| 3/11/08 14:40 |
0
| ||
מזה נובע שכל מה שנכתב ונצרך דיגיטאלית באמצעות מחשב ומצוי און לין, אין לו ערך או שחוקי האינפלציה הופכים אותו לחסר ערך? לאיינשטיינים העתידיים, קריאה דחופה! אם ברצונכם להיות בעלי ערך כלשהו, אנא כתבו את הגיגיכם ידנית ושימרו בכספת!מה שחשוב זה הנדירות לא התוכן! נראה אתכם מנסים להיכנס למכרז ממשלתי עם manuscriptאו לשלוח שרבוטי כתב יד של תורת ההיפר-יחסות שלכם לכנס מדעי!!!אולי זה יתקבל בבהוטאן, (לדעתי גם שם כבר הגיע המחשב...) מה ההבדל בין כתב יד לפונט מחשב? יש כאן ניסיון לסגר את האמנות במנזרים המאוכלסים בנזירים "מביני דבר" ו"יודעי קרא וכתוב" של "כתבי יד", כאשר העולם מוצף בהיפר-טקסט אלקטרוני, הנקרא על-ידי כול?
-- אבי רוזן אמן מדיה חדשה http://www.youtube.com/user/ephemeral8 | |||
| 3/11/08 15:15 |
0
| ||
ובכן אמרת פה הרבה דברים נכונים וטובים והארת את עיניי , אבל למה לאומנים להתאים את עצמם לרוח התקופה בכך שהם מפסיקים לייצר, גם אני קראתי על אומנים גדולים שאחד מהם הוא הצייר אייבזובסקי שצייר עד יום מותו ולא הפסיק לצייר מעולם כי זו הייתה אהבת חיו ולכן העבודות שלו היו כה חזקות ויפות וטובות וכו' עד עבודתו האחרונה ,אתייחס גם למה שכתבת על כך שלא צריך לתת יותר מידי יחס לכתבות ופליטות פה למיניהן אך בכל זאת זה קיים , לא נראה לי שזה נאמר כדי להתאים את עצמם לתקופה ואם כן וזו נורמה מקובלת כיום , אז מה נותר לאלה שלא עובדים כך להתבייש בעצמם?
צטט חוה ראוכר:
מיכאל אנגלו שכב על הגב על פיגום במשך ארבע שנים וצייר את הקפלה הסיסטינית. עד כמה שידוע לי הוא עשה זאת לבד. הבעיה עם האמנים העכשווים שנותנים לציירים אחרים לצייר להם תמונות בסרט נע. היא איבוד האוטנטיות שלהם.
גם אני מודעת לסברה זו על מיכאל אנג'לו , ואם לא כך היה אז לא היו מעריכים את היצירה באותה מידה , לפי דעתי.
-- אילנה שגב | |||
| 3/11/08 17:45 |
0
| ||
לא קראתי את הכתבה אבל קראתי הרבה מהתגובות בדיון ואני מרגיש שהשאלה העיקרית שנשאלת היא האם האמן X הוא אמן אוטנטי או לא.
אני מאמין ששאלת האוטנטיות היא שאלה סובייקטיבית ואינדיוידואלית. אני לעולם לא אומר למישהו או על מישהו שהוא אוטנטי או לא. אני יכול לומר רק מה אוטנטי עבורי.
כשאני מתחיל לשאול האם האמן ההוא אוטנטי או לא, אני יודע שאני מתחמק מלהסתכל על האוטנטיות שלי (אולי משום שאנו לא כל כך אוטנטי בחיים שלי?)
לכן הנה תשובתי על השאלה שנשאלה בדיון (למרות שאני לא עוסק באמנות פלסטית אלא בכתיבה): עבורי להיות אמן אוטנטי זה לכתוב את היצירה במלואה, להרגיש את המילים זורמות ולחוות את ההיווצרות של דמויות ועלילה.
הדבר שאוטנטי עבורי הוא הדבר שמרגש אותי וגורם לי להרגיש ששווה לקום בבוקר. וזה לא משנה לי מה סופר אחר עושה.
רונן
-- רונן מולדובן - מאמן מדריך ומנחה בית גשרים - http://www.beit-gsharim.com | |||
| 3/11/08 18:45 |
0
| ||
-- אודי סלמנוביץ www.pantharhei.com | |||
| 3/11/08 21:04 |
0
| ||
צטט אודי
זה מכבר ידוע שמיכאלאנג'לו עבד בעמידה על פיגום שהיה תלוי מתקרת הקפלה, ושהיו לו כמה וכמה אסיסטנטים שעזרו ביצור הסטוקו/טיח והצבעים, בהעלאת החומרים למעלה לפיגומים ובצביעה של חלקים נירחבים של התקרה.
יכול להיות שהיו לו אסיסטנטים שעזרו בהכנת הטיח , הצבעים ובצביעה של חלקים מהתקרה. אבל את הציורים עצמם ושוב עד כמה שידוע לי, הוא עשה לבד במשך 4 שנים. ובקשר להשוואה למכתב של אינשטיין. במכתב מה שחשוב זה התוכן ולא כתב היד. בציור כתב היד הוא חלק מהתוכן. במיוחד בציור המופשט. -- www.havaraucher.com | |||
| 3/11/08 23:56 |
0
| ||
-- אבי רוזן אמן מדיה חדשה http://www.youtube.com/user/ephemeral8 | |||
| 4/11/08 00:19 |
0
| ||
-- אודי סלמנוביץ www.pantharhei.com | |||
| 4/11/08 07:24 |
2
| ||
הי אודי, אפרופו, קיבלתי השבוע מייל פרסומי שבו משפט שגרם לי תמיהה ואי נוחות:
ב"לובר" בפארז, חלק ניכר מתערוכות היוקרה, מציגות למעשה הדפסי "זיקלה" איכותיים, אשר צולמו בציוד האמור,הנמצא במעבדות המוזיאון.
חשתי את אותו משבר אמון עליו אתה מדבר. ההבדל בין להתבונן בדבר האמיתי לבין העתק (או זיוף) קשור לציפיה של הצופה. כאשר אנחנו מאמינים, בהמשך לציטוט שהבאתי, שאנחנו צופים במעשה יצירה חד פעמי של אמן, אנו חווים חוויה שונה מאשר כשאנחנו יודעים שאנו צופים בשכפול. מדובר בעיקר על ציור או רישום ולא על צילומים למיניהם (שם הרי ברור שאין כאן מגע יד באותו מובן). כאשר אני מסתכלת על ציור של ון גוך, הידיעה שהוא עצמו צייר אותו מגביר את התרגשותי.
האם זו גישה מיושנת? על פי אבי מדיה ואולי אחרים, החיים את הסייבר ספייס - כן. יש בטח הרבה אנשים שחושבים כמוהם - תנו לי שכפולים - וכמה שיותר.
אני אוהבת נדירות, אוהבת ייחודיות, את מגע ידו האוהב של האמן. לכן יש לי קושי עם כל הטכנאות הזאת.
יופי של דיון! -- דבי לוזיה גלריה שטרן מחברת הספר ״מדוע הפסיקה המונה ליזה לחייך״ | |||
| 4/11/08 08:15 |
0
| ||
יפה דרשת אודי ידידי! צריך להתפרנס בעדן הגלובליזציה, כפי שהיה מאז ומתמיד! אני שואל מדוע על האמן החי בעידן דיגיטאלי של מדיה המונית, שבו האינסטלאטור, משתמש בציוד אלקטרוני אולטרא חדיש המגלה נזילות בלתי נראות וחומרי הי-טק לאטום אותן! בסוף העבודה שעשה העוזר שלו הוא מגיש לך חשבונית מהמחשב הנייד שלו (קודם לכן הוא דיבר וקבע אתך מהסלולרי שהוא גם GPS, כדי למצוא אותך, וגם לשקיע את כספך ONLINE בבורסה). מדוע האמן נשאר עדיין יצרן "סידקית" ומיני "פיצ'יבקס" ידניים, אותם הוא אינו יכול לשווק ולמכור בעצמו אלא על-ידי "חונכים" המפרנסים אותו וקובעים לו זה כן, זה לא!?
צריך לשבור את התפישה הרומנטית של מהות האמנות, להתאימה למציאות... וכמה שיותר מוקדם! אחרת באמת האמנים יהיו פריקים שחפניים,מסריחים מטרפנטין רעבים ללחם, הגרים ומשרבטים במקלטים ועליות גג, וממתינים עד בוש שאיזה מאכר יכנס ויקנה מהם משהו קטן.
אנא קרא את "פריפריה מרכז"
דבי נכון, זה הכול בראש! חונכנו על ברכי האוריגינל כערך עליון. היום אין אוריגינל!(ראי הגדרת בודריאר לסימולקרה) הפתק הקטן שליד התמונה עושה את ההבדל, הוא מודיע זה פקסימיליה לא אמיתי! וידועים מקרים שגם המומחים הגדולים ביותר "פישלו" בקביעת זיוף כמקור. מה נשאר? הסובייקט שקובע לעצמו" "אוהב לא אוהב אמנות לא אמנות "
-- אבי רוזן אמן מדיה חדשה http://www.youtube.com/user/ephemeral8 | |||
| 4/11/08 09:26 |
3
| ||
-- אודי סלמנוביץ www.pantharhei.com | |||
| 4/11/08 10:07 |
0
| ||
-- אבי רוזן אמן מדיה חדשה http://www.youtube.com/user/ephemeral8 | |||
| 4/11/08 10:40 |
0
| ||
-- אודי סלמנוביץ www.pantharhei.com | |||
לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים


/null/text_64k_1#