל רוב הציבור לא מבין מה העניין בכלל. 

כי הרוב חושב שאמנות זה לא חשוב.

עמילי,

אני קצת מכיר את מצב החינוך לאמנות בארץ, למדתי

בבית-ספר מקצועי אמנות לפני הרבה שנים ואני גם מלמד

עד לכיתה יב' לכל ילדי ישראל. עם זאת החדרת מקצוע

האמנות כמקצוע בחירה בתיכוניים ע"י המפקחת דליה

פגעו ברוב המקצועות הנלמדים, גם באמנות. 

בעיית החינוך בכללותה בארץ  קשה מאוד. לא בכדי יצאנו

לשביתה ממושכת וחזרנו לעבודה חבולים עוד יותר.

אני מאוד סקפטי שממערכת החינוך כפי שהיא מתנהלת 

היום תצמח לנו הישועה.

לדעתי גם הריכוזיות של בתי המכירות שהשתלטו כאן על

הענף גרמו בסופו של דבר נזק למרבית האמנים הישראלים

ובעיקר לצעירים שבהם.

כי אין זה מתפקידם של בתי המכירות לייעץ ולהסביר על

האמנות לקונה.

כתוצאה מכך נהנים ממכירות אלו רק מביני עניין מעטים.

מה גם שייבוא אמנות מחו"ל הפך לעסק משתלם בזמן

האחרון. כך שהמצב של עוד אמנים ישראלים שם יחמיר.

המוזיאונים עושים כמיטב יכולתם כדי להציג אמנות

ישראלית אך אין זה מתפקידם למכור ישירות לצרכן. 

לכן חשבתי שיש עוד גורמים שיכולים לקרב את הציבור

אל המודעות ובעיקר אל הצריכה. בראש ובראשונה האמנים

עצמם ולצידם גם מבחר גלריות מגוונות ברחבי הארץ.

הזכרתי את קבוצות האמנים שפתחו מרכזים בצפת,

בעין הוד וביפו (מקומות אלו נדמו בגלל מותם של רוב

האמנים הוותיקים).

קריית האמנים בצפת נפתחה ביוזמת הצייר קסטל,

כפר האמנים עין הוד ביוזמת הצייר מרסל ינקו.

אמנים שהצליחו לאחד סביבם קבוצות אמנים איכותיים.

האמנים זריצקי ורפי לביא היו גם מסוג האמנים שהזיזו

דברים לטובת קבוצות אמנים בקרב הממסד.

השישים והשבעים.

צו השעה הוא שהאמנים עצמם ותשתית גלריות עם אנשי

מקצוע טובים תקרב את האנשים שלא קיבלו כל ידע על

אמנות ממערכת החינוך.

התארגנות האמנים בדרום תל-אביב היא צעד בכיוון זה.

במדינות בהן הצרכן מעורב ומוצא את האמנות על דרכו

ברחוב הסמוך, או בכפר אמנים הנמצא על מסלול הטיול

שלו, מצב האמנים טוב יותר.