חבר , שהוא גם יזם נדל"ן אנרגטי במיוחד. הציע לי את ההצעה הבאה: להצטרף לקבוצת רכישה של אנשים צעירים שעיסוקם אמנות.שימו לב: זה סף הכניסה. הרעיון הוא לרכוש יחידת דיור בבית דירות שהוא בונה באחת השכונות הלא נחשקות בדרום העיר, מתוך הנחה שמין יעדיף לגור מסמיכות למינו.

מיותר לציין כי מדובר בבית דירות משמים לגמרי שאין בשימושי הקרקע שלו כדי להתאים את עצמו לאמנים דווקא (יעני סטודיו צמוד וכו'..)

נעזוב לרגע את האקט הפרסומי- גימיקי, יו ניים איט..

אני אמרתי לאיש מראש שיישכח מזה. כי אני מעדיף סביבת מגורים כמה שיותר הטרוגנית (עד כמה שאפשר למצוא כזה בלב העיר) לצורך בריאות הנפש שלי.

אבל מה לכם מלומדיי יש לומר בעניין? האם הייתם מעדיפים סביבת מגורים כזו? האם יש לה יתרונות בעינכם? ושוב לא בהיבט הנדל"ני חלילה כי אם בהיבט המוסרי- פילוסופי.     

"חבר , שהוא גם יזם נדל"ן אנרגטי במיוחד. הציע לי את ההצעה הבאה: להצטרף לקבוצת רכישה של אנשים צעירים שעיסוקם אמנות.שימו לב: זה סף הכניסה. הרעיון הוא לרכוש יחידת דיור בבית דירות שהוא בונה באחת השכונות הלא נחשקות בדרום העיר, מתוך הנחה שמין יעדיף לגור מסמיכות למינו. "זיו

תציע לו לתרום יחידת דיור אחת שתהיה מיועדת לעשיה אמנותית , גלריה או כל רעיון מתאים.

באמצעות זה הוא ירוויח פרסום הן עסקי והן רוחני.  וגם האמנים יקבלו אפשרות תצוגה.

כך כולם ירוויחו.

אם אתה מבין בנדלן ויש לך כסף מיותר להשקיע, לך על זה!

אם לא, לדעתי רוב הסיכויים שהחברות בינכם תסתיים במפח נפש בתוכנית של אמנון לוי.

לחליפין תציע הצעה:

החבר משקיע כסף, אתה את המוניטין (שווה כסף).

הרי זו תהיה שכונה של מין (אמנים) לא מין (יזמים).

יום נפלא!