צטט: איילת עמית אמנית 2008-11-02 08:41:20
אם יורשה לי - נדמה לי שאילנה לא מתכוונת להתנגדות לעזרה בביצוע.
השאלה להבנתי היא -האם האמן יכול להתנתק לחלוטין ממלאכת הכפיים, לתת לאחרים לבצע אותה לחלוטין במקומו
ועדיין להרגיש את אותה חדוות היצירה כמו בזמן הנפת המכחול או המפסלת במו ידיו.
האם אין כאן "תעשיה" במקום "יצירה"?
אמנות מושגית או אמנות קונספטואלית (Conceptual art) היא אמנות אשר שמה דגש על יצירת האמנות כרעיון אסתטי. ופחות על מימושו החומרי, כחפץ או כאובייקט. (ויקיפדיה).
בימינו - עידן הקפיטליזם המאוחר האובייקט הנחשק הוא המידע (סמלים). האמן העכשווי משתלב במרחב המידע ומייצר אותו.
הרברט מרקוזה, תאר את המעבר מעבודת כפיים לעבודת "ראש" בספרו "האדם החד-ממדי" (1964). האמן העכשווי (דוגמת וורהול, קונס, קוסטבי, הרסט, מדונה ועוד) שדרג עצמו להיות בעל:
"כושר שכלי, ולא חריצות כפיים, מיומנותו של הלוגיקן, ולא בקיאות של האומן במלאכתו, הפעלת מערכת העצבים, ולא הפעלתם של השרירים, מיומנות של הנווט, ולא כושרו של הפועל הפשוט, של הממונה על האחזקה, ולא של מפעיל המכונה"....
הסצנה האמנותית הקיימת מחייבת "אובייקט" ממשי כדי, להציג לסחור ולאסוף ובכך למעשה מדיחה את האמן מסביבת המדיה היומיומית שהפכה "וירטואלית" דיגיטאלית...הוא נדרש לא "להשתדרג" להישאר מאחור כחרוץ כפיים, מיומן, אומן, מפעיל שרירים, מפעיל מכונה...
מרקוזה מתייחס לכך:
"אמצעי התעבורה ההמונית והתקשורת ההמונית, המצרכים הכלולים במגורים, במזון ובלבוש, תפוקתה של תעשיית הבידור והמידע, שכה קשה לעמוד בפניה...(כל אלה) קושרים את הצרכנים אל היצרנים בקשר נעים ונוח, פחות או יותר, ובאמצעות היצרנים - אל המכלול כולו...כך נוצר דגם המחשבה וההתנהגות החד-ממדיים"...
זה נכתב לפני כ-50 שנה!!!
משהו רואה את "האח הגדול"?
/null/text_64k_1#