במסגרת סידרת הדיונים בנושא "האישה המשוחררת – לאן?" תתארח השבוע בקהילת "תרבות הרוח" שירה ריכטר, אמנית, במאית קולנוע (סרטה Two States of Mind זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל ברלין הבינלאומי לקולנוע יהודי), ומרצה בתחומי מגדר, אמנות ותהליכי יצירה. האירוח (הוירטואלי) יתקיים ביום ה' הקרוב, 6 בנובמבר, בין 6 ו-8 בערב.

הקדמה שכתבה שירה לתערוכה שלה בשם "האם, הבת ורוח הקודש" ניתן לקרוא כאן.

עבודות של שירה ניתן לראות כאן.

בפתיח לדיון שלהלן מציגה שירה זוית אמנותית מקורית על עבודת ההורות, ומזמינה אותנו לדיון מסוג קצת שונה.

אסוציאציות, רגשות, מחשבות, זכרונות יתקבלו בברכה, כמו גם שאלות ותגובות לשירה.

להצגת תגובות ושאלות לשירה לחצו כאן.

*** *** *** *** *** *** *** *** *** ***

In Visible In Valuables

בביטוח הלאומי עבודת ההורות נקראת "לא עובד/ת".

תקופת הטיפול הראשונה בתינוק נקראת "חופשת לידה". 

לפי שיטת החישוב של ארגון האומות המאוחדות (האו"ם) של הכלכלה הלאומית

לעבודה הזו (גידול ילדים, ניהול משק בית) אין כל חשיבות כלכלית, "of little or no importance", ועל כן אינה נספרת בכלכלה של מדינה.

למרות דברים אלה ב-1975 באיסלנד, כל הנשים יצאו לשביתה כדי להוכיח לביטוח הלאומי שיש ערך לעבודתן. המדינה הושתקה.

כל אדם מציין את משפחתו, חייו, והקרובים אליו, כאשר הוא נשאל מהו הדבר החשוב לו ביותר בחיים.

לגדל יצור אנוש זו העבודה הכי חשובה והכי קשה שניתן לעשות.

אין אף מכונה שיכולה לעשות את זה.

החברה שלנו המציאה סמלים כדי להראות שהיא מעריכה דברים: כסף זה סמל, תעודות, ציונים לשבח, מכונית ופלפון, פרסים ומלגות...

אם החיים הם כה יקרי ערך, מדוע אלו העוסקים בהם לא זוכים למשהו מסמלי הערך הללו?

האימג'ים המוצגים בתערוכה צולמו במהלך עבודת התחזוקה שקשורה בטיפול בילדים קטנים.

מאות ואלפי שעות עבודה בלתי ניראות, חסרות ערך ציבורי, כלכלי, או מדיני.

בשעה מסוימת ביום, בפעם המיליון, כשאור השמש החופשית פרץ פנימה דרך סורגי התריסים, משהו אחר התגלה.

האימג' החדש חשף תכשיט, כתר, מתכת יקרה, אריג מיוחד. כבר לא חפץ יומיומי סתמי. 

 ה"התגלויות" הללו היו סימן - הנה הערך האמיתי של החפצים הללו, והנה הערך האמיתי של העבודה הזו.

לא במובן של רומנטיזציה של העבודה, אלא במובן של הערך המהותי.

העניקו לנו, העוסקים במלאכה, גברים ונשים, "סמלי סטטוס".

להצגת תגובות ושאלות לשירה לחצו כאן.

נראה מעניין וגם העבודות מיוחדות!

אגב דברי איינשטיין המובאים ב"פוטנוט" שלך  דומים לרעיונותיו של פייר דה שארדן (דה שארדן, פייר תייאר (2005). התופעה האנושית. הוצאת נמרוד).

שטען עוד  במחצית הראשונה של המאה ה-20: "האדם הוא מרכז הפרספקטיבה ובו-זמנית מרכז המבנה של היקום"  וכן "הפיזיקה האמיתית היא זו אשר יום אחד תביא להכללת האדם בכוליותו בתמונה מקושרת של העולם"  דה שארדן  מכנה את הכוליות "נוספרה" היא מערכת סגורה שבה כל יסוד רואה, חש, משתוקק וסובל למען עצמו, את אותם הדברים שכל האחרים חשים בו זמנית. "אנו ניצבים מול קולקטיביות הרמונית של תודעה, שוות ערך למעין תודעת על. לא זו בלבד שכדור הארץ יהיה מכוסה על ידי אינספור גבישי חשיבה, אלא שהוא ייכלא במעטפת חשיבתית אחת ויחידה. כך ייווצר גביש בודד וענק של חשיבה, בקנה מידה שמימי – ריבוי של חשיבות יחידניות, המתארגנות יחד ומחזקות זו את זו במעשה של חשיבה הדדית"  לנקודת דחיסה זו הוא קרא "אומגה".

הסייברספייס מתאים בדיוק לתיאור זה הוא יוצר איחוד כזה. (משהו רואה האח הגדול?)

היי אבי,

אולי כדאי להעביר את תגובתך המעניינת למקום בו יתקיים ומתקיים הדיון.

נראה שכאן היתה זו רק קריאה להיכנס למקום התגובות.

אנטון

צטט: סטודיו אמן 2008-11-02 09:59:22

היי אבי,

אולי כדאי להעביר את תגובתך המעניינת למקום בו יתקיים ומתקיים הדיון.

נראה שכאן היתה זו רק קריאה להיכנס למקום התגובות.

 

אנטון

הי אנטון,

תודה על ההפניה, העברתי את תגובתי.

אבי.