צטט: אילנה 223 2008-11-06 18:26:20

 

אני ממש לא מעריצה של פיקסו ושל יצירותיו , האמת היא אפילו ההפך הוא הנכון , בגלל משפטים כאלה היצירות שלו נראות ככה.

הי אילנה,

בשביל הסקרנות איזה אמנים את כן מעריצה?

צטט: עדן אוריון 2008-11-01 18:34:58

אני לא מבין איפה הבעייה. כשיש לבצע עבודה מורכבת נעזרים באסיסטנטים. האמן (החל מהמאה השש-עשרה כמדומני) מקבל את שכרו עבור "ראשו" כלומר עבור הרעיונות שלו.

האם כששמו של ארכיטקט מסומן על בניין מרשים במיוחד, לא ברור שתחת המשרד עובדים עוד עשרות (לעיתים יותר) ארכיטקטים שכירים, רובם צעירים אשר עשו את "העבודה השחורה" בתכנון המבנה המרשים?

האם כששמו של מדען מפורסם מופיע בראש מאמר נחשב, לא ברור כי במעבדתו עובדים עוד כמה אסיסטנטים, רובם תלמידים לתארים מתרדמים?

האם לא ידוע לנו כי את רוב היצירות האמנות הגדולות בציור צוירו בחלקן על ידי אסיסטנטים.

נדרשנו לכך בתחילת השנה , עת דנו בתערוכתו של יגאל עוזרי ב"אלון שגב". כדאי לקרוא במיוחד את תגובותיו של שלומי חגי בנושא (בעמוד התגובות השני).

עדן,

אילנה מתכוונת, אם הבנתי את דבריה, לאמנים שאינם נוגעים כלל ביצירה, וחתומים עליה.

עבור רעיון לא ניראה לי שלאדם מגיע, אם הוא יוצר, או סתם אדם מהישוב, ששמו יתנוסס על עבודת אמנות פלסטית.

רעיונות בלבד ראויים שיידונו בקטגורית פילוסופיה , פסיכולוגיה או ספרות.

אדריכלים בונים דגמים, ואם לא דגמים אז מסתפקים בתכניות משורטטות.

הגישה החדשנית שכניראה, לדברי אילנה (אני קוראת את המעריב) פושה במדינתנו ואולי בעולם, ממש לא מקובלת עלי.

רות

צטט: rutpal1 2008-11-07 13:10:37

צטט: עדן אוריון 2008-11-01 18:34:58

אני לא מבין איפה הבעייה. כשיש לבצע עבודה מורכבת נעזרים באסיסטנטים. האמן (החל מהמאה השש-עשרה כמדומני) מקבל את שכרו עבור "ראשו" כלומר עבור הרעיונות שלו.

האם כששמו של ארכיטקט מסומן על בניין מרשים במיוחד, לא ברור שתחת המשרד עובדים עוד עשרות (לעיתים יותר) ארכיטקטים שכירים, רובם צעירים אשר עשו את "העבודה השחורה" בתכנון המבנה המרשים?

האם כששמו של מדען מפורסם מופיע בראש מאמר נחשב, לא ברור כי במעבדתו עובדים עוד כמה אסיסטנטים, רובם תלמידים לתארים מתרדמים?

האם לא ידוע לנו כי את רוב היצירות האמנות הגדולות בציור צוירו בחלקן על ידי אסיסטנטים.

נדרשנו לכך בתחילת השנה , עת דנו בתערוכתו של יגאל עוזרי ב"אלון שגב". כדאי לקרוא במיוחד את תגובותיו של שלומי חגי בנושא (בעמוד התגובות השני).

 

 

עדן,

אילנה מתכוונת, אם הבנתי את דבריה, לאמנים שאינם נוגעים כלל ביצירה, וחתומים עליה.

עבור רעיון לא ניראה לי שלאדם מגיע, אם הוא יוצר, או סתם אדם מהישוב, ששמו יתנוסס על עבודת אמנות פלסטית.

רעיונות בלבד ראויים שיידונו בקטגורית פילוסופיה , פסיכולוגיה או ספרות.

אדריכלים בונים דגמים, ואם לא דגמים אז מסתפקים בתכניות משורטטות.

הגישה החדשנית שכניראה, לדברי אילנה (אני קוראת את המעריב) פושה במדינתנו ואולי בעולם, ממש לא מקובלת עלי.

רות

זאת שאלה סמנטית!

האם מי שיוצר באמצעות אצבעותיו ישירות על הבד, נייר, נאמר גרשוני, בוא יוצר שנוגע ביצירה?!

מי שמשתמש בעיפרון של 15 ס"מ, נוגע פחות ביצירתו?

מאטיס שצייר עם פחם על מוט של 1-2 מטר.

פולוק שלא נגע כלל ישירות אלא שפך צבע ממרחק?

האם אמנות באמצעות ירי ממרחק של מיקי דה סנט פאל היא כזאת?

או יצירה בשלט רחוק בסגנון פלוקסוס, בה האמן נותן לקהל שליטה על היצירה ,

היא דוגמה של חוסר מגע מוחלט, שלא לדבר על המחשב...

מהי ההגדרה?

הפסל פיירו מנז'וני חותם על גב "פסל אישה".

ברגע שהמוזיאונים הגדולים פתחו דלתותיהם

לתפיסה הרעיונית האומרת: כי רק האמן על פי

השקפתו האישית והבלתי ניתנת לערעור יכול

לקבוע מה היא יצירת אמנות, חתימתו של האמן

מספיקה. גם אם האמן יחתום על גבן של 20 

נשים עירומות ויקבע שחתם על פסלים חיים.

האם יש למישהו ספק שמישהו אחר יצר עבורו 

את הנשים?

ומה שחמור יותר הוא אפילו לא שילם אגורה

להורי הנשים תמורה על פס הייצור.

צטט: avimedia 2008-11-07 14:46:02

צטט: rutpal1 2008-11-07 13:10:37

צטט: עדן אוריון 2008-11-01 18:34:58

אני לא מבין איפה הבעייה. כשיש לבצע עבודה מורכבת נעזרים באסיסטנטים. האמן (החל מהמאה השש-עשרה כמדומני) מקבל את שכרו עבור "ראשו" כלומר עבור הרעיונות שלו.

האם כששמו של ארכיטקט מסומן על בניין מרשים במיוחד, לא ברור שתחת המשרד עובדים עוד עשרות (לעיתים יותר) ארכיטקטים שכירים, רובם צעירים אשר עשו את "העבודה השחורה" בתכנון המבנה המרשים?

האם כששמו של מדען מפורסם מופיע בראש מאמר נחשב, לא ברור כי במעבדתו עובדים עוד כמה אסיסטנטים, רובם תלמידים לתארים מתרדמים?

האם לא ידוע לנו כי את רוב היצירות האמנות הגדולות בציור צוירו בחלקן על ידי אסיסטנטים.

נדרשנו לכך בתחילת השנה , עת דנו בתערוכתו של יגאל עוזרי ב"אלון שגב". כדאי לקרוא במיוחד את תגובותיו של שלומי חגי בנושא (בעמוד התגובות השני).

 

 

עדן,

אילנה מתכוונת, אם הבנתי את דבריה, לאמנים שאינם נוגעים כלל ביצירה, וחתומים עליה.

עבור רעיון לא ניראה לי שלאדם מגיע, אם הוא יוצר, או סתם אדם מהישוב, ששמו יתנוסס על עבודת אמנות פלסטית.

רעיונות בלבד ראויים שיידונו בקטגורית פילוסופיה , פסיכולוגיה או ספרות.

אדריכלים בונים דגמים, ואם לא דגמים אז מסתפקים בתכניות משורטטות.

הגישה החדשנית שכניראה, לדברי אילנה (אני קוראת את המעריב) פושה במדינתנו ואולי בעולם, ממש לא מקובלת עלי.

רות

 

זאת שאלה סמנטית!

האם מי שיוצר באמצעות אצבעותיו ישירות על הבד, נייר, נאמר גרשוני, בוא יוצר שנוגע ביצירה?!

מי שמשתמש בעיפרון של 15 ס"מ, נוגע פחות ביצירתו?

מאטיס שצייר עם פחם על מוט של 1-2 מטר.

פולוק שלא נגע כלל ישירות אלא שפך צבע ממרחק?

האם אמנות באמצעות ירי ממרחק של מיקי דה סנט פאל היא כזאת?

או יצירה בשלט רחוק בסגנון פלוקסוס, בה האמן נותן לקהל שליטה על היצירה ,

היא דוגמה של חוסר מגע מוחלט, שלא לדבר על המחשב...

 

מהי ההגדרה?

 

מדובר ביצירה פלסטית. לא משנה אם האמן ציר במקל ארוך, או שפך צבע, או הקליד במחשב, או אפילו ירק. המבחן הוא מבחן התוצאה, והביקורת הינה בקורת חזותית.

אם תרומתו של האדם הוא רק רעיון, גאוני ככל שיהיה, אז הוא או פילוסוף דגול, או פייטן מוכשר, אבל לא מגיע לו ששמו ייכתב על היצירה הפלסטית. ואם כבר, אז רק בתור שותף  לרעיון.

כל צורה אחרת, עוברת על כללי האתיקה.

ממש לא מבינה מדוע זה לא ברור.

רות

צטט: rutpal1 2008-11-07 17:02:54

אם תרומתו של האדם הוא רק רעיון, גאוני ככל שיהיה, אז הוא או פילוסוף דגול, או פייטן מוכשר, אבל לא מגיע לו ששמו ייכתב על היצירה הפלסטית. ואם כבר, אז רק בתור שותף  לרעיון.

כל צורה אחרת, עוברת על כללי האתיקה.

ממש לא מבינה מדוע זה לא ברור.

רות

 הי רות,

האם "מחשבה" על אמנות -"רעיון" כפי שהגדרת מהסוג הזה או דוגמת זה היא אמנות או פילוסופיה?

רות תייצר במחשבתה יצירה א' אבי ייצר יצירה ויזואלית ב' ופלוני ג'...

המכשיר הופך רעיונות ומחשבות ליצירות אורקוליות...

לאיזו קטגוריה זה נופל לדעתך? כאן עוד דוגמה...

http://www.youtube.com/watch?v=hQWBfCg91CU&feature=related

האם הווידאו שייוצר הוא ראוי ששם יכתב לידו, האם זה אתי?

צטט: avimedia 2008-11-07 18:41:36

צטט: rutpal1 2008-11-07 17:02:54

אם תרומתו של האדם הוא רק רעיון, גאוני ככל שיהיה, אז הוא או פילוסוף דגול, או פייטן מוכשר, אבל לא מגיע לו ששמו ייכתב על היצירה הפלסטית. ואם כבר, אז רק בתור שותף  לרעיון.

כל צורה אחרת, עוברת על כללי האתיקה.

ממש לא מבינה מדוע זה לא ברור.

רות

 הי רות,

האם "מחשבה" על אמנות -"רעיון" כפי שהגדרת מהסוג הזה או דוגמת זה היא אמנות או פילוסופיה?

רות תייצר במחשבתה יצירה א' אבי ייצר יצירה ויזואלית ב' ופלוני ג'...

המכשיר הופך רעיונות ומחשבות ליצירות אורקוליות...

לאיזו קטגוריה זה נופל לדעתך? כאן עוד דוגמה...

http://www.youtube.com/watch?v=hQWBfCg91CU&feature=related

האם הווידאו שייוצר הוא ראוי ששם יכתב לידו, האם זה אתי?

 

 

עד כמה שידוע לי הרי הוידיאו הוא מוצר חזותי, כשמו כן הוא. ז"א שהמוצר הסופי הוא אמנות  חזותותי או כפי שנהוג לקרוא לה אמנות פלסטית.

מכאן, שממש לא חשוב מהבחינה העקרונית מה היה הדרייב לייצורה.

העין היא שתבחן בראשונה את היצירה המוצגת ותעביר את המידע לחשיבה הביקורתית.

לא רואה בדוגמאות שהבאת איזו סתירה כלשהי לדברים שהעליתי.

אם מדובר רק במוצר טכני, כמו כסא גלגלים ,הרי שזו אמנות העיצוב ולא אמנות לשמה, אבל זו בהחלט אמנות פלסטית.

כתבתי שאפשר בהחלט לשייך את העבודה למספר אנשים, בתנאי שכולם שותפים ליצירה. המידע שהעלתה אילנה  עוסק באדם שלוקח לעצמו את כל הקרדיט למרות שלא היה שותף לעשייה, ובעיקר מה שחמור הוא שלא הזכיר את השותפים העיקריים ואולי אף הבלעדיים.

רות

צטט: rutpal1 2008-11-07 19:36:41

צטט: avimedia 2008-11-07 18:41:36

צטט: rutpal1 2008-11-07 17:02:54

אם תרומתו של האדם הוא רק רעיון, גאוני ככל שיהיה, אז הוא או פילוסוף דגול, או פייטן מוכשר, אבל לא מגיע לו ששמו ייכתב על היצירה הפלסטית. ואם כבר, אז רק בתור שותף  לרעיון.

כל צורה אחרת, עוברת על כללי האתיקה.

ממש לא מבינה מדוע זה לא ברור.

רות

 הי רות,

האם "מחשבה" על אמנות -"רעיון" כפי שהגדרת מהסוג הזה או דוגמת זה היא אמנות או פילוסופיה?

רות תייצר במחשבתה יצירה א' אבי ייצר יצירה ויזואלית ב' ופלוני ג'...

המכשיר הופך רעיונות ומחשבות ליצירות אורקוליות...

לאיזו קטגוריה זה נופל לדעתך? כאן עוד דוגמה...

http://www.youtube.com/watch?v=hQWBfCg91CU&feature=related

האם הווידאו שייוצר הוא ראוי ששם יכתב לידו, האם זה אתי?

 

 

 

 

עד כמה שידוע לי הרי הוידיאו הוא מוצר חזותי, כשמו כן הוא. ז"א שהמוצר הסופי הוא אמנות  חזותותי או כפי שנהוג לקרוא לה אמנות פלסטית.

מכאן, שממש לא חשוב מהבחינה העקרונית מה היה הדרייב לייצורה.

העין היא שתבחן בראשונה את היצירה המוצגת ותעביר את המידע לחשיבה הביקורתית.

לא רואה בדוגמאות שהבאת איזו סתירה כלשהי לדברים שהעליתי.

אם מדובר רק במוצר טכני, כמו כסא גלגלים ,הרי שזו אמנות העיצוב ולא אמנות לשמה, אבל זו בהחלט אמנות פלסטית.

כתבתי שאפשר בהחלט לשייך את העבודה למספר אנשים, בתנאי שכולם שותפים ליצירה. המידע שהעלתה אילנה  עוסק באדם שלוקח לעצמו את כל הקרדיט למרות שלא היה שותף לעשייה, ובעיקר מה שחמור הוא שלא הזכיר את השותפים העיקריים ואולי אף הבלעדיים.

רות

בקיצור השאלה שעומדת על הפרק היא היכן גבולותיו של המושג "אמן".

האם זה מעטפת העור?

הטווח עיפרון?

מקל?

טווח הקול? לדוגמה היצירות של Tunick

שמלהק עשרות אלפי "אסיסטנטים" עירומים באמצעות מגפון ועוזרים.

האם הניצבים זוכים בקרדיט, שמם מופיע על היצירה?

האם טווח האמן הוא אינסופי באמצעות הסייברספייס, שיכול להניע רובוט על המאדים, שגלגליו וזרועו משאירים "רישום" על "קנווס" גלקטי? (מקל הרבה יותר ארוך משל מאטיס! )

ההגדרות לא כל כך ברורות.

מה אתן אומרות (אילנה, רות)

אבי,

אשמח אם תביע את דעתך ולא רק תשאל לדעתנו.

באשר לעירומים, הרי הם סטטיסטים בלבד. לפי דעתך הרי כל מודל, חי או צומח שהאמן יוצר בהשראתו, צריך לחתום על על היצירה, כי הרי לטעמך הוא שותף ליצירה.

מרחק מן היצירה באם היא במרחק אינסופי או בטווח הושטת יד, אינו קובע את מהות או טיב היצירה. 

כעיקרון, כל יצירה המוגדרת  כאמנות חזותית , ראוי שתחתם ע"י יוצרה או יוצריה  האמיתיים בלבד.

באם היצירה הינה על רמה או מחדשת משהו שעדיין לא בוצע עד היום, הרי זה נושא לדיון אחר.

רות

צטט: rutpal1 2008-11-08 12:40:18

אבי,

אשמח אם תביע את דעתך ולא רק תשאל לדעתנו.

באשר לעירומים, הרי הם סטטיסטים בלבד. לפי דעתך הרי כל מודל, חי או צומח שהאמן יוצר בהשראתו, צריך לחתום על על היצירה, כי הרי לטעמך הוא שותף ליצירה.

מרחק מן היצירה באם היא במרחק אינסופי או בטווח הושטת יד, אינו קובע את מהות או טיב היצירה. 

כעיקרון, כל יצירה המוגדרת  כאמנות חזותית , ראוי שתחתם ע"י יוצרה או יוצריה  האמיתיים בלבד.

באם היצירה הינה על רמה או מחדשת משהו שעדיין לא בוצע עד היום, הרי זה נושא לדיון אחר.

רות

 

טוב זאת דעתי אין הבדל!

היצירה היא ההפנינג שנחווה ע"י כול השותפים לו, היא נמשכה בזמן וצולמה  ע"י אלפי אנשים פרט לספנסר (מה ההבדל בין הצילומים?).

האמן היה "פילוסוף" בעל הרעיון שיזם את תהליך היצירה החזותית, שכלל ה"מודלים" היו מרכיביו, כאשר לכול פרט מרכיב יש חופש "יצירה".

החתימה של האמן מביאה למיסחור של האמנות. הפלוקסוס התנגד לכך, לכן החרימו מוזיאונים , ונמנעו מיצירות  אמנות שאפשר למכור בכסף רב. "אם האמנות מייצרת מושגים חדשים, מובן שאין חשיבות לאופן יצור האובייקט- בציור במוזיקה, או בכל מדיום אחר".

הרסט, הזמין קבוצה של אנשים,  ליהק, יצר "כיראוגרפיה"- "תזיז את הידיים עם המכחול כפי שאומר לך,  או תאסוף בדלי סיגריות ותמקם אותם כך וכך"...ולבסוף הקליק בלשונו ואמר זהו זאת יצירה.

התהליך הוא החשוב, ולא החתימה (שכל כך חשובה לאנשים), החתימה  מחזירה אותנו  להצטופפות במוקדי כוח, שיקבעו איזו חתימה שווה יותר, ולא איזה תהליך אמנותי ראוי יותר.

היא עשתה את אותו התהליך המודע לאמנות, אך חוסר החתימה "דפקה" אותה (מסחרית), כיוון שמה שהיה חשוב לה זה המעמד, הכסף ולא התהליך האמנותי....

בעידן המדיה אין הבדל בין אמן לקהל... מי צופה במי, ומי בוחן את מי? מי האמן ומי המודל או הסטטיסט? יושבי הווילה באח הגדול או הצופים בבית?

צטט: avimedia 2008-11-07 11:52:18

צטט: אילנה 223 2008-11-06 18:26:20

 

אני ממש לא מעריצה של פיקסו ושל יצירותיו , האמת היא אפילו ההפך הוא הנכון , בגלל משפטים כאלה היצירות שלו נראות ככה.

הי אילנה,

בשביל הסקרנות איזה אמנים את כן מעריצה?

 

הי אבי!

ראשית אני מעריצה של אומנות קלאסית , של האומנים הישנים והטובים כמו דה וינצ'י , רפאל וכד' וגם היום יש הרבה אומנים שאני מאוד מעריצה כגון אלכסיי אנטונוב :http://www.artpapa.com/html/about_artist_Alexei_Antonov.html

וארמין מסרמן:

http://arminmersmann.artroof.com/

ולינדה הבר : http://midtel.net/~imaginee/

ובקיצור יש עוד הרבה אומנים כאלה ואחרים שאני מעריכה אבל זה רק אני והסגנון שאני אוהבת , אוונגרד ואומנות אקספרסיוניסטית לא מדברים אלי.

שנית לגבי מה שכתבת לרות על :האם החתימה יותר חשובה מהיצירה ? יש לי לומר שאם זה לא היה יותר חשוב ואפילו פחות חשוב אזי האומנים הנ"ל שמהווים מקור הרעיון ותו לא , לא היו חותמים מטה ומוכרים בסכומי עתק אלא היו עושים כמו האומנים שתיארת ומחרימים את המוזיאונים והמסחור , רק שהם לא! וכן החתימה על העבודה הפכה להיות כנראה לדבר יותר חשוב בימינו וחבל מאוד , ובדיוק זו הנקודה ההתחלתית שמאוד מכעיסה.

לדעתי, אבי, לא ענית על תהיותיי.

מה ההבדל בין ,לדוגמא, ציור של המון אנשים  (עירומים או לא) מתןך דמיונו הפורה של האמן, לבין אלו החיים והעומדים בהתאם לכוריאוגרפיה של הצלם? מדוע החיים זכאים להיקרא שותפים, והדמיוניים לא? הלוגיקה הרי מחייבת שוויון בין המצבים.

כבר כתבתי זאת לעיל, אבל משום מה לא התייחסת בתשובתך.

ולענין החתימה. אם האמן לא יחתום על יצירתו, איך ידע המתבונן מי יצר את היצירה? עד היום ישנם ויכוחים לגבי יצירותיהם של אמני העבר, באם הם יצרו את היצירה או השוליות שלהם.

מדוע הצורך לעמעם את המידע הזה?

באשר לתצוגה בתערוכות, אני תומכת כי בתערוכה קבוצתית, יחתום  האמן מאחור, ויינתן למבקרים בתערוכה, לקבוע את טיב ורמת העבודה לפי היצירה ולא לפי שם האמן.

רות