"Old is the new young" - כך אמרה מבקרת אמנות ניו יורקית בראיון שנתקלתי בו באינטרנט.
התלבטתי איך לתרגם את זה לעברית. היום, כשחמישים זה הארבעים החדש, אני לא חושבת שהכוונה היא במובן של זקנה אלא במובן של בשלות.
האם אכן אנו רואים את סוף הגל הארוך הזה של סגידה לצעירות וזלזול בבשלות? האם, כמו באופנה, אחרי שהחצאית כבר בקושי מכסה את הערווה, המקסי חוזר?
באמנות, בשנים האחרונות, הרדיפה אחרי דם צעיר שברה את כל השיאים. סטודנטים סומנו כבר בזמן הלימודים כ "דבר הבא" וזאת לפני שהיתה להם הזדמנות לצאת אל העולם ולמצוא את הקול הפנימי האישי שלהם. רבים לא שרדו ונעלמו כלעומת שבאו.
האם גם זו בועה שעומדת להתנפץ?
באמנות, יש בעיני יתרון עצום לבשלות ואכן בגלריה שלי אני נוטה להציג אמנים שכבר עברו את גיל 35. הגיל הזה מסמן, בתחום שלנו, את סוף הצעירות. רוב הפרסים, המלגות והתחרויות מוגבלות עד גיל 35. לא ברור למה. הרי כישרון אינו עניין של גיל.
היום בגלריה מתראיין שי יחזקאלי , אמן צעיר, אצל דנה גילרמן ונשאל על העבודה של אמן צעיר ללא תמיכה של גלריה. הוא מספר על חברים שנחטפו על ידי גלריות מיד עם סיום הלימודים. " הם הגיעו מהר מדי למקום הנוח הזה, שכל אמן מפנטז עליו..."
לא פעם הבעתי את דעתי בנושא זה והיא , שבעולם אוטופי, בוגר צעיר היה יושב לפחות שנתיים בסטודיו שלו ועובד לבד לפני שהיה מזמין אוצרים אליו לסטודיו.
בעקבות המשבר הכלכלי אני מעריכה שאנשים יחשבו פעמיים לפני שהם משקיעים את כספם באמנים שטרם בשלו. נראה לי נכון יותר להשקיע באמנים מנוסים, שיש להם היסטוריה של יצירה רצופה, של התפתחות וצמיחה אמנותית.
הזמן יגיד... ומה אתם אומרים?
הוספת תגובה על "בשבחי הבשלות"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה